סיני ליבל חושף תרגיל חדש, שנועד לשאוב כסף מהכיס של הלקוחות ב"שיטת מצליח": מי שמבקש להגדיל את חבילת הגלישה שלו בחודש מסוים מגלה, שהוא משלם סכומים הולכים וגדלים לפלאפון, כל חודש, לעולמים. מאת: אבי וייס

בסרטון: השקת סדרת הסמארטפונים RealMe בישראל (צילום: ליאור נאור)

בסרטון: השקת מותג RealMe בישראל (צילום ועריכה: ליאור נאור)

חודש יולי בסלקום TV מביא למסך הטלוויזיה הביתי שני סרטים מדוברים ביותר. "הג'וקר" – העוקב אחרי עלייתו של הנבל הפופולרי ביותר בעולם הקומיקס והאויב המושבע של באטמן. הסרט השני הוא "לשבור את הקרח 2", סרט המשך ללהיט של דיסני לו חיכו ילדים (ומבוגרים) ברחבי העולם הציפייה רבה. עוד תגיע לשירות סדרת הקאלט "אוז" של HBO […]

צה"ל פתח, בראשונה, חלל עבודה: מתחם Beework בבצ"פ, בסיס הציוד התקשובי של פיקוד הדרום. המתחם הוא חלל עבודה שיתופי, עם כמה מחשבים צבאיים. הוא כולל גם "משרד מפקד" פרטי, בו מותקנים מחשב צבאי ומסך מולטימדיה ענק, אשר מאפשר קיום פגישות ודיונים מרחוק. המתחם פתוח לכלל חיילי צה"ל ומאפשר להגיע ולעבוד בו לנוחיותם, בתיאום מראש. המתחם נותן מענה, בין היתר, לאנשי קבע שמשרתים רחוק ממקום מגוריהם, ליחידות שרוצות לקיים מבחנים ממוחשבים, או למי שמשרדו לא פעיל באופן זמני. חיילים מיחידות צה"ל רבות כבר השתמשו במתחם, ביניהם אנשי יחידות תקשוב שונות, חיילי אוגדת המילואים 252 וכן חיילי חיל החינוך. [caption id="attachment_318170" align="alignnone" width="600"] חלל עבודה צבאי שיתופי חדש. מתחם Beework. צילום: דובר צה"ל[/caption] לדברי גיל גרוס עדן, אזרחית עובדת צה"ל, המועסקת באגף התקשוב, בענף מעו"ף שבלוט"ם: "אני גרה בבאר שבע ועובדת בבסיס צריפין. בגלל המרחק בין מקום העבודה לבית, אני נעזרת במתחם ה-Beework  ומגיעה בכל שבוע כמה פעמים לעבוד בו. הוא מאפשר לי סביבת עבודה הכוללת ניהול שיחות וידיאו, טלפון ושליחת מיילים לכלל חילות ויחידות הצבא". [caption id="attachment_318172" align="alignnone" width="600"] חלל עבודה צבאי שיתופי חדש. מתחם Beework. צילום: דובר צה"ל[/caption] לדברי מפקד הבצ"פ, רב סרן מוטי כראדי, "המתחם שהקמנו הוא חדשני וחיוני למשרתים בצבא. אני גר בנתניה, משרת בבאר שבע וחווה על בשרי את עניין המרחק והנסיעות הארוכות לבסיס ובחזרה. לכן, היה לי חשוב שהמתחם יוקם כמה שיותר מהר". [caption id="attachment_318174" align="alignnone" width="600"] חלל העבודה הצבאי השיתופי החדש. מתחם Beework. צילום: דובר צה"ל[/caption] לטובת הקמת המתחם נרכשו מחשבים צבאיים חדשים, ציוד משרדי, דוגמת שולחנות, כיסאות ומסך טלוויזיה. "חודש וחצי מקבלת המשימה, המתחם היה גמור ומוכן", סיכם רס"ן כראדי, "כיום המתחם כולל חמש עמדות עבודה עם מחשב צבאי, מערכת VC, טלוויזיה להקרנת מצגות, ומשרד מפקד".

