עוד סטארט-אפ ישראלי נחשף: אייריס לאבס, שפיתח תשתית AI לפיתוח תמונות וסרטונים והפיכתם למודיעין, יצא היום (ד') רשמית מ-Stealth, והודיע כי גייס 60 מיליון דולר מאז הקמתו. בנוסף, החברה מסרה כי היא מרחיבה את מרכז הפיתוח שלה בישראל. אייריס לאבס הוקמה ב-2023 על ידי נועם פרידמן, מנכ"ל החברה, עמוס להב ורותם אבלס, שלושתם יוצאי מערכת הביטחון ובעלי ניסיון בעולמות המודיעין. בין המשקיעים בה נמצאים איל וולדמן, מייסד מלאנוקס, שמשמש כחבר בדירקטוריון שלה, יסמין לוקץ', ג'ף הורינג, מייסד שותף של אינסייט פרטנרס, ודיוויד צ'ין, שותף מנהל במק'ינזי ישראל. החברה מעסיקה כ-50 עובדים בתל אביב ובמיקום קרוב לוושינגטון, ומתכננת להכפיל את הנתון עד סוף השנה. בישראל, היא מחפשת בימים אלה עובדים בתחומי הפיתוח, המוצר, המחקר, הדאטה והתשתיות. פתרון שמאפשר ל-AI להפיק תובנות ממידע רועש וחלקי פלטפורמת הבינה המלאכותית של אייריס לאבס מתמודדת עם אחת הבעיות המורכבות בבינה המלאכותית היישומית: איך לאפשר למכונה להבין מה קורה בעולם הפיזי מתוך מידע ויזואלי רועש, חלקי, לא מסונכרן ולא מובנה. היא מחברת בין מקורות וידיאו, תמונות ומידע ויזואלי רבים, ממצלמות אבטחה, רחפנים, מצלמות גוף ומדיות נוספות, והופכת אותם למידע מובנה, שניתן לחיפוש, תחקור והסקת מסקנות. הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש של ממשלות במקומות שונים בעולם. החברה פועלת בעולם ה-User-Generated Field Intelligence – שכבת מודיעין שמחברת מידע ויזואלי שמגיע מהשטח והופכת אותו לייצוג סמנטי אחיד. באייריס לאבס אומרים כי כך מתאפשר לאנליסטים, חוקרים, מפעילים ומערכות AI להבין מה קרה, איפה זה קרה, מה השתנה ומה דורש החלטה אנושית. אייריס לאבס עיצבה את המוצר שלה בהתבסס על פעילות בסביבות מקצועיות, שהחלה כבר זמן קצר לאחר הקמתה. העבודה בתנאים אלה עיצבה את המוצר מראש סביב צורך ממשי של משתמשים בשטח, ולא סביב ניסויי מעבדה או בנצ'מרקים בלבד. החברה נבחרה באחרונה להצטרף לאקו-סיסטם ההגנה של אורקל – תוכנית של חברת הענק שמיועדת לחברות טכנולוגיה שפועלות בעולמות הביטחון, הממשל והתשתיות הקריטיות. "חברה שנולדה מהיכרות עמוקה עם הבעיה שהיא באה לפתור" לדברי פרידמן, "אנחנו מתמודדים עם אחד האתגרים המעניינים ביותר ב-AI כיום – ללמד מכונה להבין מה באמת קורה בעולם הפיזי, ממיליוני מקורות, בזמן אמת. זה תחום חדש. הצוות שלנו קטן ומייצר אימפקט מיידי. מה שאנחנו בונים השבוע מגיע לפרודקשן בחודש הבא. אנחנו מחפשים אנשים שזה מדבר אליהם". וולדמן אמר כי "אייריס לאבס היא חברה שנולדה מתוך היכרות עמוקה עם הבעיה שהיא באה לפתור. המייסדים מבינים את הצורך מהשטח, לא רק מהשוק, וזה יתרון שקשה מאוד לבנות בדיעבד. השילוב בין עומק טכנולוגי, הבנת משימה וצוות שמתקדם במהירות הוא הסיבה שבחרתי להשקיע בחברה ולהצטרף לדירקטוריון שלה".

