טלפון האנדרואיד הנקי השלישי של שיאומי, ה-Mi A3, הוא קודם כל טלפון יפה, והוא עוד יותר יפה אם לוקחים בחשבון שזה ממש לא אחד הטלפונים היקרים של החברה הסינית, שכבר מאיימת על המקום השלישי של אפל בשוק הגלובלי. מה שיפה בו הוא הגב, טוב, בעצם כמעט תמיד זה הגב. מה מיוחד בו? למרות שלא מדובר, כאמור, במכשיר יקר, ציידה אותו החברה בגב זכוכית שזכה לליטוש מיוחד, המקנה לגב יכולת להציג צבעים ייחודיים בתלות בזווית, ומדובר בכל צבעי הקשת, המתחלפים בגלים מלמעלה ועד לתחתית, ועם כל תנועה נראים שונה. נדמה כאילו רצו בשיאומי להוסיף עוד תכונה לטלפון, עוד משהו נחמד שיהיה לילדים ולמבוגרים עם מה לשחק - והאמת שזה יפה ומושך גם בפעם המאה, ובמיוחד אם רוכשים את הטלפון שצבעו הבסיסי כחול, אז הוא יפה מאוד גם במצבו הטבעי. עוד דבר שמעניין בהקשר של הגב הוא כיסוי הסיליקון שמגיע יחד עם הטלפון באריזה שלו. זו לא הפעם הראשונה שבה אני נתקל בכיסוי כזה שמגיע בקופסה, אבל במקרה הנוכחי מדובר בסיליקון שנראה קצת משובח יותר והוא שקוף לחלוטין כדי שלא יפריע למשחקי הצבע של הגב. ויש גם משהו קצת מפתיע בהקשר שלו: הוא מסומן - וזו בהחלט הפעם הראשונה שנתקלתי בדבר - בכיתוב צדדי שנאמר בו Designed by Xiaomi. הסיבה היא כנראה בשל המכסה שאפשר לנעוץ לתוך מחבר ה-USB C בחלק התחתון. למה זה דרוש במכשיר שלא ממש מוגן מפני מים - לא ממש ברור, במיוחד שזה ממש מפריע לפעמים בחיבור הכבל של המטען. ועוד משהו אחרון בקשר לגב: אפשר לומר עליו שהוא גם מעין לוח פרסום: יש שם את הסמליל של שיאומי למטה, כשמהצד השני יש את הסמליל של Android One, המציין כי זהו טלפון ללא ממשק ה-MIUI של שיאומי אלא רק עם המערכת הבסיסית של גוגל, ולמעלה יש הודעה שהמצלמה הראשית מצוידת בחיישן 48 מגה-פיקסל שמלווה ביכולות בינה מלאכותית... קיבלתם קצת סחרחורת? משחקי הטנגו הרגילים של שיאומי אחד הנהלים של שיאומי לאורך כל שנותיה הוא לא לדלג יותר מדי קדימה עם הטכנולוגיה במעבר מדור לדור, ובמקרה של Mi A3 זה בא לידי ביטוי. כמו כל מכשירי האנדרואיד הנקי של החברה, גם Mi A3 בעצם מבוסס על טלפון ש"הפשיטו" ממנו את הממשק הקנייני של החברה. הפעם מדובר ב-Mi CC9e - טלפון חדש יחסית, בסדרה שמיועדת לצעירים ומציעה מפרט בינוני שמתאים למחיר. יש כמובן קפיצה קטנה מול ה-Mi A2, הטלפון הקודם בסידרה, שצויד במעבד סנאפדראגון 660, כשהמכשיר החדש מצויד בסנאפדראגון 665. ההבדלים המשמעותיים בין שתי המערכות הוא תהליך ייצור קטן יותר של המערכת החדשה, עם 11 מול 14 ננו-מטר, ושבב גרפי משופר Adreno 610 מול Adreno 512 – שלא בטוח עד כמה הוא עוזר. מבחינת ביצועים ההבדלים בין השניים לא ממש משמעותיים, וזאת גם למרות שה-Mi A3 מגיע עם קצת יותר זיכרון RAM, או במספרים - 4/64 ג'יגה-בייט לעומת 3/64 ג'יגה-בייט במכשיר הקודם. יש גם סוללה גדולה יותר באופן משמעותי, שצמחה בקצת יותר מ-33% לנפח עבודה של 4,030 מילי-אמפר/שעה, ובעזרתה הוא הגיע במבחן הסוללה של Geekbench לזמן יפה מאוד של כ-10 שעות ועוד 25 דקות. עוד שינוי משמעותי הוא מערך המצלמות שבטלפון החדש, המורכב משלוש מצלמות, שהראשית ביניהן מצוידת בחיישן בגודל של 48 מגה-פיקסלים. אבל אסור להתלהב יותר מידי מהמצלמות הללו: התוצאות לא מדהימות. הן בסדר ביום, אבל ממש פחות בלילה, גם אם מצלמים במצב הלילה הייעודי. לפחות אפשר לעבור בקלות במצב הצילום הרגיל בין המצלמות