עשרות אלפי משתמשי פרטנר TV ישבו אתמול (ב') מול הטלוויזיה וצפו בהודעת "אוי יש לנו שגיאה". חלקם, פספס את הפרק האחרון של הסדרה המדוברת "חזרות" בכאן 11. שלא יהיה ספק, תקלות קורות. לכולם. לפרטנר, להוט, ל- yes, לחברות תקשורת אחרות, גם לעיתונים וגם לי. אף אחד לא מחוסן מפני טעויות. השאלה היא מה עושים כשזה קורה. התשובה הנפוצה היא "מתקנים", וזה מה שפרטנר דיווחו שהם עושים. על פניו זה מצוין, אבל המחשבה שאם מתקנים את התקלה אין בעיה, היא מחשבה יפה אבל לא הכי פרקטית והיא אינה עומדת במבחן המציאות.

אורח החיים הדיגיטלי משפיע רבות גם על העיניים שלנו, דרישות הראייה שונות מאלו שהיו בעבר. כיום אנו נדרשים להסתגל לשינויים ומרחקים בצורה מהירה, יותר תנועות עיניים ופחות תנועות ראש. בדיוק בשל כך נוצרה סדרת עדשות שמעניקה מענה ראייתי איכותי לאורח החיים הזה

האם זה הסוף לשיטות השתלת השיער שהכרנו? האם אפשר כבר לוותר על תקופת ההמתנה הארוכה עד שהשיער יחזור לקרקפת במלואו? ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור, משיקה בארץ את הדור החדש של שתלי שיער, בטכנולוגייה חדשנית, של המותג הבינלאומי Hairstetics™. מדובר בהטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם, השואבת השראה ישירה מהאנטומיה הטבעית של שיער האדם, ובזכות השיטה החדשה נשים וגברים שסובלים מאובדן השיער ייהנו מהטיפול חדשני שיעזור להם לקבל שיער במראה טבעי. החידוש בטכנולוגיה זו מתבטא בכך שמכיוון שמדובר בשיער סינתטי, אין צורך לחכות שהשיער יגדל לאורך הרצוי, מה שאצל נשים לוקח שנים. כלומר, נכנסים לקליניקה ותוך שעה יוצאים עם ראש מלא שיער. בהשתלת שיער, רק לשם ההשוואה, מגלחים את האיזור, משתילים שיער ומחכים שיצמח. שלב הביניים הזה אצל נשים לא רלבנטי. לכן נשים לא משתמשות בפיתרון של השתלת שיער רגילה, ובשל כך הטיפול הזה מיועד בעיקר לנשים. יתרון נוסף של שיטה זו, בניגוד לשתלי שיער למשל, טמון בכך שההשתלה החדשנית מחזיקה מספר שנים, שבמהלכן ניתן לצבוע, לעשות פן ולהתנהג רגיל עם השיער. הטיפול לא פוגע בשיער הרגיל (בניגוד לפיתרונות רבית בתחום תוספות השיער הסינתטי). שתלי השיער בעלי מראה טבעי ובזכות מגוון רחב של צבעים וגוונים הם משתלבים עם השיער הטבעי. בנוסף, ניתן לעצב את שתלי השיער בכל סגנון - ניתן אפילו לצבוע את השיער הטבעי כדי להתאימו לצבע שנבחר עבור השתלים.

מאות עובדים בתחום ההייטק ובתחומים אחרים, בעלי אזרחות זרה המתגוררים בישראל, תקועים בחו"ל ולא יכולים לחזור ארצה. הסיבה: עם כניסת הסגר המהודק לתוקף הוחמרו התקנות וצומצמו האישורים שניתנו לאזרחים זרים להגיע לישראל. בחברה העוסקת בתחום הרילוקיישן מספרים לגלובס "יש לנו מנכ"ל של חברת הייטק שנסע לבלות את חג המולד בארה"ב וכעת הוא לא מקבל היתר לחזור לארץ. אומרים לו שימתין ל-22.1, כלומר כשהסגר ייגמר - אם הוא בכלל ייגמר במועד הזה ולא יוארך - ורק אז לבקש אישור מחדש. מה שקורה הוא שמדובר בתזמון אומלל של תחילת שנה והאיש נאלץ לתקשר עם הצוות שלו מרחוק, בשעות הפוכות. במקרה אחר, לבכיר שנסע לחו"ל ומשפחתו נשארה בארץ, נאמר שימתין עד לתום הסגר. אלו אנשים שמרכז חייהם נמצא בישראל והם נקלעו לסיטואציה לא פשוטה".

