ההתאבדות של הנער בהוד השרון היא לא מקרה בודד, אלא תמרור אזהרה בתוך מציאות שבה בני נוער גדלים תחת רצף מתמשך של משברים, בלי זמן אמיתי להתאוששות. השאלה המרכזית כבר אינה רק כמה נערים במצוקה – אלא איך מזהים אותם, ומה עושים

האם טליה חיכתה ימים בלי לדעת מה עלה בגורל בניה, והתכוננה לגרוע מכול: "קוננתי על שני הבנים" • בשבי הם רק חיכו לרגע המפגש, אך מחבלי חמאס הפכו אותו לסרטון ציני והפרידו ביניהם: "בכינו דקות ארוכות" • "חשבתי שאני גמור": במנהרה בעזה שמע זיוי את הצבא פועל מעליו, והרגיש את הקרקע רועדת • והעצה שנתנה להם אמילי דמארי: "זה משהו שחזרתי עליו עשר פעמים ביום שראיתי אותם"

אלפי אזרחים וחיילים נרצחו ב-7.10, וכל אחד מהם השאיר אחריו סיפור חיים. משפחות שכולות בוחרות להנציח לא רק את הזיכרון, אלא גם את הערכים והחלומות. פרויקטים קהילתיים, חינוכיים ותרבותיים מבקשים להפוך את האובדן לעשייה. עכשיו המשפחות אוספות תרומות כדי שיוכלו להקים את הפרויקט הייחודי של כל אחד ואחת מהם