"התחרות העתידית בין מוסדות הלימוד האקדמיים תהיה על היכולת שלהם להכשיר בוגרים על מנת להוביל תהליכים בעולם משולב של אדם ומכונה", כך אומרת ד"ר איילת בן עזר גלברד, מנכ"לית אוניברסיטת רייכמן, בראיון לאנשים ומחשבים. הראיון עסק בסוגייה כיצד מכשירים כיום סטודנטים ובוגרי אוניברסיטה לשוק העבודה המשתנה, בעיקר בגלל השפעת הבינה המלאכותית. מזה שלוש שנים שד"ר בן עזר גלברד מובילה אסטרטגיה ניהולית חוצת ארגון, שתכליתה להטמיע את הבינה המלאכותית בכל מחלקות האוניברסיטה, וליישם כלי AI לטובת ניהול וטיפול בסטודנטים. לדבריה, "אנחנו לא רק מאמצים את הבינה המלאכותית – אנחנו מדברים אותה, חיים אותה והופכים אותה לשפה הארגונית והאקדמית של האוניברסיטה". בן עזר גלברד היא דוקטור למשפטים בהשכלתה. את דרכה בעולם המשפט היא החלה בפרקליטות והמשיכה במשרד עורכי דין בלונדון. במשך עשור היא הייתה מרצה וחברת סגל באוניברסיטאות שונות. בשנת 2000 הצטרפה ד"ר בן עזר גלברד לאוניברסיטת רייכמן (שאז עוד הייתה המרכז הבינתחומי הרצליה) כמרצה למשפטים, ב-2006 מונתה לסגנית נשיא ומאז 2019 היא משמשת כמנכ"לית האוניברסיטה. היא אף חברה בנבחרת הדירקטורים, ופועלת לשילוב נשים ולקידומן. איך מכשירים את הדור החדש של הסטודנטים בעידן ה-AI? "אנחנו מכינים את הבוגרים שלנו לשוק תעסוקה שהוא לחלוטין שוק שבו רב הנסתר על הגלוי. תפקידנו להכין אותם לעולם שאנחנו לא יודעים מה יהיה בו בעתיד ואיך הוא יהיה – ולא מדובר על עוד שנים רבות. המגמה הכי חדה בשוק התעסוקה היא מעבר למיומנויות וכישורים. בעצם, השאלות שאנחנו, כאוניברסיטה, שואלים הן: מה תהיה השפעת המהפכה הזאת על הדיסציפלינות שלנו? איזה פרופיל יהיה לג'וניור שמסיים פה? וזה מתקשר לשאלה הכללית – איך בכלל תיראה האקדמיה בעוד כמה שנים? אנחנו, באוניברסיטת רייכמן, התחלנו לדבר על בינה מלאכותית בנובמבר 2022, עוד לפני שה-GenAI פרצה לחיינו בהמשך אותו החודש. לגבי ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית – בשלב הראשון קיבלנו החלטה שאנחנו רוצים לשלב אותה קודם כל בתוך הקמפוס, מתוך תפיסה ניהולית שתהפוך את ה-AI לשפה האקדמית הרשמית שלנו. האתגר היה לייצר DNA חדש לאוניברסיטה – איך מייצרים אקו-סיסטם של בינה מלאכותית שיעמוד מול היעדים העסקיים שלנו. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלתי בנושא הייתה להתחיל מהצד הניהולי-תפעולי, לפני שמכשירים את הסטודנטים לעידן החדש". התפקיד של האקדמיה: להכשיר את דור ההיי-טק החדש לעידן הטכנולוגי החדש. צילום: ג'מיני איך זה בא לידי ביטוי? "קודם כל שמנו דגש על חיזוק חוויית הלימוד של הסטודנט, על ידי יצירת חוויה הוליסטית. בדיוק כמו שארגונים עסקיים משקיעים הרבה באומני צ'אנל (רב ערוציות), עשינו סדנאות למנהלים ואפילו האקתונים. כיום אנחנו כבר בעולם של סוכנים שפועלים בתחומים של שיווק, משאבי אנוש ועוד. כך, לדוגמה, בנינו כלי AI לתמיכה נפשית בסטודנטים שנפגעו במלחמה בעזה. בנוסף, אנחנו משתמשים בכלי בינה מלאכותית למיון מועמדים, כלים למחקר ועוד, ובשנה הבאה נכניס כלים חדשים". כלומר, בעצם ביצעתם אוטומציה של תהליכים. "כן. זה אחד התפקידים של ה-AI, וגם לייצר חוויה טובה יותר למשתמשים. בין היתר חיפשנו שגרירי חדשנות, שיעזרו לנו להטמיע את הכלים. זה היה מאתגר. כמו בכל ארגון, תמיד יהיו כאלה שקשה להם יותר, כי הם חוששים ש-'מזיזים להם את הגבינה'. אבל בסוף הם מתחברים לזה". שאלה הרבה יותר עמוקה: סטודנטים שואלים האם בכלל יש ערך לתואר במדעי המחשב בעידן ה-AI. "אני חייבת לומר שזיהיתי את המגמה הזו כבר לפני כמה שנים, כאשר חזרתי מסיור לימודים בארצות הברית, כדי