פגיעה בצוואר של גינקולוג נגרמה בעת ביצוע בדיקות מי שפיר וביצוע לידות קיסריות. מדוע השתכנע בית המשפט והחליט לפסוק לטובתו?

האתר החדש והמורחב של "תלבושת" יציע קולקציית בייסיק עצומה, המתאימה ליום יום וכתלבושת אחידה, לצד פריטים אופנתיים באיכות בלתי מתפשרת ובמחירים האטרקטיביים ביותר בשוק

עוד בטרם הגיעו מספיק חיסונים לאוכלוסיות בסיכון, ולמרות שלא ברורה האפקטיביות שלהם נגד מוטציות חדשות, מדינות אירופה מתלבטות בימים האחרונים באופן פומבי בשאלה מה לעשות עם מי שמתחסנים. התשובות לשאלות לגבי הנפקת "תעודות מתחסנים", "דרכונים ירוקים" או הטבות למי שייבחרו לקבל חיסון לקורונה, עשויות להיות בעלות השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת, וגם השפעה אפשרית על ישראלים, המובילים את העולם בשיעור ההתחסנות. עד לאחרונה החיסונים נחשבו לנקודת המפנה שתשיב את החיים למסלולם, כולל פתיחת אפשרויות להתקהלות בחללים סגורים (אירועי תרבות, קונצרטים, סרטים), מעבר גבולות ללא צורך בבידוד (החייאת התיירות) ופתיחה מחדש של מסעדות ומקומות עבודה. אבל, כדי שהדבר יתרחש צריכים גם כמות גדולה של מתחסנים וגם שיעורי יעילות גבוהים - שני גורמים שכרגע שנויים במחלוקת באירופה. בנוסף, כניסתם לשוק של חיסונים שונים בעלי שיעורי יעילות שונים ושלל מוטציות של הנגיף מסבכת את השאלה אם להתייחס למקבלי החיסונים כקבוצה אחת. האם מי שקיבל חיסון של חברת אסטרהזנקה (75% יעילות נגד הזן הבריטי, 10% בלבד נגד הזן הדרום-אפריקאי לפי מחקר ראשוני) שקול למי שהתחסן עם ביונטק-פייזר (95% יעילות נגד זן ווהאן, שיעורי יעילות לא ידועים נגד המוטציות)? ומה לגבי מי שהתחסנו בעזרת החיסונים הרוסים והסינים, האם הם גם נחשבים למוגנים מפני המגפה? אין מדיניות אחידה ברחבי היבשת

אנשים אוהבים לראות סרטונים של חתולים, זה ידוע, וגם הסרטון של החתול הזה שבר את הרשת - אבל לא מהסיבות שאתם מכירים. מדובר בסיפור משעשע במיוחד שמגיע, איך לא, מטקסס. במהלך שימוע בזום מול שופט, עורך הדין רוד פונטון הבחין בכך שהוא על פילטר של גור חתולים. בשלב מסויים אפילו אמר לנוכחים "אני פה, אני לא חתול", והשופט רוי פרגוסון השיב: "אני יכול לראות את זה".

משרד הבריאות קורא לכולם להתחסן. אם לפני מספר שבועות היו התורים עמוסים וחיכינו במתח לכך שיודיעו מהי שכבת גיל המתחסנים והאם אנחנו כבר זכאים לחיסון, היום אנשים מתמהמהים. אומרים שהרשתות מלאות בידיעות שקריות ושהפייק ניוז של החיסונים הגיע לשיאים שליליים - קונספירציות על שבבים, ניסויים באנשים, אינטרסים של תאגידים. כמה זה באמת משפיע עלינו? כמה זה חמור? ובכן, התשובה לשתי השאלות היא "מאוד". הרבה יותר משאתם אפילו חושבים. כל פוסט שכזה, כל ידיעה שקרית או ידיעה שסתם אין לה ביסוס מחקרי והיא נשלפת מתוך השרוול, לא חייבת להיות גדולה או מורכבת - היא פשוט צריכה להיות קיימת. אתם תראו אותה כמה פעמים. ואתם אפילו לא חייבים להיות מודעים.

תקופת הקורונה, שאוטוטו סוגרת שנה, השפיעה במידה זאת או אחרת על כל אחד מאיתנו בין אם אנחנו ילדים, בני נוער, נשואים, פנסיונרים או רווקים שמשוועים למצוא זוגיות ואהבה, בתנאים כמעט בלתי אפשריים. סקר ארצי שנערך בימים אלה ביוזמת יקב רמת הגולן לקראת יום הוולנטיין ואשר בוצע ע"י חברת המחקר "רושינק" , בחן בקרב 400 רווקים ורווקות: כמה רווקים בכל זאת יצאו השנה לדייטים? איך נוצר הדייט? איפה הוא התקיים? כמה מהדייטים הסתיימו בהצעת נישואין ומה הסיבה העיקרית שבגינה רווקים כיום מקבלים את ההחלטה למסד את היחסים?

