ההגבלות שהטיל הממשל האמריקני לפני ימים אחדים על הפצת מודל מיתוס של אנת'רופיק – ובגרסתו הציבורית פייבל 5 (Fable 5) – עוררו דיון וסערה, ובצדק: זהו המקרה הראשון שבו מוטלות הגבלות על הפצה ונגישות למודל AI תחת הטיעון של פגיעה בביטחון הלאומי והגבלות חוקי הייצוא של טכנולוגיה ביטחונית. מיתוס 5 הוא המודל המתקדם של אנת'רופיק למשימות סייבר, ביולוגיה, בריאות, מחקר ותכנות, והוא חולל סערה עוד בתקופת הבדיקות שלו, כשביצע תעלולים כמו "לברוח" מתוך מחשב סגור ולהודיע למפעיל שלו שהשד יצא מהבקבוק – על ידי שליחת מייל. לפי החברה, הוא זמין רק לקבוצה מצומצמת של שותפים מאושרים, משום שהיכולות שלו בתחומים האלה הן חרב פיפיות: אותו כלי שיכול לסייע באיתור חולשות קריטיות בתוכנה עלול גם לעזור לגורם עוין להבין איך לנצל אותן. אנת'רופיק מציגה אותו כחלק מ-Project Glasswing – יוזמה משותפת עם גופי ממשל וחברות אבטחה (שאליה הצטרפה השבוע חברת הסייבר הגדולה Trend AI). כחלק מהיוזמה הזו, גרסת הבטה הציבורית של מיתוס כבר סייעה, לטענת אנת'רופיק, באיתור אלפי חולשות חמורות ואף קריטיות בתוכנות מרכזיות. אגב, היוזמה הזו נולדה בעקבות התעלול של מיתוס, שפרסם את הבריחה שלו באתרי אינטרנט – בעצמו… מהו פייבל 5 ואילו הגבלות הוטלו עליו? פייבל 5, שכאמור, הוא הגרסה הציבורית של אותה משפחת יכולות, הושקה בדיוק היום (ג') לפני שבוע. לפי אנת'רופיק, פייבל 5 מבוסס על אותה שכבת מודל, אבל יש לו מנגנוני הגנה שמנתבים שאילתות בתחומים מסוכנים, כמו סייבר וביולוגיה, למודל חלש יותר (Opus 4.8). כלומר, מיתוס הוא גרסת היכולות המלאה והמצומצמת לשותפים מאושרים, ואילו פייבל הוא הניסיון להביא חלק מקפיצת הדרך הזו לציבור הרחב, מבלי לפתוח את מלוא יכולות הסייבר והביולוגיה של המודל. שלושה ימים אחר כך, הכול נעצר. אנת'רופיק הודיעה שקיבלה מהממשל האמריקני הוראת בקרת יצוא שמחייבת אותה להשעות כל גישה של אזרחים זרים לפייבל ולמיתוס – הן בארצות הברית והן מחוצה לה. זה כולל עובדים זרים של אנת'רופיק עצמה. מאחר שהוראה כזו כמעט בלתי אפשרית ליישום מדויק ומיידי במוצר ענן גלובלי כמו מיתוס, החברה פשוט השביתה את הגישה למודלים באופן גורף לכל לקוחותיה הרגילים. שאר מודלי קלוד לא הושפעו. נחסם להפצה, על אף ששוחרר בגרסה בטוחה כ-'פייבל 5'. מודל 'קלוד מיתוס' של אנת'רופיק. צילום: ג'מיני. מקור: אנת'רופיק מומחים לנושא מטילים ספק אם למשרד המסחר הפדרלי יש סמכות להחיל בקרת יצוא בדרך הזו, משום שמודלים מודרניים בדרך כלל לא "מיוצאים" כקובץ שנשלח למדינה אחרת, אלא נצרכים דרך שירות ענן מבוקר. אם הטענה של הממשל תתקבל, זו עשויה להיות תשתית רגולטורית חדשה: מודלי AI חזקים יטופלו כמו טכנולוגיות בעלות משמעות אסטרטגית כגון מחשבי על, עם הבחנה לפי מדינה, תחום שימוש ורמת האמון שהממשל האמריקני נותן במדינת היעד. מה העילה האמיתית למגבלות? הנימוק של הממשל בוושינגטון למגבלות שהטיל על אנת'רופיק הוא חשש שהמודלים יוסטו לשימוש גורמי מודיעין צבאיים בסין, רוסיה ו/או מדינות אחרות שמוגדרות בעייתיות אצל האמריקנים (אולי איראן?). אלא שלפי אנת'רופיק, העילה המיידית הייתה חשש של הממשל לעקיפה של מנגנוני ההגנה שיש בפייבל 5. החברה טוענת שלא קיבלה פירוט מלא על הבדיקה ותוצאותיה, ושהדוגמה שנבדקה עסקה בזיהוי מספר קטן של חולשות מינוריות ומוכרות, מהסוג שגם מודלים ציבוריים אחרים מסוגלים למצוא. אנת'רופיק מדגישה שבשבועות שלפני ההשקה היא בדקה את פייבל 5 מול גורמי ממשל ובטיחות, ושלא נמצאה בבדיקות חולשה משמעותית, שמסוגלת לפתוח באופן רחב את יכולות הסייבר החסומות. הטיעון של המומחים: אם מודלים כאלה יהיו רק בידיים של "הרעים" ומדינות וארגונים בעלי כוונות זדון, ואילו חוקרים, מומחי אבטחה ו-"כובעים לבנים" המתמחים בהגנה לא יוכלו לגשת אליהם – ההגנה בפני מתקפות זדוניות תהיה זו שתיפגע אבל הטיעון של הממשל רחב יותר מחולשה כזו או אחרת. החשש האמיתי שלהם הוא שיכולות כאלה משנות את כלכלת הסייבר: איתור חולשות, כתיבת תיקונים, ניתוח קוד ענק, בדיקות חדירה וניצול פרצות – כל אלה הופכים למהירים וזולים בהרבה. אנת'רופיק עצמה הזהירה שמודלים ברמה של מיתוס צפויים להופיע גם כך אצל חברות נוספות בתוך חודשים, ושאם הם ישוחררו בלי הגנות מתאימות, מתקפות סייבר עלולות להפוך תכופות ובלתי צפויות יותר. אירוניה