להביא משם חידושים וחדשנות. אמרתי לפרופ' רייכמן (פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד של האוניברסיטה – י"ק) שאני מרגישה שהשוק מתחיל להשתנות, במיוחד בהיי-טק, ושלא בטוח שאנשים ימשיכו ללכת ללמוד כמו בעבר. זה היה אז מוקדם מאוד, עוד לא ממש דיברו על AI, אבל עכשיו הצעירים שואלים את השאלה הזו בצורה הרבה יותר חדה וברורה". ומה התשובה? "אחד התפקידים שלנו, כאוניברסיטה, הוא לייצר ערך ללימודי תואר אקדמי ולהתבדל מאחרים, כך שאנשים יגידו: כן, שווה לי ללכת לאוניברסיטה – ולבוא אלינו, כמובן". כיצד הבינה המלאכותית מוטמעת במסלולי הלימוד שלכם? "אנחנו בעצם עוברים ממודל הוראה שמדגיש ידע כתוכן לכזה שמדגיש ידע כיכולת. ידוע שתפקיד המרצה משתנה – הוא כבר לא מקור הידע הראשי, אלא יותר מנטור. הדבר הראשון שלדעתנו צריך להיות הוא שכל סטודנט שיוצא מכאן יקבל תעודת אוריינות בבינה מלאכותית, שיבין מה זה AI, איך זה עובד, וגם את המשמעות והאחריות שבשימוש בה. אנחנו רוצים לשמר את העומק הדיסציפלינרי של התחומים שלנו, לצד בין תחומיות מודולרית". מה זה אומר? "הדבר הראשון שעשינו היה רפורמה בתכנים, במטרה להתאים את הקורסים לצורכי שוק העבודה. דרשנו מהמרצים שלנו להכניס רכיב AI בכל אחד מהקורסים. בנוסף, אנחנו בונים כעת חטיבה שתתמקד בהקניית מיומנויות, שתכיל קורסי יסוד רב תחומיים לחיזוק תכונות אישיות, ערכים ומיומנויות, מתוך תפיסה אסטרטגית של סנכרון בין האקדמיה לתעשייה". האם את יכולה לתת דוגמאות? "כן. בחטיבה החדשה, שתתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה, יהיו קורסים טכנולוגיים שיכללו בינה מלאכותית, הכרת כלי AI, שימוש אחראי בה, אתיקה ושילובה בעולמות הסייבר. בנוסף, אנחנו עורכים קורסים להכנה לעולם התעסוקה החדש, הכנה לראיונות וסימולציות של מיומנויות בין אישיות וניהוליות, כמו תקשורת בין אישית אפקטיבית, פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית. אנחנו סבורים שהמיומנויות האלה קריטיות לכל מי שיוצא לשוק התעסוקה של ימינו, ואנחנו רוצים להעניק אותן לסטודנטים". קמפוס אוניברסיטת רייכמן בהרצליה. צילום: אוניברסיטת רייכמן הזכרת את הבעיה של הג'וניורים למצוא עבודה בהיי-טק. היא הייתה קיימת הרבה לפני ה-AI. "נכון, אבל מאז פרוץ מהפכת הבינה המלאכותית אנחנו עושים את כל המאמצים שבוגר שלנו יהיה מוכן טוב יותר לשוק, עם כמות מסוימת של ניסיון. תוך כדי הלימודים אנחנו מחברים את הסטודנטים לתעשייה, שם הם צוברים ניסיון. אני יכולה להגיד שאחוז הבוגרים שלנו שמשתלבים בתעשייה הוא מהגבוהים, בגלל המעטפת שאנחנו נותנים להם". מהי התחזית שלך לחמש השנים הבאות – איפה תהיה האקדמיה? "מאוד קשה לחזות. אני הרבה שנים בתחום וכבר ראיתי כל כך הרבה שינויים. חברות קמו וקרסו, דיסציפלינות השתנו וישתנו. השינויים כל כך גדולים שלהגיד לך מה יהיה בעוד חמש שנים יהיה חסר אחריות. מה שכן, ברור לי שהאקדמיה תהיה חייבת לרוץ מהר, לחשוב מחוץ לקופסה ותמיד להיות ראשונה. אצלנו זה קורה, כי זה ה-DNA של המוסד הזה. כך גם אנחנו מכשירים את הבוגרים שלנו להיות אג'יליים, להבין ששום דבר לא קבוע, שדברים משתנים ושעליהם לדעת להסתגל לשינויים". את פועלת ומרצה לשילוב נשים בתפקידי ניהול ובכלל. מה את מייעצת לנשים צעירות? "אכן. בתחילת דרכי, כשהייתי חברה במספר דירקטוריונים, כמעט שלא היו נשים. המצב כיום הרבה יותר טוב. לנשים צעירות אני אומרת שנקודת ההתחלה חייבת להיות במקום הנכון עבור כל אחת ואחת מכן. את צריכה להציג יכולת וכישרון, אבל גם תשוקה ועניין בתחום. עצתי השנייה היא התמדה, לא לאבד סבלנות, ולא פחות חשוב – לדעת להסתדר עם אנשים".