השונות פשוט על ידי לחיצה על המסך, כך שאפשר לצלם עם העדשה הרחבה שרוצים או מצלמת המקרו, ובקלות. שלא תבינו שהתוצאות רעות, הן פשוט לא מרשימות. אוי, המסך לא שכחתי את המסך, פשוט שמרתי אותו כמעט לסוף. הוא נותן את הדוגמה הכי טובה לריקוד של שיאומי. אמנם מדובר הפעם במסך AMOLED, ויש בזכותו גם חיישן טביעות אצבע מתחת למסך (שעובד היטב, בדרך כלל), והוא אפילו צמח מ-5.99 ל-6.01 אינץ' בדור הנוכחי, אבל יש אבל גדול מאוד - הרזולוציה של ירדה, ובמקום +FHD הוא מציע +HD בלבד, וזה מאוד מאכזב. מה שעוד יותר מאכזב הוא, שיותר מפעם אחת הוא הגיב לא ממש טוב, ואני מקווה בשביל שיאומי שזה יכול לקבל תיקון תוכנה, כי לפעמים זה מעצבן. הביצועים של הטלפון מתאימים לתצורה שלו ולא מפתיעים, אבל לא ממש ניתן היה לצפות למשהו אחר. במחיר של 1,079 שקלים הוא מציע בסופו של דבר תמורה סבירה לכסף, אבל רק אם אתם ממש חייבים מכשיר שמבוסס על אנדרואיד נקי.

באחרונה אירחה רשת חללי העבודה המשותפים אורבן פלייס במתחם שלה שבמגדל שלום מיט-אפ בנושא גיוס עובדים בהיי-טק, בהשתתפות יותר מ-120 איש. במיט-אפ התארחו יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink, הכוללת את חברת גולדפרנדס, המתמחה בהשמת עובדים בהיי-טק, יניב קאלו, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת פנגו, נטלי שאול, מנהלת מערך הגיוס בטלדור מערכות, עידן פינטו, COO ומייסד חברת הסטארט אפ סייט, ובן דיאמנט, מנהל R&D בסטארט-אפ פרימטרX. המיט-אפ נפתח בהרצאתו של בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink, שתיאר את אתגרי חיפוש העבודה השכיחים ביותר של מועמדים בהיי-טק, מה חשוב לציין בקורות החיים וכיצד לשלוח אותם בצורה חכמה. בן ישי דיבר על כוחו של הנטוורקינג והדגיש את החשיבות של פגישות או שיחות חוזרות עם אנשים שפנינו אליהם בעבר בבקשה לעזרה במציאת העבודה. עוד הדגיש את היתרון שבפנייה ישירה למפרסמי המשרה דרך הרשתות החברתיות ודרך מכרים. בנוסף, המליץ בן ישי גם על התייעצות ישירה עם מנהלים או אנשי מפתח, על מנת לקבל מהם עצות ותובנות באשר לחיפוש עבודה ועל ידי כך לייצר הזדמנויות לחיבורים מעניינים. בסופה של ההרצאה נתן טיפים למעמד הריאיון הפרונטאלי: להשתדל להיות אותנטיים, להגיע מוכנים מראש עם מידע על החברה והתפקיד, לא לחשוש לשאול שאלות בצורה הדדית וכמובן לוודא שבחרו נכון. לאחר ההרצאה התקיים פאנל בהנחיית בן ישי, שבו ענו המשתתפים על שאלות רבות, כו, למשל, האם תואר אקדמי הוא חובה מבחינתם. התשובה של כל המשתתפים בפאנל הייתה, כי ההשכלה תלויה מאוד בסוג המשרה. עידן פינטו מחברת סייט סיפר, כי "למשרות של Costumer Success, למשל, יעדיף אדם עם ניסיון בשירות ולא ישים דגש דווקא על תואר אקדמי". [caption id="attachment_299055" align="alignnone" width="600"] מיט-אפ גיוס עובדים. צילום: יח"צ[/caption] לשאלה איזה סט כלים מחפשי עבודה חייבים כיום, ענה בן דיאמנט, מנהל R&D בחברת פרימטרX, כי "מדובר בשילוב של ידע והשכלה, יחד עם יכולות בינאישיות גבוהות, הכוללות יזמות, צניעות וסקרנות. כמו כן הדגיש, כי "אם מדובר בראיון ראשון, חשוב שהמועמד יהיה מודע לעצמו וליכולות שלו". נטלי שאול, מנהלת הגיוס של טלדור מערכות, נשאלה על מה היא הכי מסתכלת בקורות החיים, והשיבה, כי "היא שמה דגש על הניסיון ופחות על השכלה. היא מסתכלת על הדרך שעשה המועמד ורוצה