לפני 12 שנים בדיוק, ב־14 ביולי 2011, הציבה דפני ליף את אוהלה בשדרות רוטשילד. כך נפתחה "המחאה החברתית", שעסקה בתחילה ביוקר הדיור ובמהרה הפכה למחאה כוללת נגד ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. מאות אלפים יצאו לרחובות באותו קיץ. שדרות רוטשילד הפכו למוקד עלייה לרגל. היה ברור שמשהו גדול קורה כאן. איך זה נגמר בסוף כולם […]

השידורים החיים מחוץ להתכנסות הטייסים במיל', במשרדיה של אחת מחברות ההייטק בתל־אביב, הם האירוע המדאיג והמדאיב ביותר מבין שלל אירועי הימים האחרונים ונזקיהם ארוכי הטווח. הפורום שהוריד את הממשלה על ברכיה בפעם שעברה מתחבט אם לעשות זאת שוב, ומדינה שלמה עוצרת את נשימתה. גם האויבים עוקבים בתקווה: האם עליונותו האווירית של חיל האוויר החזק ביותר […]

לא נראה שמישהו בחברת הנדל"ן ביג, המפעילה מרכזי קניות פתוחים ברחבי הארץ, צפה את הסערה שהחברה המיטה על עצמה השבוע. בהודעת יחסי־ציבור גדושת סימני קריאה נאמר כי "במידה והחוק לביטול עילת הסבירות במתכונתו הנוכחית יאושר בקריאה ראשונה", יושבתו מרכזי ביג "מקריית־שמונה ועד אילת", במחאה על "צעד חמור בדרך לשחיתות שלטונית בלתי חוקית בעליל, וצעד נוסף […]

"מחאת הפסטה" של גיא לרר והצינור שהתחילה כבר לפני קרוב לשנתיים בקריאה רחבה ברשתות להימנע ממותגים יקרים (כמו פסטה של אסם), הפכה בחודשים האחרונים לרשת חנויות אלטרנטיבית למותגים זולים ("סופר הצינור"). מן הרגע הראשון הטרידו אותי שני דברים: הראשון, מה פתאום קניתם פסטה יקרה מלכתחילה? למי יש כסף מיותר להוציא על מותג יוקרה של פסטה? […]

בואו נגיד שהחיים של נתנאל ברונו לא היו הדבר הכי יציב עלי אדמות. הוא היה טיפוס סוער, יש שיאמרו הפכפך. היה לו לב גדול ועיניים גדולות ופה גדול ושכל גדול, והשילוב של כל הדברים הגדולים האלה לא תמיד היטיב איתו. שלא לומר הרע לו ממש. בכל פעם שהיה קורה משהו חריג בחיים של נתנאל ברונו […]

ההפגנות האלה הן קצת כמו קורונה. לפני שתוציאו אותי מהקשרי ("יותם זמרי ממקור ראשון משווה את המפגינים למחלה"), מיד אבהיר: אני מתכוון לכך שנמאס לי לכתוב עליהן. בדיוק כמו בקורונה. גם אז העניין די הלחיץ בהתחלה, והיו מחשבות כלליות על צוואה, אבל עכשיו אני מרגיש שהתחסנתי. ב"יום השיבוש הלאומי" (מה לאומי בו?) השבוע חשבתי שעדיין […]