צמידי הפיטביט אייר (FitBit Air) הראשונים הגיעו ללקוחות – ויש בעיה איתם. הלקוחות הלינו על כך שאינם מצליחים לצמד את הגאדג'ט למכשירים הניידים שלהם, וללא הצימוד – המכשיר למעשה חסר פואנטה. כזכור, החודש נחשף רשמית צמיד הכושר החדש של גוגל (Google), ה-פיטביט אייר, אשר, כפי שדיווחנו, נושא עימו בשורה צרכנית שונה בנוף המכשירים הלבישים – במקום שעון חכם עמוס בהתרעות, ענקית הטכנולוגיה בחרה להשיק חיישן זעיר ונטול מסך, השוקל 5.2 גרם בסך הכל. מטרת המוצר, שמתומחר בכ-100 דולר ליחידה, היא לאפשר ניטור מדדים רציף ללא הסחות דעת, תוך סנכרון נתונים לאפליקציית Google Health החדשה, שמחליפה את אפליקציית פיטביט הוותיקה. מאחר שהמכשיר נעדר תצוגה, כלל הנתונים נשאבים אל האפליקציה שבה פועל מאמן אישי מבוסס בינה מלאכותית, המנתח מדדים כגון דופק, חמצן בדם ושלבי שינה. Built to inspire confidence in every arena ???? The Google #FitbitAir Special Edition band¹,² was designed by @StephenCurry30 with your personalized performance in mind: https://t.co/8LQBd4bIFJ pic.twitter.com/oxgTEfbNlN — Google Health (@googlehealth) May 26, 2026 הסנדלר הולך ללא צימוד לצמיד אלא, שימי ההשקה לוו בתסכול מצד לקוחות, שהזמינו את המכשיר במכירה מוקדמת והחלו לקבלו כבר בסוף השבוע, ימים ספורים לפני ההשקה הרשמית שתוכננה ל-26 במאי. ובאופן פרדוכסלי – התסכול היה דווקא נחלתם של משתמשי מכשירי האנדרואיד.  בעוד שמשתמשי ה-iPhone של אפל (iOS) הצליחו לצמד את המכשיר החדש לסמארטפונים שלהם בקלות, משתמשי אנדרואיד שניסו לעשות זאת נתקלו בהודעת שגיאה הדורשת עדכון אפליקציה, כך על פי דיווחים באתרים Gadget Hacks ו-9to5Google. התקלה נבעה מכך שגרסה 5.0 של אפליקציית Google Health, הנדרשת לצורך הפעלת הצמיד, טרם סיימה את פריסתה המדורגת בחנות ה-Play Store של גוגל. ללא האפליקציה העדכנית, צמיד האייר חסר המסך והכפתורים הוא למעשה בלתי שמיש לחלוטין, שכן הוא תלוי לחלוטין בטלפון החכם לשם הגדרתו והצגת המידע. העובדה שדווקא המכשיר החדיש של גוגל אינו מסתנכרן עם מערכת ההפעלה של החברה עצמה יצרה מבוכה מסוימת. בתגובה לתלונות שהצטברו ברשת החברתית רדיט (Reddit), אישר נציג מצוות המוצר של גוגל, את התקלה וציין כי הורדת העדכון היא אכן תנאי חובה להפעלת המוצר. לדבריו: "אנו עושים את המיטב שלנו היום כדי להאיץ את פריסת האפליקציה המעודכנת באנדרואיד דרך חנות ה-Play כדי לתת מענה למשלוחים המוקדמים, והיא צריכה להיות זמינה בקרוב. כל מי שנמצא ב-iOS כבר אמור להיות מסוגל לעדכן דרך ה-App Store". לפי הדיווחים השונים, הדרך המרכזית להתגבר על חוסר היכולת לצמד את המכשיר לראשונה אצל משתמשי אנדרואיד מאוכזבים, היא להתאזר בסבלנות ולבדוק שוב בחנות האפליקציות עד שעדכון ה-Google Health יופיע במכשירם. עם זאת, במקרים שבהם חווים תקלות סנכרון שגרתיות גם לאחר שהאפליקציה הותקנה כראוי, ישנן מספר דרכים פשוטות לפתרון: מומלץ לכבות ולהדליק מחדש את קישוריות הבלוטות' (Bluetooth), לבצע הפעלה מחדש של הטלפון והצמיד, או כמוצא אחרון – למחוק ולהתקין מחדש את האפליקציה כולה. במקביל, כדאי תמיד לוודא שהטלפון הנייד עומד בדרישות המערכת המינימליות של גוגל ושהוא מחובר לרשת אלחוטית יציבה (Wi-Fi) בעת הניסיון לבצע צימוד.

