אדגר מיטשל, שהיה האיש השישי שנחת על הירח, הטיל פצצה: "החייזרים השביתו את הטילים הגרעיניים, הם רצו להביא שלום". למרבה ההפתעה - הוא לא היחיד שטוען את זה

זוכרים שפעם התחנה הראשונה בטיול בחו"ל היתה סניף של ספקית סלולר מקומית כדי לרכוש סים? או יותר גרוע, זוכרים את הימים שהיינו רוכשים חבילות גלישה במחיר מופקע מספקיות הסלולר הישראליות? אנחנו כותבים את הדברים האלו בלשון עבר, כי רבים היום כבר מנצלים את היתרונות של eSIM עם שירותים של חברות כמו Airalo, שמשיקה עכשיו תוכנית […]

השבוע הואר לראשונה "הכדור", אולם קולנוע כדורי כאשר המעטפת החיצונית של המבנה היא גם צג LED עצום מימדים המקרין תצוגות מתחלפות כמו הירח או עין עצומה המביטה על העוברים בסטריפ. עלות הבניה הכוללת - למעלה משני מיליארד דולר

מגיע בצבעי אפור, כחול וזהב עם שנתיים אחריות, עם בחירה מאוד מוזרה במעבד הראשי ועם תג מחיר גבוה

גם בעת שרוב העניין של משתמשי האפליקציות בעולם ממוקד ב-ת'רדס החדשה, במטא לא שוכחים שהלחם והחמאה בהיבט האפליקטיבי היא קודם כל ווטסאפ – והחברה בודקת עוד כמה אפשרויות חדשות שאותן היא מתכוונת להשיק בקרוב באופן רשמי. משתמשי הבטא בגרסת האנדרואיד, במהדורה 2.23.14.17 ומעלה, יכולים כעת להתחיל לבדוק סוג חדש של מסנן, שימוקם מעל רשימת השיחות באפליקציה ויאפשר להציג, בדומה לאפליקציות אחרות לאו דווקא בתחום, את כל השיחות, שיחות שטרם נקראו, שיחות עסקיות ושיחות אישיות – מה שכמובן אומר, שניתן יהיה למתג שיחות כאישיות/עסקיות לפי הצורך. עוד דבר יחסית חשוב שנמצא בבדיקה הוא האפשרות לנעוץ שיחות. שיחות נעוצות יופיעו כמובן בראש הרשימה של השיחות, ולפי הידוע נכון לעכשיו, אפשר לנעוץ אותן לתקופה של 24 שעות, 7 ימים או 30 ימים, כמו גם, כמובן, לבטל באופן ידני את הנעיצה. תכונה נוספת חדשה היא אפשרות קלה יותר לקשר מכשירים לטלפון שבו מנהלים את החשבון. במקום להשתמש בקוד QR ניתן יהיה לבצע את הקישור באמצעות שימוש במספר הטלפון. ותכונה חדשה נוספת שאמורה להיות מושקת בימים הקרובים, במהדורות 2.23.14.16 לאנדרואיד ו-23.14.0.70 ל-iOS ומעלה, היא מדבקות הקשריות שיוצעו לשימוש בידי האפליקציה במעין תפריט ייעודי, שיצוץ מעל שורת הקלדת ההודעה עצמה. דרך אגב, אמנם ת'רדס רשמה 30 מיליון משתמשים חדשים תוך כמה ימים, אבל הגרסה העסקית של ווטסאפ כבר הגיעה כמה ימים לפני כן ליותר מ-200 מיליון משתמשים.

