מדברי מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק: "היחידה הרב-מימדית היא אחד הרעיונות המרתקים בשנתיים האחרונות לפיצוח של בעיה" דובר צה״ל אלוף-משנה איתמר בן-חיים מונה למפקד היחידה הרב-ממדית. טקס החילופים נערך אמש (ג') בבסיס "תל-נוף", במעמד מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק ומפקד עוצבת "הבזק", תת-אלוף אבי רוזנפלד. אלוף-משנה איתמר בן-חיים מחליף בתפקידו את אלוף-משנה עמי ביטון, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך השנתיים האחרונות, מאז הוקמה היחידה, ויכנס בחודשים הקרובים לתפקידו כמפקד החטיבה הצפונית בעוצבת "שועלי האש". מדברי מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק: "היחידה הרב-מימדית היא אחד הרעיונות המרתקים בשנתיים האחרונות לפיצוח של בעיה. משפט הקיום של היחידה הרב-ממדית הוא איך אנחנו מצליחים לבנות כוח רב-מימדי שמצליח להתכתב עם צבאות הטרור ולחשוף אותם בכל מקום ובכל זירה - בין אם בלבנון או בעזה ומצליח להשמיד אותם בהיקפים גדולים, כמה שיותר מהר עם כמה שפחות מחיר לכוחותינו. "הקמנו יחידה שהיא מעין מעבדה ובפרק זמן קצר, באמצעות שותפים, הצלחנו להפיץ את היחידה בצה״ל באמצעות התארגנויות חדשות, יכולות חדשות ושיטות רלוונטיות. עמי, אני מלא הערכה והערצה למנהיגות שלך ולאופן שבו דחפת את היחידה עם השותפים שלנו, הטבעת כאן חותם וההשפעה שלך על צה"ל היא ארוכת שנים. ולך איתמר, מעביר את הפיקוד לידיים הבוטחות שלך וסומך עליך שתיקח את היחידה ותוביל אותה להישגים חדשים״.

בכך הושלמה העברת כל ארבעת הקורבטות מדגם סער 6 שהוזמנו מחברת טיסנקרופ הגרמנית לידי חיל הים   thyssenkrupp חברת טיסנקרופ (Thyssenkrupp Marine Systems) הגרמנית העבירה השבוע (שלישי) לידי חיל הים הישראלי את ספינות "עצמאות" ו-"ניצחון" לידי חיל הים הישראלי. בכך הושלמה העברת כל ארבעת הקורבטות מדגם סער 6 שהוזמנו מהחברה לידי חיל הים. מפקד חיל הים הישראלי, אלוף אליהו שרביט, הגיע במיוחד לטכס מתן השמות והעברת הספינות לחיל. חברת טיסנקורפ בנתה ספינות אלו בשיתוף עם מספנת קייל הגרמנית. החוזה לאספקת ארבעת הספינות נחתם בחודש מאי 2015. לאחר שלב התכנון, החל שלב בניית הספינות בחודש פברואר 2018. 15 חודשים לאחר תחילת שלב זה, בחודש מאי 2019 הורדה הספינה הראשונה למים, ובנובמבר 2020 נמסרה לחיל הים הישראלי תחת השם "מגן". הספינה השנייה, "עוז", נמסרה במאי 2021. עם הגעת הספינות לנמלי הבית שלהם בישראל הן תצוידנה במערכות אמל"ח ומכ"מ תוצרת ישראל.   

