לדעת הרב מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה", אבן הבוחן לאדם כדי לדעת "שכוחות יצרו לא יוליכוהו שולל, והחמדה לא יתעה לשכל" היא השאלה האם השתחרר מהנגיעה האישית. מהיכן הוא לומד זאת בפרשתנו?