האם הניסיון לחסוך בתקציב תוכנה של חברות עלול לשתק את ערוץ המכירות המרכזי שלהן? חברות רבות המסתמכות על קמפיינים של פניות יזומות במייל כדי לייצר פגישות עסקיות, מתפתות לעיתים לוותר על כלים ייעודיים לניהול המוניטין של הדומיין, מתוך הנחה שהפונקציות החינמיות המובנות בפלטפורמות הדיוור השונות יספיקו כדי לשמר את התוצאות. נתונים שנחשפו מתוך מקרה בוחן פנימי של חברת המחקר הגלובלית קלאוד טק גורוס (Cloud Tech Gurus), מציגים ניסוי בזמן אמת אשר מדגים את הסיכון במהלך שכזה – לפי נתוני החברה, ויתור על פלטפורמה חיצונית ייעודית לניהול אחוזי הגעת המיילים לטובת פיצ'ר חינמי ומובנה, גרם לצניחה חדה באחוזי פתיחת המיילים – מ-98% ל-10% בלבד, בתוך פחות מ-60 יום. לפני יישום אסטרטגיה סדורה לניהול הדומיינים, התמודדה החברה עם קשיים משמעותיים בהגעה לתיבת הדואר הנכנס. שיעור האספקה הכללי נע בין 65% ל-80%, אחוזי פתיחת ההודעות עמדו על פחות מ-10%, ושיעור ההקלקות (CTR) נע סביב אחוז בודד בלבד.  "השיווק במייל הרגיש לפעמים כמו בזבוז זמן, פשוט כי אנשים לא ראו את המסרים שעבדנו עליהם", מסביר דארן פריין, מנהל המחקר של קלאוד טק גורוס. בעקבות המלצה מקצועית, הטמיעה החברה את פלטפורמת וורמי (Warmy.io) הישראלית, המיועדת לשמירה וחימום אוטומטי של דומיינים ותיבות דואר. התוצאות לא איחרו לבוא: בתוך כארבעה חודשים זינקו שיעורי פתיחת המיילים לטווח של 25% עד 35%, ואחוזי ההקלקות הגיעו ל-15% ואף 25% במקרים מסוימים. המהלך ייצב את יכולת האספקה של החברה על 98% והפך את ערוץ הדוא"ל למקור עקבי לגיוס לקוחות חדשים.  הנתונים שמאחורי הקריסה לתיקיית הספאם  בשלב זה, החליטו בחברה לבצע מהלך של התייעלות תקציבית וביטלו את המנוי לפלטפורמה הייעודית, מתוך הנחה שמערכת החימום המובנית של פלטפורמת המשלוח שבה השתמשו תספיק כדי לשמר את המוניטין הקיים של הדומיינים.  התוצאות בשטח היו מיידיות: בתוך פחות מחודשיים קרסו אחוזי הפתיחה בחזרה לרמה של כ-10%. הנתונים הראו פגיעה חדה במוניטין של החברה במערכות הסינון של Google Postmaster – דבר שניתב את רוב הודעות החברה ישירות לתיקיות הספאם. הבנת המשמעות הכלכלית של חסימת ערוץ הפניות הובילה את הנהלת החברה להחלטה מהירה: החשבון הייעודי הופעל מחדש, ותוך כחודש ימים הנתונים ומדדי המוניטין של הדומיינים החלו להראות מגמת התאוששות וחזרה לרמות היציבות הקודמות.  "הכלים הללו מחזירים את ההשקעה בהם פי כמה", מסכם פריין את הניסוי המאולץ. "עבור חברות וסטארט-אפים שנוקטים באסטרטגיה של פניות יזומות, הניסיון להסתמך על פתרונות מובנים וחלקיים עלול לעלות ביוקר ולנתק את הארגון מהלקוחות שלו".