באחרונה נחשף כי כדי לשפר את הביצועים של מוצרי הבינה המלאכותית שלה – עליהם נמנים הצ'טבוט בארד (Bard), כלי התרגום Google Translate, וה-Cloud AI – ענקית הטכנולוגיה גוגל "מגרדת" מידע ונתונים מהאינטרנט. הדברים אושרו על ידי החברה בעדכון האחרון למדיניות הפרטיות שלה. השימוש בנתוני אינטרנט מגורדים לשם אימון בינה מלאכותית אינו חדש. עם זאת, האישור הרשמי של גוגל, עורר מחדש את השיח אודות היבטי פרטיות, הפרת זכויות יוצרים והפוטנציאל לכשלי בינה מלאכותית עקב דאטה לא מפוקח שמוזן למערכת. אז ממה בדיוק מפחדים בעצם? יש מי שחוששים שהשימוש של גוגל בנתוני אינטרנט מגורדים עלול להפר את פרטיותם. אחרי הכל, החברה אוספת נתונים על אנשים שלא נתנו במפורש את הסכמתם להיכלל במערך ההדרכה המדובר ובנוסף נתונים אלה עשויים לכלול מידע אישי, כגון שמות, כתובות וכתובות דוא"ל. כדי להרגיע חששות אלו, מסרה החברה שהיא מתייחסת לפרטיות ברצינות ושיש לה אמצעי הגנה על מנת להגן על דאטה פרטית. עם זאת, כמה מומחים מאמינים כי אמצעי הגנה אלה אינם מספיקים וטוענים שגוגל עדיין תוכל לעקוב אחר הפעילות המקוונת של אנשים ולבנות פרופילים שלהם ללא ידיעתם או הסכמתם. כאמור, דאגה נוספת סביב השימוש של גוגל בנתוני רשת מגורדים הוא הפרה של חוק זכויות היוצרים. אם גוגל אוספת חלק מהנתונים מאתרים שעשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים והיא תעשה שימוש באלו ללא רשות, היא עלולה להיחשב כמפרה אותם ואף להיתבע בגין הפרה זו. גוגל מצידה הבטיחה שהיא משתמשת רק בנתוני אינטרנט הזמינים לציבור, עם זאת, חלק מהמומחים מאמינים שזה לא בהכרח אומר שהנתונים חופשיים לשימוש. למשל בדוגמה מקומית, מילות שירים באתר כמו שירונט חשופות לציבור אך מוגנות בזכויות. דאגות בנוגע לאופן האימון שלה בגוגל. בינה מלאכותית ג'נרטיבית. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock פוטנציאל לכשלי בינה מלאכותית ויותר דיסאינפורמציה אלא שהנושא הכרוך בגירוד הנתונים המדובר שאולי יותר מטריד אפילו, הוא הדאגה מכך שהשימוש של ענקית הטכנולוגיה בנתוני אינטרנט מגורדים באימוני כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית עלול להוביל לכשלי בינה מלאכותית. הסיבה לכך היא שמערך הנתונים שעל בסיסו מתלמדים כלי ה-AI היוצרת יכול להכיל נתונים לא מדויקים או מוטים. אם מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל מאומנות על נתונים שכאלה, ייתכן שהביצועים שלהן יהיו טובים פחות בהרבה ממה שיכלו להיות אילו היו מאומנים על מערך נתונים מדויק יותר וחסר פניות. בנוסף, כמובן, שהעשרת יכולות ה-AI על בסיס מידע לא מדויק או שגוי עלולה לייצר פייק ניוז ודיסאינפורמציה שהבינה המלאכותית של גוגל תפיץ הלאה בטבעיות. החברה מצידה, שוב, הבטיחה כי היא מקפידה על איכות מערכי ההדרכה שלה. מעניין לציין כי על פי דיווח של The Verge, שבחן את היסטוריית הגרסאות של המדיניות מבית גוגל, העדכון החדש ובו האישור החדש בדבר אופן איסוף המידע לאימון ה-AI, מספק בהירות נוספת לגבי השירותים שיוכשרו באמצעות הנתונים שנאספו. המסמך אומר כעת, להבדיל מעבר, כי המידע עשוי לשמש עבור "מודלים של AI"' ולא לצורך אימון "מודלים של שפה" (LLMs – ר"ת Large Language Models) – כמו אלו העומדים מאחורי הפעלת הצ'טבוט בארד ו-ChatGPT. לא ברור מדוע שינתה גוגל את הפירוט כאן, אבל לפי דיווחים זו כנראה פשוט דרכה להציג את פועלה באופן חיובי, שינטרל מעט את חששות הציבור והרגולטורים. מאידך, דוברת גוגל אישרה שבמינוח "כלי ה-AI" נכלל גם בארד. "מדיניות הפרטיות שלנו כבר מזמן שקופה בנוגע לכך שגוגל משתמשת במידע זמין לציבור מהאינטרנט הפתוח, כדי להכשיר מודלים של שפות לשירותים כמו Google Translate", אמרה הדוברת, כריסטה מולדון, ל-The Verge. "העדכון האחרון הזה פשוט מבהיר ששירותים חדשים יותר כמו בארד כלולים גם כן", הוסיפה. מולדון העבירה עם זאת מסר מרגיע גם דרך The Vege ואמרה: "אנו משלבים עקרונות והגנה על פרטיות בפיתוח טכנולוגיות ה-AI שלנו, בהתאם לעקרונות הבינה המלאכותית שלנו".

