עולם האספנות הישראלי הוא עולם מתפתח, משגשג ומאוד מאוד תחרותי. המכירות הפומביות, עם הפטיש והספירה לאחור, כבר אינן בהכרח האופן בו אספנים וסוחרים מחליפים סחורות. הפטישים הפכו דיגיטליים ואתרים כמו 'בידספיריט' מארחים כמה מכירות פומביות מקוונות מדי יום. מה אוספים פה? הכל! אבל ממש הכל! ממפיות, תכשיטים ובובות, דרך אמנות, כלי אוכל אמנותיים או מתועשים, מכונות למיניהן וכמובן גם יין. אולם בתוך תחום היין הישראלי נתקלתי בשונות גדולה שחלק ממאפייניה גרמו לי להרים גבה. אספני היין הישראלי נחלקים לקטגוריות שונות שלפעמים מתערבבות ביניהן, אלו העוסקים באיסוף בקבוקים עם תוויות מיוחדות או בקבוקים בעלי משמעות ייחודית, אלו העוסקים באיסוף בקבוקי היין עצמם, למשל בקבוקי יין מקרמיקה תוצרת מפעל 'לפיד קרמיקה' שהיה חוד החנית של תעשיית הקרמיקה הישראלית ואלו שספק אוספים ספק קונים בקבוקי יין לשם שתייתם. חסר יין בישראל? ממש לא והמדפים העמוסים יעידו על כך טוב ממני. אולם, חסר יין של פעם, בן 40, 50, 60 שנה ויותר. זה שכבר אין להשיג אלא במכירות פומביות, או אם התמזל מזלך אצל קרוב משפחה שהלך מבלי שוב והותיר אחריו אוצר חי ובועט

זה הזמן להכניס עניין ברוטב הקציצות האדום המסורתי עם טאץ' מהמטבח הפרסי - הבשלנית רותם ליברזון מכינה רוטב עם טעמים מתוקים - חמצמים בזכות תוספת של שני שחקני חיזוק עשירים בארומות

במדור סוף החורף, בואך האביב, נגיש קצת בורגון לשם שינוי