איילה ג'ני נוהגת להכין בתקופת החגים ובמיוחד לשבירת הצום של יום כיפור, לחמניות בולו - לחמניות מתוקות, מתובלות זרעי שומר ושומשום. איך הן יוצאות לה כל כך יפות וחגיגיות? הסבר במתכון

25 שנים אחרי שהוקם, יריד האוכל הגדול של העיר עדיין זקוק למעט שיוף ולאיזשהו אייר-טאג שיעזור לכם להתמצא. את כל השאר יעשה האוכל הגדול של המאמות

עוגיות בצק עלים מגולגלות עם חמאה, סוכר, קקאו וקינמון שתמיד גונבות את הצגה לא משנה כמה מתוקים יהיו על השולחן

עוגיות ריפעת בניחוח אניס, עוגת טישפישטי עשויה סולת במילוי תמרים ואגוזים ועוגיות רייבה שנמסות בפה. הבשלנית חן מזרחי מתכוננת לשבירת הצום של יום כיפור בדרך הכי מתוקה וטעימה שיש

הארוחה המפסקת של זמי שרייבר ממסעדת סנדר בלוינסקי בנויה ממנות לא מכבידות שישאירו תחושת שובע לאורך זמן. הגישו את הארוחה לצד סלט ירקות טרי ואל תשכחו לשתות הרבה מים

ריזלינג, הזן הלבן האהוב עלי ביותר, הוא זן ענבים רב גוני ייחודי, שמוצאו בחבל הריין שבגרמניה, כלומר באזור קר. באזורים קרים מתגלים יינות הריזלינג במלוא תפארתם, ולא כל כך מובן מאליו שהזן הזה יקלט בהצלחה בארצנו החמה. מדובר בזן ארומטי, בעל ריחות פרחוניים ומבושמים, עם רמת חומציות גבוהה, לעתים עוקצנית. מזן הענבים הזה ניתן לייצר יינות יבשים, חצי יבשים, מתוקים ומבעבעים, קלילים ומלאים. כשהיינות צעירים הם בעלי מאפיינים ארומטיים פירותיים: תפוחים, הדרים, פירות טרופיים ופרחים. לעתים הם גם ירקרקים. בהתבגרותם הם יהיו יותר דבשיים, קלויים ומעושנים, עם ניחוחות של פירות יבשים, ולרוב מינרליים ופטרוליים. בשל החומציות הגבוהה שלהם, הם מתאימים גם ליישון ממושך, עד כדי עשרות רבות של שנים. איך לא, כשיש לך חמיצות גבוהה ומרעננת, איזון טעמים מושלם, עומק, ייחודיות ותחכום. יקב ספרה בגבעת ישעיהו, שמתמחה ביינות לבנים, אהוב על ועל ידי רבים, גם הודות ליינות שלו וגם הודות לאנשים שמאחוריו: סימה ודורון רב-הון. בחודש שעבר התקיימה ביקב טעימה מיוחדת תחת הכותרת "פסגת הריזלינג" בה הציגו חמישה עשר יקבים ישראלים את יינות הריזלינג שלהם. יינות מרשימים, דומים במקצת אחד לשני ועם זאת גם כל כך שונים, בהתאם לסגנון האישי של היינן, ולמאפיינים של אזורי הגידול.

בכל שנה, טרום חגים, המייל שלי מתמלא בהמלצות על יינות אדומים לחג, רק יינות אדומים. למה? כי למרות המפכה הלבנה שמתרחשת בשנים האחרונות, בתפיסה של רבים, יינות אדומים מתאימים למאורע חגיגי. יש שיאמרו שזה בגלל החיבור לדת, יש שיאמרו שזה מגיע מהעולם הקלאסי. ואני אומרת? חם פה אנשים!, גם באוקטובר חם פה. לכן אין סיבה שלא נשתה יינות לבנים נהדרים, רעננים ומורכבים שילוו נתחי בשר, דגים וקינוחים בצורה לא פחות מופלאה מיינות אדומים. בכתבה זו אספתי יותר מעשרה יינות, רובם מקומיים, מתבגרים עם פוטנציאל התיישנות. רוסאן הוא הזן הדומיננטי ביניהם, בעיקר מסיבות אקלימיות שנדבר עליהן בכתבה אחרת. חשוב לי להוסיף שברור לי שיש עוד יקבים נהדרים שמייצרים לבנים מתבגרים מופלאים, לא לכולם הצלחתי להגיע ובעיקר לרובם כבר אין יינות למכור, דבר שמשמח אותי מאד. תודה לנשות היין רוני ססלוב, סיוון נוימרק, נועם שרת, שירלי קדוש ולאיש היין אלדר גבאי על טעימה נהדרת ומסקרנת שמביאה חוות דעת צעירה וזוויות מעניינות במיוחד.