שלושה סטארט-אפים, משלוש קטגוריות שונות, הם זוכי השנה בתחרות הסטארט-אפים היוקרתית "קולר", שנערכת בפקולוטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הזכייה בתחרות – ביוזמת ובמימון היזם ג'רמי קולר, המייסד והמנכ"ל של קרן קולר קפיטל – מעניקה לזוכים המאושרים השקעה בגובה 100 אלף דולר לכל מיזם. ג'רמי קולר, המייסד והמנכ"ל של קרן קולר קפיטל ומי שעומד מאחורי תחרות קולר לסטארט-אפים. צילום: יח"צ ואלו החברות שזכו השנה במסלול הדיפטק – mybouncer – פיתוח שהופך כל טלפון לגלאי סם אונס במשקה, בהתבסס על טכנולוגיית מעבדה בשימוש נפוץ ובאמצעות מכשיר אלקטרו-אופטי מוגן פטנט. במסלול הפודטק – MNDL Bio – סטארט-אפ בתחום הביולוגיה הסינתטית, שמטרתו להפחית את העלות ואת זמן הייצור של יישומי מזון וביוטכנולוגיה, באמצעות פיתוח של פלטפורמות חישוביות מתקדמות הממטבות את ביטוי הגנים במזון, בכלל זה – בשר, ביצים וחלב המיוצרים באופן סינטטי. במסלול האונליין – Journeyz – פלטפורמת בינה מלאכותית המייעלת את השימוש במוצרים עסקיים, על ידי הבנת המטרות של כל משתמש ומתן המלצות מותאמות באמצעות אינטראקציות אוטומטיות. ההשקעה במסלולי הדיפטק והפודטק ניתנה על ידי ג'רמי קולר, להשקעה בפודטק הצטרפה גם קרן ההשקעה CPT – אחת מקרנות ההשקעה המובילות בעולם בתחום הפודטק, אשר הוקמה בידי קולר. ההשקעה במסלול האונליין ניתנת ע"י קרן ההשקעות פלסר ונצ'רס. באירוע הגמר: זוכי עבר סיפרו על חשיבות הזכייה לתחרות ניגשו מעל 140 סטארט-אפים, כאשר שניים-עשר סטארט-אפים עלו לגמר – בשלושת המסלולים. באירוע הגמר, הציגו היזמים והיזמיות את המיזם שלהם בחמש דקות. בפתיחת כל מסלול עלו יזמים ויזמיות שזכו בתחרות קולר בשנים קודמות, וסיפרו על התקדמות החברה שלהם ועל חשיבות הזכייה בתחרות להתפתחותם העסקית. זוהי השנה השביעית שבה נערכת התחרות, ועד כה סך כל ההשקעות בחברות שזכו הגיע ל-1.5 מיליון דולר ל-17 מיזמים זוכים. הסכום המצרפי שגויס על ידי זוכי התחרות עולה על 150 מיליון דולר, דבר המעמיד את השווי המצרפי של המיזמים הזוכים על מאות מיליוני דולרים. קולר עצמו השתתף כשופט בתחרות ובירך את הזוכים באמצעות הזום ממקום מושבו בלונדון. את התחרות מובילים פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטה, פרופ' משה צבירן, ראש מכון קולר ליזמות ומנהל מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטה ד"ר אייל בנימין, מנהל מכון קולר ליזמות, ומנהל התחרות, ציין כי "השנה האחרונה הייתה שנה של רכבת הרים עבור ההיי-טק הישראלי, עם זאת יש להמשיך בליבת העשייה של הסטארט-אפים, שהם מנוע הצמיחה של ההיי-טק והכלכלה". *המופיעים בתמונה הראשית הם: מימין לשמאל – ד"ר אייל בנימין, מנהל מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. סטיב גרין, מייסד שותף ומנכ"ל חברת MNDL Bio פרופ' תמיר טולר, מייסד שותף ו-CSO ב-MNDL Bio ערן מילר, מייסד שותף וסמנכ"ל עסקים, MNDL Bio גיא גדניר, מנכ"ל ומייסד שותף ב-Journeyz תמר ברזוזה, CTO ומייסדת שותפה ב-Journeyz אביב קפלן, CSO ומייסד שותף ב-mybouncer ליאת קפלן, CEO מייסדת שותפה ב-mybouncer ד"ר דוד אברהם, CTO ומייסד שותף ב-mybouncer ופרופ' משה צבירן, ראש מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול ע"ש קולר ומנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב.