מעל אלפיים ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר. בשיחה עם ישראל דיפנס מספרת מדענית האטמוספירה של חברת בריזומטר על האתגרים המקומיים והגלובליים של התופעה, ומסבירה מדוע לפעמים עדיף להישאר על הספה בבית במקום לצאת לרוץ זיהום אוויר חמור בניו יורק בשבוע שעבר. מקור הזיהום: שריפות החורש בחוף המערבי. צילום: Anthony Behar/Sipa USA via REUTERS ״לאחרונה מתפרסמים יותר ויותר מחקרים שמצביעים על הקשר בין התפתחות מחלות שונות לבין זיהום אוויר, וזה סה״כ הגיוני, לא? הרי האוויר שאנחנו נושמים הוא לא רק חמצן וחנקן, יש בו המון חלקיקים נוספים, והגיוני שישפיעו על כל מערכות הגוף״, כך אומרת ד״ר איבון בוזה, מדענית האטמוספירה של הסטארט-אפ הישראלי בריזומטר (BreezoMeter), העוסק בניטור זיהום אוויר.    91% מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים בהם זיהום האוויר גבוה מרמה התקנית אותה קבע ארגון הבריאות העולמי. על פי נתוני הארגון, הדבר מיתרגם לכ-4.2 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם, ולהידרדרות בריאותית של מיליארדי אנשים. בישראל חשף דו״ח מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות (2019) הערכות המצביעות על כך שמעל 2,000 תושבי המדינה מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר. חשיפה מתמשכת לאוויר מזוהם נקשרת למגוון נזקים בריאותיים הכוללים מחלות של דרכי הנשימה, מחלות קרדיו-וסקולריות, מומים מולדים, סוגי סרטן שונים ועוד – וגם עולה למשק מיליארדים מדי שנה בשל ימי אשפוז, אובדן פריון עבודה וכו׳. במקביל לניסיונות של חברות, ארגונים וממשלות ברחבי העולם למצוא פתרונות שיאפשרו לנו לנשום אוויר נקי יותר, קיים גם הצורך הגובר והולך בניטור המצב הקיים ובקבלת החלטות מיידית, ולשם כך נוסדה בריזומטר כסטארט-אפ סביבתי בשנת 2014 בחיפה. ״החברה ממירה מידע סביבתי לתובנות מעשיות, ומספקת אותן ללקוחותיה דרך אפליקציות בנייד, בתים חכמים, מכשירי IoT, רכבים וחוויות מקושרות נוספות״, מספרת בוזה. ״המטרה היא לספק מידע בזמן אמת בנוגע לאיכות האוויר, כדי שאפשר יהיה לבצע החלטות מושכלות בנוגע לדרכים להגן על עצמנו על בסיס יומיומי כשיוצאים לרכיבה על אופניים, לטיול או לביצוע פעילות גופנית, וגם לנסיעה ברכב״. ואיך זה עובד בפועל? ״אנחנו משתמשים במקורות נתונים רבים, שכוללים 47 אלף חיישנים הפרוסים ברחבי העולם. את המידע שהם מעבירים לנו, אנחנו משלבים דאטה מבוסס-מודלים, עם מידע תעבורתי, מידע מלוויינים ועוד, ונעזרים בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה כדי לאסוף ולנתח את כל המידע מכל אותם מקורות״, מסבירה בוזה, האוחזת בדוקטורט בפיזיקה אטמוספירית מהמכון הטכנולוגי של ציריך. ״התוצאה היא מידע ברמה גבוהה בנוגע לאיכות האוויר, לאבקנים ולשריפות בכל המקומות בהם אנחנו פועלים. בנוסף, אנחנו מספקים תחזיות: אם מתקרב אירוע זיהום אוויר, נוכל להתריע עליו מראש ולעדכן את המשתמשים שלנו, וכן לייעץ בנוגע למה כדאי לעשות״.   