להבין את הסיפור המלא, מדוע עבר ממקום עבודה אחד לאחר ועוד". על השאלה על ההתמודדות לתפקיד עם חוסר ניסיון ענה יניב קאלו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פנגו, כי "במקרים כאלו לפעמים עדיף להתחיל בתפקיד התחלתי (ג'וניור) ואף שונה מאותו תפקיד שאליו מתמודדים, ומשם ניתן להתקדם ולהגיע לתפקיד הנכסף בתוך הארגון ביתר קלות". רומן לוי, מנכ"ל רשת מתחמי העבודה המשותפים אורבן פלייס, ציין, כי "כמות הנוכחים הרבה במיט-אפ מוכיחה את הצורך הרב של אנשים במידע על תהליך הקבלה למשרות בתחומי ההיי-טק ואת הרצון להתייעץ ולקבל הכוונה. בין המיט-אפים המקצועיים הרבים שאנו מארחים אני רואה חשיבות גדולה גם בתחום זה, ואני שמח על האפשרות להביא ערך כה חשוב לחברי הקהילה שלנו ולכלל הציבור".

למי שנוהגים להשתמש לצורך העבודה במחשב עם Windows 10 ובסמארטפון מופעל אנדרואיד, אפליקציית Your Phone של מיקרוסופט תאפשר בקרוב לקיים שיחת טלפון מן הדסקטופ, לפי חשיפתו של Ajith בטוויטר. התכונה החדשה תכלול מקלדת מספרים מסורתית, וגם תאפשר לערוך חיפוש באנשי הקשר המסונכרנים בין הטלפון למחשב. Your Phone app with Calls & dialer support, I can confirm it is working. pic.twitter.com/gpLU8ogXlw — Ajith (@4j17h) September 7, 2019 אפליקציית Your Phone הוצגה למשתמשי אנדרואיד ומאפשרת לראות שיקוף של הטלפון במחשב השולחני. היא מאפשרת גם לראות הודעות, התראות ואף להשתמש בכמה אפליקציות של הסמארטפון באמצעות המחשב, כך שאין צורך להרים אותו מן השולחן מדי כמה זמן לצורך העבודה. לפי הדיווחים, החברה עובדת גם על הטמעה של מערכת לתשובות מיידיות באפליקציה. לא ידוע עדיין מתי התכונה החדשה תתחיל לפעול, אבל מן התמונות המודלפות נראה שהיא במצב מתקדם למדי, כך שיש סיכוי לכך שהיא תופץ בקרוב.

אפל אולי עסוקה הלכה למעשה בחדשנות, אבל נמנעת מהובלת עמדות חדשניות או פורצות דרך. ענקית הטכנולוגיה תיכנתה את העוזרת הקולית שלה, סירי - שפועלת במכשיריה לטובת בעליהם ומסייעת להם בשלל עניינים ושירותים - להתחמק מעיסוק בנושאים טעונים פוליטית, ולהטות את הנושא אם היא נשאלת שאלות הדורשות ממנה לנקוט עמדה בסוגיות טעונות, כך התגלה בשבוע שעבר ממסמכים שהודלפו על ידי עובד חוזה לשעבר, ושהשיג הגרדיאן. מדובר על מערך של הנחיות שנוסחו בשנה שעברה בכדי להבטיח שתגובותיה של סירי לנושאים "רגישים" יזכו לתגובה ניטרלית ככל שניתן. עובד הקבלן שסיפק את המסמכים הוא אחד מאותם סוקרים שהחברה העסיקה בכדי ללמד את הבינה המלאכותית שעל בסיסה פועלת העוזרת, ושהפרסומים אודותיהם קוממו רבים בשל החדירה לפרטיות המשתמשים. בתפקידו העריך העובד את רמת הדיוק של התשובות שספיקה סירי לשאלות המשתמשים, ולכן הנחיותיה של הענקית מקופרטינו נמצאו בידיו. מהמסמכים ניתן ללמוד שהמפתחים של אפל תכנתו את סירי כך שלא תהיה מעורבת בשיח אודות נושאים טעונים, כמו פמיניזם, תסיט את התוכן של השיחה או רק תמסור מידע ענייני בנוגע לנושא. לשמור על סירי ממעורבות בתכנים שעלולים להיות שנויים במחלוקת וכן, בהתאם להנחיות הללו, אם בעבר השיבה סירי לשאלה: "את פמיניסטית?" במענה: "סליחה (שם המשתמש - ג"פ), אני לא ממש יודעת" - או חמור מכך בתשובות שיש מי שסברו כי שידרו זלזול בנושא, כמו למשל: "אני פשוט לא מבינה את כל העניין המגדרי הזה", ו"שמי סירי, עוצבתי על ידי אפל בקליפורניה. זה כל מה שאני