היום, כשאני פחות רזה מההריון הראשון, אך הרבה יותר שלמה ורגועה, אני יכולה לומר לעצמי "וואלה התבגרת". החלטתי שאני ממשיכה ליהנות ולאהוב את הבטן שלי ולדבר אליה והבנתי כמה כל השאר זניח

בזמן שאלימות נגד נשים יהודיות זוכה לכתבות, ראיונות וגינויים (כשגם זה לא מספיק), באלימות בחברה הערבית אנחנו מעדיפים לא לעסוק. על בעיית האלימות והנשק בחברה הערבית אנחנו שומעים בעיקר בתקופות מתוחות ביטחונית, ובשאר השנה זו נשארת בעיה של ערבים בלבד. אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות כאן יחד, חייבים להפסיק לחשוב שיש כאן "אנחנו" ו"הם"