זמני השבת
| עיר | כניסה | יציאה |
|---|---|---|
| ירושלים | 16:00 | 17:12 |
| תל אביב | 16:14 | 17:13 |
| חיפה | 16:04 | 17:11 |
| באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
25/12/12 13:43
13.64% מהצפיות
מאת nrg
זה כמה שבועות שכולנו חיים בהצגה. כולנו - העיתונות, המערכת הפוליטית והעולם כולו - יושבים ביציע. בנימין נתניהו, בתחפושת רמבו הימין, מלהטט על הבמה. מאשר בניה, מקדם תכניות ומצהיר הצהרות שמאיימות לעקוף את מיכאל בן ארי מימין, עד כדי כך שבימין האידיאולוגי החלו להרהר באפשרות להציע מערכת בחירות פעם בשבוע שבועיים. אז רגע לפני שראש הממשלה מצליח לבלבל אותנו לגמרי, כדאי להזכר בכמה עובדות. נתניהו יכול להכריז עד מחרתיים שירושלים היא בירתנו הבלתי מחולקת לעולמי עולמים, שנבנה היכן שנרצה ...
25/12/12 04:27
9.09% מהצפיות
מאת nrg
טוב, חשבתי על זה הרבה והגעתי למסקנה שהפוסט האחרון שפרסמתי היה קשקוש מוחלט. במבט לאחור אני מודה שטעיתי בגדול כשכתבתי אותו ושהוא איננו מדויק. הביץ' בויז הם אכן להקה ענקית ובריאן ווילסון בהחלט עונה להגדרה של גאון מוזיקאלי, אבל בניגוד למה שכתבתי הביץ'-בויז לא יותר גדולים וחשובים מהביטלס. וזה בעיקר מכיוון שאין להם את הגיוון של הביטלס. פעם חבר טוב שלי, מבקר מוזיקה ידוע, אמר לי שהסיבה שהביטלס הם הלהקה הכי גדולה בהיסטוריה היא כי הם היחידים שהצליחו להיות גם להקת הפופ הכי טובה בעולם, גם להקת ...
25/12/12 06:00
9.09% מהצפיות
מאת ישראל היום
חיים שיין | <strong>בחירות בישראל: כשהעולם מתערב</strong>
25/12/12 06:00
9.09% מהצפיות
מאת ישראל היום
אוריאל לין | <strong>לא ליפול מהמצוק הפיסקלי</strong>
25/12/12 17:13
9.09% מהצפיות
מאת גלובס
חייבים להוריד מהטלוויזיה בישראל את עול ההשקעה בקולנוע
25/12/12 04:27
4.55% מהצפיות
מאת nrg
"צ'ארלי רוז" זו תוכנית אירוח יומית מהזן "הכבד", העמוק, המהורהר, אשר משודרת כאן בארה"ב בערוץ הציבורי PBS (כלומר שזו תוכנית נקייה מפרסומות) מדי יום בשעה 11:30 בלילה. זו תוכנית איטית, נטולת הומור ופאנצ'-ליינים. זוהי לא תוכנית בידור, אין שום נימה "בידורית" בתוכנית. הטון של התוכנית, זה שקובע את מצב הרוח של התוכנית, הוא הטון האקטואלי/אינטלקטואלי הכבד. המרואיינים בתוכנית הזו מקבלים זמן מסך גדול מאוד (לפחות 20 דקות) ואת מלוא ...
25/12/12 04:27
4.55% מהצפיות
מאת nrg
"אתה עובד עלי". זה כל מה שהיא היתה יכולה לומר. "אתה עובד עלי". ושוב, ועוד פעם. "לא יכול להיות. אתה עובד עלי!".ראיתי הרבה סיפורים משונים במשך שנותיי בעיתונות, אבל נראה לי שזה אחד מההזויים ביותר שבהם. סיפור שמעבר לפיקנטריה ולתענוג הבלשי המסוים שמספקים סימני השאלה הרבים שמרחפים מעליו, הוא מלמד גם כמה דברים על פניה העכשוויים של העיתונות, או כמו שהיא מכונה עכשיו - תעשיית התוכן. הידיעה שצצה בפורומים העוסקים בסקופים קפצה לנו מול העינים ...