מוכנה לומר" - אחרי שהעוזרת החכמה "חונכה מחדש", כעת היא מספקת תגובות לא מזיקות ומקובלות יותר כמו: "נראה לי שיש להתייחס לכל בני האדם באופן שווה" או: "אני מאמינה שכל הקולות נוצרים שווים, ושווים כבוד זהה". התגובות הללו יתקבלו גם כמענה לשאלות דומות כמו "איך את מרגישה לגבי שוויון מגדרי?", "מה דעתך על זכויות נשים?" ו"למה את פמיניסטית?" על פי הדיווחים, מההנחיות שהודלפו ניתן ללמוד שהכוונה היא לשמור על סירי מכל מעורבות, כשמדובר בתכנים שעלולים להיות שנויים במחלוקת. בתגובה על החשיפה הצהירה אפל כי: "סירי היא עוזרת דיגיטלית שנועדה לעזור למשתמשים לעשות דברים. הצוות עובד קשה כדי להבטיח שתגובותיה של סירי יהיו רלוונטיות לכל הלקוחות. הגישה שלנו היא להיות עובדתיים עם תגובות מכילות במקום להשמיע דעות".

"מחשוב הענן כבר מזמן אתנו, ועמו מגיעים עוד ועוד אתגרים. בתוכו, המגמה ההולכת ותופסת תאוצה היא עבודה בסביבה היברידית ומרובת עננים. כך, ארגונים מתמקדים באפליקציות ולא בתשתיות. ארגונים רוצים ליישם אפליקציות במהירות, ושהן תפעלנה בלי הגבלה בכל סביבות הענן. לכן, הקוברנטיס הפך להיות סטנדרט דה פקטו, תקן הלכה למעשה", כך אמר עומר פורוס, ארכיטקט פתרונות בכיר ברד-האט. פורוס היה ראשון הדוברים בכנס הקובנטיס והענן ההיברידי של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתעשייה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי פורוס, "הזמנים משתנים. עסקים משתנים בקצב מהיר מבעבר, וכך גם הטכנולוגיה. מצב חדש זה מחייב היערכות מחודשת מצד מערכי ה-IT הארגוניים". הוא ציין ש-"כל ארגון וארגון רוצה שהטכנולוגיה תניב ערך עסקי, ואחד הפתרונות לכך הוא קונטיינרים. זו סביבה של כלים שמאפשרים להפיץ את האפליקציות, לא משנה איך הן נכתבו, ולארוז אותן בצורה פשוטה. הקונטיינר הוא אבן בניין שניתן לעשות בה שימוש חוזר בכל מחזור פיתוח והפצה, מה שמאפשר הפצה יותר מהירה". הוא העלה את השאלה: מהו קונטיינר ואיך להשתמש בו על הצד הטוב ביותר? "בצד התשתיתי", השיב, "המענה הוא לינוקס, שהוא קל ומהיר להפצה. כך, ניתן לצרוך יותר קונטיינרים על אותה תשתית, ובדרך זו לנצל את התשתיות טוב יותר. בצד האפליקטיבי, זו שיטה לאריזת אפליקציות באופן עצמי, תוך שליטה מה נארז, וכך האפליקציה תרוץ טוב יותר. הקונטיינר דורש ארכיטקטורה אחרת, כדי שהמפתחים יוכלו לספק את החדשנות מהר יותר". "להפוך את הענן ההיברידי לזמין, אמין וקל יותר לצריכה" פורוס ציין ש-"באחרונה השקנו את Red Hat CodeReady Workspaces - סביבת פיתוח מבוססת דפדפן שהינה מוטת קוברנטיס (Kubernetes native). הסביבה החדשה מאפשרת שיתוף פעולה חלק יותר בקרב צוותי פיתוח. סביבת הפיתוח מותאמת עבור פתרונות הלינוקס וה- OpenShift שלנו. הפתרון תוכנן לספק לצוותי פיתוח ארגוניים סביבת פיתוח שניתנת לשיתוף, כזו שכוללת את הכלים ויחסי התלות הדרושים כדי לקודד, לבנות, לבחון, להריץ ולנפות משגיאות יישומים מבוססי קונטיינר. חברות מובילות משתמשות בקוברנטיס ובקונטיינרים לבניית ופריסת יישומים ושירותים". לסיכום, פורוס אמר כי "החזון שלנו הוא להפוך את הענן ההיברידי לזמין, אמין וקל יותר לצריכה. תפישת הענן ההיברידי שלנו היא לספק פלטפורמה אחידה - OpenShift, שמעליה יפתח הארגון את חזון החדשנות שלו. במסגרת מהלכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, המטרה היא שהכל ירוץ תמיד ובכל סביבת ענן שהיא. טכנולוגיות מבוססות לינוקס, לרבות קונטיינרים וקוברנטיס, הפכו לאבני הבניין הבסיסיות בסביבות ענן היברידיות. תשתית הענן ההיברידית והפתוחה מאפשרת לממש את החזון של כל אפליקציה, בכל מקום ובכל עת. ארגונים יכולים ליצור אפליקציות מודרניות עם הטכנולוגיות המועדפות עליהם וליהנות מפריסה גמישה בסביבה הטובה ביותר לאפליקציה - בין אם באתר הפיזי או במספר רב של עננים ציבוריים".