יש כאן אירוניה פוליטית ועסקית לא קטנה: אנת'רופיק היא החברה, מבין הגדולות בתחום, שהכי מזוהה עם השיח על בטיחות AI, האטה מבוקרת וסיכונים קיומיים, והיא אף הסתבכה עם משרד ההגנה (או המלחמה כיום) האמריקני בטענה שלא הייתה מספיק התקפית ומאפשרת, לטעמו של מזכיר ההגנה, פיט הגסת'. עכשיו, אותה חברה מוצאת את עצמה דווקא בצד שמוחה נגד התערבות ממשלתית חדה מדי ואומר שצריך לאפשר להם לשחק עם אש, תרתי משמע. אנת'רופיק לא אומרת שלממשל אסור לעצור מודלים מסוכנים; להיפך, היא תומכת עקרונית בסמכות כזו. אבל היא גם דורשת הליך שקוף, מבוסס עובדות טכניות, עם סטנדרט ברור – ולא החלטה פתאומית שמשביתה מוצר עולמי. אנת'רופיק היא לא היחידה: למהלך של הממשל יש התנגדות גם מתוך תעשיית הסייבר. יותר מ-80 מנהלים ומומחי סייבר, כולל גורמים מחברות טכנולוגיה גדולות אחרות, חתמו על מכתב שקורא לממשל להסיר את ההגבלות על עמיתתם. הטיעון שלהם צפוי, אבל משמעותי: אם מודלים כאלה יהיו רק בידיים של "הרעים" ומדינות וארגונים בעלי כוונות זדון, ואילו חוקרים, מומחי אבטחה ו-"כובעים לבנים" המתמחים בהגנה לא יוכלו לגשת אליהם – ההגנה בפני מתקפות זדוניות תהיה זו שתיפגע, בשעה שלתוקפים אין שום מגבלות, טכנולוגיות או מוסריות. מי צודק? האם האיסור הזה יישאר על כנו? האם הרוסים והסינים יפתחו מודלים דומים, ואולי אף יעקפו את המערב בסיבוב? והאם – ויותר סיבר מתי – נראה מודלים בעלי פוטנציאל סיכון רב יותר? את התשובות לכל השאלות האלה נדע, ככל הנראה, בעתיד הקרוב.

דו"ח חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על השלטון המקומי, המתפרסם היום (ג') חושף ליקויים בשימוש במצלמות שנועדו לאכיפת חניה ברשויות המקומיות.  בין הממצאים העיקריים: במספר רשויות שבהן נערכה הביקורת נעשה שימוש במצלמות למטרות שלא הוגדרו להן; תמונות של עוברי אורח שנקלטו באזור שבו הוצבו המצלמות לא טושטשו כנדרש; וכן נמצאו ליקויים בניהול ובשמירת הצילומים. כך למשל, במועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה מצא המבקר כי הרשות לא השתמשה בטכניקות טשטוש לצורך הסוואת דמויותיהם של עוברי האורח בצילומים שנועדו לאכיפת חניה בלבד. בעיריית רמת גן נשמרו צילומים באיכות שאפשרה לפקחים לזהות עוברי אורח, אף שהמצלמות אינן מיועדות לכך. בעיריית חדרה נמצאה אפשרות לפקחים להסיר את הטשטוש ולזהות אנשים. המבקר מציין כי בעקבות הביקורת, בשתי הרשויות – הרצליה וחדרה – חסם ספק מצלמות האכיפה את האפשרות לפקחים להסיר את הטשטוש. המבקר קובע כי "על הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת דיני התעבורה, תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך. בנוסף לדבריו, יש לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן". אבטחת מידע במצלמות הרחוב בביקורת בעיריית חדרה נמצא כי לא קיימות הנחיות ברורות לעובדים בנוגע לאבטחת מידע בהקשר של המצלמות המוצבות ברחבי העיר. עובדה זו, העיר המבקר, מגדילה את הסיכון לחשיפת מידע ולפגיעה באבטחת המערכות. עוד מצא המבקר כי בחלק מהרשויות הוסבו המצלמות שנועדו לאכוף עבירות חניה לצורך שונה של אכיפה ואיתור של עבירות אחרות בתחומי הביטחון והרכוש. מדובר במהלך הקיים בלא מעט רשויות, אולם המבקר קובע כי השימוש במצלמות המסוימות למטרות אלו מנוגד להנחיות משרד התחבורה. נושא נוסף שאליו התייחס המבקר הוא חוקיות השימוש במצלמות LPR לאכיפת עבירות חניה. מדובר במצלמות ייעודיות לזיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי, המפענחות את מספר הרישוי באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית. פסק דין, שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בדצמבר אשתקד, קבע כי אין להשתמש במצלמות אלו לצורכי אכיפת חניה ללא הסמכה מפורשת של משרד התחבורה – הסמכה שאינה קיימת כיום. גם הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות האוסרות שימוש במצלמות מסוג זה לצורכי אכיפת חניה. בעקבות זאת מסר המבקר כי הרשויות הרצליה, חדרה, רמת גן ובנימינה-גבעת עדה הודיעו שאינן משתמשות עוד במצלמות מסוג זה. בחלק אחר של הדו"ח מצא המבקר כי חלק מהרשויות שנבדקו אינן מפעילות את מצלמות אכיפת החניה לצורך אכיפת עבירות נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), אף שהחוק מחייב אותן לעשות זאת.