אניגמה, סטארט-אפ ישראלי שמפתח מודלי AI לרובוטים חכמים, נחשף היום (ב') אחרי 10 חודשים בלבד ב-Stealth, ומודיע על גיוס סיד של 71 מיליון דולר. מדובר בגיוס ענק בשלב כה מוקדם: סבב סיד של סטארט-אפ ישראלי עומד בממוצע על שלושה מיליון דולר. הסבב הובל על ידי אינדקס ונצ'רס וריביט קפיטל, בהשתתפות קונביקשן פרטנרס, שעבורה הייתה זו ההשקעה הראשונה בישראל. עוד השתתפו בסבב משקיעים מעמק הסיליקון, כולל מייסדים ובכירים ב-OpenAI, ב-Thinking Machines של מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות שלה, באנת'רופיק וב-xAI של אילון מאסק. אסף רפפורט ומרב בהט הם משקיעים בולטים באניגמה, וכל אחד מהם ביצע השקעה כפולה – הן מכספו.ה האישי והן כחלק מהשקעתה הראשונה של הקרן החדשה סטארדאסט בישראל. תחום הפעילות של אניגמה הוא בינה מלאכותית פיזית (Physical AI). החברה בונה מודלי יסוד ל-Physical AI, שכבת תוכנה שאינה תלויה בחומרת רובוט מסוימת וממשקי אדם-רובוט שנועדו לאפשר פריסה רחבה של רובוטים חכמים במגוון סביבות פיזיות. במקביל, היא מפתחת שיטות חדשות לאימון מודלים, שמאפשרות לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים, ולפעול באופן אמין ואינטואיטיבי בעולם הפיזי. אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי אניגמה נוסדה על ידי יהונתן יעקובי, המשמש כמנכ"ל החברה, וגל ניב, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שהכירו במהלך שירותם ב-8200. יעקובי הוא אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי: הוא החל ללמוד לתואר במדעי המחשב ומתמטיקה בגיל 13, והפך בהמשך לעובד הצעיר ביותר בתולדות מיקרוסופט וצ'ק פוינט. עוד לפני גיוסו לצה"ל עסק יעקובי במחקר סייבר, והקים יחד עם מפתחים נוספים את פרפקט בלו, שהפכה לקבוצת תחרויות הסייבר המדורגת במקום הראשון בעולם. ניב הוביל לאורך שירותו הצבאי פרויקטי מחקר ופיתוח מתקדמים. כיום מעסיקה אניגמה 25 עובדים במשרדיה בתל אביב, ופועלת עם שותפים בתחומי הקמעונאות, הבריאות והתעשייה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוותי המחקר וההנדסה, להגדלת תשתיות המחשוב ויכולות ה-GPU של החברה, להאצת פיתוח שכבת התוכנה ל-Physical AI ולהרחבת פריסות בסביבות רובוטיות אמיתיות. החברה מעסיקה שורת חוקרים, שרבים מהם, כמו המייסדים, הינם בוגרי 8200. התמקדותה במו"פ בעולמות ה-Physical AI מגיעה מתוך תפיסה שמדובר באחד האתגרים המדעיים וההנדסיים המרכזיים של השנים הקרובות. בעוד שמעבדות AI מובילות בעולם עוסקות בתחום כחלק ממגוון רחב של תחומי מחקר, אניגמה מתמקדת בו באופן ספציפי. למרות ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, הפיכת AI למערכת שמסוגלת לפעול באופן אמין בעולם הפיזי נותרה אחד האתגרים הגדולים והמורכבים ביותר בתעשייה. עד 2025 הושקעו מדי שנה מעל 40 מיליארד דולר בחברות רובוטיקה, ושוק הרובוטיקה הגלובלי הגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר. על פי תחזיות של מק'ינזי, שוק הרובוטים דמויי האדם לבדו עשוי לצמוח במהלך העשורים הקרובים לטריליוני דולרים. יעקובי אמר כי "אחת לכמה עשורים מתרחשת פריצת דרך טכנולוגית שמשנה תעשיות שלמות. אנחנו מאמינים שהשלב הבא של הבינה המלאכותית הוא המעבר מצ'טבוטים ומסכים למערכות שמבינות את העולם הפיזי, מסתגלות אליו ופועלות בו. אניגמה בונה את האינטליגנציה לרובוטים, שהיא המפתח לקפיצה זו. המטרה שלנו היא להפוך רובוטים חכמים לכלי עבודה נגיש, שימושי ואינטואיטיבי לכולם. בסופו של דבר, זה לא משנה עד כמה הרובוטים טובים, אם הם לא ירגישו לנו, בני האדם, טבעיים – אף אחד לא ישתמש בהם".