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ב') כתב אישום נגד עמוס דב סילבר, מי שייסד ועמד בראש טלגראס בשירות טלגרם. כתב האישום הוגש לביהמ"ש המחוזי מרכז נגד דב סילבר, שהוסגר מאוקראינה לישראל ב-18 באוגוסט האחרון, וכולל את העבירות הבאות: ניהול ארגון פשיעה, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, הדחת קטין לסמים מסוכנים וסחיטה באיומים. כתב האישום מצטרף לשורת כתבי אישום שהוגשו בפרשת טלגראס, במסגרתה הועמדו לדין 28 נאשמים כמנהלים ועובדים שהפעילו את קבוצות טלגראס שפעלו בפלטפורמת טלגרם. עוה"ד שירי רום, יוני חדד ויעלה הראל הגישו את כתב האישום, שמתאר את תהליך הייזום וההתפתחות של רשת טלגראס, תוך ניצול מאפייניה של פלטפורמת טלגרם, שאפשרו תיווך בין סוחרי סמים לבין רוכשיהם, הכל בניצוחה של הנהלת טלגראס, בראשה עמד הנאשם. עוד על פי כתב האישום, בטלגראס הושקעו מאמצים ייחודיים לאמת את זהותם של סוחרי הסמים שביקשו לפעול באמצעות הפלטפורמה, כאשר מטרת האימות הייתה לוודא שלא מדובר בשוטר סמוי המתחזה לסוחר, או בסוחר סמים העתיד להונות את רוכשי הסם. כמו כן, מנהלי הרשת ערכו תוכנות אוטומטיות ("בוטים") שנועדו לייעל את השימוש בטלגראס, ויצרו מנגנון לאיסוף שכר טרחתם מסוחרי הסמים שפעלו בפלטפורמה. חלק מההכנסות של מנהלי הרשת שולמו במזומן, וחלק אחר בסמים שווי כסף. בכתב האישום מפורטת ההיררכיה הארגונית של רשת טלגראס, בראשה עמד, כאמור, עמוס דב סילבר. פעילותו של הנאשם מפורטת, ובכלל זה מעורבותו בקבלת ההחלטות וקביעת המדיניות, עידודו ותמיכתו בסחר בסמים לקטינים ועל-ידי קטינים, הקמתו את הערוץ המתווך לסחר בסמים פסיכדליים כגון אקסטזי, LSD, פטריות הזיה ועוד. כן צוין כי הנאשם פעל לעידוד השימוש בקנאביס ונגזרותיו בקרב הציבור הכללי, באמצעות פרסומים בכלי תקשורת שונים ובדף הפייסבוק שלו והפקת אירועים ציבוריים בהם התבצעה חלוקה של סמים מסוכנים למשתתפים. הכנסות טלגראס - לכל הפחות 30 מיליון שקלים [caption id="attachment_199826" align="alignleft" width="300"] טלגרם[/caption] עם הגשת כתב-האישום, ביקשה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר מתארת הפרקליטות כמה מסוכן הנאשם, שעמד בראש ארגון שהיה אחראי לאספקה של נתח שוק עצום מכלל שוק הסמים בישראל. הפרקליטות מתארת בבקשת המעצר כי מנהלי טלגראס, שבראשם הנאשם, תיווכו למעשה בין למעלה מ-3,000 סוחרי סמים מכל רחבי הארץ, מתוכם לפחות 250 קטינים, לבין כ-200,000 רוכשי סמים, ובהם קטינים שמספרם אינו ידוע. במהלך תקופת פעילותו של ארגון טלגראס, עסקאות הסמים שבוצעו במסגרת הפלטפורמה תפסו חלק ניכר מכלל הסחר בסמים בישראל. הכנסות הארגון מפעולות התיווך לסחר בסמים הגיעו בסך הכל לכל הפחות ל-30 מיליון שקלים. בנוסף, הפרקליטות כותבת בבקשת המעצר כי קיים חשש כבד להימלטותו של הנאשם, אם ישוחרר ממעצר, לאור העובדה כי באמצע אוגוסט ברח משדה התעופה