האלימות של המעריצות, הכסף שלא הגיע וההחלטה לחזור לבמה דווקא בגלל המלחמה: בדרך למופע האיחוד, חברי "לא כולל שירות" עוצרים לריאיון שיתפרסם בסוף השבוע ב"7 לילות" וב- +ynet, חושפים את הסודות מאחורי הקלעים, מדברים על המחיר ששילמו בגלל הפרסום המוקדם - ומקווים שהפעם אף אחת בקהל לא תאבד הכרה. מובן?

גידי גוב, יהודית רביץ, דויד ברוזה ויוני רכטר עלו לראשונה על הבמה במסגרת האיחוד המצופה לאלבום שכתב יהונתן גפן ז"ל. "בוא נספר לקהל הנפלא הזה מה הסיבה האמיתית לאירוע הזה - הפעולה הבסיסית של להירגע ולהירדם פשוט נלקחה מאיתנו", אמרו החבורה במהלך המופע

ראש עיריית טבריה יוסי נבעה החליט לקרוא לשני רחובות בשמם של שני השחקנים שכיכבו יחד בין היתר בסרטי הבורקס המיתולוגיים "חגיגה בסנוקר" ו"צ'רלי וחצי". "זה המעט שהעיר יכולה לעשות כדי להוקיר את פועלם של השניים", אמר ל-ynet

במסגרת הפסטיבל היוקרתי יוקרן הסרט התיעודי "מכתב לדויד", על חטיפתו של קוניו מניר עוז לעזה; Holding Liat המתאר את חזרתה של אצילי; ההפקה המשותפת לגרמניה וישראל "בתים" וכן סרט צרפתי שחוזר ליצירתו של קלוד לנצמן. במקביל יוקרן גם "יאללה פארקור" של במאית אמריקנית ממוצא פלסטיני, שערכה יחד תיעודים של חבורת נערים ברחבי עזה

העונה הרביעית של ריאליטי השידוכים מביאה עמה תחושה מוזרה: ורטהיימר המרעננת מהעונות הקודמות הוחלפה בגרסה שמרנית ומעיקה, עם הערות על חתונה ושעון ביולוגי. הלוואי שתוכניות בז'אנר יפסיקו לפמפם לנו חתונות ואהבת אמת, ויסתפקו במערכת יחסים בוגרת של למעלה משלושה חודשים

סאנגרה, מהגר מגינאה בן 23, לא חלם להיות שחקן, אך מצא את עצמו בתפקיד הראשי בסרט עטור-הפרסים "הסיפור של סולימן". מאז, הוא אורח קבע על השטיחים האדומים - וגם סוף-סוף קיבל אשרת עבודה בצרפת. בריאיון הוא מספר על הקשיים בדרך ("כל האנשים שמגיעים מאפריקה לאירופה עוברים גיהינום"), על המפגש משנה החיים עם הבמאי בוריס לוז'קין ועל התוכניות המפתיעות להמשך: "יש לי מטרה להיות מכונאי רכב. זה בתוכי וזה לא ישתנה כי שיחקתי בסרט"

הדרמה "דברים קטנים כאלה" מתרחשת באירלנד של שנות ה-80 ועוסקת ב"מכבסות מגדלנה" הידועות לשמצה, שבהן נכלאו נשים צעירות. מרפי זוכה-האוסקר מגלם פה גבר שעובר תהליך התלבטות מוסרית ופרקטית בנוגע ליכולתו לעמוד מנגד אל מול הזוועות - אבל הקצב האיטי של הסרט, האופי המרומז והדמות המופנמת עד כאב שבמרכז הסיפור, ובכן, הם לא בדיוק מתכון לסיפוק הקהל

בלייה, שהחל את דרכו בתעשיית הקולנוע בסוף שנות ה-50, הרבה לעבוד עם ז'ראר דפרדיה, התפרסם בבימוי קומדיות נועזות שוברות-מוסכמות - ואף זכה באוסקר בשנת 1978 על סרטו "הכינו את הממחטות"