בבוקר שתיתי מיץ אשכוליות, לארוחת עשר לעסתי עלי חסה, בצהריים אכלתי תפוח ושזיף, ובערב התפשרתי על יוגורט וכמה קרקרים. אחר כך גם גיליתי את הכדורים המשלשלים. המחמאות על ההרזיה לא איחרו לבוא. חשבתי שאני שולט במצב, אבל בתוכי התפללתי לחזור לחיים נורמליים; יומנו של אסף פן, שהחלים מאנורקסיה קשה. פרק שלישי

לא היה לנו רע ביחד, אבל ארבע שנים אחרי החופה הבנו שחיי נישואים זה לא מה שהבטיחו לנו. היא רצתה אותי מסודר עם עבודה רצינית וילדים, אני רציתי לחפש את עצמי עוד קצת ואם אפשר אז גם כמה תפניות בעלילה. וכך, בגיל 30 חזרתי לבית הוריי, אולי עם הראש למטה, אבל עם הפנים קדימה

מה יותר חשוב, שהחוג יתרום לילד או שהוא יאהב אותו? ומה צריך לבדוק אצל המדריך? "עונת החוגים" בעיצומה, ואיתה מגיעות שלל שאלות של ההורים. מדריך מיוחד עם כל התשובות

ניצחון זמני לעירייה: בקשת משרד החינוך להוציא צו סגירה לאגף החרדי נמחקה • "גדר ההפרדה" הוסרה • ראש העיר: "מחווה להתפייסות" • משרד החינוך: "נעתור למחוזי"

תוגש על ידי משרד החינוך • העירייה: "המשרד רודף באובססיביות את 100 התלמידות התמימות"

כמעט לכל ילד יש חוקים הנוגעים לאוכל שהוא מכניס לפיו: אסור למלפפון חמוץ לגעת בצלחת, הטוסט חייב להיות בהיר והמקושקשת צריכה להיות בצלחת נפרדת. בלוגרית אמריקאית ביקשה מהורים שישלחו לה תמונה של הילד עם הרגל האכילה המוזר שלו. יצא לה תיעוד מצחיק שכל הורה יוכל להזדהות איתו