המינוי יכנס לתוקף לאחר אישור הועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות ד"ר יובל שטייניץ בכנס סייברטק גלובל | צילום: סייברטק שר הביטחון יואב גלנט החליט למנות את השר לשעבר ד״ר יובל שטייניץ לתפקיד יושב ראש רפאל. ד״ר שטייניץ יחליף בתפקידו את היו״ר היוצא עוזי לנדאו, המסיים קדנציה של שש שנים בתפקיד. המינוי יכנס לתוקף לאחר אישור הועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות. ד״ר יובל שטייניץ (64), כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל במשך 23 שנים, ומילא שורת תפקידים בכירים, ביניהם: שר האוצר, שר למודיעין ואסטרטגיה ושר האנרגיה. שטייניץ כיהן כחבר בקבינט המדיני ביטחוני במשך 12 שנים ובמשך שמונה שנים היה השר האחראי על הוועדה לאנרגיה אטומית. בכנסת כיהן, בין השאר, כיו״ר ועדת החוץ והביטחון, כיו״ר ועדת המשנה למודיעין וכיו״ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של צה״ל. שר הביטחון גלנט הודה ליו״ר היוצא עוזי לנדאו, על פועלו למען קידום ופיתוח מערכות הלחימה המתקדמות ותרומתו לביטחון מדינת ישראל.

ההודעה על כך באה אחרי שרשות הרישוי התכנסה בחודש שעבר לדיון בתכנית לפיתוח יכולות יירוט לטווח בינוני, פרוייקט MRIC צילום: רפאל מפקדת המרינס אישרה את המשך הפיתוח של מערכת הגנ"א ניידת המבוססת חלקה על כיפת ברזל הישראלית (רפאל). ההודעה על כך באה אחרי שרשות הרישוי התכנסה בחודש שעבר לדיון בתכנית לפיתוח יכולות יירוט לטווח בינוני, פרוייקט MRIC. DEFENSE POST מוסר כי השנה יוחלט על פיתוח אב-טיפוס של מערכת הדומה לכיפת ברזל, המיועדת ליירוט רקטות, פגזי ארטילריה ומרגמות המשוגרות מטווח מרבי של 72 ק"מ. בחיל הנחתים מתארים את כיפת ברזל כמערכת תלת-שלבית הכוללת מכ"ם לעיקוב אחר רקטות האויב, תוכנה מתקדמת המחשבת את מסלול התנועה של טיל האויב והמיירט 'טמיר' שמשמיד את המטרה. על פי הצהרות מערכת הביטחון הישראלית, כיפת ברזל יירטה 90 אחוזים מהרקטות ששיגרו ארגון חמאס וארגונים פלשתיניים לעבר ישראל.   

שר ההגנה היווני ניקוס פאנאיוטופולוס התראיין לתקשורת מקומית ואמר כי המו"מ נמצא בשלב הסופי של החתימות ולדעתו בתחילת חודש פברואר תתקיים החתימה הסופית שר ההגנה היווני בביקורו האחרון בישראל | https://www.mfa.gr/missionsabroad/en/israel-en/news/official-visit-of-gr... עסקת אספקת טילי ספייק NLOS לצבא יוון עליה דיווחנו במהלך החודש האחרון אמורה להיחתם בתחילת חודש פברואר. כך, לדברי שר ההגנה היווני ניקוס פאנאיוטופולוס (Nikos Panagiotopoulos) בפני התקשורת היוונית לפני מספר ימים. השר היווני נשאל לגבי יישום תכנית ההצטיידות בטילי ספייק והשיב כי עדיין מתנהל משא ומתן מורכב ואיטי למערכות נשק אלו שיורכבו הן על כלי רכב של צבא היבשה והן על ספינות ומסוקים. מכאן שמדובר בשלושה חוזים שונים עם תנאים ומפרטים טכניים שונים. המו"מ נמצא בשלב הסופי של החתימות ולדעתו בתחילת חודש פברואר תתקיים החתימה הסופית על שלושת החוזים המדוברים. כזכור, באמצע חודש דצמבר 2022 דיווחנו כי שווי העסקה הכולל לאספקת טילי ספייק מגיע ל-335 מיליוני אירו, מתוכם 280 מיליוני אירו מיועדים ליחידות הצבא ו-55 מיליוני אירו לחיל הים היווני, כאשר רכש צפוי להתבצע גם מהחברות פלסן ואירונאוטיקס הישראליות.   