גוגל משלימה בימים אלה את המעבר המאסיבי שלה לתשתית המכונה Manifest V3, ובכך היא סוגרת לצמיתות את הפרצה הטכנית האחרונה שאפשרה לחוסמי מודעות ישנים לתפקד בדפדפן כרום שלה. החל מעדכון גרסה 150 של הדפדפן, המתוכנן לסוף החודש, תסגור ענקית הטק סופית את 'הדלת האחורית' הטכנית שאפשרה עד כה להמשיך להפעיל את חוסמי המודעות הישנים. מדובר על צעד בלתי הפיך, המסמן למעשה את מותם של תוספים פופולריים שנבנו על תשתית Manifest V2, ובראשם הגרסה המלאה של uBlock Origin, שעשרות מיליוני משתמשים נהגו לעשות בה שימוש. ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו הצדיקה בעקביות את השינוי הארכיטקטוני רב-השנים, בכך שהוא נועד להגן על גולשים מפני תוספים זדוניים, לשפר את ביצועי הדפדפן ולצמצם עומסים טכניים. דבלין קרונין, שהוא מהנדס בגוגל, אישר לאחרונה את הסרת המנגנון העוקף במסגרת סקירת קוד שפורסמה בבין השאר באתרים 9to5Google ו-Tech Times. קרונין הסביר את המהלך והצהיר כי "תוספי MV2 אינם מורשים יותר באף גרסה נתמכת של כרום, ואנו מסירים את התמיכה בהם ובפונקציונליות הנלווית. לא נוכל לספק או לתחזק את הפונקציונליות הזו ללא הגבלת זמן, בשל המורכבות והחוב הטכני, כמו גם סיכוני האבטחה שהעניין גורר". לב המחלוקת נעוץ באופן שבו התוספים מיירטים את תעבורת הרשת. המערכת הישנה אפשרה לחוסמי מודעות לבחון בקשות רשת בזמן אמת, באמצעות קוד מותאם אישית, ולחסום אותן באופן דינמי. המערכת החדשה מחליפה זאת ברשימת חוקים סטטית ומוגדרת מראש שהדפדפן עצמו בוחן, מה שמגביל קשות את יכולת התוסף להסתיר אלמנטים פרסומיים בצורה גמישה. Brave’s built-in ad blocker won’t be affected by Google's planned changes for extensions. Carry on! pic.twitter.com/VGjfyu0s53 — Brave (@brave) June 14, 2026 לגולשים נשארת גרסת לייט לחסימה בלבד או פנייה למתחרים כדי להמחיש את חומרת המגבלה, ריימונד היל, המפתח שעומד מאחורי uBlock Origin, הבהיר למשתמשים נחרצות: "אין גרסת Manifest v3 של uBO". גולשים ייאלצו להסתפק בגרסת 'לייט' שפועלת תחת האילוצים הנוקשים החדשים, אך חסרה יכולות מתקדמות, כמו סינון קוסמטי של העמוד ועדכונים מיידיים נגד חסימות מתוחכמות. מומחי אבטחת מידע ופעילי פרטיות מתחו ביקורת חריפה על המהלך, בטענה שהחלשת חוסמי המודעות מותירה את הגולשים חשופים יותר למעקב ולהפצת נוזקות דרך פרסומות. בנוסף, המבקרים גורסים כי לא ניתן לנתק את שיקולי האבטחה מהאינטרסים הפיננסיים של גוגל עצמה. קרן החזית האלקטרונית (EFF) גינתה את המהלך וכינתה אותו "עוד דוגמה לניגוד העניינים המובנה שנובע מכך שגוגל שולטת גם בדפדפן האינטרנט הדומיננטי וגם באחת מרשתות הפרסום הגדולות ברשת". פרופ' ג'ונתן מאייר מאוניברסיטת פרינסטון הוסיף לביקורת, ותיאר את כרום כדפדפן"חסר הגנות פרטיות משמעותיות כברירת מחדל", תוך שהוא קובע שכל השינויים האחרונים בפלטפורמה "מיוחסים ישירות למודל העסקי של מעקב של גוגל". בעוד שדפדפנים המבוססים על פרויקט כרומיום, כגון אדג' של מיקרוסופט ודפדפן אופרה, צפויים ליישר קו עם לוחות הזמנים של הסרת התמיכה, משתמשים שמבקשים לשמור על יכולות חסימה מלאות ללא המגבלות החדשות מופנים כעת לחלופות עצמאיות. פלטפורמות כמו פיירפוקס של מוזילה ודפדפן Brave התחייבו פומבית לשמר את התמיכה ביכולות החסימה הוותיקות והחזקות יותר, ובכך הם מציעים מקלט בטוח לגולשים החרדים לפרטיותם.

