השחקן האמריקני, בן לאב יהודי ממוצא קמרוני ואם גיורת ממוצא פנמי, שיחק בסרטים כמו "הנוסע השמיני", "חיה ותן למות" ו"הנרדף", וכן כמפקד המשטרה אל ג'יארדלו בסדרה המהוללת "רצח מאדום לשחור"

אחרי שיתוף פעולה מוצלח עם נתן גושן ("חיים מאושרים") ועם עידן רייכל ("מתגעגעת אותך"), משתפת עדן בן זקן פעולה עם נטע אלחמיסטר ונועה בני בקליפ שצולם במסגרת שבוע האופנה בתל אביב - שנתיים לאחר פרשת הסרטון האינטימי שבו מדדה בגד ים בחנות של אלחמיסטר. האזינו

לצד הרבה חשבונות נפש אחרים שהביאה איתה השנה החולפת, נדמה שהעיסוק במתח שבין טלוויזיה לקולנוע מעולם לא היה גדול יותר. הוויכוח הזה הולך ומתעצם כבר שנים, ככל שהסטרימינג הולך וצובר תאוצה, ובוודאי כשהקולנוע חווה שבר היסטורי שכל כולו רווח נקי למסך הקטן. טקסט יפהפה של מרטין סקורסזה שפורסם במגזין Harper's החודש, מביא את המתח הזה אל פני השטח. "תוכן", מילה שבעבר שימשה כקצה אחד של סקאלה שבצדה השני נמצאת "צורה" - הפכה, לטענת סקורסזה, להגדרה האוניברסלית של כל תוכן מצולם שהוא. אפוס היסטורי בן ארבע שעות, סדרה בת 10 פרקים, סרטון של חתול בטיק-טוק, פרסומת לסופרבול - כולם חוסים כעת תחת מטרייה בנאלית אחת פרי מוחם של אנשי הייטק. כולם גם מוגשים לנו על ידי אלגוריתם קר, שמונע רק מהצורך לתת לנו עוד ממה שכבר אהבנו קודם לכן. לספונטניות של גילוי משהו שמעולם לא היינו יודעים שנאהב, לא נשאר כבר מקום. מבלי לגרוע מהיקף הטיעון המרשים והמרתק שנושא סקורסזה בזכות אמנות הקולנוע, גם "גרזן קטן" ("Small Axe"), אנתולוגיית הסרטים של סטיב מקווין (זוכה אוסקר הבימוי על "12 שנים של עבדות") על אודות מהגרים מאיי הודו המערבית בבריטניה, נמצאת על התפר של הוויכוח הסוער הזה. אפשר להמשיך להתווכח על השאלה אם מדובר באירוע טלוויזיוני או קולנועי, אבל העיצוב והמורכבות של הסרטים הם קולנועיים למהדרין. אלא שבשלב זה ההבדלים באיכות העשייה ורמת ההפקה בין קולנוע לטלוויזיה כבר היטשטשו מזמן, בוודאי כשמדובר ביצירה שבין חלקיה השונים עובר קו תמתי ברור. ובכלל, לצפות בחמישה סרטים הפך איכשהו לפחות כיף מלצפות בחמישה פרקים, אפילו אם מדובר רק בסמנטיקה.

לאחר הצלחת השיר "אולי בעולם אחר" ברדיו, זהבה בן מוציאה שיר חדש, "ילד שלי", שיצרו נתן גושן ואבי אוחיון. השיר מלווה בתמונות של אמהות ובנים ובהם זהבה עם בנה בן. הכוכבת, המופיעה בימים אלה ב"האח הגדול", תופיע לראשונה בחייה בקיסריה בט"ו באב. צפו בקליפ

