אנחנו יכולות לדבר עם הבנות שלנו עד מחר על בריאות ועל תזונה, אבל לכל אחת מאיתנו יש את המראה הפנימית, המבט של אמא שלה, והמראה הזו אף פעם לא משקרת

לחוצים מההתנהגות של הילדים בארוחת החג? אתם לא לבד. החדשות הטובות הן שאפשר לעבור את האירוע בשלום, ואפילו בהנאה. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לערב אותם בהכנות ובאירוע ולהפגין מעט התחשבות בצרכים שלהם

כשהורה נותן לילד שלו עונש, זה לגיטימי, אפילו אם לא תמיד מדובר בשיטת חינוך יעילה. אבל מה קורה כשהגננת מונעת מהילד שלכם לקבל פירות ביחד עם כל הילדים, או מכריחה את הילדה לשבת על הרצפה במקום על כסא כמו כולם?

האם נבחר השתא להתכנס לשולחן החג כדי להגשים את חזונו של בצלאל סמוטריץ': "ככה זה תמיד היה – אז למה לשנות?". ואולי כמו משה, שהטיל ספק במקור עליון, גם אנחנו צריכים לשאול שאלות ולחפש דרכים חדשות. שי אור מבקש שנשים לב לקושיות של ילדינו , ולא רק במהלך הסדר

"עמדתי מול מאות לוחמים בהלוויה, ואמרתי לעצמי: אני לא אמור להביע רגשות בכלל. אני ספינקס. אני לא רוצה שהם יראו אותי בוכה". מאיר קנר למד בשב"כ שאסור להביע רגשות. כשבנו בן ה-6 נהרג - הכל השתנה