כמה עולה אקדח לא חוקי בישראל? ובכן, במקרה הנידון, 14,097 ש״ח במזומן. כתבי אישום הוגשו נגד תושבי יפו ואשדוד בגין סחר בנשק  צילום: משטרת ישראל פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז כתבי אישום כנגד רמי גוהאר, (37) מיפו ונגד אושרי חדד, (32) מאשדוד, בגין קשירת קשר לפשע (ייבוא נשק ועסקה אחרת בנשק), ייבוא נשק שלא כדין בצוותא, ניסיון ביצוע עסקה אחרת בנשק בצוותא, ושיבוש מהלכי משפט, זאת לאחר שהבריחו לישראל אקדח ומחסנית אותם ייבאו מארה"ב באמצעות הדואר.   על פי עובדות כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד אורי רינצקי, הנאשמים החליטו לייבא לישראל אקדח ומחסנית ולשם כך פנו לקרוב משפחתו של אושרי, המתגורר בארה"ב. על פי התכנית, התבקש קרוב המשפחה להסליק עבור הנאשמים את האקדח והמחסנית בתוך חבילה שהכילה בגדים וממתקים ולשלוח אותה באמצעות הדואר, כאשר נקבע כי עם הגעת האקדח לישראל, הוא יועבר לידי רמי בתמורה לסכום כסף. עם הגעת החבילה ארצה, גילו רשויות הדואר כי החבילה מכילה את האקדח, ויידעו בכך את משטרת ישראל. משטרת ישראל החליפה חלק מתכולת החבילה כך שבמקום בו הונח האקדח המקורי הוכנס חפץ דמוי אקדח. בהמשך לכך, נשלחה החבילה ובתוכה אקדח הדמה לביתו של אושרי. בעודו ממתין לקבלת החבילה לידיו, שוחח אושרי עם רמי והנחה אותו למחוק את היסטוריית ההתקשרות ביניהם בישומון הווטסאפ, ולהשבית את הטלפון הנייד שלו. בעת הגעת החבילה לביתו, נכחו בו אושרי ואשתו, אשר היתה מיודעת אף היא באשר לייבוא האקדח ומכירתו. השניים נעלו את דלת הבית, פתחו את החבילה, אך לא הבחינו כי מדובר באקדח דמה, ואושרי אף דרך אותו. בשלב זה התקשר אושרי לנאשם, באמצעות הטלפון הנייד של אשתו, וביקש ממנו, תוך שימוש במילות קוד, להגיע לביתו על מנת להשלים את העברת האקדח לידיו. רמי יצא לכיוון ביתו של אושרי כשברשותו סך של 14,097 ₪ במזומן, שיועד כתמורה עבור האקדח, וכשאינו יודע כי באותה העת אושרי ואשתו כבר נעצרו בידי המשטרה. בהגיעו לקרבת ביתם, נעצר גם רמי על ידי כוחות משטרה. בנוסף, מואשם רמי גוהאר בהחזקת תחמושת שלא כדין לאחר שבאותו היום נמצאו בביתו עשרות כדורי תחמושת חסרי קליע.