נמשכות ההשפעות של מתקפת הסייבר שבוצעה על ידי מודלים סוררים של OpenAI: מוקדם יותר היום (ב') דיווחנו על הצעת חוק בנושא. אלא שאתמול הוקמה ברית חדשה של חברות, שתפתח טכנולוגיות להגנת תוכנה וסוכני AI. הברית החדשה נוסדה לאחר שסוכני ה-AI הסוררים של OpenAI תקפו את הסטארט-אפ האגינג פייס, שלא הצליח להשתמש במודלים מסחריים כדי לנתח את ההתקפה ולהגן על עצמו. במסגרת המתקפה נוצר מצב שבו לא ניתן היה להבחין בין מי שמגיב לאירוע לבין מי שהוא תוקף. לצורך משימת ההגנה על סוכני ה-AI, החברות שייטלו חלק בברית החדשה, Open Secure AI Alliance שמה, יפתחו וישתפו טכנולוגיות, שיטות וכלים פתוחים. את הברית מובילה אנבידיה, וחברו לה עשרות חברות טק מארצות הברית ומאירופה, ביניהן מיקרוסופט, סיסקו, קראודסטרייק, פאלו אלטו, HPE, יבמ, רד האט, דל, דאטה בריקס, SpaceX, פלנטיר, סימנס, סיילספורס, סרוויס נאו, סאפ, סנואופלייק, OpenClaw ו-Thinking Machines, שייסדה מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI. האגינג פייס, החברה המותקפת במקרה שבעקבותיו הברית נוסדה, הצטרפה אליה, אולם OpenAI – לא. מומחים מתחו ביקורת על כך שהחברה של סם אלטמן אינה חלק מהברית. אחד מהם כתב: "OpenAI נעדרת באופן בולט מרשימת התומכים הראשוניים ביוזמה חדשה בתעשייה לקידום יצירתם של כלי אבטחת סייבר חזקים". אחר הוסיף: "בניגוד לשמה, החברה לא ממש פתוחה". מודלים ומעטפות פתוחים לפי הודעת הברית החדשה, "אבטחת סייבר היא אחד התחומים שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מתוכנות קוד פתוח. הברית תפעל לאיתור פרצות, לחשיפתן ולתיקונן באמצעות טכנולוגיות פתוחות. הקמתה משקפת הכרעה עקרונית בין שתי גישות: הסתמכות על מספר מצומצם של מערכות סגורות להגנת תשתיות קריטיות או בניית שכבות הגנה על בסיס מודלים, מעטפות הרצה (Harnesses) וכלים פתוחים, שכל צוות אבטחה יוכל לבחון, להתאים ולפרוס". "מודלים ומעטפות פתוחים מנגישים יכולות הגנה מתקדמות, מגבירים את השקיפות עבור צוותי אבטחה, מאפשרים להגן על מערכות תוך שמירה על פרטיות הנתונים ותומכים במערך הגנה מבוזר, שאינו תלוי בנקודת כשל יחידה", כתבו מקימי Open Secure AI Alliance. לדבריהם, "אירוע האבטחה האחרון בהאגינג פייס ממחיש את הצורך בגישה זו: לאחר שכלי AI סגורים, שלא הצליחו להבחין בין פעילותם של תוקפים לזו של צוותי אבטחה, חסמו כלים לניתוח פורנזי, הפעילה החברה על גבי התשתית שלה את המודל בעל המשקלים הפתוחים GLM 5.2, ניתחה בעזרתו יותר מ-17 אלף פעולות – ובלמה את המשך החדירה". הברית קוראת גם לקובעי מדיניות להכיר במודלים, במעטפות הרצה ובכלי אבטחה פתוחים כנכסים הגנתיים – ולא כגורמי סיכון. היא מזהירה כי הגבלות גורפות על טכנולוגיות אלה עלולות להחליש את יכולות ההגנה ולרכז את התלות בידי מספר מצומצם של ספקים סגורים. אנשי אנבידיה כתבו כי "מודלים פתוחים חיוניים לאבטחת סייבר, משום שהם מעניקים דמוקרטיזציה ליכולות ההגנה, מגבירים את השקיפות עבור המגינים, מאפשרים הגנה בסייבר תוך הגנה על נתונים ומשלימים מודלים סגורים בגבולות עם בקרות מקומיות, שניתנות להתאמה אישית".

ההסתדרות, הנהלת חברת סאפ וועד העובדים בחברה חתמו היום (ב') על הסכם קיבוצי חדש, שבמסגרתו, יחודשו כל ההסכמים הקיבוציים בחברה לשלוש שנים נוספות, והוא יחול על כ-800 עובדי המעבדות וגוף המכירות של החברה בישראל. זאת בתום מאבק שהובילו ההסתדרות וועד העובדים ולאחר הקביעה, כי ביטול ההסכמים הקיבוציים בחברה נעשה בניגוד לדין. ההסכם החדש משמר את מכלול הזכויות וההישגים שהוסדרו בהסכמים הקודמים, בהם מנגנון תוספות שכר, ביטוחי בריאות ושיניים על חשבון המעסיק וסעיפים המסדירים ביטחון תעסוקתי במקרה של פיטורים. לצידם, ההסכם כולל שורת הסדרים חדשים והתאמות למציאות המשתנה בשוק העבודה ובהיי-טק