בכנס השנתי הבינלאומי של קונפלואנט (Confluent) – אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה-Data Streaming – הוצג אחד מסיפורי הטרנספורמציה הדיגיטלית המרשימים במשק הישראלי. על הבמה עלה שלומי עמבר, CTO חטיבת הטכנולוגיות של מכבי שירותי בריאות, וסיפר כיצד אימוץ פלטפורמת קונפלואנט, והמעבר לארכיטקטורת Data Streaming מבוססת אירועים, שינו מן היסוד את הדרך שבה הארגון מנהל, מעבד ומנגיש מידע למיליוני מבוטחים. המסר המרכזי שעלה מדברי עמבר היה ברור: בעולם שבו מהירות קבלת ההחלטות הופכת לנכס אסטרטגי, היכולת להזרים מידע בזמן אמת אינה עוד יתרון טכנולוגי, אלא תנאי הכרחי להצלחה. אחד האתגרים המרכזיים של ארגונים גדולים הוא ריבוי מערכות שאינן מתקשרות היטב זו עם זו. מערכות ליבה, אפליקציות, שירותים דיגיטליים ומאגרי מידע נבנו לאורך שנים רבות, ולעיתים פועלים כ"איים" מבודדים. הפלטפורמה של קונפלואנט מאפשרת לחבר בין כלל המערכות הללו וליצור שכבת מידע אחידה הפועלת בזמן אמת. במקום אינטגרציות מורכבות, תהליכי סנכרון איטיים ותלות בין צוותים ומערכות, מתקבל אקוסיסטם רציף שבו המידע זורם באופן מיידי לכל מי שזקוק לו. "העולם הדיגיטלי היום אינו בנוי רק על מידע, אלא על התנועה שלו", אומר דניאל לוית, מנהל פעילות קונפלואנט בישראל. "ארגונים שמצליחים להזרים מידע בצורה רציפה, מאובטחת ובזמן אמת הם אלו שמצליחים להגיב מהר יותר, לחדש מהר יותר ולהעניק שירות טוב יותר ללקוחות שלהם". לפני כשלוש שנים קיבלה מכבי שירותי בריאות החלטה אסטרטגית להפוך לארגון שבו כל מערכת חדשה נבנית בראש ובראשונה עבור סביבת ענן. המעבר לא היה פשוט. לצד מערכות ענן מתקדמות נדרשה מכבי שירותי בריאות לחבר מערכות ליבה ותיקות, ובהן מערכות AS400 ומערכת 'קליקס', אל סביבת עבודה מודרנית מבוססת אירועים. לדברי עמבר, הבחירה ב-Confluent Cloud אפשרה למכבי שירותי בריאות לבצע את המעבר בצורה מהירה ויעילה, תוך יצירת שכבת Data Streaming אחידה המחברת בין כלל המערכות בארגון. "האתגר האמיתי אינו איסוף הדאטה, אלא היכולת לשחרר אותה ולהניע אותו בזמן אמת", אמר עמבר. "המעבר לארכיטקטורת Event-Driven הפך לתשתית שעליה נבנית כל החדשנות הטכנולוגית שלנו". אפליקציית מכבי החדשה: חוויית משתמש מהירה ומדויקת אחת הדוגמאות הבולטות למעבר זה היא אפליקציית מכבי החדשה. במקום להפעיל אינספור שירותים המתקשרים ביניהם, נבנתה שכבת נתונים מתקדמת המתעדכנת בזמן אמת ומסתנכרנת ישירות עם האפליקציה במכשיר הקצה. כל שינוי רפואי, תוצאת בדיקת מעבדה, הנפקת מרשם וקביעת תור, מוזרמים באופן מיידי דרך פלטפורמת קונפלואנט ומופיעים אצל המשתמש בזמן אמת. התוצאה: חוויית משתמש מהירה ומדויקת. הארכיטקטורה החדשה שינתה את אופן העבודה בתוך הארגון. לאחר חיבור כלל המערכות לקונפלואנט, התקצר משמעותית זמן היישום. צוותי הפיתוח כבר אינם תלויים זה בזה לצורך גישה למידע וכל מערכת צורכת נתונים באופן עצמאי. חשוב לציין את הקשר ההדוק בין Data Streaming לבין בינה מלאכותית. ארגונים רבים משקיעים בפיתוח מודלי AI והם מגלים כי ללא גישה רציפה לדאטה עדכנית, גם האלגוריתמים המתקדמים ביותר מתקשים לספק ערך אמיתי. במכבי שירותי בריאות ניתן לראות זאת – אחת הדוגמאות היא סוכן AI שפותח עבור רופאים ומאפשר להם לשאול שאלות בשפה חופשית ולקבל המלצות המבוססות על הנחיות ופרוטוקולים רפואיים עדכניים של משרד הבריאות. "עד היום ארגונים ניהלו מאגרי מידע וכעת מנהלים זרמי מידע", אומר לוית. "היכולת להזרים דאטה בזמן אמת חשובה לא פחות מתשתיות המחשוב עצמן לקבלת החלטות מדויקות יותר". עמבר מסכם ואומר: "עבורנו Data Streaming אינו רק פתרון טכנולוגי, אלא מנוע צמיחה עסקי שמאפשר לנו להפוך מידע לפעולה בזמן אמת, לשפר את השירות, ולקבל החלטות רפואיות מבוססות מידע עדכני"