סדרת הניסויים נערכה בשדה הניסויים WHITE SANDS שבמדינת ניו מקסיקו שבארה"ב, בהשתתפות התעשיות המפתחות את מערכת כיפת ברזל: רפאל, התעשייה האווירית ואמפרסט צילום: משרד הביטחון  צבא ארה"ב, בשיתוף מנהלת 'חומה' במפא"ת שבמשרד הביטחון וחברת רפאל, השלימו בהצלחה ניסוי ירי של סוללת 'כיפת ברזל' הראשונה שרכשה ארה"ב מישראל. סדרת הניסויים נערכה בשדה הניסויים WHITE SANDS שבמדינת ניו מקסיקו שבארה"ב, בהשתתפות התעשיות המפתחות את מערכת כיפת ברזל: רפאל, התעשייה האווירית ואמפרסט. הניסויים כללו לראשונה ביצוע יירוט על ידי חיילים מצבא ארה"ב.  מערכת 'כיפת ברזל' בתצורתה האמריקנית צפויה להגן על כוחות אמריקניים פורסים מפני מגוון איומים אוויריים, בהם טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים, רקטות ופצמ"רים. בשנת 2019 חתמו משרדי הביטחון של ישראל וארה"ב על הסכם ראשון מסוגו לאספקת שתי סוללות 'כיפת ברזל'. הסוללות סופקו בסוף 2020 ונמצאות בחודשים האחרונים בתהליך בחינות קבלה ואימוני הקמה בארה"ב. חברת 'רפאל' הינה המפתחת והמייצרת את מערכת 'כיפת ברזל', בשיתוף עם חטיבת 'אלתא' של התעשייה האווירית שפיתחה ומייצרת את מכ"ם ה-MMR וחברת 'אמפרסט' המספקת את מערכת השליטה והבקרה. מנהלת 'חומה' במפא"ת (המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון מובילה את פיתוח מערך ההגנה הרב- שכבתית של מדינת ישראל, המבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת 'כיפת ברזל', מערכת 'שרביט קסמים' ומערכת 'חץ 2' ו'חץ 3'.

רשת הטלוויזיה פוקס ניוז דיווחה שהרחפן היה איראני, וכי הוא הופך על ידי מטוס קרב F-15 של הקואליציה מעל מזרח סוריה אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל מטוס קרב של הקואליציה בהנהגת ארה"ב הפיל אתמול רחפן, או כטמ"מ, יתכן איראני, מעל מזרח סוריה. האמריקנים הודיעו שכלי הטיס הבלתי מאוייש נראה כאיום, כך הודיע אתמול דובר הקואליציה קולונל וויין מורוטו. רשת הטלוויזיה פוקס ניוז דיווחה שהרחפן היה איראני, וכי הוא הופך על ידי מטוס קרב F-15 של הקואליציה מעל מזרח סוריה, באזור שבו מוצבים כ-900 אנשי צבא אמריקניים.  דובר הפנטגון הביע בשבוע שעבר דאגה מהתקפות מוזרות ונשנות על מטרות אמריקניות בסוריה ובעירק. הותקפו דיפלומטים ואנשי צבא בירי של שלוש רקטות, ושני אנשי צבא נפצעו.  הפלת הרחפן אתמול דווחה על ידי רויטרס ואוויישן וויק, אך לא נמסרו פרטים נוספים.  

משרד ההגנה הליטאי הזמין 200 רכבים כאלו בשנת 2019 בשווי של 145 מיליון אירו   kam.lt משרד ההגנה הליטאי הודיע בשבוע שעבר כי צבא ליטא קיבל את הקבוצה הראשונה של 50 רכבים טקטיים קלים JLTV מתוצרת חברת אושקוש האמריקאית. המשרד דיווח כי הזמין 200 רכבים אלו מממשלת ארה"ב בשנת 2019 בסכום כולל של 145 מיליון אירו. אספקת כל הרכבים תעשה עד שנת 2024. לדברי המשרד, רכבים אלו שהגיעו ללא צריח ומאוחר יותר יותקנו בהם מקלעי M2 בקליבר 12.7 מ"מ, מיועדים לחטיבה הממוכנת "Iron Wolf" ולחטיבת Zematiija ובעיקר ליחידות כוח התגובה המהירה הלאומי.  