הישראלי. בין התוספות: הסדרת הליך התייעלות חדש, שבמסגרתו כל הליך התייעלות עתידי בחברה יחל בתהליך פרישה מרצון ויושלם בפיטורים במגבלת מכסה. כל עובד פורש או מפוטר יהיה זכאי לתנאי פרישה מטיבים, הכוללים מענק מיוחד בגובה של עד 33 משכורות ובונוס, מענקים מיוחדים לפי גיל וילדים ושלושה חודשי הודעה מוקדמת בתנאי העסקה מלאים. שינוי כמה הליכים ארגוניים מהסכמים קודמים והתאמתם לנוהלי החברה הגלובלית בנושאי משמעת, רכש, מערכות מידע, תשתיות ושיפור ביצועים. הסדרת נוהל העבודה מרחוק ומתן אפשרות לעובדים לעבוד יומיים בשבוע מהבית. הגדלת תקציבי הרווחה לעובדים ב-4.5%. מעמד חתימת ההסכם. צילום: דוברות ההסתדרות בחודש פברואר האחרון הודיעה הנהלת סאפ באופן חד צדדי על כוונתה לבטל את ההסכמים הקיבוציים בחברה. בעקבות התערבות ההסתדרות ומאבקם העיקש של העובדים, שכלל בין היתר הכרזה על סכסוך עבודה, פנייה לגופים הרלוונטיים, ואף הפגנה מול ביתה של מנכ"לית מרכז הפיתוח של החברה בישראל, אורנה קליינמן, פסקה היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה, כי ביטול ההסכמים נעשה בניגוד לדין. יו"ר ועד העובדים בסאפ, גד רביד: ״סאפ היא חברה מאוגדת, כך היה וכך יהיה גם בעתיד. ההסכם הקיבוצי שחתמנו מעניק לעובדים ביטחון תעסוקתי, תנאי העסקה מצוינים ומעטפת משמעותית גם ליום שאחרי. בתקופה שבה ענף ההיי-טק מתמודד עם טלטלות וחוסר ודאות, היציבות שמעניק ועד עובדים חזק היא נכס אמיתי. גם בתקופות של שינוי, העובדים לא יישארו לבד, אלא ייהנו מהגנה אמיתית ומוודאות לגבי עתידם". יו"ר איגוד הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, יקי חלוצי: "ההסכם שנחתם היום מבטיח לעובדי סאפ בישראל יציבות והגנה על זכויותיהם לשנים הקרובות. לאחר תקופה מורכבת של מחלוקות ומשא ומתן אינטנסיבי, הצלחנו להגיע להסכמות שמאזנות בין צורכי החברה לבין שמירה על העובדים ועל ביטחונם התעסוקתי".

בכיר טכנולוגי בבית הלבן מאשים חברה סינית בזיקוק המודלים של אנת'רופיק ליצירת מוצר בינה מלאכותית משלה. מייקל קרציוס, שר המדע והטכנולוגיה של ארה"ב, טען, כי Moonshot AI, חברת בינה מלאכותית מבייג'ינג שבסין, זיקקה את מודל Fable ששוחרר לאחרונה של אנת'רופיק, כדי לפתח את מודל K3 שלה. זיקוק בעולם ה-AI משמעו תהליך שבו שואבים ממודל חזק מיליוני תשובות ומאמנים עליהן מודל חדש, שמחקה אותו. "כדי לעשות זאת", כתב קרציוס בחשבון ה-X שלו, "הם פיתחו פלטפורמה פנימית מתוחכמת לביצוע זיקוק בקנה מידה גדול – נגד דגמים אמריקניים. זו מאפשרת להם לעבור במהירות בין שיטות גישה רבות כדי להימנע מזיהוי". "ארה"ב תומכת בחוזקה בפיתוח חופשי והוגן של בינה מלאכותית, כולל אקוסיסטם תחרותי משגשג, הכולל מודלים פורצי דרך, מערכות מתמחות, מסגרות קוד פתוח ומודלים פתוחים", כתב קרציוס, המשמש כיועץ למדע וטכנולוגיה לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "זיקוק בינה מלאכותית לגיטימית, המשמש ליצירת מודלים קטנים ויעילים יותר – ממלא תפקיד חיוני באקוסיסטם החדשנות הפתוח הזה. עם זאת, זיקוק תעשייתי רחב היקף ונסתר, שמטרתו לגנוב טכנולוגיה אמריקנית קניינית ולערער את המחקר האמריקני – אינו מקובל". קרציוס לא סיפק פרטים כיצד ממשלת ארה"ב גילתה ש-K3 זוקק מהמודל של אנת'רופיק. "סוג של גניבת קניין רוחני" מומחים ציינו, כי חברות AI בארה"ב לחצו על מקבלי ההחלטות להקשות על צדדים שלישיים להעתיק או לשכפל מודלים מסחריים מתקדמים, וכינו זאת "סוג של גניבת קניין רוחני". באתר שלה, Moonshot AI מתארת את מודל Kimi K3 שלה כמודל הפתוח הראשון עם 2.8 טריליון מדדים, המביא לצמצום של צריכת הטוקנים: "בעוד שהביצועים הכוללים של המודל עדיין מפגרים אחרי הדגמים הקנייניים החזקים ביותר, פייבל 5 של קלוד ו-GPT 5.6 Sol, הרי ש-Kimi K3 שלנו הפגין ביצועים