"הן התוקפים והן המגינים בסייבר עושים שימוש נרחב בבינה מלאכותית, על מנת להביא יותר יכולות ולהעצים ולשפר את היכולות שלה, בעולם ההתקפי וההגנתי כאחד. אם בעבר מתקפה דרשה משאבים – זמן, ידע טכני וצוות מיומן, הרי שהיום מספיק רק אדם אחד כדי להכין מתקפה שלמה, ולעשות את זה בפחות מחצי שעה. בזמן זה הוא הכין את המתקפה, עם דף נחיתה מזויף, ותמחר אותה", כך אמר אלעזר בירו, מנהל יחידת נס סייבר קונטרול – מערך הגנת הסייבר של נס. לדבריו, מדובר בכמה סוגי מתקפות: קמפיין פישינג משכנע, התחזות קולית למנכ"ל (מה שנקרא וישינג), הזרקת נוזקה או מתקפה מותאמת אישית לכל עובד בארגון היעד. בירו דיבר בפתח כנס שערכה היום (ד') נס לרשויות מקומיות, בשיתוף צ'ק פוינט. האירוע התקיים בפתח תקווה, בהשתתפות עשרות מנהלי ומומחי אבטחה ומנהלי מערכות מידע, ונשא את הכותרת "Safe City 2026 – אתגרים תובנות ופתרונות להגנת סייבר אפקטיבית, במיוחד בעידן ה-AI". "המשחק השתנה: המגינים כבר לא נמצאים מול האקר שיושב במרתף עם מקלדת – אלא הם פועלים נגד מכונות לומדות. אלה פועלות במהירות שלא הכרנו בעבר. לצד העצמת האיום, שמייצרת למגני הסייבר הרבה כאב ראש, נוצר יתרון חדש למגינים – לבניית כלי הגנה חזקים, מבוססי AI", אמר בירו. "ה-AI יודעת לזהות אנומליות, לחקור אירועי סייבר, לנתח הררי מידע ונתונים, ולהנפיק תגובה בזמן אמת, מהירה יותר מבני אדם", הוסיף. הוא אמר ש-"הופעת הבינה המלאכותית הביאה לריבוי וקטורים של תקיפה". כאן ציין הדובר כי "אנחנו נכנסים לעידן המכונה 'AI נגד AI', שבו המתקפה מתקדמת – וכך גם ההגנה". מתקפה שהוכנה בפחות מרבע שעה בירו הציג בפני המשתתפים כיצד הכין בביתו, ערב לפני הכנס, מתקפת פישינג מבוססת AI – ב-12 דקות בלבד. הוא פנה למשתתפים והציע להם כניסה לאזור הטבות באמצעות קוד ההשתתפות באירוע. לדבריו, "כל מי שהכניס מידע במקרה כמו זה שהדגמתי עלול להיות מותקף. קל להכין דף נחיתה, לשלוח אותו ולעקוף את כלי ההגנות על מיילים. כך בניתי דפוס מתקפה, בעזרת מערכת להפצה יעילה של מתקפות פישינג". לכן, הסביר, "חשוב לא פחות מהטכנולוגיה לפעול להעלאת המודעות והדרכות לעובדים, ולחשוף אותם לאיומים ולסכנות שכל אחד ואחת מאיתנו עומד.ת בפניהם. מדובר באיומים שעלולים לסכן את הארגון". לסיכום ציין בירו כי "השאלה המרכזית השתנתה: היא כבר לא איך ה-AI תשפיע על ההגנה וההתקפה, אלא מי מהתוקפים, או המגינים, ידע לנצל אותה טוב יותר ומהר יותר לטובתו'". הדברים האלה נכונים במיוחד בעידן שבו לתוקפים יש יתרון מובנה וגדול, משום שכדי לממש את זממם, הם צריכים להצליח רק באחד מניסיונות התקיפה שהם מבצעים, בעוד שכדי לשמור על הארגון, המגינים צריכים להצליח לבלום את כל הניסיונות הללו.

חברה חדשה במועדון הטריליון: ענקית השבבים ופתרונות האחסון האמריקנית מיקרון חצתה אמש (ג') את הרף הזה, לאחר עוד יום שבו המניה שלה זינקה בוול סטריט. החברה הכפילה את שווי השוק שלה פי שניים ב-48 יום בלבד, ובחצי השנה האחרונה, שער המניה שלה זינק בכמעט 300%. בשנה האחרונה הוא נסק ב-830%. מיקרון פועלת בתחום המוליכים למחצה, ומייצרת שבבי זיכרון ופתרונות אחסון נתונים. היא נהנית מהמחסור שמביא לעלייה מטאורית בדרישה לשבבים האולטרא-מהירים שנדרשים כדי לעבד את הדאטה הנדרשת בעידן הבינה המלאכותית. בעקבות אותו מחסור בשבבים כמו אלה שמציעה מיקרון, היא העלתה מחירים, וברבעון האחרון שילשה את ההכנסות שלה והכפילה את הרווח פי שמונה – מה שמן הסתם הוא לשביעות רצון המשקיעים, וגרם להם לשים עוד כסף במניות החברה. אחד השווקים שבהם מיקרון פועלת הוא זיכרונות ה-DRAM. הצמיחה בשער המניה של מיקרון אתמול גרם לעליות גם לחברות נוספות – ולכלל השוק. "סופר-סקייל של עולמות האחסון והשבבים" תחום החומרה לבינה מלאכותית חווה בתקופה האחרונה עליות מטאוריות, שכלכלנים ואנליסטים מכנים אותן "סופר-סקייל של עולמות האחסון והשבבים". בחצי השנה האחרונה, החברות בתחום רשמו את העליות הגדולות ביותר בוול סטריט, כאשר שווי השוק הכולל של ענף הסמיקונדקטורים עוקף בביצועיו את כלל השווי של החברות במדד ה-S&P 500, ובפער ניכר. לצד מיקרון, חברות נוספות שפועלות בשוק הזה הן ווסטרן דיגיטל, שהמניה שלה נסקה בששת החודשים האחרונים ב-222%, במידה רבה בגלל הפעילות של סנדיסק, שנהנית מהביקוש הגדול לשבבי פלאש (NAND), וסיגייט, שהציגה צמיחה של 208%. אולם, שתי החברות הללו קטנות בהרבה ממיקרון במונחי שווי שוק: השווי של ווסטרן דיגיטל עומד, נכון לכתיבת שורות אלה, על 184 מיליארד דולר, וזה של סיגייט מגיע ל-195 מיליארד. מה צופן העתיד למיקרון? האנליסטים חוזים שמיקרון תמשיך לצמוח בתקופה הנראית לעין. אחד מהם, טימות'י ארקורי מבנק ההשקעות השווייצרי הענק UBS, צופה שהמחסור בזיכרונות RAM ימשיך לפחות עד לרבעון השני של 2028, קרי בשנתיים הקרובות. מועדון הטריליון כולל נכון להיום 14 חברות, כאשר במקום הראשון נמצאת אנבידיה, שהיא החברה היחידה שיש לה שווי שוק של מעל חמישה טריליון דולר. אחריה, בסדר יורד, נמצאות אלפבית (גוגל), אפל, מיקרוסופט, אמזון, ענקית השבבים הטייוואנית TSMC, ברודקום, סעודי ארמקו, טסלה, מטא במקום העשירי, ובהמשך הרשימה נמצאות סמסונג, SK Hynix, ברקשייר האת'וויי שייסד ווארן באפט והמצטרפת החדשה, מיקרון. החברה הקרובה ביותר לכניסה למועדון היא ענקית התרופות איליי לילי, שנמצאת במרחק של 27 מיליארד דולר מחציית הרף של טריליון דולר במונחי שווי שוק.

