סוכה היא דבר ארעי, אלוהים הוא מושג נצחי. נו, אתם לא מבחינים בסתירה המובהקת?

כמו ערב נפילת ברית המועצות: מתחילות העריקות. שלושה דיפלומטים בכירים של איראן ערקו בשלוש בירות אירופאיות, וקיבלו מקלט מדיני אירופי. מה הם מגלים על המשטר של אחמדינג'אד? הפופולאריות שלו? איך המנגנון האיראני פועל מבפנים, ולָמה צפויים עוד דיפלומטים לערוק, במה שעשוי להתברר כמרד נגד המשטר הדתי באיראן? מה הם מבטיחים שעשוי לקרות בקרוב במדינת שלטון הדת? אין ספק, קורים שם דברים, ואירופה שוב מפתיעה. המאמר הינו לחברי מועדון Gplanet Prime.

בהיכל הכלים השבורים של דוד שחר מסה על סדרת הרומנים של דוד שחר, חלק ראשוןאמנון נבות מאמר זה ראוי היה להיפתח בתיאור קתדרלה בארוקית מופלאה, על פיתוליה, סבכי-לשכותיה, מבואיה וחלוניה והשתקפות האור מבעד לוויטראז'ים, כמטאפורה לתיאור יצירה ספרותית גדולה, מורכבת ורבת-ניגודים פנימיים. אך לדידי, מקושרת המילה קתדרלה עם מראיה של ישיבת פוניבז' על היותה, בפועל ממש, ההיכל השלם מכל שבריו, שבמראות ילדותי.איני אלא ילד מבני ברק, וקתדרלות מופלאות מיתרגמות בתודעתי לאותו מבנה יומרני בהיקפו ובפארו שהחל לבנות ...

מי שהשלה את עצמו שניתן להקיש על דלתו של השטן ואח"כ לתעתע, למסמס ו"להרוויח זמן" – טעה בגדול: ההסכמה להקמת מדינה זרה בא"י מקפלת בתוכה ויתור על טענת הזכות.

השבוע הוכיחה שוב מועצת זכויות האדם של האו"ם שהעובדות אולי מאד מעניינות אותה אך ממש לא משפיעות על מסקנותיה.

מהי העטיפה המרשרשת שבעזרתה מפתים הערבים את היהודים לקבל את תכתיביהם ולהגיע למצב של כניעה מוחלטת ?

במקום לבעוט את כדור המו"מ למגרש הערבי, בשאלה אם הם באמת רוצים לדון על שתי מדינות לשני עמים, נתנו להם לבעוט כדור למגרש הישראלי, בפרצה שמצאו עם סיום הקפאת הבנייה.

חלוקת הארץ היא פתרון זמני שלא יטפל בבעיה הרגשית של צורך בהכרה. מנגד, גם מדינה דו-לאומית אינה פתרון. עם מנהיגות אמיצה אפשר להגיע לפתרון ביניים, כגון קונפדרציה