טורקיה ממשיכה לנסות לסחוט את שוודיה על בסיס קבלת החברות בנאט״ו | ״הטורקים שמות של אנשים שהם מעוניינים שאנו נגרש משוודיה״, אמר ראש ממשלת שוודיה By European People's Party - EPP Congress Rotterdam - Day 1, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=124289046 ראש ממשלת שוודיה אומר כי התנאים שמעמידה טורקיה לאישור קבלת שוודיה כחברה בנאט"ו כוללים "דברים שאיננו יכולים לתת להם", אך שוודיה משוכנעת שבסופו של דבר תאשר טורקיה את קבלת שוודיה לברית. ראש הממשלה אולף כריסטרסון אמר בהרצאה בשטוקהולם כי "מידי פעם מעלים הטורקים שמות של אנשים שהם מעוניינים שאנו נגרש משוודיה. הסברתי שדברים אלו מטופלים על ידי מערכת המשפט במדינה". אנקרה הביעה אי שביעות רצון מהחלטת בית המשפט העליון של שוודיה לסרב לבקשת ההסגרה של עיתונאי שקיים קשרים עם איש הדת המוסלמי פטולה גילן, שנאשם בטורקיה בארגון הפיכה.  סוכנות רויטרס מוסרת כי שוודיה ופינלנד חתמו בשנה שעברה על הסכם עם טורקיה שנועד להתגבר על התנגדות אנקרה לחברות שתי המדינות הנורדיות בברית. אך טורקיה התנגדה והאשימה את שתיהן במתן זכות שהות בהן לחברי מפלגת הפועלים הכורדית. 

מדובר במאמנים למטוסי ה- F15 וה-F16 | מדובר בעסקה שנייה בתוך שבועיים בהיקף 400 מליוני ש״ח | בעסקה הקודמת מדובר במאמן מקושר לחיל השיריון | סה״כ קיבלה אלביט 800 מליוני ש״ח בשבועיים מהמשרד  קרדיט שימוש: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון מנהל הרכש במשרד הביטחון, באמצעות יחידת הסגן לרכש אוויר, סיכם היום (ג׳) עם חברת אלביט על הרחבת המרכז לאימון משימתי (מלא״מ) הקיים בבסיס חצור ומכיל מאמנים למטוסי ה- F15 וה-F16. מרכז המאמנים החדש שיהווה תשתית לקליטת פלטפורמות עתידיות של החיל, יאפשר הכפלה של היקף שעות הטיסה המבוצעות במאמנים, תוך הורדת שעות טיסה יקרות המבוצעות באוויר. בעתיד יאפשר המרכז גם קישוריות לאימון כוחות היבשה וכן למאמנים נוספים בחיל האוויר. שווי העסקה מוערך בכ-400 מיליון ש״ח. המלא"מ מהווה כיום נדבך מרכזי בכשירות הטייסים ומספק רמת אימון גבוהה ודימוי מיטבי לחוויית הטיסה, באמצעות מערכות תצוגה מתקדמות, המאפשרות מנעד רחב של מצבי טיסה, מהכרות בסיסית עם המטוס, דרך דימוי מצבי חירום ועד היערכות לתרחישים ומשימות מבצעיות.

האפיפיור פרנציסקוס גינה בדרשת יום ראשון את שלטונות טהרן על פסקי דין מוות והוצאות להורג של מפגינים ותבע מאיראן לנהוג כבוד בנשים Photo by Mauro Ujetto/NurPhoto מחאות ברחבי העולם על פסקי מדין מוות והוצאות להורג של מפגינים באיראן. שר החוץ הבריטי ג'יימס קלבלי זימן את המיופה כוח האיראני בלונדון כדי להביע "במלים חריפות ביותר" את הזעם על הוצאות להורג.  קנדה הטילה סנקציות על שני איראנים ושלוש חברות על הפרת זכויות אדם, ובעיקר כמחאה על הוצאות להורג. שרת החוץ של קנדה מלוני ג'ולי אמרה שמשטר טהרן חייב להפסיק לנהוג בצורה כה מחמירה במפגינים. האפיפיור פרנציסקוס גינה בדרשת יום ראשון את שלטונות טהרן על פסקי דין מוות והוצאות להורג של מפגינים ותבע מאיראן לנהוג כבוד בנשים.  סוכנות הידיעות האיראנית MIZAN דיווחה כי עוד שלושה בני אדם נידונו למוות באשמת "מלחמה נגד אלוהים". בשבת הוצאו להורג בתלייה שלושה אנשים, אחד מהן אלוף קרטה בעל תארים בינלאומיים. השלושה הואשמו בהרג שוטרים ממיליציית באסיג' בעת הפגנות בעייר איספהן. המנהיג הרוחני העליון חמייני אמר אתמול כי אין כוונה לאיראן לנהוג ברכות ולרכך את עמדותיה. "מי שהצית אש במקומות ציבוריים ביצע מעשה בגידה", אמר האייטולה. העונש באיראן על בגידה הוא על פי החוק המוסלמי עונש מוות.   