"כל ארגון, בכל גודל ומכל מגזר תעשייתי נדרש לקבל את התחכום והחוכמה שברשת. החזון של רשת שמופעלת על ידי בינה מלאכותית, בשילוב ביצועים ואמינות, הוא יעד ישים עבור כל ארגון. צמיחת הבינה המלאכותית משנה את הארכיטקטורה של כל ארגון ויוצרת 'צונאמי' של תשתיות AI. כך, הרשת מהווה כיום רכיב מפתח במערכת העצבים של סביבות הבינה המלאכותית. אם הרשת לא עובדת – דבר לא עובד", אמר פול ג'ורדן, סגן נשיא לאזור EMEA באריסטה. ג'ורדן דיבר באירוע שערך הסניף הישראלי של ענקית הרישות, שמציעה גם רשת שכזאת. האירוע, ARISTA Networking Summit Israel 2026, נערך אתמול (ג') בזאפה הרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה בארץ ושותפיה העסקיים. במפגש צוין עשור לפעילות אריסטה בישראל. "אנחנו בולטים בעולם הרישות שמונע על ידי נתונים (Data-Driven Networking) וממוקדים בבנייה של פתרונות שייתנו מענה לצרכים העסקיים של הלקוחות הארגוניים", אמר ג'ורדן. "עברנו כברת דרך במהלך השנים, עם כמה נקודות ציון משמעותיות: יצאנו להנפקה ב-2014. כבר לפני עשור אריסטה הייתה חלוצה של תחום הרשתות המונעות על ידי תוכנה. מאוחר יותר זיהינו את המגמה של התכנסות רשתות ה-LAN וה-WAN, ונתנו לה מענה. ב-2015 השקנו את CloudVision, שמעניק לארגונים יכולת ניהול אחודה של כלל הרשת תחת ממשק מתקדם אחד, לצד נראות מלאה על כל רכיבי הרשת, ניטור מתקדם וחיזוי תקלות, אוטומציה חכמה, שיפור ביצועים ותובנות מבוססות AI – לזיהוי ותגובה מהירה לאיומים. הבינה המלאכותית היא לא הייפ, כי אם מגמה אמיתית, והיא כאן כדי להישאר". לדברי ג'ורדן, "אריסטה היא לא חברה שעורכות רכישות רבות, אבל החברות שהיא רוכשת משמעותיות עבור הלקוחות הארגוניים. כך, ב-2025 היא רכשה את היצע ה-SD-WAN של VeloCloud מברודקום, כחלק ממהלך להרחבת יכולות הרשת שלה בסניפים והוספת יכולות AI ברמת הרשת. הרכישה של VeloCloud סוגרת פער בהיצע שלנו: היא מאפשרת ביצועים ואמינות לאורך כל האינטגרציה – החל מסניפי הארגון המבוזר ועד לדאטה סנטר הארגוני, וביחד עם פתרון הקמפוס שלנו, אנחנו מציעים רישות מקצה לקצה". ציון 89 במשוב "אנחנו קשובים לצרכי הלקוחות, והדבר מוצא את ביטויו בציון 89 במשוב (NPS)", הוסיף. "יש לכך כמה סיבות: רמת תמיכה גבוהה בלקוחות, חופש בחירה ומניעת נעילת ספק, זמינות ואיכות שהם רכיבים קריטיים בארכיטקטורה מודרנית, עבודה בסביבות פתוחות, מבוססות תקנים פתוחים ובלא קניין רוחני, רישוי נוח, מיכון, עלויות נמוכות ופישוט המורכבות". לדבריו, "אנחנו עובדים עם מערכת הפעלה אחת, EOS, שמאפשרת אוטומציה, זמינות גבוהה, נראות רשת עמוקה וניתוחים מתקדמים – על פני כל התשתית. מערכת ההפעלה הזו מספקת פתרונות תקשורת מהירים, יציבים ומבוססי תוכנה. כמו כן, בשל הארכיטקטורה הניתנת להרחבה בענן, אנחנו מאפשרים לפעול בסביבות מגוונות – החל ממרכזי AI, דאטה סנטרים וקמפוסים ארגוניים, ועד לסניפים. זאת, לצד אבטחת מידע ונראות מובנות מראש". ג'ורדן הוא הראה שבמהלך השנים, אריסטה חוותה גידול בעולמות המבואות (פורטים), כמו גם במחזור הכספי, וסיים באומרו ש-"אני מכיר ואוהב את השוק הישראלי, שמתאפיין בחוסן ובחדשנות". גיא אלכסנדר, מנהל אזורי באריסטה. צילום: ניב קנטור גיא אלכסנדר, מנהל אזורי באריסטה, ציין כי "אנחנו חוגגים עשור לפעילות החברה בישראל, שבמהלכו חווינו צמיחה משמעותית לאורך השנים, ואנחנו גאים שיש לנו מאות רבות של לקוחות בארץ". הכנס הסתיים בהופעה של הזמרת זוכת האירוויזיון נטע ברזילי.

