נראה שלא סתם השירים שכבשו אותנו בתחילת המלחמה היו אלו שאמרו ש"בסוף יהיה טוב" ו"גם בשעות החשוכות של הלילה תמיד יהיה כוכב קטן שיאיר לך". גם העובדה שלמרות כל מה שעובר עלינו, ישראל ממשיכה להוביל במדד האושר, מעידה שחי כאן עם של אופטימיסטים. אבל איפה עובר הגבול בין אופטימיות לבין הדחקה? איך האמונה שיהיה טוב מסייעת לבריאות שלנו? מסע בדרך אל האושר

האביב הישראלי הקצרצר הוא בדרך כלל עונה נהדרת, אלמלא האלרגיות שמשתוללות. למה דווקא עכשיו, מהם התסמינים שמקשים על חיינו ואילו טיפולים עשויים לעזור? מומחית באלרגיה ובאימונולוגיה קלינית ממאוחדת מסבירה

רגע לפני שהרופאים הכניסו לניתוח השתלת ריאות את החייל הפצוע כפיר זר, הייתה לו בקשה אחת מבני משפחתו: לכו להלוויה של רס"ן דור זימל, וכבדו אותו בנוכחותכם. איבריו של דור הצילו חיים, בהם את חייו של כפיר. אביו מספר שמצבו של כפיר הידרדר בעקבות פטרייה שבה נדבק: "הוא ירצה ללכת ולהודות באופן אישי להוריו של דור"

הפיזיותרפיסטית עידית פורת מסורוקה טיפלה בלוחמים שהגנו על ביתה בזמן מתקפת הטרור על קיבוץ עלומים. הפיזיותרפיסט יואב סיון מבילינסון הרגיש רע שלא גויס למילואים, אך שמח שיש לו הזדמנות לתרום על ידי טיפול בפצועים. מאז 7 באוקטובר שניהם מקדישים את חייהם לשיקום פצועי המלחמה: "זו האחריות שלנו כחברה להמשיך ללוות אותם גם אחרי שהתותחים יפסיקו לרעום". המשקמים: סדרת כתבות מיוחדת על צוותי השיקום שמחזירים את הפצועים לתפקוד, והפעם - על הפיזיותרפיסטים