בריזומטר פעילה בלמעלה ממאה מדינות ברחבי העולם. בין לקוחותיה ניתן למצוא חברות מובילות כגון אסטרהזנקה, לוריאל, בוש, דייסון, וגם אפל – שמשתמשת במידע הסביבתי שמספקת החברה באפליקציית מזג האוויר שלה בכעשר מדינות. לאחרונה גייסה בריזומיטר 30 מיליון דולר בסבב גיוס C, מה שמביא את סך הגיוסים שלה עד כה ל-45 מיליון דולר. וזה לא מפתיע: בין גל חום קיצוני בקנדה, לשיטפונות באירופה ובסין, לשריפות ענק מקליפורניה ועד לסיביר – נושא שינוי האקלים תופס יותר ויותר כותרות. זו כבר לא הבעיה של הנכדים או הנינים שלנו: זה קורה כאן, ועכשיו. וזיהום אוויר הוא, כמובן, חלק מהמשוואה. בעיה שלא עוצרת בגבולות גיאופוליטיים ״זיהום אוויר הוא תופעה מקומית שיכולה להיגרם בגלל פקק התנועה בו אנו תקועים או מפעל בטון באזור התעשייתי הסמוך – ובמקביל גם תופעה המושפעת מפקטורים שמתרחשים מאות ואלפי קילומטרים מאיתנו״, אומרת בוזה. ״בשבוע שעבר דווח על רמות קיצוניות של זיהום אוויר בניו יורק, וזה נגרם בגלל השריפות בחוף המערבי, בצד השני של היבשת. גם אבק הסהרה, לדוגמא, גורם לזיהום באוויר באמריקה ובאירופה. זו בעיה שלא עוצרת בגבולות גיאופוליטיים. בישראל, בנוסף לזיהום התעשייתי והתעבורתי, גם סופות חול נפוצות מאוד, במיוחד הרוחות המזרחיות שגורמות סבל לאנשים רבים״. פקטור זיהום האוויר לא פוסח גם על השחקן האכזרי שמשבש את חיינו כבר שנה וחצי, נגיף הקורונה. בוזה: ״באופן כללי, יש קשר רב בין השניים. אנחנו יודעים שלאוויר מזוהם יש אפקט משמעותי על הבריאות הנשימתית. החלקיקים הקטנים והמזיקים ביותר חודרים עמוק אל תוך הריאות ויכולים גם לחדור אל תוך מחזור הדם. כלומר, הם מסוכנים גם לאדם בריא. ישנן אינדיקציות שבאזורים עם הרבה זיהום אוויר יש יותר קורונה. ״קשה מאוד לאמוד את זה – יש כל כך הרבה גורמים הקשורים להעברת הנגיף ולתחלואה, ברור שזה לא הפקטור היחיד״, היא מוסיפה, ״אבל יש מחקרים שמציעים קשר בין אנשים שגם ככה סובלים מתחלואה עקב זיהום אוויר לבין רמת התחלואה בקורונה וחומרת הסימפטומים. כמו כן, הנגיף עלול להיצמד לאותם חלקיקים מזוהמים, ואז הסכנה היא שנשאף גם אותו, בנוסף לשאר המזיקים. ״המפתח הוא להתאים את עצמך לסיטואציה, להיות מודעים ומעודכנים לגבי המצב ולנקוט באמצעים הדרושים על מנת להתגונן״, מסכמת בוזה. ״למשל, להישאר בפנים הבית בזמן זיהום גבוה, לא לפתוח חלונות אלא להפעיל מיזוג אוויר עם מסננים באיכות גבוהה, לא להתעמל – כי אז שואפים את החלקיקים וזה גורם לעוד יותר נזק. לפעמים, למען הבריאות, עדיף לוותר על הריצה ופשוט להישאר בבית ולנשום אוויר נקי. וזאת המטרה שלנו: לעורר מודעות לנושא ברחבי העולם בעזרת הנתונים שלנו, כדי שהמשתמשים יוכלו להגן על חייהם ועל רווחתם״.

חברת הנסולדט הגרמנית קיבלה הזמנה לאספקת והתקנת ארבע מכ"מים ארוכי-טווח למערכת זו ולצורך כך חברה לאלתא שתספק מכ"מים מתוצרתה   צילום: תעשייה אווירית  חברת הנסולדט (HENSOLDT) הגרמנית, ספקית פתרונות חיישנים, הודיע השבוע (שני) כי תספק מכ"מים חדשים לצבא גרמניה בכדי לחדש את יכולות מעקב המרחב האווירי שלהם ולבנות את מערך ההגנה מפני טילים בליסטיים (BMD). מנהל הרכש הצבאי הפדרלי הגרמני (BAAINBw) העביר לחברה הזמנה לאספקת והתקנת ארבע מכ"מים ארוכי טווח כחלק מתכנית מתוכנית מכ"מי ההגנה האווירית הגרמנית של הדור-הבא (HADR NF). לצורך כך, הנסולדט משתפת פעולה בתחום מכ"מים ארוכי טווח להגנה מפני טילים בליסטיים עם חברת אלתא הישראלית. מערכת ה-HADR NF פועלת בתחום S-band ומאפשרת יכולת רכישת מטרות מדויקת יותר בהשוואה למערכות אחרות. לדברי החברה, תודות לשת"פ עם התעשייה האווירית, ניתן לספק ללקוח הגרמני שילוב של שותפות ברמה הלאומית לצרכי תכלול, הסמכה ותמיכה ארוכת טווח עם מערכות זמינות שכבר נוסו ונבדקו. הנסולדט מדגישה כי מכיוון שהאיום על אירופה ממערכות נשק ארוכות-טווח קיים כבר שנים רבות, קיימת הסכמה בקרב מדינות אירופאיות שיש לבסס ולהרחיב מערכת מיגון שתורכב מהמערכות שלהן ושל נאט"ו. האם זוהי הדלת עבור אלתא להגיע ליותר לקוחות אירופאים בתחום פתרונות המכ"מ?  

