אפל כבר הודיעה שתשדרג את המפות שלה בישראל, ועכשיו אנחנו מקבלים הצצה ראשונה לזה

הוא דק יותר בקטגוריה עם מסך חדשני וגדול, ממשק ייעודי של שאומי ומערך צילום שפותח בשיתוף לייקה

קבוצת חוקרי אבטחה חשפה חולשת אבטחה ארכיטקטורית חדשה במעבדי אינטל (Intel) בשם ÆPIC Leak או AEPIC Leak, המזוהה גם בקוד הזיהוי CVE-2022-21233 ונקראת על שם מנגנון ה-APIC (ר”ת Advanced Programmable Interrupt Controller) המאפשר לתוקף זדוני לקבל גישה למידע חסוי, בדגש על מידע המוגן דרך מנגנון האבטחה SGX (ר”ת Software Guard eXtensions) של אינטל. נושא האבטחה במעבדי […]

יתן להגן על עצמנו ברשת במיליון דרכים ובסוף לא לשים לב לדבר אחד - הדפדפן - שער הכניסה לעולם הדיגיטלי. מהם 6 האיומים הגדולים ביותר בגלישה מהדפדפן? 12 טיפים להתמודדות ומה חשוב לדעת. מאת: Telecom News

קבוצת האקרים יצאה במתקפה נגד אתרי אינטרנט של הקהילה הדתית-החרדית - והשחיתה אותם. בנוסף, התוקפים טוענים כי פרצו לאפליקציית היכרויות, ובקרוב ידליפו מידע אישי

גוגל העלתה באחרונה אתר מיוחד, ואף דאגה להפיץ אותו באמצעות טוויטר ורשתות חברתיות אחרות, שבו היא יוצאת חזיתית נגד אפל ונגד העובדה שהיא מסרבת לאמת את תקן העברת המסרים המודרני RCS. באמצעות מגוון רחב של הסברים, סרטונים ותמונות, גוגל טוענת כי "הגיע הזמן שאפל תתקן את שליחת המסרים הטקסטואליים, כי זה לא משנה מה הצבע של הבועה, אלא הזמן לאמץ את התקן שיאפשר למשתמשים עם מכשירי אייפון ואנדרואיד לשלוח מסרים איכותיים אחד לשני". באתר מציינת גוגל שאפל הופכת את המסרים שנשלחים למכשירי אנדרואיד ל-SMS ול-MMS, שהן טכנולוגיות בנות מעל 20 שנה, במקום להשתמש ב-RCS. לטענת גוגל, אפל יכולה לאמץ את ה-RSC עבור הודעות יוצאות למכשירי אנדרואיד מבלי לפגוע בתקשורת הנוכחית הפנימית בין מכשירי האייפון. גוגל מבקשת מהמשתמשים לגרום לאפל להבין את המסר תחת ההאשטאג Apple #GetTheMessage@, והיא מתארת באתר את כל הבעיות והחסרונות שנגרמים עקב ההחלטה של הענקית מקופרטינו להמשיך ולהשתמש ב-SMS וב-MMS לגבי התקשורת חוצת הפלטפורמות. אחת הדוגמאות שהיא נותנת היא שלעתים די קרובות, מסרונים שאמורים להישלח באמצעות Wi-Fi מאייפון למכשיר אנדרואיד פשוט לא נשלחים, ונתקעים במכשיר השולח עד שהוא מתחבר לרשת סלולרית. מסר אחר הוא שהודעות SMS ו-MMS לא מאפשרות לתמוך בהצפנה מקצה לקצה, כך שיש גם פגיעה באבטחה.

