מחקר רב־תחומי של כלי חרס מצוירים מנווה המדבר קוראיה בצפון־מערב חצי האי ערב מצא שילוב של עיצוב מזוהה, חומרי גלם עקביים, ייצור מרכזי, חיקויים וסחר למרחקים ארוכים. החוקרים טוענים כי הקרמיקה, שכונתה בעבר ״קרמיקה מדיינית״, עונה על שמונה מאפיינים של מותג קדום — ודגימות שנמצאו במקדש חתחור בתמנע מצביעות על יבוא מקוראיה.

חוקרים מאוניברסיטת סיאול חילצו בעזרת מודלי שפה נתונים מ־448 מאמרים מדעיים, שילבו אותם עם חוקי פיזיקה ומודלי למידת מכונה וצמצמו מרחב של כ־150 מיליון הרכבים אפשריים ל־37 מועמדים. שני חומרים שנבחרו לייצור שמרו על קבוע דיאלקטרי גבוה גם בטמפרטורות גבוהות ועשויים להתאים בעתיד לקבלים קרמיים במכוניות חשמליות ובאלקטרוניקה להספק. ([서울대학교 공과대학][2])

חוקרים ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה ומהאוניברסיטה העברית פיתחו שיטה המבוססת על "זיכרון מגנטי" של כלי חרס, שעשויה לחשוף זיופים מודרניים ולסייע למוזיאונים, ארכאולוגים ורשויות אכיפת החוק במאבק בסחר בעתיקות מזויפות. כך פועלת השיטה