אלוף (מיל׳) דני יתום, ראש המוסד לשעבר, דיבר במפגש סגור שערך הדסק הביטחוני וה-HLS במשרד תדמור לוי ושות', בראשו עומד עו"ד שמעון אבירן, לשעבר סגן היועמ"ש למערכת הביטחון דני יתום מהכנס הביטחוני של תדמור. באדיבות משרד תדמור לוי ושות' האם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, יאפשר לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית? כלומר, מדינה שיש לה את הטכנולוגיה והיכולת האופרטיבית לבנות נשק גרעיני, אך נמנעת מכך עד לרגע שבו תזדקק לכך? לפי ראש המוסד לשעבר, אלוף (במיל') דני יתום – בהתאם להתבטאויותיו של הנשיא האמריקני – מדובר באפשרות ממשית. לדברי יתום, אשר דיבר בכנס שערך הדסק הביטחוני וה-HLS (Home Land Security) במשרד תדמור לוי ושות', "עד היום, ביידן רק אמר כי ימנע מאיראן מלהפוך למדינה גרעינית. אך הוא בהחלט לא הצהיר כי גם ימנע ממנה מלהפוך למדינת סף גרעינית. וגם בכך טמונה סכנה לישראל". יתום, המשמש כיום כנשיא WHEN, חברת אבטחת סייבר שנסחרת בבורסת OTC בארה"ב, דיבר במסגרת פורום סגור שקיים משרד תדמור לוי ושות', בהשתתפות נספחים צבאיים, שגרירים ודיפלומטים מאמריקה הלטינית. הכנס נערך במטרה להגביר את שיתוף הפעולה בינם לבין חברות ביטחוניות מובילות מישראל – שלקחו אף הן חלק בכנס. במהלך הכנס, שנערך תחת הכותרת "הסביבה המשפטית בישראל בתחום הביטחון והגנת המולדת", סקר יתום את האתגרים הביטחוניים של ישראל, והתמקד באיום האיראני. בין דבריו ציין כי "ישראל חייבת תוכנית מגירה התקפית להתמודדות עם איראן, במקרה שבו יתקיים הגרוע מכול ואיראן תתקרב מדי פצצה".  עו״ד שמעון אבירן, אשר שימש עד לשנת 2019 סגן היועמ"ש למערכת הביטחון, ומשמש מאז פרישתו כראש הדסק הביטחוני וה-HLS במשרד תדמור לוי ושות', דיבר על הרגולציה הקיימת על עסקאות ייצוא ביטחוני ועל השלבים הנדרשים על מנת לאפשר ייצוא ביטחוני ישראלי למדינות אחרות. הוא הבהיר את היתרון שבעשיית עסקאות מסוג זה ואת האמצעים והפרוצדורה הנדרשים לבצע עסקאות שכאלה.  גבריאל חיון, יו"ר המכון הדיפלומטי, סקר את תעשיית הסטארטאפים הביטחונית והסביר לדיפלומטים את מערכת האיזונים והבלמים בין קידום היצוא מצד סיב"ט לבקרת ההסכמים על ידי אפ"י – אגף הפיקוח על הייצוא. גבריאל מיפה את התפתחות אומת הסטרטאפ ואת התרבות הישראלית העסקית ותמצת את ההצלחה בביטוי "רעב להצלחה – וסובלנות לכישלון".  

מתוך סך אירועי חשש לאובדנות שטופלו במוקד 105, רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים הם בגילאי 12-15. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום אילוסטרציה. צילום: BIGSTOCK/Copyright: TeroVesalainen לפי דוח מיוחד של  המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (המשרד לביטחון פנים) עולה כי מתוך סך אירועי חשש לאובדנות שטופלו במוקד 105, רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים הם בגילאי 12-15. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום 2,590 אירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם התקבלו וטופלו במוקד 105 מיום הפעלתו בפברואר 2018 ועד פברואר 2021; 54% מתוכם התקבלו בתקופת הקורונה (מרץ 2020 עד פברואר 2021), על פי דוח מיוחד של יחידה 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. מתוך הדו"ח עולה, כי פורומים שבהם נמצאים ילדים ובני נוער מהווים מרחב מקוון אנונימי ובטוח, לקבלת תמיכה מצד הגולשים. חלק מהכותבים מביעים אמירות המעידות על רצון לשים קץ לחייהם וחלקם שביצע פעולה אובדנית. במצבים אלו, מוקד 105 פועל על פי נוהל חירום ומטפל בכל אירוע במטרה להציל חיים באמצעות הגורמים הרלוונטיים בקהילה, במערכות