אלוף-משנה מני ליברטי נכנס לתפקידו כמפקד עוצבת ״עוז״ (חטיבת הקומנדו) במקומו של אלוף-משנה קובי הלר, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך שלוש השנים האחרונות ויכנס לתפקיד מפקד עוצבת "המפץ" בחודש הקרוב צילום: דובר צה״ל  טקס החילופים נערך הערב (א׳), במחנה "גור" (בית ליד), בראשות מפקד פיקוד המרכז, אלוף יהודה פוקס, מפקד עוצבת ״האש״, תת-אלוף עופר וינטר, מפקדים, חיילים, משפחות ומוזמנים נוספים. מדברי מפקד עוצבת ״האש״, תת-אלוף עופר וינטר: "העוצבה הינה כוח איכותי יותר, משמעותי מאוד, זריז, לוחמני וקטלני שאני סומך עליו כי יביא להכרעה בכל אחת מגזרות הלחימה בעת שידרש. מני, אני סומך עלייך שיחד עם המפקדים תמשיכו להוביל את העוצבה לניצחון, בנחישות ובמקצועיות ותעשו הכל, כדי להחזיר את הלוחמים הביתה לשלום״. מדברי מפקד עוצבת "עוז" היוצא, אלוף-משנה קובי הלר: ״תרומתן של היחידות, לביטחון השוטף בגבולות, וביהודה ושומרון, לא יסולא בפז. עוצבת הקומנדו ייחודית ביבשה ואף בצה״ל כולו. עוצמתה בשילוב נדיר של סדיר ומילואים, מסה של איכות כוח אדם בכשירות גבוהה, בכושר קרבי מרשים, במקצועיות הפרט ובשדרת פיקוד איכותית.״ מדברי מפקד עוצבת "עוז" הנכנס, אלוף-משנה מני ליברטי: ״באימונים מורכבים, בעמל על תוכנית אופרטיבית רלוונטית, בפיתוח אנשינו ובעיסוק במבנה וארגון לקרב. לצד המוכנות למלחמה, נמשיך להיות יוזמים והתקפיים במבצעים, בביטחון השוטף למול הטרור ומבצעים חשאיים במסגרת המערכה שבין המלחמות.״

ממשלת ליטא הוציאה לאחרונה מכרז לאספקת 3,000 מקלעים בקוטר 7.62 מ"מ עבור הצבא הליטאי בשווי של 33.8 מיליון אירו Photos courtesy IWI ממשלת ליטא הוציאה לאחרונה מכרז לאספקת 3,000 מקלעים בקוטר 7.62 מ"מ עבור הצבא הליטאי בשווי של 33.8 מיליון אירו. לישראלדיפנס נודע כי בין החברות המתמודדות נמצאת גם חברת IWI הישראלית, שפיתחה ומייצרת את מקלע "נגב" בקליברים 5.56 מ"מ ו-7.62 מ"מ. המקלע מיועד ליחידות החי"ר של הצבא הליטאי ועל פי המכרז הוא חייב יהיה לירות למרחק שאינו פחות מ-1,000 מטרים, עליו לשקול משקל מקסימלי של 10.5 ק"ג ללא מחסניות, אורכו לא יהיה יותר מ-110 ס"מ כולל אביזרים והוא יהיה ניזון מתחמושת בקליבר 7.62 מ"מ בסטנדרט נאט"ו באמצעות סל או תוף הזנה המסוגל להכיל לפחות 100 כדורים. מעבר לחברת IWI משתתפות במכרז גם חברות הקלר וקוך ו-FN. הסיבה למיעוט המשתתפים במכרז נעוצה ברמת הדרישות הגבוהה של המכרז המונעת, כנראה, מיצרנים מזרח-אירופאים של מקלעים (בולגרים ופולנים) להשתתף בו משום שלא יעמדו בדרישות הסף שלו.   