ספינות המלחמה מסוג Zumwalt וצוללות מסוג וירג׳יניה יהיו כלי השיט הראשונים שיותקנו בהם טילים היפרסונים Guided-missile destroyer USS Zumwalt (DDG-1000) steams behind amphibious assault ship USS Tripoli (LHA-7) on April 9, 2022. US Navy Photo   חברת Ingalls Shipbuilding זכתה בחוזה של 10.5 מיליון דולר לתכנון המודרניזציה של שתי משחתות הטילים הראשונות מסוג Zumwalt, שתכלול התקנת טילים היפרסוניים על שתי ספינות המלחמה. Ingalls תעבוד עד דצמבר כדי להשלים את התכנון של המודרניזציה עבור USS Zumwalt ו-USS Michael Monsoor, על פי הודעת הפנטגון מהשבוע שעבר. למרות שלא צוין בסיכום החוזה, העבודה תכלול את הסרת מערכת התותחים 155 מ"מ הקיימת בכל ספינה כדי להתקין ארבעה צינורות 87 אינץ' לטילים היפרסוניים, כך דיווחה USNI News.  הצבא קבע כי התקנת גופי הגלישה היפרסוניים (C-HGB) על גבי המשחתות במשקל 16,000 טון היא הדרך המהירה ביותר להביא נשק תקיפה עולמי מהיר לים. "אנחנו מדברים על פריסת המערכת הזו ב-DDG-1000 ב-2025, זה עוד שלוש שנים מהיום", אמר סגן אד"ם ג'וני וולף, ראש תוכניות המערכות האסטרטגיות של חיל הים, לכתבים. "עלינו להמשיך בעיצוב של ה-Zumwalt, להכניס את כל הצינורות האלה לשם, לאחר ששלפנו את תושבות התותח הקדמיות. צריך לשים שם את הצינורות האלה בקוטר גדול, ואז לסיים את עבודת האינטגרציה במערכת הלחימה". שלושה גופי גלישה היפרסוניים נפוצים (C-HGB) והמאיצים שלהם יכולים להתאים לכל צינור בגודל 87 אינץ' - או 12 טילים לכל Zumwalt, כך מבינים ב-USNI News.  לצד ספינות המלחמה, חיל הים האמריקאי מתכנן להציב נשק היפרסוני על הצוללת הראשונה מסוג וירג'יניה, כאשר מודול המטען של וירג'יניה אמור להיפרס עד 2029.   

על אף שישראל צועדת בחוד החנית של תעשיית הסייבר העולמית, ולמרות העובדה שמספר מצומצם של חברות ישראליות הרימו את הכפפה, דווקא בתעשיית ביטוח הסייבר הישראלית קיים פער ידע משמעותי שאיננו מטופל כראוי אסף ערמוני | צילום: עומר ערמוני סיכון הסייבר מדורג בשנים האחרונות כאחד משלוש הסיכונים העסקיים העיקריים ע"פ מדרג הסיכונים העסקיים המסורתי של חברת Allianz, ובשנת 2022 דורג שוב במקום הראשון. זוהי מגמה בלתי נמנעת, שהרי לצד התפתחות הטכנולוגיה, גדלה התלות וההישענות של חברות מכלל הסקטורים על תהליכים מבוססי טכנולוגיה, וסיכון הסייבר גדל בהתאמה. חברות משקיעות עשרות מיליוני דולרים בהקמה והפעלה של מערכים אפקטיביים של הגנה בסייבר, אך יעילים ככל שיהיו, אלה לעולם לא יוכלו למנוע לחלוטין את התממשותן של תקיפות הסייבר והנזק שהן יוצרות. מכאן שתמיד נותר סיכון שיורי בלתי נמנע שנדרש לנהל. שווי נזקי תקיפות הסייבר בעולם מוערך בכ-6 טריליון דולר מידי שנה, ובאופן טבעי סכום זה צפוי לגדול בשנים הבאות. על אף אופיו ומורכבותו הטכנולוגית של סיכון הסייבר, אשר שונה מכל סיכון עסקי אחר, תעשיית הביטוח בעולם זיהתה את הצורך ביצירת מוצר ביטוח זה כמשלים למערך אבטחת מידע ארגוני יעיל, ולמעשה כמנגנון העברת הסיכון השיורי אל חברות הביטוח. מוצר ביטוח הסייבר נמכר בקצב הצמיחה המהיר ביותר בהיסטוריית תעשיית הביטוח, והביקוש העולמי לרכישת פוליסת סייבר כיום הוא גבוה יותר מהיצע השוק הנוכחי. שוק ביטוחי הסייבר גדל בכ-25% בכל אחת מחמש השנים האחרונות, מוערך בפרמיה של 8 מיליארד דולר לשנת 2022, וצפוי לטפס לשווי של 28 מיליארד דולר עד לשנת 2028.  ואולם, מצב השוק הנוכחי רחוק מלהיות מושלם. השנים האחרונות היו שנים קשות לתעשיית ביטוח הסייבר, בהן סך ההוצאות בגין שיפויי תביעות ושירותי תגובה לאירועי סייבר בקרב המבוטחים עלו על ההכנסות, כך שנרשמו הפסדים חריגים. חיתום לסיכון הטכנולוגי הסיבה להפסדים הללו טמונה בעיקרה ביכולתם של אנשי הביטוח לבצע את עבודתם באופן מקצועי מספיק לאורך כל שרשרת הביטוח; החל ביכולת של חברות ביטוח לבצע חיתום לסיכון הטכנולוגי, עבור ביכולת של ברוקר ביטוח סייבר לבחור כיסויים מותאמים לאיום ובמכירת מוצר טכנולוגי, וכלה ביכולתם של אנשי התביעות לטפל בתביעה העוסקת בעולם תוכן טכנולוגי.  לתפיסתי, שורש הבעיה טמון ממש מתחת לאף. מוצר ביטוח הסייבר הוא מוצר ביטוח ייחודי בעל מאפיינים טכנולוגיים. נדרשת היכרות מעמיקה עם עולם הסייבר, עם הטרמינולוגיה המקובלת המאופיינת ב"באז-וורדס", מושגים טכניים, ותחומי תוכן שאינם טריוויאליים לאנשים החסרים רקע טכנולוגי משמעותי. תהליכי החיתום והמכירה יורדים לעובי הקורה, כדי לבחון את רמת אבטחת הסייבר הקיימת בארגון ואת עמידתו בדרישות הסף. יתר על כן, בשונה ממוצרי ביטוח אחרים ובנוסף למנגנון השיפוי המוכר, בקרות אירוע סייבר חברות הביטוח מסייעות בתגובה לאירוע ברמה הטכנולוגית והמשפטית, כך שהיעדר ידע משמעותי בתחומים אלה גורע משמעותית מיכולתן של חברות הביטוח למלא את תפקידן כשורה. פער הידע הטכנולוגי הוא קונצנזוס בקרב תעשיית הביטוח העולמית כולה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שרמת המקצועיות בנושאי סייבר ואבטחת מידע בקרב אנשי ביטוח לרוב אינה מספקת, ולצד זאת, קיים מחסור משמעותי וקושי אדיר בגיוס כוח אדם מיומן ("Talent Shortage"). הנטייה התעסוקתית הטבעית של אנשי סייבר וטכנולוגיה היא בדרך כלל אל תעשיית ההייטק, ולא לתעשיית הביטוח, וככל שלא יינקטו צעדים לצמצום ולפתירת הפער, הוא ילך ויגדל באופן בלתי נמנע. הבסיס להצלחה בכל תהליך ארגוני הוא טמון קודם כל בכוח אנושי מיומן ומוכשר. מזה מספר שנים שחברות הביטוח והברוקרים הגדולים ביותר בעולם משקיעים משאבים משמעותיים באימון צוותי הסייבר שלהם בשאיפה להתגבר על הפער, אך באופן מצער התעשייה הישראלית נותרה הרחק מאחור. פער ידע משמעותי על אף שישראל צועדת בחוד החנית של תעשיית הסייבר העולמית, ולמרות העובדה שמספר מצומצם של חברות ישראליות הרימו את הכפפה, דווקא בתעשיית ביטוח הסייבר הישראלית קיים פער ידע משמעותי שאיננו מטופל כראוי. כל עוד קיים מחסור כה משמעותי באנשי מקצוע ובמומחיות בקרב אנשיה, תעשיית הביטוח בישראל לא תוכל להפוך את מוצר ביטוח זה למנוע צמיחה עיקרי כפי שעושות תעשיות הביטוח המובילות בעולם. היעדר הידע והמומחיות הנדרשים פוגעים אנושות ביכולת של חברות הביטוח הישראליות לקדם את התעשייה ולנצל את ההזדמנות. ככל שיהיו יותר אנשי מקצוע בעלי ידע ומומחיות רלוונטית לתחום הסייבר, התעשייה תגדל ותצליח יותר. אין תחליף לכוח עבודה מיומן. תעשיית הביטוח הישראלית לא תוכל להתפתח בקצב דומה לתעשייה העולמית אם לא תכשיר את אנשי הביטוח, ותדאג לספק לעובדיה את הכלים והידע  הדרושים כדי להתמודד עם סיכון כה ייחודי. חברות הביטוח הראשונות שיטפלו בפערי הידע הקיימים ויקימו צוותי סייבר מקצועיים, יצליחו לנצל את ההזדמנות להוביל את שוק ביטוח הסייבר בישראל.  הכותב הוא מנהל טכנולוגי ומייסד שותף בחברת Cyber Insurance Academy, עוסק באבטחת מידע וסייבר מעל עשור, יועץ לאמ"ן בעברי, ממייסדי מועדון הסייבר של אונברסיטת רייכמן.