ברמה הגבוהה ביותר בכל הערכה שלנו, עם ביצועים עקביים על דגמים אחרים שנבדקו", נכתב באתר החברה. מונשוט לא הגיבה לדברי השר. מומחים ציינו, כי זיקוק מודלים של בינה מלאכותית מאפשר למפתחים רבות מהיכולות המרכזיות של המודל. אחד מהם הזכיר, כי בתחילת השנה אנת'רופיק האשימה את עליבאבא הסינית בזיקוק מודל קלוד שלה. אז טענה אנת'רופיק, כי הקמפיין השתמש ב-25,000 חשבונות מזויפים, כדי להריץ 28.8 מיליון אינטראקציות על קלוד במשך שישה שבועות. "בהתחשב בנפח שכזה, המטרה הייתה בבירור שכפול (של המודל)" טענה החברה. מומחה אחר הסביר, כי "כאשר מודל לומד להסיק דרך חולשות תוכנה, פערי אבטחה ונתיבי תקיפה, העתקת ההתנהגות שלו גם מעתיקה את היכולת האנליטית הזו". היו מי שהתייחסו לתזמון: המודל הסיני הושק במחצית החודש, כשבועיים לאחר שפייבל 5 חזר לאוויר בתחילת יולי. מומחים רבים ציינו כי חברות סיניות גונבות בקביעות טכנולוגיות מחברות מערביות, כמו גם קניין רוחני וסודות מסחריים אחרים באופן שגרתי, לעיתים בתמיכה בשתיקה מצד בייג'ינג. "העתקת מודלים של בינה מלאכותית ממשיכה מסורת ארוכה ומבוססת של גניבת קניין רוחני בחסות סין", כתבו, "זה בדיוק כמו מפעלי הדיסקים המזויפים של מוזיקה שפעלו במלוא המרץ לפני עשרים שנה". מנגד, היו מי שאמרו, כי חברות בינה מלאכותית כמו OpenAI ואנת'רופיק בנו את עצמן על שימוש בנתונים ובתוכן של אחרים, כאשר אלה נלקחו כמעט לחלוטין בלא הסכמה או פיצוי.

אנבידיה מנהלת בימים אלה מגעים עם OpenAI להסכם שבמסגרתו היא תיתן לה ערבויות ואשראי בסך של 250 מיליארד דולר להקמת דאטה סנטר ענק – כך דיווח אתמול (א') הוול סטריט ג'ורנל. אם המשא ומתן יעלה יפה, זו תהיה אחת מעסקאות תשתיות ה-AI הגדולות בהיסטוריה. הערבויות שנידונות במשא ומתן הן להקמתו של דאטה סנטר בעל כוח מחשוב עצום, של 10 גיגה-וואט, בדרום אוהיו, ארצות הברית. את ההקמה צפויה לבצע זרוע האנרגיה של תאגיד הענק סופטבנק, והסכום הכללי של הפרויקט עשוי לעבור את הרף של חצי טריליון דולר – כולל תשתיות החומרה וה-GPUs שיהיו חלק ממנו. בתום השלב הראשון שלו, לפי הג'ורנל, הפרויקט אמור לכלול כוח מחשוב של 800 מגה-וואט – וזה צפוי לקרות ב-2028. עבור אנבידיה, העסקה מבטיחה אספקה של שבבים שלה לשנים הבאות. בנוסף, מדובר בחלק מההתרחבות של אנבידיה מספקית שבבים לחברה שנותנת מימון וערבויות לתשתיות AI. עבור OpenAI, אם הפרויקט יצא לפועל, היא תוכל להסתמך על תשתיות מחשוב משלה, במקום לשכור שטחים וכוח מחשוב מאמזון, אורקל ושותפתה הוותיקה, מיקרוסופט. יצוין כי ההסכם מבטיח ל-OpenAI ערבויות ותשלום חובות, אבל לא כולל את השבבים שנדרשים להפעלתו. היזמים אמורים לרכוש אותם בנפרד, ובוול סטריט ג'ורנל נכתב כי יתנהלו שיחות בין הצדדים, ובמידה שהן יצליחו, אנבידיה תממן ל-OpenAI רכישת שבבים בשווי של עד 350 מיליארד דולר. לא רק אלטמן: אנבידיה משתפת פעולה גם עם שותפו להקמת OpenAI בתוך כך, סייף סופר אינטליג'נס (SSI), חברת מחקר ה-AI של החוקר הישראלי-קנדי ד"ר איליה סוצקבר, שותפו של סם אלטמן להקמת OpenAI, הודיעה היום על שיתוף פעולה משלה עם אנבידיה. במסגרת ההסכם, ענקית השבבים ותשתיות ה-AI תשקיע בסטארט-אפ של ד"ר סוצקבר סכום שלא צוין, ותיתן לה גישה לפלטפורמת ה-GPU שלה, רובין. על פי סייף סופר אינטליג'נס, המהלך צפוי להגדיל את משאבי המחשוב של החברה "בסדרי גודל", ולהרחיב מאוד את יכולות המחקר שלה. זה לא ההסכם הראשון בין שתי החברות: אנבידיה כבר משקיעה בסייף סופר אינטליג'נס. לדבריה, ההשקעה הנוכחית "מאפשרת לנו להעצים את שלב הצמיחה הבא של סייף סופר אינטליג'נס, לאחר הקבלה של גישה נדירה למחקר השמור היטב של החברה". ד"ר איליה סוצקבר, מנכ"ל החברה שהקים, SSI. צילום: עיבוד ממוחשב לאילוסטרציה. מקור: Shutterstock ד"ר סוצקבר, אחד החוקרים ואנשי