חמש מצלמות בטלפון, מציאות מדומה ב-300 דולר וקינקט שנפרד מהבמה: 1 בנובמבר מחזיר אותנו לרגעים שבהם הטכנולוגיה הבטיחה לשנות הכול. Source

חוקרי אבטחה גילו פגיעות חמורה באנדרואיד שמאפשרת להשבית מכשירים המבוססים על מערכת ההפעלה של גוגל באמצעות שיחת הודעה מעוצבת במדויק

שתי הוראות חדשות ב-Claude Code נועדו למנוע העתקת משחקים קיימים, אבל כבר גורמות לסירובים גם בפרויקטים מקוריים ובעבודות פיתוח לגיטימיות Source

אנחנו רגילים לדבר על בינה מלאכותית במונחים של מה היא עומדת להחליף: עבודות, מקצועות, משימות שגרתיות בחיי היומיום, אפילו חלקים מהיצירתיות האנושית שלנו. אבל ייתכן שהשינוי הגדול ביותר שה-AI תביא לחיינו יהיה דווקא הפוך ממה שחשבנו. ככל שמכונות יידעו לעשות יותר, אנחנו עשויים להתחיל להעריך מחדש את כל הדברים שרק בני אדם יכולים לעשות. הסיבה לכך פשוטה. הבינה המלאכותית הופכת את הייצור לזול, מהיר וזמין. עריכת טקסט, יצירת תמונה, הקמת אתר, כתיבת קוד, יצירת אפליקציה, את כל אלה כמעט כל אחד יכול ליצור היום בתוך דקות. בעתיד הלא רחוק, היכולות האלה עשויות להתרחב גם לעולם הפיזי. טכנולוגיות חדשות כבר מאפשרות לייצר ולבנות דברים במהירות ובזול, אפילו בתים ובניינים. ואם הבינה המלאכותית יכולה לייצר כמעט כל דבר, השאלה שנשאלת היא מה יקרה לערכם של הדברים עצמם. כשהכול זמין, דווקא הנדיר הופך ליקר כאן מתחיל הפרדוקס. בכלכלה של שפע, מה שנעשה נדיר הופך לבעל ערך. ואם מכונות יוכלו לייצר כמעט הכול, הדבר הנדיר ביותר עשוי להיות דווקא הזמן, המיומנות והמגע האנושי שהושקעו ביצירה. אנחנו כבר מכירים את התופעה הזאת. אנשים קונים רהיטי וינטג', שעונים מכניים, תקליטים, כלי קרמיקה בעבודת יד או רכבי אספנות, אף שיש חלופות חדשות, משוכללות יותר וזולות יותר. הסיבה לכך היא שאנחנו לא מחפשים רק את הפונקציונליות. אנחנו מוכנים לשלם על הסיפור, על החומר, על ההיסטוריה, על היד האנושית שהייתה שם. האם היצירה האנושית תהפוך למוצר יוקרה? עכשיו דמיינו שהבינה המלאכותית תרחיב את התופעה הזאת כמעט לכל תחום. אם יהיה אפשר לייצר אלפי תמונות מרשימות בשניות, דווקא יצירה שצוירה ביד אמן שעבד עליה במשך שבועות וחודשים תהפוך למעניינת יותר, לא לפחות. אם אפשר יהיה לייצר שיר מקפיץ בלחיצת כפתור, דווקא הופעה של מוזיקאי אמיתי תקבל הערכה מחודשת. ואם מכונה תוכל לתכנן ולבנות בית במהירות ובעלות נמוכה, דווקא בית שתוכנן, נבנה ועוצב במידה משמעותית בידי אנשים יקבל ערך אחר. השאלה על מקומה של היצירה האנושית כבר מעסיקה אמנים ואנשי טכנולוגיה. בכתבה שפורסמה באנשים ומחשבים על השילוב בין בינה מלאכותית לאמנות הוצגו אפשרויות לשימוש בטכנולוגיה ככלי להרחבת היצירה, לצד שאלות על משמעותה של יצירה מקורית בעידן החדש. זה לא אומר שכל בעל מלאכה יהפוך לעשיר, או שעבודות מסוימות לא ייעלמו. להפך: מהפכת הבינה המלאכותית ככל הנראה תאלץ אותנו להיפרד מחלק מהמיומנויות שהתרגלנו לתמחר גבוה, פשוט משום שהיו קשות לביצוע. אבל היא גם עשויה להעלות את הערך של מיומנויות אחרות: כאלה שדורשות שנים של תרגול, טעם, שיקול דעת, יצירתיות וקשר אנושי. מה יישאר בעל ערך בעולם של בינה מלאכותית? לכן השאלה החשובה לגבי העתיד אינה רק אילו מקצועות הבינה המלאכותית תחליף. השאלה היא מה יקרה לערך האנושיות כאשר היכולת לייצר תהפוך לכמעט בלתי מוגבלת. ייתכן שהתשובה היא שנחזור להעריך את מה שלא ניתן לייצר לפי דרישה: אמנות ואומנות, ניסיון, אותנטיות, חומר, סיפור וזמן. בעולם שבו מכונות יידעו לייצר כמעט הכול, עצם העובדה שמשהו נעשה בידי אדם עשויה להפוך לחלק מהערך שלו. במובן הזה, ייתכן שהבינה המלאכותית לא תרחיק אותנו מהאנושיות שלנו, אלא דווקא תחזיר אותנו אליה. התפיסה הזאת רלוונטית גם לעולם העבודה. כפי שעלה בכתבה קודמת על השינויים בשוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית, כניסת הטכנולוגיה למקצועות שונים מעוררת שאלות על עתידם של עובדים ועל הכישורים שיישארו בעלי ערך. וזה עשוי לשנות גם את האופן שבו אנחנו מגדירים יוקרה. אם מהירות, יעילות ודיוק יהפכו לנגישים וזולים, הם יאבדו מהייחוד שלהם. יוקרה עשויה להפוך לזמן: זמן ללמוד מלאכה, ליצור ולהיות נוכח. דברים שאי אפשר להאיץ באמצעות אלגוריתם יהפכו לנחשקים. ואולי זו תהיה התוצאה האמיתית של מהפכת הבינה המלאכותית. היא לא רק תחליף עבודה אנושית, אלא תעזור לנו להבחין בין תוצר לבין יצירה, ולגלות מחדש את ערך האנושיות שלנו. עומר שמרק הוא מהנדס בינה מלאכותית.

