פרופ' פאולו זמבוני האיטלקי המציא שיטה שלטענתו משחררת חסימה בוורידי הצוואר - וכך מרפאה חולי טרשת נפוצה. בעולם הרפואי דוחים את שיטתו וטוענים שמדובר במחלה חשוכת מרפא, אך יש חולים שכבר ניסו - וטוענים שהבריאו. מהו הטיפול, ומדוע הוא מעורר מחלוקת?

נסיונות הגישור האחרונים כשלו - מהבוקר יפסיקו אחיות בתיה"ח ברחבי הארץ לעבוד בתפוסה מלאה. מש' הבריאות תומך באחיות וקורא לציבור להביא עמם לאשפוז בני משפחה שיסייעו בטיפול; ניתוחים לא דחופים יבוטלו. "איננו יכולים לבצע את תפקידנו בתנאי תת כוח-אדם", אומרת יו"ר הסתדרות האחיות

הפעוט, שסבל ממחלת פרכוסים קשה מאז שנולד, איבד את הכרתו בביתו. אמו ביצעה בו החייאה, אך בביה"ח נקבע שהוא סובל ממוות מוחי והוריו החליטו לתרום את איבריו. אימו, לאה: "הוא תמיד חייך, למרות מצבו הקשה. אנחנו בטוחים שהיה רוצה לעזור לילדים אחרים"

גילי מצא איבדה את אביה לאחר שנה שבי חי בכאב, גוסס ממחלה לא מאובחנת, כחולה סיעודי שאסור לו להחליט אם ומתי יסתיימו חייו בכבוד. היום מוגשת לכנסת הצעת חוק "מרשם המוות" ובתו מבקשת: הקשיבו לזעקת החולים - ותמכו בחוק

על רקע שביתת האחיות דנה היום הכנסת בנתוני האשפוז הקשים בישראל: חלק מהמחלקות מגיעות גם ל-180% תפוסה; ישראל במקום האחרון בעולם במס' מיטות האשפוז ביחד עם מכסיקו; באירופה - פי 3 מיטות ביחס לכאן. הפתרון שהוצע - תוספת של 190 מיטות בלבד בשנה - רובן בפריפריה. ליצמן: "אי אפשר לתקן ביום אחד עשר שנים". אילנה כהן: "החולים עושים צרכיהם בפרהסיה, ממש אורגיה במסדרונות. החולה המת הוא הכי זול"

יוכי טננבויים, אחות במחלקה פנימית ג' בבי"ח העמק, עומדת בכל יום מול החולים שלה ומתנצלת - על הצפיפות בחדרים, על המחסור בחדרי השירותים ועל כך שהיא אינה פנויה מספיק כדי לטפל בהם כראוי. מונולוג עצוב של אחות ותיקה, שרק רוצה שיאפשרו לה לעבוד

כששובתים בישראל - מקבלים. פחות מ-24 שעות לאחר שהחלו האחיות בעיצומים, מצאו במשרד האוצר את הפתרון שישיב אותן לעבודה כבר ממחר: 190 תקנים חדשים לטיפול במונשמים במחלקות הפנימיות, מה שיוריד את הלחץ בשאר המחלקות