בסרטון: דונלד טראמפ מבטל את מעמדה הכלכלי של הונג קונג. בעידן שבו החיים החברתיים של רבים מאיתנו 'נדדו' לרשתות חברתיות במרחב המקוון, משבר הקורונה הביא את האנושות למציאות חדשה, בה ריחוק חברתי הוא לא תופעה שצריך להילחם בה - אלא הנחיה מצילת חיים, בתקופה שבה אורות הבמה כבו והיכלי התרבות ננעלו, נותרו דברים מעטים להתנחם בהם. תוכן וירטואלי הוא אחד מהם ובזמן שמנהיגנו עסוקים בניסיון להשתלט על גלי ההדבקה ולשלוט בדעת הקהל - דווקא אז, התגלתה הסכנה האמיתית על הביטחון הלאומי של ארה"ב: הטיקטוק. כן, אותה רשת חברתית לצעירים (בגופם וברוחם), בה ניתן לצלם ולהעלות קליפים קצרים והיתוליים. לאלו שהחדשה פסחה מעיניהם נספר כי בשבוע שעבר הודיעה ארה"ב כי היא שוקלת לחסום את האפליקציה בשל חשש מפני פגיעה בביטחון הלאומי והעברת מידע למפלגה הקומוניסטית בסין. בכך הצטרפה ארה"ב לאוסטרליה כמו גם להודו שהכריזו על טיקטוק כ"סכנה ביטחונית" והאחרונה אף חסמה אותה מיידית לשימוש במדינה (לצד 58 אפליקציות סיניות אחרות). אז מה הופך את יישומון שיתוף הסרטונים הקצרים לכלי פוליטי בעל חשיבות כה גבוהה?