לא הכול זה גנטיקה. יותר ויותר מחקרים מראים שאורח החיים שלנו - מהתנועה היומית, התזונה ועד המצב הנפשי והקשרים החברתיים - עשוי להשפיע על הסיכון לדמנציה. ד"ר תמרה שיינר, מנהלת השירות לטיפולים מתקדמים באלצהיימר באיכילוב, וד"ר גלית סגל, מנהלת תחום הגריאטריה במאוחדת, מסבירות מה באמת חשוב לשנות כבר עכשיו כדי לשמור על המוח

התוכן בכתבה זו קשה לקריאה: ד"ר תומר פורטנוי, רדיולוג משניידר, פתח שקי נרצחים במחנה שורה במשך עשרה ימים, חווה התקף חרדה וחזר הביתה יחף. הדימותן יגאל פויגל מקפלן שירת שם - וריח הריקבון ממשיך לרדוף אותו. שנתיים ושבעה חודשים אחרי 7 באוקטובר, שני אנשי הדימות שראו הכול מספרים על מה שלא עוזב - בזוגיות, בהורות - ובנפש

עשרות אלפי ישראלים מטופלים בקנאביס רפואי, למרות המחירים והבירוקרטיה. אלא שלאחרונה המליצה ועדה של משרד הבריאות דווקא לצמצם את השימוש, בעיקר לפוסט–טראומטיים, להעביר את המרשמים לקופות החולים העמוסות גם כך ולבטל את הצריכה באמצעות עישון, לטובת אידוי או שמן. שר הבריאות דחה בינתיים את ההמלצות - אבל בשטח החולים כבר מרגישים שחלקן מיושמות. מאחורי הקלעים מתחולל עכשיו מאבק רווי יצרים בין הרופאים והמומחים, שחלקם משוכנעים שמדובר בתרופה מהפכנית, לבין אלו שטוענים: הלכנו עם הצמח הזה רחוק מדי, ירוק מדי

המצב הבטחוני בישראל מטלטל מבוגרים רבים, אז בוודאי שהוא משפיע על הילדים. הדבר שהכי חשוב להבין בתקופה הזאת: ילדים לא תמיד יודעים לומר "אני מפחד" או "אני חרד". במקום לדבר על הפחד, הם מתחילים להתנהג אחרת. הם מתנהגים את הרגשות שלהם

פרסום ראשון: חיידק CA-MRSA - שעמיד לכמה סוגי אנטיביוטיקה - אותר אצל שמונה פגים המאושפזים בפגיית רמב"ם. הפגים אינם סובלים מתסמינים וכל אנשי הצוות נבדקים. רמב"ם: "הפגים הנשאים בודדו באתרים נפרדים משאר הפגים במחלקה, והם מטופלים על ידי צוות ייעודי שלא מטפל בפגים אחרים"