החינוך, הרווחה והבריאות, ולהעניק מעטפת תומכת. נתונים ומגמות מתוך כלל האירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם שטופלו במוקד 105: ● כ-90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום. ● רוב מוחלט של השיח מתקיים בפורומים של בני נוער וחלק קטן מתקיים ברשתות החברתיות. ● מרב הכותבים המשתפים במצוקותיהם הם בגילי 12–15. ב-28 אירועים שטופלו במוקד כותבי התוכן האובדני היו ילדים מתחת לגיל 10. ● רוב הדיווחים מגיעים למוקד מגולשים שנחשפו למצוקה ולפוסטים בהם חשש לאובדנות ששיתפו בני הנוער ברשת. בתקופת הקורונה הייתה עלייה של 129% בדיווחים מסוג זה. ● חלק לא מבוטל מהדיווחים מגיע גם ממנהלי עמותות ופורומים. ● 69% מהכותבים פוסטים שמהם עולה חשש לאובדנות הינם ילדות ונערות. ניתן לומר כי יותר בנות משתפות ברשת בנוגע לחוויות קשות שהן חוות. מניתוח תוכן של 536 אירועי חשש לאובדנות עולה, כי בתקופת הקורונה נצפתה עלייה בכמות

חברת הנסולדט הגרמנית קיבלה הזמנה לאספקת והתקנת ארבע מכ"מים ארוכי-טווח למערכת זו ולצורך כך חברה לאלתא שתספק מכ"מים מתוצרתה   צילום: תעשייה אווירית  חברת הנסולדט (HENSOLDT) הגרמנית, ספקית פתרונות חיישנים, הודיע השבוע (שני) כי תספק מכ"מים חדשים לצבא גרמניה בכדי לחדש את יכולות מעקב המרחב האווירי שלהם ולבנות את מערך ההגנה מפני טילים בליסטיים (BMD). מנהל הרכש הצבאי הפדרלי הגרמני (BAAINBw) העביר לחברה הזמנה לאספקת והתקנת ארבע מכ"מים ארוכי טווח כחלק מתכנית מתוכנית מכ"מי ההגנה האווירית הגרמנית של הדור-הבא (HADR NF). לצורך כך, הנסולדט משתפת פעולה בתחום מכ"מים ארוכי טווח להגנה מפני טילים בליסטיים עם חברת אלתא הישראלית. מערכת ה-HADR NF פועלת בתחום S-band ומאפשרת יכולת רכישת מטרות מדויקת יותר בהשוואה למערכות אחרות. לדברי החברה, תודות לשת"פ עם התעשייה האווירית, ניתן לספק ללקוח הגרמני שילוב של שותפות ברמה הלאומית לצרכי תכלול, הסמכה ותמיכה ארוכת טווח עם מערכות זמינות שכבר נוסו ונבדקו. הנסולדט מדגישה כי מכיוון שהאיום על אירופה ממערכות נשק ארוכות-טווח קיים כבר שנים רבות, קיימת הסכמה בקרב מדינות אירופאיות שיש לבסס ולהרחיב מערכת מיגון שתורכב מהמערכות שלהן ושל נאט"ו. האם זוהי הדלת עבור אלתא להגיע ליותר לקוחות אירופאים בתחום פתרונות המכ"מ?  

חברת הנסולדט הגרמנית קיבלה הזמנה לאספקת והתקנת ארבע מכ"מים ארוכי-טווח למערכת זו ולצורך כך חברה לאלתא שתספק מכ"מים מתוצרתה   צילום: תעשייה אווירית  חברת הנסולדט (HENSOLDT) הגרמנית, ספקית פתרונות חיישנים, הודיע השבוע (שני) כי תספק מכ"מים חדשים לצבא גרמניה בכדי לחדש את יכולות מעקב המרחב האווירי שלהם ולבנות את מערך ההגנה מפני טילים בליסטיים (BMD). מנהל הרכש הצבאי הפדרלי הגרמני (BAAINBw) העביר לחברה הזמנה לאספקת והתקנת ארבע מכ"מים ארוכי טווח כחלק מתכנית מתוכנית מכ"מי ההגנה האווירית הגרמנית של הדור-הבא (HADR NF). לצורך כך, הנסולדט משתפת פעולה בתחום מכ"מים ארוכי טווח להגנה מפני טילים בליסטיים עם חברת אלתא הישראלית. מערכת ה-HADR NF פועלת בתחום S-band ומאפשרת יכולת רכישת מטרות מדויקת יותר בהשוואה למערכות אחרות. לדברי החברה, תודות לשת"פ עם התעשייה האווירית, ניתן לספק ללקוח הגרמני שילוב של שותפות ברמה הלאומית לצרכי תכלול, הסמכה ותמיכה ארוכת טווח עם מערכות זמינות שכבר נוסו ונבדקו. הנסולדט מדגישה כי מכיוון שהאיום על אירופה ממערכות נשק ארוכות-טווח קיים כבר שנים רבות, קיימת הסכמה בקרב מדינות אירופאיות שיש לבסס ולהרחיב מערכת מיגון שתורכב מהמערכות שלהן ושל נאט"ו. האם זוהי הדלת עבור אלתא להגיע ליותר לקוחות אירופאים בתחום פתרונות המכ"מ?