בשבת האחרונה של השנה, זכרו שכולכם הייתם במעמד הר סיני, גם אם כבר שכחתם. וכולכם שמעתם את הדיבר "לא תנאף", כולל החסיד ההוא מחצר הרבי ממז'יבוז'. אז שננו את הברית על משמעויותיה, כי את הנכרת אין להשיב

"תהליך המודרניזציה בחברה החרדית מעמיד מראה מול תתי המגזרים בה, המבקשת לבחון את ערכיה לעומק. לחברה החרדית יש כללים ברורים ונוקשים, ומי שחורג אפילו א-ביסאלע מהדרך, כבר לא שם, בעיקר לא בעיניי החרדים עצמם. חרדים מלב המגזר לא חיים ברשתות החברתיות, לא דורכים בחופים מעורבים וחרדיות לא מדגמנות אפילו לייקח, שלא לומר ליין איפור". נינה פוקס מתקשה להבין את "החרדים המודרנים"

בפרשה נפרשת תמונת חיי העם, על המעלות ועל המורדות. שני פרדוקסים מובנים בשמחה: מצד אחד השמחה קשורה לגוף, לאכילה ולשתייה, לתחושת החומר. מצד שני השמחה היא פסגת הנפש, התעלות הרוח

וכי אכפת לקב"ה אם אני שוחט את התרנגולת מהצוואר, או כיצד אני שומר את השבת? אלא שפרשת השבוע מלמדת כי כל המצוות לא ניתנו - אלא כדי לצרף בהן את הבריות. כשאבין שהמצוות הן רק אמצעי, אוכל לעשות את הטוב מתוך הבנה שהיעד הוא לצרף אותי למשחק, ולצרף אותי כתכשיט

לבחור בין טוב לרע, זה לבחור במלחמת הישרדות. פרשת השבוע מלמדת אתכם איך חיים נכון: בוחרים בחיים - במה שנכון עבורינו כרגע

"יש כבר הדבקות שם, והלילה היה פינוי של חולה קשה מאומן לישראל בהטסה מיוחדת", אומרים במשרד הבריאות - ומביעים חשש מהדבקות שם ובארץ, עם חזרתם לתפילות יום כיפור, בבתי הכנסת שצפויים לפעול בארץ ללא הגבלה מספרית. באומן מרגיעים: המצב תחת שליטה, יש חמישה מאומתים בלבד - ומספרים על הערכות רפואית מתוגברת ב"מרפאת אומן"

הקהילות היהודיות בסידני שבאוסטרליה, חוששות שעקב הסגר והעוצר הנוקשה במיוחד שנכנס לחודשו השלישי, לא תינתן האופציה להתאסף לתקיעת שופר. הרב חיים ליוי: "המצב שאלפי אנשים לא ישמעו שופר לראשונה בחייהם, מטרידה מאוד"