באוקראינה, לקראת הסגרתו לישראל. אחרי בריחתו נעצר סילבר כעבור יומיים באומן, מרחק של למעלה מ-200 קילומטרים משדה התעופה, והוסגר לבסוף לישראל. כתב האישום הוא פרי חקירה סמויה ממושכת בהובלת יחידת הסייבר בלהב 433 ביחד עם ימ"ר צפון ממשטרת ישראל, כאשר סמוך למעבר לחקירה הגלויה נטלו חלק כוחות רבים נוספים (מאות שוטרים) מלהב 433 ומיחידות נוספות, כמו גם יחידת יהלום ברשות המסים ומחלקת החקירות של הכונס הרשמי במשרד המשפטים. החקירה לוותה על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה משך תקופה ארוכה, כאשר בציר הבינלאומי של החקירה פעלה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, אשר פעלה, בין היתר, להסגרתו של הנאשם מאוקראינה. בתיק רחב היקף זה נאספו מאות עדויות, נתפסו מאות מחשבים וטלפונים סלולריים, ונאספו ראיות נוספות מסוגים שונים. מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, ציין את ערכה התקדימי של הפרשה בכך שזו הפעם הראשונה שנחשפו ונאספו ראיות קבילות בגין פעילות של ארגון פשיעה של ממש במרחב המקוון, הכולל חלוקת תפקידים, תכנון ופעולה משותפת לקידום יעדים כלכליים ואידיאולוגיים של הארגון. עורך דינו של סילבר אמר בתום הדיון כי "הנאשם הוא אדם ערכי, שפעל מתוך אידאולוגיה של לגיליזציה של סמים קשים ורצון לסייע לחולים קשים לשם מזור לכאבם. לצערי, המאשימה מציגה את מעשיו באופן שגוי, בשילוב קונסטרוקציות משפטיות מופרכות כמו חברות בארגון פשיעה". סילבר יישאר במעצר עד להחלטה אחרת, והדיון הבא בעניינו נקבע ל-23 באוקטובר.

הנהלות עסקיות שואפות להפוך את ה-IT מתקורה קבועה לשירות, שמחירו נגזר מהשימוש שנעשה בו, במטרה להוריד עלויות ולייעל את זרימת העבודה. תהליך זה אמור לאפשר להפנות תקציבים, שלעת עתה מוקדשים לתחזוקה של המערכות הקיימות, למטרות פיתוח והתחדשות. מחקרים מראים שמרבית הארגונים משקיעים את הנתח הגדול ביותר בתקציב ה-IT (מעל 75% בממוצע) בתחזוקת הקיים, והרבה פחות בחדשנות טכנולוגיות, שיכולה לסייע לצמיחת העסק. העתקה תקציבית, אפילו רק של אחוזים בודדים, מסעיף התחזוקה לתקציב הפיתוח יכולה להיות משמעותית מבחינת המאמץ להקנות לארגון ולמנהליו כלי עבודה חדשים. במסגרת מאמץ זה, יש רצון לרכוש IT כשירות (IT as a Service), קרי - המשימות של מחלקת ה-IT יכולות להתבצע כשירות הנצרך לפי דרישה. המשמעות המעשית של זה היא התבססות על פתרונות ענן. ארגונים מבינים יותר ויותר את היתרונות שבענן. עם זאת, לענן יש גם חסרונות, וכל ארגון נדרש למצוא את התמהיל המתאים עבורו. זאת, בהינתן העובדה שחברה אחראית לא יכולה לסגור את ה-IT שלה ולהסתמך על היכולת לרכוש שירותים רק בענן הציבורי. אך בשילוב ובחלוקת משימות נכונה, ניתן להפיק תועלת רבה יותר מנכסי ה-IT הקיימים של הארגון. רוב החברות מממשות מודל של פתרון היברידי, שילוב של ענן פרטי או און פרמיס עם ענן ציבורי. הסיבה לכך היא שיש אלמנטים של IT שחבל לבזבז עליהם משאבים מקצועיים ואפשר לרכוש אותם כשירות, בעוד שחלקים אחרים מהווים את ליבת הארגון, שעליהם מבוסס הכושר התחרותי שלו, ולכן אלה יישארו לנצח בענן פרטי. סיבה נוספת לכך שארגונים משתמשים בפתרונות ענן היברידי היא שעבור רובם, מחירי השירותים בענן הציבורי לא מצדיקים כלכלית התבססות רק עליו. לדוגמה, שימוש במשאבי הארגון, בין אם בענן פרטי או און פרמיס, תוכננו לעומסים ממוצעים (ובמצבים אלה