בדיקת דימות מסוג CT ו-MRI המאפשרת לרדיולוג שמבצע אותה לזהות גידול או סכנה מיידית לנבדק, או דימום אפשרי במוח, תסחיפים ריאתיים בשבץ, גילוי מוקדם של חשש לסרטן על ידי בדיקת דם רגילה – כל אלו הן רק מקצת הדוגמאות ליישומים טכנולוגיים המפותחים ומיושמים בימים אלו ברשת המרכזים הרפואיים אסותא.  המשותף ליישומים אלו הוא שהם מבוססים על בינה מלאכותית ואנליטיקה ברמות מתקדמות ביותר – תחום שצומח כיום בעולם הבריאות הדיגיטלית. מי שמוביל את השירותים החדשניים האלו, שיש להם משמעות מצילת חיים במקרים רבים, וכן פיתוחים נוספים, הוא מרכז החדשנות של אסותא, רייז (RISE). המחקר והיישום של פתרונות מתאפשר בין היתר בזכות שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין מרכז החדשנות ויצרנית המיקרו שבבים אנבדיה, זאת באמצעות פלטפורמה ייחודית שנתפרה עבור אסותא, הכוללת שילוב חומרה ותוכנה ייעודית למגזר הבריאות.  הפלטפורמה תומכת בבדיקות ופריסה של בינה מלאכותית, מאפשרת לחוקרים וכן לסטארט-אפים, המפתחים פתרונות עתידיים לעולם הדימות, הבדיקות והטיפולים, גישה למערכות הקליניות של אסותא, תוך ביצוע אנליטיקות על תוצרים של דימות, שהם עתירי משאבי מיחשוב. בעזרת המערכת של אנבידיה הם יכולים לבצע את הניסויים ואת היישומים בצורה קלה יותר ומדוייקת. רשת בתי החולים אסותא מטפלת ב-1.5 מיליון מטופלים בשמונה מרכזים רפואיים עם 100 אלף ניתוחים אלקטיביים בשנה, 800 אלף בדיקות הדמיה ומאות אלפי אבחונים וטיפולים בריאותיים. בראש מרכז החדשנות עומד דניאל רבינא. לירון פריינד סעדון, מנהלת קשרי מפתחים באנבידיה. צילום: אנבידיה לירון פריינד סעדון, מנהלת קשרי מפתחים באנבידיה, ציינה כי "הפתרון למערכת הבריאות הוא אחד מהפתרונות הוורטיקליים, המבוססים על השבב והבינה המלאכותית, שאנו מפתחים עבור שורה של מגזרים בעולם, מתחום הרכב, הקמעונאות, הפיננסים ועוד". אנבידיה מעסיקה בישראל כ-3,000 עובדים, במקומות שונים ברחבי הארץ, ורובם עוסקים בפיתוח, בין היתר פיתוח של פתרון התוכנה וחומרה שמוטמע באסותא. סעדון הוסיפה עוד כי "מרכזי אסותא חלוצים ביישום הפתרון המוטמע בבתי החולים, והדטה שמיוצר במרכזים הרפואיים. שיטת העבודה היא בעיקר עם חברות הזנק, הן במסגרת זרוע החדשנות של אסותא והן במסגרת תוכניות מיוחדות שאנבידיה משקיעה בחברות הזנק ישראליות, כדי לקדם את פעילותן ברחבי העולם". רמת אבחון גבוהה ביותר, זיהוי מחלות וקיצור הליכים קריטי "קהל היעד שלנו הוא החל מרמת החוקר, שעוסק בפיתוח משהו עתידי, דרך גורמים שעושים ניסויים קליניים, וחברות שיש להן מוצר והן מקבלות גישה לדטה שלנו" אמר רבינא.  