התעשיות מחפשות החזר השקעה ויכולת ייצוא. צה״ל מצידו רוצה סנכרון יותר טוב של צרכים מול התעשיות. הכנס הוא התחלה של בניית אקו סיסטם צבא-תעשיות יעיל יותר. ראיון מיוחד עם אל״מ ש׳, רמ"ח תהליכים מבצעיים צילום: דובר צה״ל צה״ל ערך כנס טרנספורמציה דיגיטלית בשיתוף מפא״ת ותעשיות יתירות ידע וביטחוניות מישראל וגם חברות זרות ​​בבית חיל האוויר שבהרצליה. נושאי הכנס עסקו, בין השאר, בשרתים, אחסון, תקשורת, סייבר, ענן ועוד. בכנס השתתפו כ-60 חברות ו-150 משתתפים.  הכנס התקיים בהובלת מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית ובראשות ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, האלוף ליאור כרמלי וראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, תא״ל זיו אבטליון. מטרת הכנס? ״אנחנו עומלים שנתיים על אסטרטגיה דיגיטלית לצה״ל״, מסביר רמ"ח תהליכים מבצעיים, אל"ם ש' בראיון לישראל דיפנס.  ״צה״ל לא מספיק מחובר לתעשיות. יש צרכים של צה״ל שהתעשיות לא מודעות אליהם. המטרה הייתה חשיפת האתגרים הדיגיטליים שלנו בפני תעשיות. כולל אזורי מו״פ. איפה החסמים של התעשיות מול צה״ל או המשרד. עלו גם לקחים משומר החומות בתחום הדיגיטלי.״ [אל״מ ש׳, רמ"ח תהליכים מבצעיים. צילום: דו״צ] איפה ה-ROI שלי?  אחת השאלות המנחות תעשייה מסחרית בבואה לעבוד עם צה״ל היא מתי ואיך רואים החזר השקעה. הפרויקטים של צה״ל דורשים השקעת מו״פ לא קטנה מצד התעשייה ואת ההחזר אפשר לראות בשני אופנים מרכזיים - מכירות לחו״ל (בתנאי שיש אישור ייצוא) או מכירות למשרד הביטחון.  כדי להתמודד עם הנושא, בעיקר בזרוע היבשה, מנה״ר (מנהל הרכש של המשרד) נותן פרויקטים בספק יחיד לתעשיות. ספק יחיד מבטיח לתעשייה תזרים הכנסות מהפרויקט למשך 10-15 שנים בצורה שתבטיח החזר פלוס רווח על ההשקעה במו״פ. אחד האתגרים של מנה״ר הוא לאזן את כמות הפרויקטים הניתנים בספק יחיד על מנת לשמר תחרות בין התעשיות. רשות התחרות כמעט ואינה מתערבת בשיקולי מנה״ר, כך שאין למעשה גורם מפקח. אבל זה למאמר אחר.   ״צה״ל יכול לייצר לתעשייה תזרים הכנסות. צה״ל התחייב להשקיע בענן מאות מליוני ש״ח בשנים הקרובות (חלק מההשקעה במסגרת פרויקט נימבוס). בגלל זה לתעשיות שווה להשקיע בתשתיות חוות שרתים. כדוגמא״, מסביר ש׳.  לצד הענן, צה״ל גם משקיע בתקשורת נייחת. ״אלו השקעות של 10 שנים קדימה בשדרוג תשתית. כולל לווינות, תשתיות ניידות, סיבים ועוד. מדובר במנהלת מטכ״לית שיכולה לעשות מהלכים לטווח רחוק. זה מפחית סיכון לתעשייה״, אומר ש׳. ״עוד שינוי שאנחנו מובילים בשנים האחרונות הוא להקטין תלות בספק מסוים באמצעות ארכיטקטורה פתוחה ותקינה אחודה.״  ש׳ מוסיף שהכנס מיועד לא רק לחברות גדולות, אלא גם לחברות קטנות וחברות הזנק. אזכיר כי גם המוסד ושב״כ פועלים בדרכים דומות. שב״כ באמצעות שת״פ עם אוניברסיטת תל אביב ומוסד באמצעות קרן ייעודית להשקעה. ״אנחנו מגיעים לחברות הזנק באמצעות מפא״ת״, אומר ש׳.  