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל ומפא"ת במשרד הביטחון הציגו היום (ג') שורה של טכנולוגיות חדשות, שעתידות לסייע לחיילים ולמפקדים בשדה הקרב – ולא רק. מדובר, בין היתר, בסימולטור AI, שמאמן חיילים לזהות סימני מצוקה נפשית אצל חבריהם, בינה מלאכותית שמתעדת שיחות עם קב"נים וחיישן שמנטר מדדים של פצועים. הטכנולוגיות פותחו במסגרת אינוטל – תוכנית החדשנות של אט"ל, מפא"ת, המכון הישראלי לחדשנות והיועץ הכלכלי של הרמטכ"ל. במסגרת התוכנית, חברות טכנולוגיה מציעות פתרונות לאתגרים שאט"ל מפרסם. זהו המחזור השני של התוכנית, ו-10 מהפיתוחים מהמחזור הראשון כבר הוטמעו בצה"ל. רוב מבין 11 הפיתוחים במחזור הנוכחי כבר נמצאים בשלב הפיילוט, ורובם, ככל הנראה, יוטמעו ביחידות השונות. המכשיר של AccurateMeditech. צילום: דובר צה"ל במסגרת המחזור פותח מכשיר שעתיד לייעל את תהליכי לקיחת המדדים מהפצועים בשדה הקרב, ויחסוך זמן קריטי, שנחוץ כדי להציל חיים. המכשיר, שפותח על ידי AccurateMeditech, מבצע ניטור רציף ולא פולשני של לחץ דם, דופק וסטורציה, וניתן לחבר אותו לשורש כף היד או לקרסול. המכשיר נותן מדדים מדויקים, גם כשהפצוע מפונה, כלומר נמצא בתנועה, ללא צורך בכיול או בציוד מסורבל. כל זאת באמצעות מכשיר דמוי צמיד, שלא מחייב ניפוח שרוול או מדידות חוזרות. באחרונה הסתיימו שלבי הפיתוח הראשוניים של המכשיר, שבוצעו במשותף על ידי סטארט-אפ טייוואני, חברה ישראלית וחיל הרפואה של צה"ל, ובשלב הבא הצבא יחל בניסויים, בתרחישי פינוי בשטח ובמקרים של לחץ דם נמוך, שמאפיינים פינויים בשדה הקרב . הסימולטור שמאמן חיילים לזהות מצוקה נפשית הוא פיתוח של הסטארט-אפ OpenMind360. מדובר בפלטפורמה דיגיטלית, מבוססת AI, שמכשירה חיילים ומפקדים לזהות סימני מצוקה ואובדנות אצל חבריהם שמשרתים איתם ביחידה. באם תוטמע, כל חייל וחיילת יוכלו לגשת לפלטפורמה מהטלפון הנייד, לתרגל תרחישים מדומים של חבר במצוקה, ולקבל משוב אישי מפורט על מה שעשה, והאם הוא הצליח לשכנע את החבר לגשת לקבלת עזרה מקצועית. המערכת נמצאת בפיילוט במגוון יחידות בצה"ל, אצל חיילים לוחמים, תומכי לחימה ועורפיים, והבחינה צפויה להתרחב ליחידות נוספות. המערכת המתעדת שיחות עם קציני בריאות הנפש מחליפה את התיעוד והסיכום הידני, שהקב"נים עושים כיום, ומתייקים אותם בתיק האישי של המטופל.ת. היא משחררת את הקב"ן מהעיסוק בזה, ומפנה לו יותר זמן וקשב לטיפול עצמו. הפלטפורמה נמצאת בפיילוט במרפאת בריאות נפש של צה"ל במרכז הארץ, וצפויה להיכנס לבחינה במרפאה גדולה נוספת. מיון מלש"בים, סינון והתפלת מים ללוחמים ונשיאת משקלים כבדים לפניכם כמה פיתוחים נוספים במסגרת התוכנית, שנמצאים בשלבים שונים: החברה: Woosh Waters. הפתרון: מערכת ניידת לסינון והתפלת מים ללוחמים המצויים בשטח אויב. השלב הנוכחי: אפיון הפרויקט כבר החל, ובקרוב יפותח אבטיפוס ויבוצעו ניסויים בשטח של המערכת. הפתרון: AI שמסייעת לאנשי בריאות הנפש בלשכות הגיוס למיין מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים). השלב הנוכחי: המערכת נמצאת בשלבי פיתוח אחרונים והתאמה לצרכי צה"ל, לקראת פיילוט. החברה: SurtBusters. הפתרון: מערכת לכיבוי מהיר של התלקחות תחמושת וסוללות ליתיום. השלב הנוכחי: הפתרון עבר ניסויים ראשוניים. החברה: ממשק. הפתרון: כלי בינה מלאכותית שנועד ליצור תוכן אינטראקטיבי להדרכות חיילים. השלב הנוכחי: אפיון ודיוקים אחרונים לקראת תחילת פיילוט בקריית ההדרכה ובבסיסי הדרכה של צה"ל. החברה: Leo. הפתרון: מהנדס AI, שמלווה את המהנדסים שעובדים במרכז השיקום והאחזקה של צה"ל ואחראים הנדסית על רכבים קרביים משוריינים, כגון נמ"רים ואיתנים. השלב הנוכחי: הפתרון נמצא בבדיקות. החברה: פיזיקל. הפתרון: מערכת רובוטית, מבוססת AI, לזיהוי ומיון תחמושת לפני אספקתה ליחידות השונות. השלב הנוכחי: המערכת נמצאת בשלבי בנייה ואימון ה-AI. בקרוב הוא יסתיים ותחל הפריסה הראשונה במרכז התחמושת של צה"ל, כפיילוט. הפתרון: ספירת מלאי נשקים ואמצעי לחימה בצורה אוטומטית, בלחיצת כפתור. השלב הנוכחי: הטכנולוגיה נמצאת בפיילוט במחסן נשק במרכז הארץ של מרכז ההספקה המטכ"לי. הרובוט של Roll With Jessica. צילום: דובר צה"ל החברה: Roll With Jessica. הפתרון: רובוט שנושא משקלים כבדים, של עד 10 טון. השלב הנוכחי: לקראת אספקת המערכת הראשונה לאט"ל, לטובת שינוע מנועי טנקים במרכזי האחזקה בצפון הארץ. "אינוטל