אמריקן איירליינס (American Airlines) החליטה לשדרג את חוויית הגלישה בטיסותיה וחתמה על הסכם עם SpaceX של אילון מאסק, שבמסגרתו תותקן מערכת האינטרנט הלווייני סטארלינק (Starlink) במטוסיה. מחיר העסקה שנחתמה בין החברות לא דווח. המהלך, המתוכנן לצאת לדרך ברבעון הראשון של שנת 2027, יכלול פריסה בלמעלה מ-500 מטוסי איירבוס (Airbus) צרי-גוף של החברה, והשירות החדיש יוצע בחינם לנוסעים. ההחלטה התקבלה לאחר שבחברת התעופה בחנו בקפידה חלופות נוספות בשוק, בהן גם את מיזם האינטרנט הלווייני 'ליאו' של המתחרה אמזון (Amazon). המהלך הנוכחי לא יקיף בשלב זה את כלל הצי של אמריקן איירליינס. מטוסי הבואינג של החברה, לרבות המטוסים רחבי-הגוף המשמשים לטיסות ארוכות טווח, ימשיכו להישען לעת עתה על ספקיות התקשורת המסורתיות יותר, כגון וויאסאט (Viasat) ופנסוניק (Panasonic). למרות זאת, שילוב הטכנולוגיה במטוסי האיירבוס נחשב להישג עסקי משמעותי עבור החברה של מאסק, שכן רשת הלוויינים הנמוכה שלה מציעה זמני שיהוי מינימליים ומהירויות גלישה חסרות תקדים, שיאפשרו הזרמת וידיאו קולחת ושיחות רשת בזמן אמת גם בגובה רב. Your scrolling just got an upgrade. Coming in 2027, @Starlink to American flights. ✈️ A more seamless, high-speed in-flight connection — built for streaming, browsing, gaming, and staying connected in real time, gate to gate. Want to learn more? Head to our Newsroom.… pic.twitter.com/0MvwxJISZI — americanair (@AmericanAir) May 26, 2026 המטרה: להעניק חוויית גלישה המקבילה לחלוטין לזו שבבית בכירי שתי החברות מיהרו לברך על העסקה ולהדגיש את היתרונות לצרכן. הת'ר גרבודן, סמנכ"לית הלקוחות של אמריקן איירליינס, הצהירה כי "כחברת תעופה גלובלית מובילה, אנו מחפשים ברציפות שותפים ברמה עולמית, כמו סטארלינק, כדי לספק את מה שלקוחותינו צריכים ורוצים". היא הוסיפה כי המטרה המרכזית היא להעניק חוויית גלישה המקבילה לחלוטין לזו שמקבלים הגולשים בביתם, שתאפשר לנוסעים "לעבוד, לשחק, להזרים מדיה ולגלול ללא הרף", מבלי לדאוג לעיכובים ברשת או להורדת קבצים מראש. במקביל, ג'ייסון פריץ', סגן נשיא המכירות הארגוניות של סטארלינק, ציין כי החברה גאה לספק אינטרנט אמין ומהיר, שיהפוך "כל טיסה לחלקה ומהנה יותר" ויאפשר חיבור רציף מרגע העלייה למטוס ועד לירידה ממנו. חגיגת היח"צ גלשה גם לרשתות החברתיות, כאשר בחשבון ה-X – הרשת החברתית שבבעלות מאסק – של אמריקן איירליינס עלה ציוץ שבישר כי "הגלילה שלכם כרגע קיבלה שדרוג", ומאסק עצמו הדהד את הבשורה לעוקביו וכתב: "סטארלינק מגיעה לאמריקן איירליינס!" כפי שדווח ב-Benzinga. כמעט ערכו תחרות הורדת ידיים? שני ה-"אידיוטים" – אילון מאסק, יזם הטק ומנכ"ל SpaceX, ומייקל אולירי, מנכ"ל ריינאייר. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Alexandros Michailidis, ו-Joshua Sukoff, מ- Shutterstock (בהתאמה) עם אולירי זה כמעט נגמר במכות ההתלהבות הרבה בארצות הברית משירותי התקשורת של מאסק עומדת בניגוד מוחלט לגישה שהפגינה חברת הלואו-קוסט האירית ריינאייר (Ryanair) מוקדם יותר השנה. בחודש ינואר האחרון סירב מנכ"לה, מייקל אולירי, לשלב את מערכות סטארלינק במטוסיו, בטענה לעלויות גבוהות במיוחד ולחוסר עניין מצד הנוסעים לשלם על גלישה בטיסות קצרות. אלא שהסירוב הענייני הפך במהירות לחילופי מהלומות פומביים ויוצאי דופן: אולירי כינה את מאסק "אידיוט – עשיר מאוד, אבל עדיין אידיוט", ובתגובה זכה לכינויים בוטים מצידו של מאסק ביניהם האמירות: "דביל גמור" ו"קוף בלתי נסבל". העימות כלל גם סקר עוקצני שערך מאסק בין עוקביו, ובו שאל האם כדאי לו פשוט לרכוש את חברת התעופה כולה, בעוד ש-אולירי, שניצל את המהומה הוויראלית לקידום מכירות אגרסיבי, ביטל את איומי הרכישה ואף הציע לפתור את הסכסוך ביניהם כמו "שני נודים זקנים" – בדו-קרב של איגרוף או בהורדת ידיים.