השת"פ והגישה לדטה הם אחד הנושאים המורכבים ביותר ביחסים בין מרכז רפואי לסטאראט-אפים, בעיקר בגלל מגבלות של חיסיון רפואי, רגולציה והתאמת סביבות העבודה. "הפתרון של אנבידיה מאפשר לאותן חברות שבחרנו בהן, לגשת למידע הרב שקיים אצלנו – שהוא בעיקר נתוני דימות, שכדי לנתח אותם ולבצע אנליטיקה נדרשת סביבת עבודה עם יכולות עיבוד חזקות – ולהגיע לפתרונות המשמשים אותנו אחר כך", סיפר רבינא. לדבריו, יש כיום כבר עשר חברות הזנק, מתוך 30, שכבר עובדות עם בית החולים, ניגשות למידע ומיישמות את הפתרונות שלהן, שבסופו של דבר מתנקזים לעבר המטופל. באמצעות היישומים שלהן משיגים רמת אבחון גבוהה ביותר, זיהוי מוקדם של מחלות, וקיצור הליכים שהוא קריטי ביותר. רבינא ציין עוד דוגמאות: אחת מהן של הסטארט-אפ Aidoc, המאפשר לטכנאי הדמיה לזהות דימום אפשרי במוח, על סמך תובנות מבוססות בינה מלאכותית. הפתרון כבר קיבל אישור מה-FDA. האלגוריתמים משתלבים בצורה חלקה עם תהליך העבודה של ההדמיה, שמשמשת רדיולוגים ברחבי העולם. חברת הזנק נוספת בשם Rhino Health משתמשת בלמידה מאוחדת, שהיא חלק מהפלטפורמה של שבב הבינה המלאכותית, והתוצאה היא הנגשה טובה יותר של מערכי נתונים רפואיים מגוונים מבתי חולים ברחבי העולם עם יתר השותפים של אסותא. השת"פ מאפשר לחברות, מוסדות בריאות ואוניבריסטאות לעבוד יחד על מודלים של AI, שמבוצעים על מערכי נתונים, מבלי לפגוע בפרטיות של כל ארגון. רבינא ציין שישנם פתרונות גם בתחום הפתולוגיה, וכן בפעולות פיזיות שמתבצעות בחדרי ניתוח, בעזרת רובוטים וחברות אחרות. שיתוף פעולה עם פילדלפיה בנוסף לשיתוף הפעולה עם אנבידיה, רייז – זרוע החדשנות של אסותא – הכריזה השבוע על שיתוף פעולה עם –University City Science Center מפילדלפיה, שבמסגרתה יוכלו יזמים וסטארט-אפים ישראליים לחדור ביתר הצלחה לשוק הבריאות העולמי. החברות הנבחרות ישתתפו בתוכנית בת ארבעה שבועות, שתהיה היברידית, ובמסגרתה יזכו החברות הישראליות להדרכה לגבי שוק הבריאות העולמי, בדגש על ארצות הברית, ויקבלו משובים על הפתרונות שפיתחו. "בעידן שלאחר מגיפת הקורונה, בארץ ובעולם מחפשים פתרונות מחשוביים שינצלו את היכולות והפיתוחים החדשניים בתחום, לטובת שיפור הרפואה והנגישות לבריאות", אמרה ד"ר מיכל גינדי, ראשת רייז ומנהלת שירותי הדימות באסותא מרכזים רפואיים. תודות לשותפות עם ה-University City Science Center – מוסד אשר צבר 50 שנות ניסיון בהחדרת טכנולוגיות מעבר לים לשוק – יזכו משתתפי התוכנית בגישה ישירה לבתי חולים, מבטחים ומרכזים אקדמיים באזור פילדלפיה (בהן פנסילבניה-סטייט ופרינסטון), כמו גם לאיגוד אנג'ל-קפיטל האמריקני. לתוכנית שותפים גם גורמים כמו AWS, אנבידיה, וכן משרדי עורכי הדין מישראל נעמי אסיא וריינולד כהן, המתמחים בנושא פטנטים וקניין רוחני.

נציגי יצרנית השבבים מציגים בפירוט מרשים את ביצועי כרטיס המסך המיועד לשוק הביניים ויתחרה ב-RTX 3060 של NVIDIA אינטל חושפת בפירוט את ביצועי כרטיס המסך ARC A750 – התחרות לה המשתמשים חיכו?