במסגרת סיקור נרחב של ביקור רחל אטיאס בבית הרב עובדיה יוסף, נחתכה תמונת הילדה בת השבע מהכתבה. "יום ליום": "איננו מפרסמים תמונות של ילדות ונשים, ואף לא מכניסים תמונות של רבניות צדקניות"

שוויו מוערך בכמאה-אלף דולרים, וערכו הסנימנטלי אף גבוה יותר בעיני רבים. הכיסא של הרב עובדיה נעלם, ומתפללי בית הכנסת "היזדים" לא יודעים את נפשם מצער: "צריך להיות לא סתם גנב, אלא אדם ממש חסר רגשות כדי לגנוב דבר שכזה"

נכון, מצעדי הגאווה שינו את היחס הקלוקל של החברה כלפי הומואים ולסביות. אבל כהומו דתי איני מוצא את מקומי במצעד שמחצין מסרים מיניים, ושגורם בציבור שלי בעיקר לרתיעה. גם המילה "גאווה" בעייתית בעיניי

קול מלטף, צליל אקוסטי ואווירת ארץ ישראל הישנה והטובה - את כל אלה מביא יצחק רווה אל תוך שיריו. היוצר שחזר בשאלה ושוב בתשובה, מבקש לגעת בלב של כל יהודי. צפו בקליפ - ובראיון

לאחר משא ומתן בין הרב מצגר לצהר הקלה הרבנות בקריטריונים למתן רשיון לעריכת חופות. המשמעות: יותר רבנים מהציונות הדתית יוכלו לחתן - בהם ראשי ישיבות הסדר ומכינות קדם-צבאיות, ורבני קהילות שלא מטעם המדינה