נופר אנרגיה, שפועלת בתחום האנרגיה הסולארית, דיווחה אתמול (ג') לבורסה כי חתמה על הסכם שותפות עם חברת הנדל"ן ב.ס.ר. שוהם, שבמסגרתו יקימו שתי החברות חוות שרתים לבינה מלאכותית על שטח של כ-32 דונם ליד שוהם. השותפות למיזם ינהלו ויספקו שירותים לשוק בישראל. בהודעה צויין כי נגה – ניהול מערכות החשמל בישראל, הרגולטור, אישרה את הקמת החווה, ונופר תספק למתקנים את האנרגיה הנדרשת. החברה תשלם עבור הקרקע 361 מיליון שקלים, בשלושה תשלומים. השלמת העסקה מותנית בתנאים מתלים, כולל משך תקופת הבנייה בחוזה החכירה מול רשות מקרקעי ישראל. שתי החברות חתמו על סעיפים מחייבים למימוש שותפות מלאה ביניהן בכל מה שקשור לניהול, תפעול והכנסות מהשכרת שירותי דאטה סנטר לשוק. בהודעה ציינה נופר שהיא כבר נמצאת במגעים עם שוכר פוטנציאלי. עוד נאמר בהודעת החברה שהיא רואה בפרויקט נדבך אסטרטגי בהתרחבות הפעילות העסקית שלה לתחום חוות השרתים, על רקע הגידול המתמשך בביקוש לתשתיות מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים בישראל. נופר אנרגיה נוסדה ב-2011 והיא מצויה בשליטת איש העסקים עופר ינאי. מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב ושווי השוק שלה מוערך בעשרות מיליארדי שקלים. עיקר פעילותה כיום הוא הקמת שדות סולאריים גדולים בארץ ובחו"ל, וכן פרויקטים של אגירת חשמל ופיתוח תשתיות אנרגיה שמאפשרות חיבורים לפרויקטים עתידיים. גם יוחננוף ורמי לוי בעניין בשנה האחרונה פורסמו לא מעט דיווחים על מיזמים חדשים להקמת חוות שרתים, על מנת לענות על כוח המחשוב הרב שדורשת מהפכת הבינה המלאכותית. בין המיזמים: קמפוס אלפא בנתניה של קבוצת לוינשטיין-NED, בהשקעה של 1.3 מיליארד שקלים, שמיועד למחשוב עתיר ביצועים (HPC), עם הספק של 42 מגה-וואט. פרויקט נוסף הוא הרחבת פעילות דאטה סנטרים של מגה אור, שדיווחה על הסכמים להקמת מתקנים עם לקוח בינלאומי, שאת שמו היא לא פרסמה. באחרונה פורסם גם המיזם של רשת הקמעונאות יוחננוף, שרכשה קרקע להקמת חוות שרתים באזור התעשיה הצפוני של יבנה. כמו כן דווח שרשת רמי לוי רוצה להיכנס לתחום, והיא מתכננת חוות שרתים בנתניה ובקריית גת. יש גם תוכניות להקמת חוות שרתים בדרום, כחלק מהחלטת הממשלה לעודד הקמת דאטה סנטרים שם.      