מאפשרת כניסה מהירה של טכנולוגיות – ומפגש עם החיילים" איילה צורף, מנהלת חדשנות והתפתחות טכנולוגית באט"ל, אמרה כי "אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה פועל בכל זירה ובכל שעה על מנת להעניק לחיילי וחיילות צה"ל את המענה הטוב ביותר. עם פרוץ המלחמה ועל רקע האתגרים שהיא הביאה עימה, החלטנו להקים תוכנית חדשנות שתאפשר לנו להכניס לאט"ל – וממנו לחיילים ולחיילות – פתרונות טכנולוגיים ליישום מהיר". היא ציינה ש-"טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך זה לא רק טילים ורחפנים, אלא גם סטארט-אפים שעוסקים בפתרונות מעולמות הרפואה והלוגיסטיקה. כעת יוכלו גם חיילי וחיילות צה"ל לפגוש את הטכנולוגיות הללו. אינוטל היא תוכנית יחידה מסוגה בצה"ל, שמאפשרת כניסה מהירה של פיתוחים חדשניים לצבא, לעבודה יחסית מיידית עם השטח ולמפגש עם החיילים והחיילות שלנו". סא"ל ר', רע"ן מאיצים במפא"ת, ציין כי "הייעוד המרכזי שלנו הוא להבטיח את העליונות הטכנולוגית של מערכת הביטחון, וצה"ל בתוכה. תוכנית אינוטל מהווה גשר חיוני בין החדשנות הטכנולוגית הפורצת ביותר באקו-סיסטם האזרחי לבין הצורך המבצעי המיידי של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, והיא מבטאת את אסטרטגיית המשרד לתמיכה מלאה בצרכי צה"ל ולהאצת פיתוחים שוברי שוויון". הוא אמר ש-"אנחנו פועלים מתוך הבנה עמוקה של צרכי הלוחמים והמפקדים, ומתרגמים טכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית, דרך רובוטיקה ואוטומציה ועד לפתרונות אנרגיה ומים – לכדי כלים יישומיים ומיטביים עבור המערך הלוחם והתומך".

ועדת הפנים והגנת הסביבה החליטה היום (ג') לעצור את הליכי החקיקה של הצעת החוק, שמבקשת להגדיר חוות שרתים לשימושי בינה מלאכותית כתשתית לאומית. ההחלטה התקבלה בעקבות חילוקי דעות שעלו בוועדה, שבראשה עומד ח"כ יצחק קרויזר, וטענות ארגוני הסביבה. מטרת העצירה היא לקיים דיוני עומק כדי ללבן את הסוגיות, שלדברי ח"כ קרויזר החוק, במתכונתו הנוכחית, לא עונה עליהן. הצעת החוק להכרה בחוות שרתים כמשאב לאומי באה בעקבות החלטת ממשלה בנושא, שהתקבלה בפברואר השנה. מטרתה היא לתת מענה ולהטיל רגולציה על כל נושא התכנון וההקמה של חוות שרתים. התחום תפס תאוצה בשנים האחרונות, והפרויקטים הללו הם גם פרויקטים נדל"ניים ואנרגטיים. על פי הצעת החוק, חוות שרתים שמקימיהן יוכיחו שהן מקדמות את הבינה המלאכותית יוגדרו כמשאב לאומי – דבר שיאפשר להעביר את הליכי התכנון והבניה להליכים מקוצרים באמצעות ועדה מיוחדת. "יש לחוק דחיפות אסטרטגית" בפתח הדיון הציג תא"ל (מיל') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, את הדחיפות האסטרטגית שהוא סבור שיש בקבלת החוק. לדבריו, ה-AI היא "הנפט החדש", ומרכיב קריטי בביטחון הלאומי ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל. אסקל הזהיר כי "לישראל חסר כוח עיבוד וחישוב חיוני, ותלות במדינות זרות או הגבלות סחר עתידיות עלולות להותיר את ישראל בסיכון ביטחוני ממשי מול מעצמות העולם". לדבריו, המטה הלאומי לבינה מלאכותית מבקש לעודד את השוק הפרטי לבנות את התשתיות הללו במהירות האפשרית, תוך קביעת מנגנוני איזון כגון הגבלה לעד 10 חוות בשנה ומכסות של 200-300 מגה-וואט במרכז הארץ, כדי לא להעמיס על משק החשמל. "אובדן ריבונות" לעומת זאת, ראשת מועצת עמק חפר, גלית שאול, יצאה נגד המהלך וטענה כי "משמעותה של הצעת החוק היא שמוותרים על הזכות הבסיסית לתכנן". כמו כן, היא הזהירה מאובדן שטחים פתוחים לטובת יזמים פרטיים. ח"כ מטי צרפתי הרכבי אמרה שהטלת בניית חוות השרתים על יזמים פרטיים "מהווה אובדן של הריבונות שלנו, ואנחנו נשלטים מלא מלא על ידי בעלי ההון ולא על ידי בעלי השלטון". נציגי החברה להגנת הטבע הזהירו מצידם שהקמת חוות שרתים באזור מיושב תצרוך חשמל כמו עיר בינונית. בסיכום הדיון אמר היו"ר כי "יש צורך לעצור ולייצר חוק מאוזן ונכון יותר. מטרת הדיון היא להביא חוק שיבטיח את עתידה הטכנולוגי של ישראל וימנע פיגור שלנו במרוץ הבינה המלאכותית – אך מבלי להפקיר את משק האנרגיה, בריאות הציבור ועתודות הקרקע של המדינה".