טעינה מ-0% ל-100% בתוך שעה ומצלמה עם זום פי 60: רשת באג השיקה את מותג הסמארטפונים השביעי בגודלו בעולם • המחיר: החל מ-999 שקלים

הלמידה המקוונת בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה הייתה אחד הנושאים המרכזיים שדיברו עליו בתקופת הקורונה. כיום, לאחר ששנת הלימודים הסתיימה ובאקדמיה התחילו במבחנים (שהיום, ב', החליט קבינט הקורונה שגם הם ייערכו מרחוק), מנסים ללמוד ולהסיק מסקנות. בין השאלות שנשאלות בהקשר זה: מהי שיטת הלימוד הנכונה - סינכרונית בזום או א-סינכרונית, וכיצד מיישמים את השיטה ההיברידית? על שאלות אלה ואחרות השיבו שני משתתפים בכנס למידה מרחוק של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בשיתוף קרן אתנה: ד"ר גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT - המכון הטכנולוגי חולון, ואילן בן שמעון, סמנכ"ל מערכות מידע במכללה למנהל. [caption id="attachment_179493" align="alignleft" width="300"] ד"ר גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT - המכון הטכנולוגי חולון. צילום: קובי קנטור ז"ל[/caption] לדברי ד"ר קורץ, "ברור לכולם שהקורונה נשארת פה, שאנחנו בשגרת קורונה ושזה הזמן לשינוי מערכתי בתפיסה של מהות הידע ודרכי הקנייתו. כמו בהרבה מהפכות, הטכנולוגיה אינה החסם אלא האנשים - ובמקרה הזה מתחום הפדגוגיה". היא ציינה כי אחת המסקנות מהלימוד בזום בזמן הקורונה היא שהמודל הסינכרוני לא תמיד יעיל והוא לא יכול להיות שיטת הלימוד היחידה באקדמיה ובבתי הספר. "שמענו מסטודנטים ומהורים לילדים בבתי הספר, שמספרים על שחיקה בעקבות השימוש בזום ויש סכנת נשירה, בעיקר בפריפריה", אמרה ד"ר קורץ. לכן, המסקנה שלה היא שיש צורך לשלב את הלימודים הא-סינכרוניים, תוך התאמת חומרי הלימוד למדיה זו. "בואו לא ננסה לחקות את העולם הישן ולהעביר אותו למדיה הדיגיטלית. זה לא דומה ולא נכון", אמרה ד"ר קורץ. "כחלק מההכרה במציאות החדשה, צריך להפסיק לרוץ אחרי חומרים כדי להספיק לסיים מכסות לימודים. הגיע הזמן לצאת מהמודלים הישנים. צריך להפנים שתפקיד המורה והמרצה משתנה, הוא הופך להיות מנטור, מנחה. במקביל, יש לתת חירות פדגוגית למורים ולמנהלים, כי אין מודל אחד לעולם התוכן". היא סיפרה כי HIT כבר החל ליישם את המסקנות הללו ונערך ללמידה היברידית בשנה האקדמית הבאה, שתתבסס על גמישות, "מאחר שיש מרכיב אי ודאות גדול, ולא ברור מתי ובאיזה היקף ניתן יהיה לשלב את סוגי הלימודים, ומתי סטודנטים יוכלו להגיע פיזית לקמפוס". "למידה מקוונת זה לא רק זום" גם בן שמעון, שלפני תפקידו במכללה למינהל ניהל במשך 15 שנים את הלמידה המקוונת במכון מופת, סבור שהלמידה המקוונת צריכה להיות שונה מזו הפיזית. "הקורונה הביאה לנו את הלמידה בזום. אבל מה שקרה שם אופייני לכיתות הפיזיות, וצריך לשנות דיסקט", ציין. "בדרך כלל, במצבי 'שיבוש' שנופלים בהפתעה, כמו הקורונה, בהתחלה לא יודעים מה קורה ומיישמים את מה שכבר ידוע, מה שהיה קודם. זה מה שעשו בלמידה בזום בזמן הקורונה", אמר. "עם זאת", ציין בן שמעון, "למידה מקוונת, סינכרונית, זה לא בהכרח זום, אלא למידה שבה המורה יכול להיות באינטראקציה דיגיטלית עם התלמידים שלו בזמן שהוא מעביר קורסים מקוונים - בין אם זה בזום, בווטסאפ או בכל אמצעי אחר". בן שמעון העיד על עצמו שהוא למד בקורס מקוון, שנתן לו את הכלים ללמד בווידיאו. כתוצאה מכך, הוא פיתח קורס שמסביר כיצד מלמדים בצורה מקוונת, והוא נתן במהלך הרצאתו בכנס כמה טיפים למורה הדיגיטלי: להשתתף בקורס דיגיטלי כסטודנט, כדי להבין את הצרכים של הסטודנטים;; לרכוש מיומנויות של יישום כלים ליצירת תוכן; להגדיר מראש את תוצרי הקורס שהוא מעביר; לקבל משוב שוטף מהסטודנטים; ולהקים קהילה של משתתפי הקורס, כדי שיוכלו לשאול ולתקשר ביניהם ועם המרצה גם אופליין, לא בזמן השיעור.

