כוכבת רשת אוסטרלית שנכנסה לכלא אחרי שהייתה מעורבת בסדרה של פריצות עברה על תנאי השחרור שלה כשלא שהתה בדירתה. לדבריה היא הפכה למחוסרת בית וחיה ברחוב

אחת לכמה זמן, סביב העמקת השפעתן של ענקיות האינטרנט והטכנולוגיה, אנחנו עדים לביקורת ציבורית ורגולטורית קשה עליהן. בהקשר זה ראוי לציין שני מהלכים שאירעו השבוע. האחד, הפרידה של ענקית הטכנולוגיה אפל מענקית השבבים אינטל. לאחר 15 שנה של שיתוף פעולה בהן הוטמעו השבבים של אינטל במחשבי אפל, משיתופי הפעולה המשמעותיים ביותר בעולם הטכנולוגי. השני, הודעת ענקית האינטרנט - גוגל, כי תחדל להציע אחסון חינם בלתי מוגבל בשירות הפופולרי שלה 'Google Photos'. לכאורה מדובר בהחלטות לגיטימיות מבוססות היגיון עסקי. מאחורי החלטה של אפל להיפרד מאינטל עומדת השאיפה להגביר את השליטה על הארכיטקטורה ועל טכנולוגית הליבה של מוצריה וסביר שאף יאפשר לחברה למכור את מחשביה בתג מחיר נמוך יותר. צעד זה ירחיב את היכולות הטכנולוגיות הפנימיות של אפל ויקטין את התלות שלה בטכנולוגיות ליבה של ספקים שלישיים. גם המהלך של גוגל הוא מהלך עם היגיון רב בצידו. במשך שנים גוגל אפשרה, מטעמיה העסקיים והטכנולוגיים בלבד (ולא מתוך פילנתרופיה), אחסון חינם ובלתי מוגבל לתמונות באיכות גבוהה באמצעות שירות Google Photos שירות כה פופולרי שהפך למעשה לברירת מחדל של מיליארדים של משתמשים שמעלים מליוני תמונות מדי יום לשירות של גוגל. גוגל הסכימה לשלם הון תועפות על השירות הזה ולכאורה מה ההיגיון לתת אחסון חינם בלתי מוגבל לכל דורש היכן שמשאבים אלו עולים כסף רב. אולם בחינה רחבה יותר מעלה תהיות על האופן שבו מתנהלות ענקיות הטכנולוגיה לשם ביצור עוצמתן על חשבון חופש הבחירה של המשתמשים.