לבינה המלאכותית יש השפעה חיובית ניכרת על החיים שלנו – הן בעבודה והן בחיים הפרטיים, אבל גם השלכות שליליות. ברמה המדינתית-חברתית, היא מסייעת להאקרים ומשכללת את מתקפות הסייבר, עוזרת מאוד להפצת פייק ניוז ודיפ-פייק, ומביאה לפיטורים של אלפים רבים של עובדים. ברמה האישית, היא עלולה לנוון מיומנויות יסוד כגון חשיבה ביקורתית, ולגרום לבדידות ולניכור. אלא שיש לה עוד השפעה בולטת: על הזמן שלנו. היא גוזלת מאתנו עוד יותר זמן, שהולך למסכים, ויש לזה לא מעט משמעויות. ד"ר אביטל בק היא חוקרת מדעי המוח ומומחית לביו-טכנולוגיה. היא מדענית ובעלת תואר ממכון וייצמן על עבודתה בנושא ביולוגיה מולקולרית של התא. ד"ר בק חולקת את זמנה בין יזמות, מחקר בעולם של ריפוי מוח-גוף וניהול בהיי-טק. היא הרצתה היום (ג') על "ניהול זמן בעידן ה-AI – טכניקות ממדעי המוח לתכנון זמן ואפקטיביות" בכנס של PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים. הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, נערך בלאגו בראשון לציון. לדבריה, אם עד עכשיו אפשר היה לפתור את בעיית חוסר הזמן בקימה מוקדמת יותר, שמאפשרת להספיק יותר, הבינה המלאכותית מציבה אתגרים חדשים גם בהיבט זה: "היא מביאה איתה שלל בעיות חדשות, של אינסוף טריגרים והסחות דעת לאורך כל היום. יש הרבה יותר מידע, יותר השוואות, יותר זמינות ויותר החלטות – וכל אלה מעניקים למוח הרבה פחות שקט. הבינה המלאכותית חוסכת זמן, אך במקביל גובה וגוזלת אנרגיה וקשב, ומגבירה את הסטרס". ריבוי הסחות וטריגרים "חלק מהבעיה", הסבירה החוקרת, "הוא שאנשים מתחילים במשימה ולא משלימים אותה – מה שכשלעצמו יוצר לחץ. פעילות במחזור הפעולה, ללא סיום ובלי התאוששות, מביאה למצב של הפעלה מתמדת, וזו יוצרת שחיקה, שממנה יש להימנע, משום שכשיש שחיקה יש גם סטרס, ומבחינים בו על הפנים. הגוף מזדקן. עלינו לא להגיע למצב שבו יש שחיקה ולחץ מתמשכים. מבחינה אבולוציונית, אנחנו צריכים להשלים את מחזור ביצוע המשימות. כך יבוטל הלחץ ונגיע לחוף מבטחים". לדברי ד"ר בק, "ריבוי הסחות הדעת והטריגרים מביא אותנו לדריכות, להיות במצב של 'היכון' תמידי, ואנחנו לא מגיעים לסיום ולהתאוששות: כל משימה פתוחה דורשת אנרגיה – וכל משימה סגורה מטעינה ומחזירה לנו אנרגיה. ניהול זמן הוא בעצם ניהול אנרגיה: האנרגיה היא המשאב שיש לשמור עליו". בינה מלאכותית. איזה לחץ… צילום: ג'מיני היא פירטה סוגים של טריגרים והסחות, בפרט בעבודה, שחלקם תוצאה של בינה מלאכותית: ישיבות צוות שבהן מתדיינים ללא משימות לביצוע ופתרונות; הטלפון כגורם שמייצר לחץ; מחזור התראות של ווטסאפים שאינם נגמרים; אינפלציה של תוכן, והסטרס שזה מייצר, ועוד. לדבריה, "אחד הפתרונות למשימות שלא הושלמו הוא שימוש בגוף: הגוף יודע לשרוף הורמוני סטרס. פעילות גופנית מסיימת את תגובת הסטרס". "המטרה: סגירת מעגל המשימה" החוקרת הסבירה כי "המטרה היא סגירת מעגל המשימה, ויש לעשות זאת בכמה דרכים: אם המשימה קצרה, של עד שתי דקות – עשו אותה על המקום. סגירת המשימות תביא לתחושת אושר בגוף; סיגרו לשוניות במחשב או בטלפון אחרי השימוש; הגדירו זמן לסיום משימות, ומה שטרם הספקתם – רשמו כמטלה. אל תשאירו דברים לא סגורים במוח; סיימו כל מפגש במשימות לביצוע; האצילו סמכויות; ועשו פעילות גופנית". "הלחץ הוא לא האויב" ד"ר בק המשיכה באמירה שיכולה להרים כמה גבות, אבל כזאת