המשתמשים סוערים ומפחדים מהעברת מידע, אבל מה באמת אתם יודעים על סיגנל וטלגרם, ומדוע גם גירושים מווטסאפ לא ימנעו את הפגיעה בפרטיות שלכם?

במרוץ לקראת הבחירות הרביעיות, כמעט כל אדם בר דעת הסתובב השבוע כשבראשו מרחפת השאלה 'מה ההיגיון בריבוי המפלגות?' מעבר לחשש שהן לא יעברו את אחוז החסימה, ריבוי האפשרויות בעצם מונע בחירה משמעותית ואמיתית, או בשמה המקצועי של התופעה - פרדוקס הבחירה מחקרים פסיכולוגיים מצאו כי כשיש כל כך הרבה אפשרויות, נוצרת תגובה הפוכה המבריחה אותנו מהמטרה האמיתית: זכות הבחירה. פרדוקס הבחירה היא בעיה צרכנית ידועה. ככל שיש לנו יותר אפשרויות, אנחנו נמנעים מהתמודדות עם ההחלטה כי נוצר סביבנו גודש אפשרויות. אנחנו נמנעים לבחור ולקבל החלטה. לא קרה לכם שעמדתם מול מקרר הגלידות אחרי שנמשכתם כל כך למגוון הצבעים, הטעמים והאפשרויות, אבל כשהייתם צריכים לבחור מבין הטעמים הרגשתם שהבחירה הופכת עקב כך לקשה? כדי להבין את הנושא בפשטות, כדאי לחזור למחקר הריבה המפורסם, שהוכיח שיותר זה פחות.

משבר הקורונה פגע בישראלים רבים, אך גם במהלך המשבר חשוב לנצל את מכשירי החיסכון השונים בצורה חכמה לטובתנו. הנה כמה כללים פשוטים שיעזרו להפיק את המיטב מהחיסכון שלנו בקרן ההשתלמות, בקרן הפנסיה ובקופת הגמל להשקעה

שנתיים לאחר שצוללן מקצועי החל לבצע צלילות יומיות במסגרת עבודתו בחקלאות ימית, הוא החל לסבול מירידה בשמיעה ומצלילי טינטון טורדניים באוזן שמאל. לאחר שהביטוח הלאומי דחה תביעתו להכרת הירידה בשמיעה והטינטון כפגיעה בעבודה, בטענה כי אין קשר בין עבודתו לבין הירידה בשמיעה, הוא ערער לבית הדין האזורי לעבודה בת"א באמצעות עורכת הדין שילת דהן ססי ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין ובית הדין מינה מומחה מטעמו שיבחן את הנושא. ד"ר משה אנגלנדר, מומחה למחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, שמונה על יד בית הדין, קבע כי הצוללן בשנות ה-30 לחייו אכן נפגע בשמיעה כתוצאה מהצלילות והוא אינו מתפלא מכך שהירידה בשמיעה היא דווקא באוזן שמאל. המומחה מצא כי על פי כל המחקרים, שמיעתם של צוללנים נפגעת בדרך כלל באוזן החיצונית והתיכונה השמאלית. מדובר בליקוי שמיעה עצבי הנובע מצלילה אצל צוללנים מקצועיים. בקרב אחוז גבוה של צוללנים מקצועיים נמצאה ירידה בשמיעה עצבית בתדירויות הגבוהות בדומה לליקוי שמיעה מושרה רעש. המומחה קבע כי בניגוד למקרים של פגיעה עצבית מחשיפה לרעש, במרבית המקרים אצל הצוללנים ליקוי השמיעה הוא חד צדדי ודווקא באוזן שמאל.