ה-AI המבריקים, הקים את סייף סופר אינטליג'נס לפני שנתיים, ומאז החברה שמרה, פחות או יותר, על פעילות מתחת לרדאר (ב-Stealth). מלבד הדיווחים על הקמתה, לא היו הרבה פרסומים על החברה ופעילותה. ד"ר סוצקבר הקים אותה לאחר שאולץ לפרוש מ-OpenAI עקב השתתפותו במהלך להדחתו של אלטמן מתפקיד המנכ"ל. ד"ר סוצקבר בן ה-40 נולד בברית המועצות ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 5. הוא התגורר עם משפחתו בירושלים, ואת לימודיו החל באוניברסיטה הפתוחה. החוקר השלים את התואר הראשון, התואר השני והדוקטורט שלו אצל פרופ' ג'פרי הינטון, שנחשב ל-"אבי הבינה המלאכותית המודרנית". בהמשך הוא הצטרף לחברה שפרופ' הינטון הקים, שנמכרה לגוגל – מה שהפך אותו לחוקר בכיר בחברת הענק. בסוף 2015 הקים ד"ר סוצקבר, ביחד עם אלטמן, את OpenAI והיה למדען הראשי שלה – עד לפרישתו. בשנה שעברה הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה.

מערכת הבחירות, שאנחנו כבר נמצאים במהלכה, מתאפיינת בסרטונים רבים שמפרסמות המפלגות ומעלים המועמדים ברשתות החברתיות. חלק ניכר מאותם סרטונים נעשים באמצעות בינה מלאכותית, או לפחות כוללים אלמנטים של AI. עד לא מזמן, התחום הזה היה "פרוץ" והרגולטור לא התייחס אליו. אתמול (א') עשה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, צעד נכון ומתבקש: הוא פרסם הוראות שמחייבות את מי שרוצים את קולנו בבחירות, או "מלכלכים" על המועמדים או המפלגות היריבות, לדווח לנו כשהם משתמשים לצורך כך בבינה מלאכותית. הצעד של השופט סולברג משדר מסר ברור עם אזהרה לכל מפלגה (או מועמד) שמתכננת לבסס את קמפיין הבחירות שלה על דיפ פייק, כדי להשפיע על דעת הקהל ולהטות את הבחירות לטובתה: כדאי לך לא לעשות את זה, שכן אם תפרסמי סרטון או תמונה שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית ולא תדווחי על כך – את צפויה לקנסות ולעונשים נוספים. בנוסף, יש כאן שקיפות, שהיא חשובה בכל דמוקרטיה, ובכל הליך דמוקרטי. אולם כאן מתחילה הבעיה האמיתית: ההנחיות ברורות, אבל האם באמת יש לוועדת הבחירות יכולת לאכוף אותן ולמנוע את התופעות האלה? האם היא יכולה לדאוג שלא נראה כלל במערכת הבחירות הזו סרטוני או תמונות דיפ פייק? התשובה היא, למרבה הצער, לא – לא במקרים שבהם מפיצות התוכן הזה הן מפלגות שמתמודדות בבחירות, ו-ודאי שלא כשמדובר בגורמים זרים. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. צילום: הרשות השופטת יש רצון – אין טכנולוגיה ותקציב כדי שוועדת הבחירות תוכל למנוע פרסום סרטוני דיפ פייק, או לזהות ולהסיר את אלה שפורסמו בזמן אמת, היא זקוקה לכלים טכנולוגיים חכמים שקיימים בשוק וכן לכוח אדם מיומן, שזו המומחיות שלו. והיא זקוקה לטכנולוגיה ואנשים שיעשו זאת כל הזמן – ובזמן אמת. אלא שלוועדה אין יחידת AI ייעודית, שתעשה זאת 24/7, וגם לו הייתה רוצה להקים יחידה כזו – לא היה ביכולתה, בגלל היעדר תקציב. נציגי הוועדה התריעו על כך בדיונים שנערכו סביב התקציב שלה בוועדת הכספים. הם אמרו שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר, היכולת לייצר סרטונים מזויפים נגישה לכל בעל טלפון נייד – ואילו לה אין את הכלים להתמודד עם הבעיה הזאת. אולם, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), סירב לאשר תוספות תקציביות ייעודיות לוועדת הבחירות, כדי שתוכל לרכוש את הכלים ולהעסיק את האנשים המתאימים. יתרה מזאת, ח"כ מילביצקי התייחס בבוז לטענת מנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, שבינתיים התפטרה. עו"ד עדס הניפה דגלים אדומים בנושא לאורך כל השנה האחרונה – ומקבלי ההחלטות העדיפו להתעלם. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת במצב עניינים זה, יכולת האכיפה של הוועדה תהיה מבוססת על תלונות של המפלגות ושל אזרחים. היא תיאלץ להיעזר בחוות דעת של מומחים חיצוניים, מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי. שני הגופים האחרונים כבר הודיעו שהם ישתפו פעולה, אבל הפעילות שלהם היא ייעוץ בלבד, ואין להם כלי אכיפה בנושא. זה יותר טוב מכלום, אבל בוודאי לא המצב הרצוי. כאן צריך לציין שלפוליטיקאים אין כל אינטרס שההנחיות של השופט סולברג ייאכפו. הם מעדיפים להמשיך "להשתולל", ובמקרים רבים להיעזר בכלי ה-AI כדי להפיץ שקרים ולהעליל עלילות על היריבים שלהם. ראינו את זה בסרטונים ובתמונות שהופצו בשבועות האחרונים ברחבי המדיה החברתית, וזה רק ילך ויגבר – במידה רבה גם בגלל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לאכוף את ההנחיות שהיא פרסמה אתמול. איך ועדת הבחירות תזהה את הטכנולוגיה – והיוצרים? יש כאן עוד אתגר: איך תדע ועדת הבחירות אם סרטון שמובא לפניה באמת נעשה באמצעות AI? ואיך היא תדע שמי שיצר אותו עשה זאת בשם מפלגה או מועמד, או שהוא יוצר תוכן שרוצה להביע את דעתו נגד נתניהו, איזנקוט או כל פוליטיקאי אחר, ולהשפיע? מי אמר שיוצרי הסרטונים ישאירו עקבות דיגיטליות? רוב הסיכויים הוא שהם ישמרו על האנונימיות שלהם או יעשו זאת דרך גופים אחרים, לכאורה מהמגזר האזרחי. כבר ראינו דרכי פעולה כאלה של מפלגות ומועמדים במערכות הבחירות הקודמות, לפני עידן ה-AI. כל זה מעלה גם שאלות משפטיות: מה יקרה אם וכאשר סרטון שוועדת הבחירות החליטה לפסול יגיע לפתחו של בית המשפט? האם יש לו את הכלים לקבוע האם מדובר בסרטון מבוסס בינה מלאכותית? ואיך הוא יכול לדעת מי עומד מאחורי הסרטון? שאלה נוספת נוגעת למהירות העבודה של ועדת הבחירות המרכזית, ובמקרה הצורך גם של בית המשפט. פעמים רבות, תמונה או סרטון ויראליים עושים את האימפקט שהמפרסמים רצו כבר בתוך כמה שעות. מה הטעם להורות על הסרת התוכן אחרי שהוא כבר עשה את האימפקט הזה? יכולת האכיפה של ועדת הבחירות תהיה מבוססת על תלונות של המפלגות ושל אזרחים. היא תיאלץ להיעזר במערך הסייבר ומערך הדיגיטל הלאומי, שאין להם כלי אכיפה בנושא. זה יותר טוב מכלום, אבל בוודאי לא המצב הרצוי ישראל – הרבה מאחורי ארצות הברית ואירופה הרגולציה בישראל בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית נמצאת הרבה אחרי אירופה, ואפילו ארצות הברית: הרשויות והמחוקקים במדינות הללו גיבשו כללי גילוי נאות הרבה לפנינו, ובמידה מסוימת אף חייבו את חברות הטק הרלוונטיות להירתם לנושא. בישראל, אין כמעט אכיפה על הרשתות החברתיות והמנהלים שלהן גם בדברים אחרים: הפצת טרור, פשעים וכדומה. בדרך כלל, הרשויות פונות לרשתות החברתיות בבקשות לבצע פעולה זו או אחרת, כמו להסיר תוכן – ואלה, ברצותן נענות לבקשה וברצותן לא. נציגי הרשתות מתפארים בכך שרמת ההיענות שלהן לדרישות הגופים הרשמיים גבוהה, ואף מאוד, אלא שהמציאות אחרת. לכל זה צריך להוסיף את החשש מפני התערבות של גורמים זרים בבחירות (שנראה שכבר החלה). יש לשורה של מדינות, ובראשן איראן, אינטרס להטות את הבחירות בישראל לטובתן, ומן הסתם, אין לוועדת הבחירות המרכזית של ישראל כל סמכות אכיפה עליהן. אבל זה נושא לטור נפרד. השורה התחתונה: החקיקה וההוראות של השופט סולברג הן רק שלב אחד בהגנה מפני זיופים, דיפ פייק ושימוש באמצעים טכנולוגיים להטיה של תוצאות הבחירות. כדי לאכוף אותן, על המדינה להשקיע הרבה כסף ברכישת כלים, גיוס כוח אדם איכותי והתאמת המערך של ועדת הבחירות המרכזית לעידן ה-AI. נראה שאנשי הוועדה יעשו את כל שלאל ידם כדי להגביל את השפעת השימוש בבינה מלאכותית בקמפיינים ולהבטיח את טוהר הבחירות, אבל הכלים שיש להם כדי לעשות את זה מוגבלים ביותר. יש לקוות שבממשלה הבאה, הפוליטיקאים יבינו את הצורך האקוטי ויקצו את המשאבים המתאימים כדי שהנושא ייפתר לקראת מערכת הבחירות הבאה. ספק גדול אם הם אמנם יעשו זאת.