משתמשי מערכות ERP, שמשמשות כתשתית קריטית בארגונים רבים, מתמודדים עם דרישות הולכות וגוברות מצד ספקי המערכות לשדרוגים והגירה למערכות מתקדמות יותר. סאפ, לדוגמה, כבר הודיעה שעד 2030 היא תפסיק לתמוך במערכות הישנות (ECC) ומציעה לארגונים לעבור לגרסאות החדשות – תהליכים שכרוכים בעלויות יקרות, בשינויים ארגוניים ובלא מעט כאבי ראש. כמוה עושות יצרניות תוכנה אחרות, כחלק מהפעילות העסקית שלהן. על רקע זה התפתחה תעשיה של שירותים מבוססי AI, עם חברות שמציעות לארגונים להמשיך לתמוך במערכות הישנות גם אחרי שהיצרן מפסיק לתמוך, ובד בבד ליהנות מהיתרונות שיש בגרסאות החדשות, כאשר הם יכולים לבצע את ההגירה בזמן שנוח להם. אחת החברות הגדולות שמספקות את הפתרונות האלה, ומציעה לארגונים להשתחרר מתלות בספק אחד, היא רימיני סטריט – חברה אמריקנית, שמספקת תמיכה צד שלישי למערכות תוכנה ארגוניות, כגון סאפ, מזה 20 שנה. כניסת ה-AI לעולם הארגוני מאפשרת לחברה להציע לארגונים להשתחרר מהתלות ביצרן אחד ולהמשיך לתמוך תמיכה מלאה במערכות הקיימות, בעלות שנמוכה ב-50% מהעלויות שכרוכות במעבר לגרסאות חדשות. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים אירחנו את ורד ראובן, סמנכ"לית מכירות ישראל ברימיני סטריט, שמסבירה כיצד מנמ"רים יכולים להחזיר לעצמם את השליטה במערכות הליבה, ולבצע שדרוגים בזמן ובהיקף המתאימים להם.  אתם מציעים פתרונות תמיכה צד שלישי. מה המשמעות של זה? "זה דומה למה שקורה בעולם הצרכנות: אתה יכול לקנות מוצר מחברה אחת ולקבל שירות מחברה אחרת. בעולם התוכנה זה לא היה, רימיני סטריט היא הראשונה שיצאה עם הקונספט הזה. אנחנו הרבה מעבר לחברה שנותנת שירותים ותמיכה. ללקוחות, אין את אפשרות הבחירה. זאת אומרת, גם אם לקוח רוצה לשדרג, הוא חייב לעשות זאת דרך מפת הדרכים של הספק, ואין לו מרחב תגובה כדי לחסוך כסף ולחשוב רגע אולי הוא לא חייב לשדרג עכשיו. זוהי הפעילות של החברה, ויש לנו מעל 6,000 לקוחות". מה קורה בשוק ה-ERP כיום? "יש לא מעט ספקים, שמחייבים את הלקוחות לבצע שדרוגים, שנועדו לתת להם פיצ'רים חדשים. הדוגמה הבולטת היא סאפ, שדורשת מהלקוחות לעבור לגרסה החדשה, שהיא עננית. זה בעצם שדרוג כפוי, כי לא כל הגירה ושדרוג מתאימים לכל ארגון. התהליכים האלה יקרים מאוד, ולמנמ"ר אין את מרווח הזמן לחשוב על פתרונות אחרים שייתנו לו את אותה תוצאה, אבל בעלויות נמוכות יותר ובתמיכה הרבה יותר טובה. ובכלל, לא טוב להיות תלוי בספק אחד, שייתן לך את הענן שלו, במקרים רבים לצד האון-פרם". באתר שלכם יש כותרת מאוד בולטת: סוף עידן ה-ERP. עד כדי כך? "ה-ERP הוא מערכת ליבה. בטווח הנראה לעין, לא נראה שה-AI תחליף את כל המערכת, אבל אנחנו באמת לא יודעים. יש דברים מופלאים שניתן לעשות עם ה-AI, ולא צריך לשים את הכול על אותה מערכת. בוודאי כשהיום יש לך כלים שאתה יכול לפתח באופן עצמאי לארגון שלך. אני מאמינה שבתוך שנים לא רבות, לארגונים תהיה יותר שליטה על מערכות ה-ERP והם לא יפקירו את הגורל שלהם בידי יצרן תוכנה אחד". סאפ הודיע שעד 2030 היא מפסיקה לתמוך במערכות הישנות. מה את אומרת לי, כמנמ"ר – לא לשדרג? "אנחנו לא אומרים אל תשדרגו. אנחנו אומרים תשדרגו, אבל תעשו את זה בזמן שלכם, בלי הלחץ של היצרן. אתם יכולים לשדרג, למשל, ב-2035 במקום 2030. כך תחסכו תשע שנים, שזה דבר בעל משמעות תקציבית קריטית. אנחנו נמשיך לתמוך במערכות הישנות, ובינתיים לארגון, להנהלה, למנמ"ר, ל-CISO יש זמן לבדוק האם הוא רוצה בכלל לעבור, האם זה בכלל מתאים לו, או שהוא קונה את הטוב ביותר מכל דבר (Best of breed). חשוב להבין שלרימיני סטריט יש שיתופי פעולה עם חברות תוכנה וביחד פיתחנו שכבה שיושבת מעל מערכת הליבה הישנה – מה שמשפר את התהליכים באופן מפתיע. יש לנו התחייבות לתמוך במערכות הישנות עד 15 שנה. כלומר, הלקוח מקבל את היתרונות שיש ב-AI בגרסאות החדשות, והוא 'מדבר' עם