נחשפה שיטה חדשה של פושעי סייבר לגניבת פרטים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי של צרכנים המבצעים רכישות באינטרנט. חוקרי קספרסקי גילו כי ההאקרים עושים זאת על ידי ניצול של שירות הניטור הפופולרי Google Analytics: בדרך כלל, גניבת פרטי כרטיסי האשראי של משתמשים המבצעים רכישות ברשת, כוללת הטמעת נוזקה נסתרת באתרי סחר שונים. הנוזקה מעתיקה את הפרטים אותם המשתמשים באתר מקלידים - ושולחת אותם אל התוקפים, לרוב אל כתובות אינטרנט שנחזות להיות לגיטימיות, כמו למשל googlc-analytics.com, כזו שקל להתבלבל בינה ובין הכתובת האמיתית של השירות. לשיטה המוכרת הזו מצטרפת כעת שיטה חדשה ומתוחכמת יותר לגניבת הפרטים האישיים: על פי חוקרי קספרסקי, התוקפים נרשמים כמשתמשים בשירות הפופולרי Google Analytics – שירות שמנטר את תנועת הגולשים ברשת. הם מטמיעים את הנוזקה לגניבת פרטי כרטיסי האשראי באתר הסחר, אך מוודאים שהפרטים הגנובים של המשתמשים יועברו לחשבון גוגל אנליטיקס הרשמי שהם פתחו לעצמם - שנתפש כלגיטימי בקרב מנהלי אבטחת המידע ומנהלי ה-IT באתרי הסחר. כך הם מוודאים שגם אם אותם מנהלים יבדקו את קוד המקור של האתר - הם יתקשו לאתר את התרמית ולזהות שהמשלוח של המידע לאתר הניטור הלגיטימי, הוא למעשה העברה של מידע אישי לגורם לא מורשה וכי האתר נחשף למעשה לנוזקה. [caption id="attachment_288010" align="alignleft" width="300"] נעם פרוימוביץ', מנכ"ל קספרסקי ישראל. צילום: יח"צ[/caption] עוד אמרו חוקרי ענקית האבטחה כי התוקפים אף מקשים עוד יותר על מנהלי האתרים: הם הטמיעו בנוזקה טכניקת Anti-Debugging פופולרית, הגורמת לכך שכאשר מנהלי האתרים, או מפתחי האתר, יצפו בקוד המקור של האתר במצב מפתח (Developer Mode) – הנוזקה תוסתר מהם. קספרסקי הודיעה לגוגל על כך, וזו אישרה כי בחברה משקיעים ביכולות זיהוי ספאם. "רכישות ברשת הן מגמה שצוברת פופולריות רבה, והיא התעצמה משמעותית עם החלת מדיניות הסגר במדינות רבות מסביב לעולם – מה שהפך את אתרי הסחר לכר פורה עבור ניסיונות תקיפה", אמר נעם פרוימוביץ', מנכ"ל קספרסקי ישראל, "שינוי בשיטת העבודה של פושעי הרשת, לצד הריבוי בפעילות המסחר המקוון – מחזקים את חשיבות תפקידם של אנשי אבטחת המידע וה-IT".