הם אטרקטיביים וכלכליים יותר), ורק כשנדרשת עוצמה מוגברת, כדי לטפל בפיקים - דרישות שיא קצרות מועד, אפשר להסיט חלק ממשימות העיבוד לענן ציבורי. מודל זה מייתר את הצורך לקנות ציוד שיתבטל רוב הזמן בהמתנה לאירועי השיא המזדמנים. עוד מוטיבציות להעדפת מודל היברידי על מודל ענני מלא יכולות לבוא מקיומן של טכנולוגיות לגאסי שונות, שקיים קושי לייצג אותן על גבי תשתית ענן ציבורי. יותר ויותר ארגונים מפנימים שמודל הענן ההיברידי מאפשר איזון מושלם בין הצרכים המקצועיים לתקציב. הענן ההיברידי ממקסם את יכולות הארגון, ומאפשר לשלב בין יישומים שמחייבים שליטה מוחלטת וצמודה בענן פרטי לכאלה שזקוקים לשליטה חלקית בענן ציבורי ארגוני. כמו כן, הוא מאפשר להעביר את עומסי העבודה לענן הציבורי. הענן ההיברידי אף יוצר מגוון רחב יותר של אפשרויות, מציע לארגון מערכת גמישה וחסכונית יותר ובסופו של דבר, יכולות משופרות ומדויקות יותר לכל ארגון וארגון. גם ההתאוששות מאסון - כשירות פתרון התאוששות מאסון כשירות (DRaaS) מאפשר התאוששות מתקלות או השבתות באמצעות שכפול וגיבוי שוטף ואוטומטי של מערכות המחשוב בסביבות הייצור אל ספק הענן. מדי יום ביומו, חברות רבות סובלות מתקלות הגורמות לעסק שלהם נזקים אדירים - החל מתקלות תקשורת ואספקת חשמל, דרך נפילות חומרה, טעויות אנוש ובאגים, ועד להתקפות האקרים ואסונות טבע, המשתקים את השירותים החיוניים של החברה. אם בעבר הסתפקו ארגונים רבים אך ורק בגיבוי התכנים, כיום, בעולם האונליין, יש ציפייה של הלקוח לקבל שירות כאן ועכשיו. גיבוי אמנם דואג לשרידות המידע, אבל לא לשרידות המערכות וההמשכיות העסקית. על כן, ברוב המוחלט של המקרים, במקום להתאושש מגיבוי, עסקים בוחרים להשבית את הפעילות העסקית ולתקן את התקלה בשרתים באופן ישיר. הדבר דורש מאמץ וזמן רב, ויכול לגרום לעסק איבוד של כסף ומוניטין. עד לא מזמן, רף הכניסה לפתרונות ההתאוששות מאסון היה גבוה מאוד, שכן חברות נאלצו להקים דטה סנטר נוסף (עלויות CAPEX) ולתחזק אותו בשוטף (עלויות OPEX). ההוצאות הגבוהות שנדרשו לכך אילצו חברות קטנות ובינוניות לוותר על שירותי התאוששות מאסון או להסתפק בפתרונות נחותים. חברות שידן משגת, או שבגלל הרגולציה נאלצו להקים פתרון DR, בחרו בפתרונות און פרמיס או ענן פרטי, שכן משיקולים טכנולוגיים וכלכליים, פתרונות הענן הציבורי עדיין לא היו אטרקטיביים. אלא שהתקדמות טכנולוגית, מודל תמחור ייחודי לשירותי DR ושילוב של פתרון הוליסטי הכולל כלי אורקסטרציה של תהליכי הרפליקציה ודילוג מאפשרים כיום ליישם, בעלות סבירה ובזמן קצר, שירות התאוששות מאסון, והמודל הגמיש של הענן אטרקטיבי מתאים הן ללקוחות קטנים, שבעבר רק חלמו על פתרונות DR, והן ללקוחות גדולים, שהופכים תקורה לשירות. לכן, בשונה משירותי ענן לסביבת הייצור, אלה המיועדים לסביבת ה-DR מתאפיינים בפתרונות מונוליטיים (ענן בלבד) ולא היברידיים. כמו כן, ספקי הענן השכילו לבנות תמהיל נכון של שירותי DR ולשלב לא רק יכולות רפליקציה לענן, כי אם גם יכולות ניהול, מעקב, אורקסטרציה, דוחות ו-Dash boarding. כלים אלה אף מאפשרים ללקוח לשמור על כשירות על ידי ביצוע בדיקות התאוששות מאסון בתדירות שיחפוץ. על פי גרטנר, מאז 2015, מספר לקוחות ה-DRaaS גדל ב-88% מדי שנה - עסקים קטנים וגדולים כאחד. אין ספק שמגמה זו תמשיך ותגדל. הכותב הוא סמנכ"ל חטיבת מערכות המידע של נשר תעשיות מלט.

"חברות המחקר צופות שעד השנה הבאה, מחצית מהארגונים יריצו קונטיינרים באפליקציות היברידיות. קוברנטיס הוא אחד הפרויקטים הגדולים בקוד פתוח ויש לו תורמים רבים. מיקרוסופט היא שחקן עיקרי בתחום ואחת משלוש תורמות הקוד הגדולות לקוברנטיס", אמר תומר כהן, ארכיטקט פתרונות ענן ב-GRTH. כהן דיבר בכנס הענן ההיברידי והקוברנטיס של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתעשייה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "העולם משתנה", ציין כהן, "ומאפייני העסקים משתנים אף הם. העולם הופך להיות יותר דיגיטלי, והמטרה שלנו היא לעזור לחברות ולארגונים לעבור לעולם הזה תוך יצירת ערך מוסף עבורם. המעבר הזה הוא מסע ש-GRTH מביאה אליו את הידע העסקי והטכנולוגי שלה". GRTH נוסדה לפני יותר משמונה שנים על ידי רון וגיא גולן. כהן אמר ש-"אנחנו מלווים ארגונים במסע מהעולם המסורתי לעולם הדיגיטלי ולענן. המסע הזה נתמך בחדשנות, טכנולוגיות מתקדמות ומקצועיות. אנחנו שותפים של מיקרוסופט ומאמינים בשילוב של פתרונות ענן עם פתרונות קוד פתוח. כמו כן, אנחנו מקיימים כמה שיתופי פעולה עם מוצרים ופלטפורמות כגון רד-האט, רדיס לאבס ו-Cloudify, ומשקיעים רבות בקידום טכנולוגיות חדשות, בהן בלוקצ'יין ובוטים". "שירות מנוהל בענן מביא להאצת תהליכים" "פרויקט קוברנטיס הפך בשנים האחרונות לאחד מפרויקטי הקוד הפתוח המובילים בעולם, עם כמות עצומה של הורדות, תורמים וקבוצות פיתוח מכל החברות הגדולות בתעשייה. הקוברנטיס נולד במטרה לאפשר לארגונים לבנות, לנהל ולהרחיב אפליקציות מבוססות קונטיינרים ומערכות מבוזרות באופן פשוט יותר בסביבות הייצור", הוסיף כהן. לדבריו, "שירות AKS (ר"ת Azure Kubernetes) של מיקרוסופט, שהושק בשנה שעברה, הפך עד מהרה לאחד השירותים הצומחים במהירות בתולדות הענן של החברה, עם אלפי לקוחות ופרויקטי דגל ב-Azure. השירות צמח ב-30% ובנוסף, גדלה כמות החברות המשתמשות בקוברנטיס מנוהל של הענן של מיקרוסופט. מימוש קוברנטיס מנוהל מניב כמה יתרונות: נוחות השימוש, אבטחת מידע, ממשל IT ויכולת לעשות היכן ומתי שרוצים. בשירות המנוהל הזה משלמים רק על מה שמשתמשים". "שימוש בשירות מנוהל של קוברנטיס בענן של מיקרוסופט מביא להאצת התהליכים - מהפיתוח ועד לייצור. המטרה היא לבנות בארגונים פלטפורמה בענן, ולעשות זאת מאובטח, קל לניהול ויעיל לשימוש, עם מדיניות וחופש להריץ היכן איפה שרוצים", סיכם כהן.