רצה הגורל ובבוקר 7 באוקטובר היו ארבעה בני שכבה אחת, כולם קצינים קרביים, בחופשה בבתיהם בקיבוץ מפלסים. כשהחלה המתקפה הם נלחמו כתף אל כתף, לצד כיתת הכוננות. "הרגשתי כמו בנגבה במלחמת העצמאות, כשהמצרים בכניסה ליישוב", משחזר רון. בזמן שבתוך הקיבוץ לא נהרג אף אחד, בחוץ טבחו המחבלים בנמלטים מהנובה. "הם קיבלו שם כל כך הרבה 'מתנות'", אומר הרבש"ץ קפלן, "רק אחר כך הם אמרו: 'יאללה, בואו ניכנס למפלסים'"