מה אמרו התעשיות? ש׳ מסביר שאת התעשיות מאד מעניין הרצון להשתלב במכרז נימבוס ובפרויקט הענן. גם סוגיות הגנת מידע, איך מנהלים סיכונים בהקשרי דיגיטציה ועוד. התעשיות רוצות גם תהליכי רכש יותר מודרניים מאשר אלו שקיימים היום. בכנס נכחו גם אנשי מנה״ר.  ״התעשיות רוצות דיאלוג רציף עם הצבא. דו כיווני - להציע ולקבל מהצבא דרישות. הוצגה לתעשיות תפיסת הניצחון והביטוי שלה בדיגיטל, ארכיטקטורה, ניהול המידע, עולמות תומכי הלחימה, הגנת סייבר, מו״פ. פעם ראשונה שהתעשייה רואה תפיסה סדורה״, אומר ש׳.  ״התעשיות שאלו כמה אנחנו רציניים ביישום התפיסה. אנחנו בונים תשתיות על פי תפיסת העבודה. שאתה מדבר על ענן - זה בסיס. אתה עושה התקשרות ומקים תשתיות בארץ יחד עם תעשיות. גם כאשר יבוא רמטכ״ל חדש, הוא יסתמך על התשתיות האלו. הן תשתיות ל30 שנים קדימה. כך גם תפיסת התקיפה ויכולת העצמת הקצה המבצעי.״

הנשיא ביידן לא נכשל, אלא היה אמיץ מספיק לקחת החלטה שקודמיו פחדו ממנה. ובהשלכה על ישראל והגרעין האיראני - האם ביידן יקח החלטה לצייד את ישראל במה שצריך? דן ארקין במאמר דעה President Joe Biden prepares to board Marine One on the South Lawn of the White House, Friday, June 25, 2021, en route to Camp David in Thurmont, Maryland. (Official White House Photo by Adam Schultz) הרהורים על החלטת הנשיא ביידן להוציא את צבאו מאפגניסטן "עכשיו ומיד". תרגיל מחשבתי: נפריד בין כמה שלבים בהחלטה אסטרטגית רבת משמעות כגון זו: ההחלטה, הביצוע, התוצאות והנראות. על קבלת ההחלטה מקבל הנשיא (מאתנו בצניעותנו) ציון טוב מאוד. על הביצוע ציון בינוני ועל הנראות ציון גרוע. ביידן הראה דוגמה טובה להחלטה מנהיגותית, נשיאותית. הוא שמע את יועציו, את המודיעין שלו, והחליט: לצאת, ומיד. יתכן שההחלטה נכונה ויתכן שתתברר כמשגה חמור. אבל אנו מבקשים לציין לשבח תהליך שבו מנהיג של מדינה דמוקרטית מקבל החלטה ומבצע אותה. ללא היסוס, ללא דחייה, ללא הכלה, ללא 'בחודשיים הקרובים', כפי שלמרבה הצער נוהגים מנהיגים, גם אצלנו, כשהם מגלים רפיסות. הכלה היא במקרים רבים רפיסות. כשלא יודעים מה להחליט.  החלטה נועזת ונחושה במקרה כמו היציאה מאפגניסטן, בדומה ליציאת אהוד ברק מלבנון, התקבלה החלטה נועזת ונחושה. כל היסוס היה דוחה את הביצוע. כל דחייה עלולה היתה לגרום לנפגעים, פצועים והרוגים. כל דחייה פירושה לחצים מכל הצדדים: כן להוציא את הכוחות, לא להוציא את  הכוחות, אולי במועד אחר, אולי מחר ואולי מחרתיים, ואולי אחרי החגים, אולי להישאר, אולי להשאיר קצת. אם ג'ו ביידן, שהוא פוליטיקאי ומדינאי ותיק ומנוסה, משוכנע היה בעומק הכרתו וליבו שיש לצאת מאפגניסטן, מדינה שלרוב תושבי ארצו אין מושג היכן היא נמצאת על הגלובוס, אזי לדעתנו הוא קיבל את ההחלטה הנכונה, החלטה לא רק לצאת, אלא לבצע מיד. השארת ציוד צבאי, אפילו רב ויקר, באפגניסטן, כמו השארת ציוד של צה"ל בלבנון בשעתו, אין לה שום משמעות. ציוד ניתן לחדש. ולעניין