שההבנה שלה יכולה גם לעזור להתמודדות עם הלחץ: "הסטרס איננו האויב". היא הסבירה ש-"הגוף שלנו לא נבנה כדי להימנע מסטרס, אלא כדי להגיב אליו". "ישנם ארבעה מסלולי מניעת לחץ: הילחמו, בירחו (נוסו), קפאו, וכעת נוספה דרך חדשה: Fawn – לרצות. להשיב כל הזמן ב-'כן' – מה שיוצר תגובת סטרס", אמרה. לסיכום ציינה ד"ר בק כי "המתח גורם לתמותה, ויש לזהות את מקורותיו. צריך למסגר מחדש את הלחץ – הוא לא חזות הכול, אלא איך מפרשים אותו. בפרשנות חיובית של הסטרס נוכל לייעל אותו לטובתנו. הגוף לא מבדיל בין התרגשות, אומץ ושמחה לבין סטרס שממוסגר נכון וממונף לפעילות. עלינו לקחת את הלחץ, 'לסגור' מעגלי פעילות ולעשות לו מסגור נכון. ככה נקבל כוח – והוא יעבוד לטובתנו".

התפתחות לא פחות מדרמטית בתחום ה-AI: ימים אחדים לאחר ההנפקה המוצלחת שלה, SpaceX של אילון מאסק הודיעה היום (ג') כי היא רוכשת את אניספייר (Anysphere), החברה שעומדת מאחורי מודל ה-AI לפיתוח קוד קורסור. מדובר בעסקת מניות בשווי של 60 מיליארד דולר, והיא צפויה להיסגר כבר ברבעון הבא. על פי ההסכם, אניספייר תהפוך לחברה בת של SpaceX. מודל ה-AI של קורסור מסייע למפתחי תוכנה לג'נרט, לערוך ולבחון את הקוד שלהם. כמו כן, הם יכולים באמצעותו לחפש בסיסי קודים, להריץ פקודות ולהשלים משימות תכנות באמצעות הוראות בשפה טבעית. אניספייר נוסדה ב-2022 על ידי ארבעה סטודנטים ב-MIT – מייקל טרואל, סואלה אסיף, ארביד לונמארק ואמן סאנגר. זוהי חברה פרטית, שלא נסחרת בבורסה ולא מחויבת בהגשת דו"חות כספיים, אולם היא נמצאת במגמת צמיחה מתמדת מאז שנוסדה ב-2022. יתרה מזאת, מאז תחילת השנה השווי שלה גדל ביותר מפי שניים: הוא עלה מ-29.3 מיליארד דולר – השווי שהוערך לה אז – לסכום הרכישה, שהוא, כאמור, 60 מיליארד דולר. על פי אניספייר, בחודש נובמבר האחרון היא חצתה את הרף של מיליארד דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR). SpaceX צייצה בחשבון שלה ב-X שהחברות כבר החלו לעבוד ביחד: "במהלך החודשים האחרונים, אימנו מודל ביחד עם קורסור, שישוחרר בקרוב הן בקורסור והן ב-Grok Build". בחברה הורכשת אומרים כי היא "מצפה לעבוד בצמוד עם הצוות של קורסור, כדי לקדם את יכולות ה-AI שלנו, שנמצאות בחזית הטכנולוגיה". מי צריכים לחשוש מהרכישה? יש שתי חברות שצריכות לדאוג מהעסקה הזאת במיוחד: אנת'רופיק, שקורסור הוא אחד המתחרים הגדולים של מודל הקלוד קוד שלה, ו-OpenAI. שילוב היכולות של SpaceX, שמאסק מיזג אליה מוקדם יותר השנה את חברת הבינה המלאכותית שלו, xAI, המפתחת של המודל גרוק, וקורסור מציב לשתי החברות האלה תחרות קשה, שבהחלט עשויה – או עלולה, תלוי איך מסתכלים על זה – לערער את מעמדן בשוק הבינה המלאכותית היוצרת. הרכישה מגיעה לאחר שלפני ימים אחדים SpaceX הונפקה בנאסד"ק. החברה גייסה במסגרת ההנפקה סכום עתק של 75 מיליארד דולר, ו-"נחתה" מיד בין 10 החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק. מאז היא גדלה עוד, ונמצאת כיום במקום החמישי, עם שווי של 2.74 טריליון דולר, לאחר שעקפה את אמזון. SpaceX דוהרת בדרך לעקיפת מיקרוסופט, ששווי השוק הנוכחי שלה עומד על 2.92 טריליון. שלוש החברות הראשוניות בדירוג – אנבידיה, אלפבית ואפל – נמצאות הרחק מקדימה, אם כי לא מן הנמנע ש-SpaceX תגיע גם לשם. מאז ההנפקה, מניית החברה זינקה ביותר מ-30%, והיום אחר הצהרים, לאחר פרסום