בשבועות האחרונים הוצפה הרשת בסיפורים של אנשים שעשו הנדסה לאחור של כלים, משחקים ואפילו של מערכת ההפעלה של הטלוויזיה בעזרת כלי קידוד עם AI דוגמת קלוד של אנת'רופיק. המגמה הזו העלתה לא מעט סוגיות אתיות וחוקיות, אבל עכשיו נראה שאנת'רופיק לא מחכה, ומחרבת את החגיגה והתוכניות של חלק מהמשתמשים. שני משפטים שמשנים את הכללים "אנת'רופיק […]

סוף השבוע האחרון היה אחד השחורים ביותר של חברות הטכנולוגיה בשנים האחרונות, כאשר חברות שונות – גדולות יותר וגדולות פחות – התרסקו לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים הלא-רעים שלהן. אבל לצד אינטל שצנחה בכמעט 30% בעקבות תחזיות מאכזבות, הייתה עוד מניה שהתנהגה בצורה מאוד מעניינת, וזו המניה של אלפבית, חברת האם של גוגל. למרות כמה תוצאות […]

חברת הטכנולוגיה אברא (abra) תומכת זו השנה השלישית ברציפות ביוזמת "צוללים נגד אלימות", המתקיימת לזכרה של מאיה וישניאק ז"ל, שנרצחה בידי בן זוגה. היוזמה, שמתקיימת זו השנה השישית, נערכת במסגרת אירועי יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, שיצוין ב-25 בנובמבר. במסגרת תמיכתה בפרויקט, אברא תסייע השנה בהפקת פוסטרים ושלטים להעלאת המודעות לאלימות נגד נשים. בנוסף, מייסדת הפרויקט, רון כוכבי נוסבאום, תעביר הרצאה לעובדי החברה בנושא זיהוי סימני מצוקה במערכות יחסים. צלילות מחאה בקיסריה ובאילת האירוע הראשון יתקיים ביום שישי, 13 בנובמבר, במועדון הצלילה בקיסריה העתיקה, שם תיערך צלילת מחאה. אירוע השיא יתקיים ביום שישי, 20 בנובמבר, בחוף קצא"א באילת. בשעה 11:00 ייערך טקס לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, ובשעה 12:00 תתקיים צלילה קבוצתית לאתר "הגלים של מאיה", הנמצא בעומק של 11 מטרים, באזור עמודי קצא"א. המשתתפים מוזמנים להגיע עם כרזות כחלק מצלילת המחאה והפעילות להעלאת המודעות. "המוות של מאיה גרם לי להבין שאלימות נגד נשים היא לא עניין פרטי אלא בעיה של כולנו", אמרה נוסבאום. "כל צלילה כזו היא דרך להגיד שאנחנו לא שותקים". האירועים מתקיימים בחסות אברא וההתאחדות הישראלית לצלילה, ובתמיכת מועדוני הצלילה. ההשתתפות בפעילויות חינמית, אך לצלילה בקיסריה נדרשת הרשמה מראש. העלאת המודעות למניעת אלימות נגד נשים גם מתחת למים צילום: לידור שטרוצר גם חברות הטכנולוגיה מתגייסות למאבק תמיכתה של אברא ביוזמה מצטרפת לפעילויות שקיימו חברות טכנולוגיה נוספות להעלאת המודעות לאלימות נגד נשים. כך, למשל, מלם תים יצאה בקמפיין פנים-ארגוני למניעת אלימות במשפחה ואף מינתה אחראית ייעודית לנושא בקבוצה. הצורך במעורבות התעשייה עלה גם בדברים שאמרה בעבר רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל לשעבר, על חשיבות המאבק באלימות נגד נשים. אטד הדגישה את אחריותן של חברות הטכנולוגיה לנצל את יכולותיהן ואת משאביהן כדי לתרום למאבק בתופעה.

מיקרוסופט הציגה עדכון משמעותי לממשק DirectX Raytracing, הכולל את היכולות Clustered Geometry ו-Partitioned TLAS. הפיתוח מאפשר פירוק גאומטריה מורכבת לאשכולות משולשים ועדכון אזורי ממוקד של מבני האצה בעולמות פתוחים. במבחן של החברה קוצרו זמני העיבוד בעת עדכון סצנות, ונחסכו כמעט 90% מצריכת זיכרון הווידאו למבני האצה. התכונות נתמכות על גבי חומרה קיימת באמצעות דרייברים מעודכנים, […]