חברת הסייבר וויי סקיוריטי (Way Security) הודיעה היום (ב') כי גייסה 20 מיליון דולר בהובלת קרן אינסייט פרטנרס (Insight Partners) ו-קרן גלילות קפיטל (Glilot Capital).  החברה מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לתפעול מערכי ניהול זהויות והרשאות בארגונים (IAM), שנועדה לסייע להם להפיק ערך ממערכות IAM שרכשו ולצמצם את העבודה הידנית שנדרשת כדי לחבר אותן לאפליקציות ולשירותים שונים בסביבה הארגונית. ניהול זהויות והרשאות הפך לאחד ממנגנוני הבקרה המרכזיים באבטחת ארגונים, אך גם ליקרים שבהם. ההטמעה והתפעול של המערכות נשענים על עבודה ידנית, שעות פיתוח רבות והתאמות מורכבות. ארגונים שרוכשים פלטפורמות IAM מגלים שעלות התוכנה היא רק חלק מההשקעה, ושעלות האינטגרציה והתפעול עולה לעיתים פי שלושה עד חמישה מעלות התוכנה עצמה. עיקר הקושי הוא בחיבור אפליקציות ושירותים, באכיפת מדיניות גישה ובניהול הרשאות לאורך זמן. הפלטפורמה של וויי סקיוריטי, לדבריה, "מאפשרת לארגונים לאכוף את פתרונות ניהול הזהויות שלהם על כל זהות ומערכת בארגון, באופן אגנוסטי לחלוטין וללא תלות במגבלות הטכנולוגיות – כולל מערכות ישנות (Legacy), אפליקציות פנים-ארגוניות ופתרונות מפותחים אישית אשר לא תוכננו מראש לתאימות עם מערכות IAM מודרניות. הפתרון מאפשר לראשונה לארגונים לחצות את קו הסיום של תוכנית ניהול הזהויות שלהם ולהימנע מפרויקטים ארוכי שנים הגוזלים משאבים כבדים מהארגון". "יש כאן שוק גדול שזקוק לפתרון אחר" וויי הוקמה על ידי יוסי ברישב, המנכ"ל, ויונתן רוזנברג, ה-CTO. השניים, שמילאו בעברם תפקידים בכירים בתעשיית הסייבר, עבדו יחד בסיגניה (Sygnia), שם ליוו ארגונים גדולים בפרויקטים מורכבים של ניהול זהויות והרשאות והשתתפו בצוותי תגובה לאירועי סייבר מהמורכבים בעולם. במהלך הקריירה שלהם – בתפקידי הובלה וטכנולוגיה מגוונים – הם נחשפו מקרוב לקושי של ארגונים להטמיע ולתפעל מערכות IAM, גם לאחר השקעות גדולות בטכנולוגיה. לקוחות החברה כוללים ארגוני בריאות גלובליים, מוסדות פיננסיים וחברות Fortune 500. מהחברה נמסר כי כספי ההשקעה ישמשו להרחבת פעילותה בארה"ב ולהמשך פיתוח פלטפורמת Identity Operations. ג'ף הורינג, מייסד שותף בקרן אינסייט פרטנרס: "ניהול זהויות והרשאות הוא אחד ממנגנוני הבקרה החשובים ביותר באבטחת ארגונים. ועדיין, ארגונים רבים מתקשים להפעיל את מערכות ה-IAM שרכשו ביעילות ולאורך זמן. וויי סקיוריטי מתמקדת בדיוק בפער הזה, ומסייעת לארגונים להטמיע, לתפעל ולהרחיב את מערכי ה-IAM שלהם בסביבות ארגוניות מורכבות". נופר עמיקם, שותפה מנהלת בקרן גלילות קפיטל: "מהפגישה הראשונה עם יוסי ויונתן היה לנו ברור שהם מכירים את הבעיה מבפנים ושיש כאן שוק גדול שזקוק לפתרון אחר. הם ראו מקרוב כמה קשה לארגונים גדולים להפעיל מערכי זהות ואבטחה, ובנו דרך מעשית להתמודד עם הקושי הזה. אנחנו מאמינים ש-וויי סקיוריטי יכולה לשנות את הדרך שבה ארגונים מנהלים ומאבטחים זהויות".