הדרמה הישראלית המצליחה "שטיסל" זוכה לגרסה אמריקנית של אולפני CBS ופרימנטל, שבבוא העת ינסו למכור את העיבוד לגוף שידור, כך מדווח אתר "דדליין הוליווד". הגרסה החדשה תיכתב על ידי יוצרת הסדרה "רעבים" לורן גאסיס ותבוים על ידי קנת לונרגן, זוכה האוסקר על התסריט לסרט "מנצ'סטר על הים", אותו גם ביים. במקור עוקבת הסדרה אחר אב ובנו (דבל'ה גליקמן ומיכאל אלוני) שמתגוררים ביחד אחרי מות האם, בעוד הבן מחפש אהבה ומוצא אותה לאו דווקא במקומות הנכונים. העיבוד החדש מתרחק מהעלילה הזו ומשרטט את מה שמתואר כמעשיית "רומיאו ויוליה" על אהבה בלתי אפשרית: מצד אחד בתם המפונקת והעשירה של צמד מצליחנים הוליוודיים, ומצד שני בחור חרדי צעיר שהיא נמשכת אליו עד כדי כך שהיא מוכנה לוותר על חייה המוכרים. "שטיסל" הפכה ללהיט עולמי גדול מאז שנטפליקס רכשה אותה. לפני מספר שנים היא כבר עובדה על ידי מרתה קאופמן, מיוצרות הסדרה "חברים", יחד עם בתה, האנה קאנטר, עם תקציר עלילה קרוב בהרבה למקור, רק שמקום ההתרחשות הוא ברוקלין. ב-2016 השתיים אף מכרו את הסדרה (תחת השם "Emmis") לאמזון פריים וידאו, אבל מאז כבר פקעו הזכויות ולכן החל סבב חדש. אולי הפעם הוא אפילו יצא לפועל. אגב כך, ב-25 במרץ צפויה לעלות בנטפליקס העונה השלישית של "שטיסל" - אך בשלב הזה רק למנויים שמחוץ לישראל. אל נטפליקס המקומי היא תגיע בהמשך, ובינתיים זמינה כתמיד ב-yes. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

הסרט הישראלי הקצר "עין לבנה" קיבל מועמדות לאוסקר מסיבות אמנותיות ופוליטיות, והשורה התחתונה היא שהוא מועמד בצדק, אבל התכנים שבו וההישג שלו מעלים שאלות לא נעימות על התרבות הישראלית ובעיקר על החברה המקומית

הפרק של "חשיפה" מאמש, שהוקדש לעיתונאי החרדי ישראל פריי, נקרא בשם "המורד" - לא בחירה מובנת מאליה. האם פריי, כמי שפרסם תיעודי הפרות בוטות של תקנות הקורונה של הציבור ממנו הוא בא, הוא המורד? או שמא אלו שבחרו לפתוח בתי ספר ולערוך חתונות למרות הוראות ברורות מצד המדינה? מבחינת הזרם המרכזי של הציבור בישראל, העמדה של פריי היא העמדה הממלכתית כמעט. ההצגה שלו כמורד מסתירה אם כן מבט עגום על השלב הנוכחי במלחמת השבטים הישראלית. בלי להמציא את הגלגל מבחינת צורה או תוכן, "חשיפה" (קשת 12) ערכה אמש סיבוב נוסף במאבק המייאש הזה: חיים אתגר ליווה את פריי במשך כמה ימים, במין כתבת מגזין ארוכה. בימי הסגר השלישי, השניים הסתובבו במוקדי הפרות במרכזים החרדיים, ונענו בהתנגדות ובזעם, שרוב הזמן התבטאו בעיקר באופן מילולי ובהטרדות. פריי העיקש והנאמן לדרכו בוחר בדרך כלל שלא להתעמת ישירות עם מי שקוראים לו להסיר את הכיפה, ובמקביל מבהיר לאתגר שאין לו שום כוונה לעשות זאת, ושהביקורת שלו כלפי המגזר לא מערערת על חייו כחרדי.

תיאטרון גשר הציג את העונה ה-30 שלו שתחל באפריל עם 5 הצגות בכורה, ובהן המחזמר "קליעים מעל ברודווי" המבוסס על סרטו של וודי אלן. מנכ"לית התיאטרון על ההחלטה להעלות מחזה המבוסס על יצירה של אלן: "היצירה נפרדת ממה שעשה"