הנראות: כאן הציון נמוך, מכיוון שיציאת כוחות תמיד נראית רע ומצטלמת גרוע, מזמינה האשמות שהיתה זו נסיגה, בריחה, כישלון, חולשה. ובכן, לדעתנו אין זו חולשה כלל ועיקר, אלא להפך: הכרה של ראש המדינה, שהוא גם המפקד העליון של הכוחות המזויינים, ש"לא היה לנו מה לחפש באפגניסטן", בדומה ל"לא היה לנו מה לעשות בלבנון 13 שנה". שלא לדבר על כך שיציאה מאפגניסטן/מלבנון מנעו התנגשויות חמושות, תקיפות, מטעני צד, ירי צלפים. נמנעו צילומי מטוסי התובלה האמריקניים שהנחיתו ארונות עטופי דגל הכוכבים והפסים, כמו שנמנעו צילומיהם בעמודים הראשונים של חללי צה"ל בלבנון.  היציאה מלבנון, כפי שהיא בוצעה, לא היתה שגיאה של אהוד ברק אלא של אלו ש-13 שנה לפני כן הגו רעיונות עיוועים הזויים של שת"פ עם הנוצרים, שלא עלה בדעתם להילחם את מלחמתם-הם, וחתימה על הסכם שלום שלא היה ולא נברא. כך ביידן: 'חתך' כשהגיע למסקנה שאין סיבה שארה"ב תהיה שוטר אפגניסטן, בעוד הנשיא הזה רואה בסין וברוסיה את האויבים העיקריים של אמריקה. הגרעין האיראני בעניין תפקיד ארה"ב כשוטר העולם ושומרת הסדר העולמי:  נכון שביידן עושה צעדים בכיוון צמצום התפקיד הזה. אבל לא בטוח שאמנם וושינגטון נחושה לשמור על 'בדידות מזהירה', בניגוד למה שעשתה בשתי מלחמות עולם, בקוריאה, בוויטנאם, בעירק, באפגניסטן ובעוד מקומות קטנים, כאשר נחלצה לעזרה. היא נהגה כך למרות שתמיד היו בארה"ב מתבדלים - אלו המתנגדים למעורבות אמריקנית בענייני חוץ.  שומעים את הנימוק הזה בימים אלו בהתייחסות לגרעין האיראני. מובע חשש ש'נטישה' אמריקנית של האזור תשאיר את ישראל לבדה מול איראן, מול ציר הרשע טהרן-בגדד-חיזבאללה-חמס. לאוזניו של ביידן יגיעו חששות כאלו מכיוון ישראל לקראת פגישתו ביום חמישי השבוע עם ראש הממשלה נפתלי בנט.  לפגישה הזו יש חשיבות עצומה. לדעתנו בנט חייב לצאת מהפגישה בבית הלבן כשהוא משוכנע שממשל ביידן מבין שישראל איננה יכולה לנהל לבדה את המאבק נגד הגרעין האיראני. ישראל איננה אפגניסטן: לא צריך להוציא מישראל צבא אמריקני כי אין כזה, וצה"ל הוא המופקד על הגנת המדינה ובטחונה. בנט חייב לשמוע מביידן איך הנשיא מבין את תוכן ההצהרות האמריקניות המסורתיות בדבר "שמירה על יתרונה ואיכותה האסטרטגי של ישראל", ומה פירוש הדבר מבחינת חומרה ותוכנה. ג'ו ביידן ונפתלי בנט, שניהם חדשים בתפקידיהם, חייבים לקבוע ביניהם מסד נתונים מבוסס מודיעין, שיש לו משמעות מעשית: מה בדיוק הסטטוס של תכנית הגרעין האיראני היום, של תכנית הטילים הבליסטיים. מה הפירוש המדויק והמפורט של  'מדינת סף', של 'כמעט-נשק', של אחוזי העשרה, של מועדי התקרבות לפצצה. ראש הממשלה חייב לשוב הביתה בידיעה שהממשל מוכן להעמיד לרשות ישראל את מלוא האמצעים כדי להתמודד עם סכנת גרעין באיראן, כולל אופציה מסוכנת שבה תיאלץ ישראל להתייצב לבדה, בכוחות עצמה, מול האיום הגרעיני תוצרת נתנז.  בעזה אפשר בקושי  לחיות עם "הכלה", אך גרעין אצל  מדינת אויב אי אפשר "להכיל".