כל התוכנות ולא מוגבל לאלה שהספק מציע לו". סאפ מסבירה את הצורף בשדרוג כחלק מטרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים. איזה מענה אתם נותנים לזה? "כפי שאמרתי, אנחנו לא אומרים אל תעבור לענן, אלא תעבור כשזה יתאים לך. בינתיים אתה נהנה מכל היתרונות של ההתייעלות, יתרונות הבינה המלאכותית, אבל עם המערכת הקיימת, אתה חוסך כסף ובעתיד, כשתחליט, תבצע את השדרוג". יש חלופה – לא חייבים לשדרג. ERP. צילום: Photon photo, ShutterStock את המנכ"ל מעניינת בסוף שורת הרווח. איך אתם מוכיחים לו את החזר ההשקעה? "יש כבר ארגונים שעשו את זה, והם מדווחים על חיסכון של 50% בעלויות התמיכה. אני לא מכירה הרבה מנכ"לים שיכולים להתעלם מזה. צריך גם לזכור שקצב ההגירה של הארגונים למערכות החדשות הוא איטי, בניגוד לכל התחזיות, וזה קשור בין היתר לקצב ההגירה לענן. בהתחלה היה באזזז, וכולם דיברו על הענן וחשבו שסוף העולם קרב, אבל כיום חברות מבינות שהמעבר לענן והמעבר לגרסאות החדשות של סאפ כרוך בהרבה מאוד משאבים. מערכת ERP היא מערכת מורכבת ויקרה, וארגונים חוששים להיכנס כעת להרפתקה הזו. אף אחד לא מבטיח להם ROI מיידי". אבל אז יגידו למנכ"ל: OK, אל תעבור, אבל המתחרים שלך יעברו ואתה תישאר מאחור. "הוא לא חייב להישאר מאחור, כי יש המון פתרונות. מעבר לזה שאנחנו נותנים לו המשך תמיכה, יש לנו צוותים ב-22 מדינות, עם 1,000 מהנדסים בסך הכול, שהופכים להיות חלק בלתי נפרד מהארגון ומעניקים לו שירות מסביב לשמש, כלומר בהתאם לשעות הפעילות בכל אזור ואזור. מהבחינה הזאת, המנמ"ר יכול להיות רגוע. בישראל יש לנו מעל 70 מהנדסים, כך שאין למנמ"ר הישראלי את החשש מתלות בקשר עם חו"ל. בכלל, רמת הידע והמקצועיות של העובדים שלנו היא גבוהה. אין לנו ג'וניורים, רק סיניורים, שיודעים לפתור כל תקלה. זה אחד היתרונות הבולטים של החברה שלנו, ולא במקרה אנחנו זוכים בכל פעם בפרסים על איכות ורמת השירות". הלקוחות, בפרט הישראליים חשדנים. זה חלק מהתרבות שלנו. הם שואלים: הכול טוב ויפה, יש כאן חיסכון… איפה הקאץ'? "צריך פשוט לראות מה אומרים או כותבים לקוחות שכבר עשו את זה. חלק מהם אומרים שאם הם היו יודעים שזו רמת השירות, הם היו משלמים פי שניים. זה לא טריוויאלי. הבעיה היא שאין מודעות. יש לארגונים הרגל להיצמד לספק אחד, ויש חשש לעזוב אותו. אבל יש כבר כאלה שאימצו את החלופה שאנחנו מציעים, ואני מאמינה שבסוף, כולם יעכלו שיש להם את האפשרות לחלופה הזאת. יש דוגמה אחת בארץ, במגזר הביטחוני. אי אפשר לפרסם את שם הלקוח, אבל שם, בזכות הכסף שהם חסכו מהעלויות התמיכה במערכת המרכזית, הם מימנו פרויקט ביטחוני גדול. וזו רק דוגמה אחת. יש גם דוגמה של חברה רפואית בברזיל שעברה לתהליכי שדרוג שלנו בתוך כמה שעות, בלי לזעזע את המערכות". כל השדרוגים מבוססים על AI? "בעזרת סוכנים חכמים, אנחנו מצליחים לשמר את המערכות הישנות, לעשות את המודרניזציה החדשה ולקבל את אותה התוצאה, כאילו היו עוברים לגרסה החדשה – בפחות עלויות. למעשה, אנחנו מציעים לארגון תהליך של מודרניזציה בתחום שקיים בעולם ה-IT כבר שנים, בעיקר במערכות המיינפריים". אני יכול לנחש שחברות התוכנה הארגוניות לא ממש אוהבות אתכם "נכון. אבל הן מבינות שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. אי אפשר לעצור את התהליכים האלה, במיוחד את ה-AI, והמטרה שלנו היא שכל ארגון ידע לפחות שקיימת אופציה לא להיות תלויים בספק יחיד ולקבל תוצאות דומות, לפחות בטווח הקרוב". לסיכום: אני מנמ"ר בארגון. למה לי לבחור דווקא בכם? "קודם כל, בארץ אנחנו היחידים שמספקים את השירותים האלה. בעולם יש מתחרים, אבל אנחנו הכי גדולים, ואנחנו גם ספק יחיד בממשלה ובמגזר הביטחוני, עם מתודולוגיה שאנחנו המצאנו אותה. בסופו של דבר, הפתרונות שלנו נותנים ללקוח שקט ושליטה במערכות הליבה. אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות".