לא פחות מהחדשנות המוזיקלית שלו, היה צביקה פיק פורץ דרך מבחינה אופנתית. הוא אימץ נשיות, נצנצים וקאמפיות ונשאר עד הסוף ראוותני ורהבתני יותר מהמציאות הישראלית האפרורית

"חדשות היום עם אלמוג בוקר", 14:59, ערוץ 13

איפה, חוץ מבריאליטי "בואו לאכול איתי", אפשר לראות היום ציניות, צקצקנות וקנטרנות כלפי אנשים רגילים? גם אחרי עשר שנים הפורמט עובד, בעיקר כשיש ויכוח על הכיבוש

המראות בחדרים מוקפות בנורות וחדרי האמנים הוסבו למשרדים. במקום שבו היה תיאטרון "האהל" התל־אביבי נפתח לאחרונה מלון "בקסטייג'"

היא התעלמה כשמלהקים ביקשו ממנה להיות יותר חביבה ולהנמיך את הקול, וזה מה שהפך אותה למושלמת לתפקיד של קים וקסלר ב"סמוך על סול". בראיון היא מספרת על התחושה שהיא "מתחזה לאדם נורמלי" וחוויית הכמעט־מוות שקירבה בינה ובין בוב אודנקירק

המקצב ב"הרקדן האוטומטי" היה חדשני, אבל צביקה פיק לא הסתפק בכך. זהו שיר שכל כולו מרד בתרבות שהחביאה את הכיף

קהינדה ויילי, שצייר את הדיוקן של אובמה בתום כהונתו, משתמש ביופי פתייני להעברת מסרים בדבר אלימות נגד שחורים. עם נעילת תערוכה מיצירותיו בוונציה, סיפר על הרצון להגן על צעירי הקהילה ומדוע חשש מביקור בישראל