הסטארטאפ anecdotes, המפתח פלטפורמת אוטומציה לתהליכי קומפליינס, מכריז על גיוס סיד של 5 מיליון דולר. סבב הגיוס הובל על ידי קרן גלילות קפיטל וקרן אלף, בהשתתפות המשקיעים גרהרד אשלבק לשעבר CISO בגוגל, ורון צורן לשעבר מנהל המכירות העולמי של סייברארק

מגפת הקורונה פגעה אולי יותר מכל בשוק העבודה. מעל למיליון מובטלים במדינה של כ-10 מיליון תושבים, כאשר לפי נתוני משרד התעסוקה מאז תחילת הסגר השלישי נוספו למעגל האבטלה כ-180 אלף אנשים נוספים. הקורונה והישיבה בבתים הביאה אנשים רבים לחשיבה מחודשת על חייהם במגוון תחומים, כאשר המרכזי בניהם הוא בתחום הקריירה. דרוש הרבה אומץ בכדי להתחיל מחדש ולהחליט על כיוון לקריירה שנייה. מצד שני, לעיתים מדובר בצעד מתבקש שיכול לשפר את חיינו משמעותית. אם כן, כיצד עושים זאת נכון? אופיר וינר, מנהל משאבי אנוש של חברת האקריו מסביר. מדינת ישראל נערכת לסיום הסגר השלישי, אך האם משמעות הדבר הוא שהדברים יחזרו למסלולם בדיוק כפי שהיו מבחינת שוק התעסוקה? התשובה היא ככל הנראה שלא. חברות וארגונים רבים שספגו הפסדים במהלך הקורונה יחליטו ככל הנראה להתייעל ולהצטמצם, מספר המובטלים הרב יביא למצב בו במקצועות רבים ההיצע יעלה על הביקוש, וגם אם ירצו, לא כל המבקשים יוכלו להשתלב חזרה בתפקידם הקודם. בחירת קריירה תמיד מלווה בדאגות וחששות, במיוחד כשמדובר בשינוי כיוון ובחירת קריירה שנייה, שבאופן טבעי נעשית באמצע החיים, בה לרבים מהאנשים יש משפחות לפרנס, משכנתאות, הלוואות והתחייבויות שונות. זאת בניגוד לבחירת קריירה ראשונה שנעשית בשלבים מוקדמים יותר של החיים. עם זאת, גם כאן השאלה שעומדת במרכז היא במה נרצה לעסוק בעתיד ומהו המקצוע שיאפשר לנו להיות מסופקים ולכלכל עצמנו באופן ראוי. בחירת קריירה שנייה אומנם אינה פשוטה, אך עם זאת לעיתים מתבקשת בעולם המודרני, בו פיתוח קריירה מתקשר למונחים ששימת הדגש עליהם הייתה פחותה מבעבר, כדוגמת הגשמה עצמית, עניין, מיצוי פוטנציאל יכולות, סטאטוס חברתי ועוד. אלו לעיתים הופכים את הדילמות והמחשבות לסבוכות אף יותר. אם הדבר מהווה נחמה, התלבטויות אלו הן נחלת הרוב ומעטים הם האנשים שמסלולם ברור כבר מהתחלה. בכל חיפוש אחר כיוון ועבודה יש להשקיע מחשבה, ללכת אחר הלב, אך גם לדעת לקחת סיכונים מחושבים. אנשים משתנים במהלך החיים, גם מבחינה אישית וגם מבחינת המקום בו הם נמצאים בחיים, תחומי עניין, שאיפות, רצונות, סטאטוס משפחתי וצרכים. אי לכך, חשוב לחזור למקורות ולחקור את עצמנו, לשאול "מי אני?". חשבו על התחומים בהם אתם טובים כיום או אוהבים לעסוק, מיומנויות שאספתם עד כה בקריירה ובחייכם האישיים, מה עושה לכם טוב ומספק אתכם, גם אם מדובר בתחביבים. מתוך כך נוכל לגזור יכולות שנרצה ליישם גם בהמשך הדרך במקום עבודה חדש. אין זו קלישאה שאדם מצליח ביותר ומשגשג במקום בו הוא חש בעל משמעות. אדם שעבד עד היום במקצוע טכני, אך במהלך חייו גילה שטמונות בו יכולות אומניות ויצירתיות, יכול למשל בהחלט להחליט על שינוי בחייו שיעשה אותו מאושר יותר ולחפש עבודה בתחומים אלו. עם זאת, חשוב לזכור שלא כל אדם יודע לשאול את עצמו שאלות ולענות תשובות ברורות, ולעיתים נכון ואף רצוי להיעזר בגורמים חיצוניים המתמחים בדבר ותפקידם לשאול את השאלות הנכונות ולעזור למבקשים לנבור בנפשם ולהגיע לתובנות. אבחונים אלו נעשים על ידי מכונים שונים ואף במקומות עבודה שמציעים שיחה ראשונית עם יועץ קריירה שתפקידו לשאול את השאלות הרלוונטיות ולהציע הכוונה לתחום מתאים.