דרור פויר שמע את השיר שכתבה לאה גולדברג כשהוא מושר בפי מקהלת ילדים אל מול זקנים בבית אבות סיעודי, וכשהוא הסתיים הוא כבר לא היה אותו בנאדם

זה מביש לראות כהניסטים מתקבלים במיינסטרים, אבל אל תפלו לנוסטלגיה. גם למרזל ובן גביר עוד נתגעגע • הטור של דרור פויר • האזינו

מי יקבע את תוצאת הבחירות – מיליוני אזרחים או נשיא אחד?

אני לא מאמין לאף אחד. וקר. כל הזמן קר • אני מרגיש את המבט הקפוא של פוטין על הגב שלי בכל מקום • כולם נראים לי חלשים מדי, פגיעים מדי, חסרי סיכוי, והמנהיגים נראים לי מפונקים

נכון שהיה עדיף שיהיו פחות תאגידים, אך אחרי שהוקמו הם כבר לא יבוטלו או יאוחדו

קדנציה בלי שר הביאה לאובדן דרך ותקציבים שפוגעים בפעילות המשרד