"בניגוד לדעתו של אילון מאסק, לפיה המירוץ לבינה המלאכותית מסוכן ויש להשהות אותו – אני חושב שלמרות שיש סיכונים במימוש ה-AI, יש להאיץ ולשלב יותר בינה מלאכותית ביותר תחומים. החל מניהול יומן פגישות ועד לניהול מערכות שליטה ובקרה בתעופה בחלל", כך אמר דורון אמיר מנכ"ל סייטאקה (CyTaka). אמיר דיבר בכנס שבוע הסייבר שנערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "גם לפני הופעת האינטרנט לשימוש אזרחי, היו מי שטענו כי הרשת היא דבר מסוכן, אך בחלוף הזמן, כולנו מבינים כמה טוב שלא השהו את יצירת רשת האינטרנט, וזאת – למרות הסיכונים הטמונים בה". לפי אמיר, "כאשר עוסקים בקידמה ובחדשנות, הסיכון הוא חלק מאבני היסוד שעוזרים לנו לשפר ולייצר טכנולוגיות שמטיבות עם האנושות. זאת, בכפוף תמיד לרגולציות ולחוקי אתיקה, אשר מרסנים את הכוח העצום המגיע עם טכנולוגיות חדשניות, כגון תוצרי הבינה המלאכותית, אשר כיום הפכו למיינסטרים". באירוע קודם, אליפות הסייבר לאומות, שסייטאקה קיימה בדובאי יחד עם הממשלה. דורון אמיר, מנכ"ל יוניקורן הסייבר סייטקה. צילום: יח"צ אליפות AI בכנס משותף לישראל ולאמירויות אמיר וד"ר מוחמד אל כוויתי, ראש מועצת הסייבר באיחוד האמירויות, הכריזו על כנס משותף לישראל ולאמירויות, שייערך בדובאי במועד קרוב שטרם נקבע. הכנס ייערך תחת הכותרת "אליפות בינה מלאכותית בסייבר – גרסת המכונה נגד האדם". לדברי אמיר, "קיימנו אליפויות סייבר בכל רחבי העולם, עם טובי ההאקרים, ביותר מ-20 מדינות. המכונה שפיתחנו מפצחת את אתגרי הסייבר בכחמישית מהזמן שלוקח להאקרים להגיע לפתרון. אולם, עדיין האדם מנצח את המכונה ביצירתיות, במחשבה פורצת דרך ועוד". הוא סיכם באומרו כי "התפקיד שלנו כאנשי סייבר, הוא לזרוע את הזרעים להכשרת עוד אנשי ונשות סייבר, שימשיכו להוביל סייבר חיובי וביחד עם המכונה – ינצחו את כל מתקפות הסייבר השליליות על ארגונים ומדינות". באירוע הודיע אמיר כי "נעניתי להצעת  CyberTogether לכהן כיו"ר – בהתנדבות – של ברית אבטחת הסייבר של ישראל ואיחוד האמירויות הערביות. אקדם פעילות גלובלית לבניית גשרים בין מדינות שונות, בדגש על עידוד חינוך טכנולוגי ותעסוקה במגוון רחב של מגזרים ברחבי העולם".