העונה הראשונה של "השוטרים" אמנם הגיעה לסיומה, אבל הסוף במלחמה נגד מאור עזרא עדיין לא נראה באופק. מה יקרה בהמשך האירועים? הכל בעונה הבאה, ובינתיים בפודקאסט האחרון - ענת סטלינסקי, יוצרת סרט הדוקו "השוטרים הנוקמים", ואבי אשכנזי, כתב הפלילים שליווה את הפרשה האמיתית, מדברים על הדילמות המרכזיות שעמדו לנגד עיניהם של המעורבים מאז ועד היום

מעריצי הסדרה "הכתר" (וגם יוצריה) לא יכלו לייחל לעצמם מתנה טובה יותר מהריאיון של מייגן והארי לאופרה ווינפרי. יותר משהשיחה של המגישה הוותיקה עם צמד בני המלוכה הפורשים היתה ריאיון, היא הייתה טריטמנט לעונות הבאות של הסדרה עטורת הפרסים של נטפליקס. מי שצפה בריאיון הזה קיבל פרק בונוס בן שעה ועשרים דקות, חיזוקית קטנה שתעזור לכם לסחוב את ייסורי הגמילה וההמתנה הארוכה בין העונה הרביעית שהסתיימה לפני מספר חודשים ובין העונה הבאה שצפויה לעלות בנטפליקס רק ב-2022, וזה בלי לקחת בחשבון עיכובי קורונה. אפשר בקלות לדמיין את הסצנה בעונה השישית (בחמישית נקבל בעיקר עוד מדיאנה, וגם זה לא יספיק לנו) שבה מייגן מרקל בתפקיד עצמה, כמובן, מקבלת שיעור מזורז בקידות מדמויותיהם של הנסיך הארי ושל הדוכסית פרגי בחצר הארמון, רגע לפני שהיא נכנסת לפגוש בפעם הראשונה את אימלדה סטילטון בתפקיד המלכה. עד כדי כך קלולסית היא הייתה, כך היא מספרת לווינפרי, לפני שהיא נשאבה למדמנה המלכותית. היא הניחה שהקטע הזה של הקידות הוא משהו שעושים באירועים ציבוריים ומול המצלמות ושבחוג המשפחה הכללים הללו לא חלים. איזו תמימה היית, מייגן, ואילו פתיים היינו אנחנו. אם סיפור האגדה הזה רק היה מצליח, היינו מקבלים יצור כלאיים, פרי האהבה של גילוי עריות נטפליקסי: "הכתר" פוגשת את "ברידג'רטון". מתבקש כל כך להשליך את הסיפור העסיסי של הארי ומייגן על "הכתר", שכמעט ומתפספסת כאן נבואה אחרת של ענקית הסטרימינג. המציאות האריסטוקרטית החלופית של שונדה ריימס, שבה סיפור אהבה בין בן מלוכה לאישה שחורה הוא קו פרשת מים שלאחריו גם שחורים יכולים להיות דוכסים (בתנאי שהם לוהטים כמו פני השמש עצמה).

בריאיון לעיתון הארץ לקראת הפרק האחרון של "השוטרים", אמרו יוצרי הסדרה רותם שמיר ויובל יפת שאחרי כל כך הרבה סדרות שבמרכזן אנטי-גיבורים, הדליק אותם לעסוק בסדרה שלהם בשוטרים שהם גיבורים אמיתיים. "היה לפחות עשור עם גיבורים כמו וולטר וייט וטוני סופרנו, שהתרגלנו אליהם, והרגשנו שהגיע הזמן לספר סיפור אחר", אמרו. "שהצדק מצוי לצד הגיבור. שהם פועלים כדי להגן על הדבר הנכון — על הבית והמשפחה. הכותרת 'קלאסי' ליוותה אותנו בכל ההיבטים. הרפרנסים היו בקולנוע כמו 'הלילה הוא שלנו' של ג'יימס גריי ו'הבלתי משוחדים' של בריאן דה פלמה. אני חושב שהסיפור של הגיבור המטונף מוסרית, שאי אפשר לדעת אף פעם אם אתה אוהב או שונא אותו, די מיצה את עצמו". זו אמירה קצת מצחיקה, משתי סיבות. ראשית, "השוטרים" מזכירה מאוד סדרה איקונית שבמרכזה דווקא אנטי-גיבור מפורש: "המגן". בדרמת הפשע המעולה של FX גילם מייקל צ'יקליס את ויק מאקי, בלש שעמד בראש יחידת פריצה משטרתית המשתמשת בכלים בלתי חוקיים כדי להשיב לפושעים כגמולם, בעוד מחלקת חקירות שוטרים מנסה לחשוף אותם, והפושעים עצמם מביאים את המלחמה גם אל בתיהם של הבלשים. שנית, וחשוב בהרבה, ההסתכלות של שמיר ויפת על דמויות "השוטרים" כעל גיבורים מובהקים, "קלאסיים" כלשונם, מסגירה את מה שמונע מהסדרה להפוך לגדולה באמת: היעדרם של גווני אפור. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר