קאנליס, חברת מחקר השווקים, פרסמה שני דו"חות המתייחסים למכירת טלפונים ב-2019: אחד של הרבעון הרביעי ואחד שנתי, והחיבור של שני הדו"חות הללו נותן תמונת מבט מעניינת על השוק. הנתון הראשון הוא ששוק הטלפונים החכמים נמצא ב-2019 בכללותו במיתון. בראייה שנתית הוא הצטמצם ב-2% למרות עלייה של אחוז, במונחים של שנה לשנה, ברבעון הרביעי: ב-2018 נמכרו 1.39 מיליארד טלפונים חכמים לעומת כ-1.37 מיליארד ב-2019. חמש המובילות מכרו ב-2019 עוד יותר מכשירים לעומת כל היצרניות האחרות כשחלקן היחסי גדל ב-13%, כולל 5% ברבעון האחרון של 2018. הרבעון הרביעי של 2019, כמו בכל רבעון רביעי בחמש השנים האחרונות, האיר פנים לאפל, שמכרה 78.4 מיליון יחידות iPhone, יותר מכל יצרנית אחרת, ותפסה את המקום הראשון, עם עלייה של 9% לעומת הרבעון המקביל ב-2018. אבל למרות המכירות האדירות הללו, שמראות הצלחה יפה של מכשירי משפחת ה-iPhone 11, אפל בראייה השנתית הייתה היחידה שירדה בין חמש היצרניות המובילות, ומדובר בירידה משמעותית של 7% לעומת 2018 וצלילה אל מתחת לקו ה-200 מיליון יחידות - המעט ביותר שמכרה החברה מאז 2014 לאורך שנה שלמה. אצל וואווי התמונה הפוכה. היא סגרה את 2019 עם מכירות של 240.6 מיליון מכשירים, עם 17.6% נתח שוק, ועם עלייה מרשימה של 17% בשוק מצומצם. החרם לא משפיע? ברבעון הרביעי תמרורי האזהרה התחילו לצלצל וחזק: היא איבדה 7% לעומת הרבעון הרביעי של 2018, וזה הרבעון הראשון מזה יותר משנתיים שהיא חווה ירידה. היא היחידה בחמישייה שירדה ברבעון הזה. שיאומי עלתה ב-23% בין הרבעונים המקבילים, אבל ההשוואה היא מול הרבעון הכי גרוע שלה בשלוש השנים האחרונות. ברמה השנתית היא עלתה 4% ל-125.5 מיליון מכשירים, ונתח שוק של 9.2%. גם אופו עלתה ב-4% ומכרה 102.2 מיליון יחידות ונתח השוק השנתי שלה 8.8%. סמסונג ממשיכה לשמור על היתרון ברמה השנתית, עם עלייה קלה של 2% במכירות אל כמות של 298 מיליון טלפונים חכמים. נתח השוק שלה הוא 21.8% ובמצב העניינים הנוכחי היא כנראה תשמור על מעמדה גם ב-2021.

אפל הודיעה אתמול (ש') כי תסגור את כל החנויות והמשרדים הארגוניים הרשמיים שלה בסין, עד ל-9 בפברואר, לנוכח החשש מפני התפרצות נגיף הקורנה בכל רחבי העולם, והעלייה במספר הנפגעים וההרוגים, שהוכפל בתוך שבוע. הענקית מקופרטינו הודיעה כי תסגור את כל משרדיה, 42 החנויות הקמעונאיות ומרכזי הקשר ברחבי היבשת הסינית, וזאת לאחר שנרשמה החמרה בהפצת נגיף הקורונה, שפגע עד כה, לפי הדיווחים מסין, בקרוב ל-14,500 שנדבקו בו, רובם ככולם סינים, והרג כ-304 בני אדם. מוקדם יותר השבוע סגרה אפל שלוש חנויות בסין, בגלל חששות להתפשטות הנגיף, אבל כעת היא מרחיבה את ההשבתה. על הפסקת וסגירת הפעילות של הענקית מקופרטינו בישרה לראשונה סוכנות הידיעות רויטרס בתחילת יום אתמול (ש'), ואפל אישרה את הדברים בהצהרה לתקשורת. מהחברה נמסר כי ההחלטה התקבלה "מתוך שפע של זהירות והיא מבוססת על העצות האחרונות של מומחי בריאות מובילים". אפל הוסיפה כי "המחשבות שלנו עם האנשים המושפעים באופן המיידי ביותר מווירוס הקורונה, ועם מי שעובדים מסביב לשעון כדי ללמוד ולהכיל אותו". ענקית הטכנולוגיה מסרה כי היא מצפה לפתוח מחדש את החנויות "בהקדם האפשרי", ונקבה בתאריך ה-9 בפברואר כיעד להתנעה מחודשת של פעילותה במדינה, למרות שכרגע הדברים לא בהירים. עם זאת החברה בישרה כי חנות האונליין שלה בסין תישאר פעילה. [caption id="attachment_309312" align="alignnone" width="600"] נגיף הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] טווח רחב למשקיעים מחשש להשפעה על עסקים החברה לא הסכימה להגיב בנוגע להשפעת ההתפרצות על עסקיה אולם בשיחת רווחים שנערכה ביום ג' שעבר אמר מנכ"ל החברה, טים קוק, כי ההתפרצות השפיעה על תנועת הלקוחות ל-42 החנויות הקמעונאיות שלה במדינה, וזאת על אף שאפל הקפידה לשמור במקום ניקיון עמוק וייסודי מתוך זהירות. ביום ג' אמר קוק כי אפל מגבילה את הנסיעות למדינה בעקבות ההתפרצות הנגיף המסוכן וכן הבטיח כי החברה עובדת על תכניות להתמודדות עם אובדן ייצור אפשרי מספקיה בווהאן - העיר שבה החלה ההתפרצות, ושהיא ביתם של כמה מהספקיות של הענקית האמריקנית. סין חשוב לשורה התחתונה של אפל - כחמישית מכלל המכירות של יצרנית ה-iPhone מקורן בסין. בנוסף החברה מעסיקה ישירות כ-10,000 עובדים ברחבי המדינה, כך הצהירה אפל בעבר. קוק ציין כי אפל לקחה בחשבון את ההשפעות הפוטנציאליות של נגיף הקורונה על מכירותיה בהנחיות ההכנסות שלה לרבעון הנוכחי, ולכן סיפקה טווח הכנסות רחב מהרגיל, בין 63 ל-67 מיליארד דולר. "אתם יכולים לראות לפי הטווח שהוא צופה רמה מסוימת של בעיות שם", אמר קוק ל-CNBC ביום שלישי. "אחרת לא היה לנו טווח של 4 מיליארד דולר". ביום ה' האחרון נודע כי גוגל סגרה את משרדיה במדינה וכן השביתה את פעילותה גם במטות שלה בהונג קונג וטייוואן. יצוין כי מספר חברות טכנולוגיה נוספות, בהן פייסבוק ומיקרוסופט הענקיות, צמצמו גם הן את הנסיעות של נציגיהן לסין וממנה. יתרה מכך, חברות טיסה שונות, כולל אל על הישראלית, הפסיקו את טיסותיהן לסין וממנה עד יעבור זעם. דלתא איירליינס, יונייטד, לופטהנזה, אייר קנדה ובריטיש איירווייס - כולן ביטלו באופן זמני את כל טיסותיהן למדינה בתגובה להתפרצות הווירוס, ועשו זאת תחת לחץ מצד איגודים המייצגים את עובדיהן ואזהרות חדשות מצד גורמי בריאות הציבור. גם חברות שעניינן אינו טכנולוגיה, ביניהן מספר קמעונאיות ענק, כולל סטארבקס, איקאה, H&M ומקדונלד'ס, סגרו זמנית - חלקית או באופן מלא - את פעילותן בסין מטעמי זהירות. חברת דיסני סגרה את שערי פארקי השעשועים שלה בשנגחאי ובהונג קונג.

ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ בשמונה השנים האחרונות, תפרוש מתפקידה באפריל הקרוב. את מקומה ימלא ארבינד קרישנה. בחודשיים הקרובים השניים יערכו חפיפה. קרישנה, שהצטרף לענק הכחול ב-1990, משמש כיום כסגן נשיא בכיר למחשוב ענן ולתוכנה קוגנטיבית. לפני כן פעל בחברה בעולמות אבטחת התוכנה וניהול מידע. קרישנה הוא שהוביל את המהלך לרכישת ענקית הקוד הפתוח רד האט באוקטובר 2018, תמורת 34 מיליארד דולרים במזומן. הייתה זו הרכישה הגדולה אי פעם של הענק הכחול, ביותר ממאה שנות קיום החברה. מטרת הרכישה הייתה להגדיל ליבמ את נתח השוק בתחום ההולך וצומח של מחשוב ענן, בו היא נמצאת מאחור - לעומת AWS, מיקרוסופט וגוגל. [caption id="attachment_263639" align="alignnone" width="600"] ג'ים וויטהרסט, מנכ"ל רד-האט. צילום: יח"צ[/caption] לאחר הרכישה, היו דיבורים על כך שג'ים וויטהרסט, מנכ"ל רד האט, הוא שיחליף את רומטי, אולם הדבר לא קרה. במקום זאת, וויטהרסט קיבל את אחד משלושת התפקידים של רומטי – נשיא יבמ. רומטי, שכאמור, תעזוב באפריל את תפקידה כמנכ"לית, תמשיך לשמש יושבת ראש הנהלת החברה, עד סוף השנה. [caption id="attachment_288625" align="alignnone" width="600"] ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ הפורשת. צילום: פלי הנמר[/caption] לא מעט דובר בשנתיים האחרונות על עזיבתה של רומטי, בת ה-62, את תפקידה, שכן הנוהג בענק הכחול הוא שהמנכ"לים מסיימים את תפקידם בגיל 60. קרישנה הוא בן 57 ואילו ווייטהרסט בן 52. אנליסטים ציינו כי זה עשורים רבים לא פוצלו תפקידי היו"ר והנשיא בחברה. ההסבר שלהם לפיצול היה ברצון שקרישנה, המנכ"ל המיועד, המעורה בעסקי יבמ, יוביל את החברה בהיבט הטכנולוגי והניהולי - ואילו ווייטהרסט, הנשיא הבא, יביא להזרמת דם חדש בשלושה מישורים הקשורים ביניהם: קידום עסקי הענן של יבמ, המשך קידום עסקי רד האט, ושילוב עסקי יבמ ורד האט. רומטי עבדה ביבמ ארבעה עשורים. היא מונתה לתפקיד באוקטובר 2011 והחלה בו ב-2012. רומטי הייתה האישה הראשונה בתפקיד מנכ"ל יבמ. לפני כן הייתה ממונה על תחומי המכירות, השיווק והאסטרטגיה בחברה. היא ניהלה כמה מהחטיבות החשובות ביותר של יבמ, מההקמה של חטיבת IBM Global Business Services ועד לפיתוח של יחידת Growth Markets. כמנכ"לית, היא בנתה מערך הדוק של קשרים עם ממשל טראמפ. במשך שמונה השנים שלה בתפקיד, הענק הכחול ביצע 65 רכישות של חברות, כשהגדולה והחשובה היא של רד האט. היא המשיכה את המהלך של קודמה, סם פלמיסיאנו, ודחפה את החברה לעבר עולמות התוכנה בעלי ערך מוסף, ביניהם מחשוב קוגניטיבי, מחשוב קוואנטי ובלוקצ'יין. תחת הנהגתה, יבמ נפטרה מכמה מעסקי החומרה שלה, ביניהם יחידת השרתים שנמכרה ללנובו ב-2014, ועסקי ייצור השבבים שלה. רומטי נאבקה בלא מעט חזיתות במהלך כהונתה, ביניהן נתח השוק הנמוך של החברה במחשוב ענן: יבמ מדורגת לפי גרטנר כחמישית בתחום תשתיות הענן, עם נתח שוק של פחות מ-2%. לרומטי גם לא סייעה העובדה ששוק הבינה המלאכותית צמח יותר מהר מהצמיחה של הענק הכחול בתחום. במהלך תקופתה מניית החברה איבדה יותר מ-25% מערכה, בעוד, לשם השוואה, ענקית אחרת, מיקרוסופט, הצליחה לצמוח אותה עת ביותר מ-500%. רק 33 נשים משמשות כמנכ"ליות בין חברות פורצ'ן 500, נתון נמוך של 7%, הנמצא בצמיחה זה שני עשורים. בענף ה-IT המצב אינו טוב יותר. כך, לצידה של רומטי היו כמה נשים: צפרא כץ, הישראלית לשעבר, מנכ"לית אורקל; מג ויטמן, נשיאה ומנכ"לית HPE לשעבר; אורסולה ברנס, לשעבר מנכ"לית זירוקס; מריסה מאייר, לשעבר בכירה בגוגל ומנכ"לית יאהו; דיאן גרין, מייסדת VMware ועד באחרונה מנכ"לית גוגל קלאוד; סוזן וויציצקי, מנכ"לית יוטיוב מבית גוגל; ושריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק.

זהירות: על רקע החששות הכבדים מפני התפשטות וירוס הקורונה במדינות בעולם, פושעי סייבר מנצלים את המצב כדי להפיץ נוזקות ורושעות – כך לפי הודעה שפרסמה חברת שירותי הייעוץ האנגלית גלובל-דטה (GlobalData). לדברי לוסי אינגהאם מגלובל-דטה, "ייתכן שאיום חמור יותר מהווירוס עצמו הוא הוזקה שכבר מופצת במקומות שונים בעולם על ידי פושעים חסרי לב, שמנצלים את הפחד מפני המחלה". לדבריה, לאחר שאובחן המקרה הראשון ביפן ב-15 בינואר, החלו להסתובב אי-מיילים שנראים כאזהרות בנוגע להתפרצות הווירוס מגורם רשמי ממשלתי. לאי-מייל מצורף קובץ וורד, עם כותרת בהולה, שמאיצה במקבל לפתוח אותו. כאשר פותחים את הקובץ, מופיעה הודעה שנראית מאת Office 365, המבקשת מהמשתמש לשנות את ההגדרות כדי שהמסמך לא יהיה במצב מוגן. גם כשעושים זאת, אין שום מידע לגבי הווירוס או משהו אחר, אבל הפעולה הזאת גורמת להפעלה של נוזקה זדונית במיוחד, בשם אימוטט (Emotet), שנועדה לגנוב נתונים פיננסיים, סיסמאות גישה לחשבונות בנק, ומידע אישי נוסף. "נוזקת אימוטט כבר קיימת מזה זמן, והופכת נפוצה יותר ויותר בקרב תוקפים, שמשתמשים באירועים חדשותיים חשובים כדי לפתות קורבנות שיאפשרו את הפעלתה", ציינה אינגהאם.

ארקסרב, מחלוצות התוכנה להגנת נתונים, תעמוד למכירה על ידי מרלין אקוויטי, הבעלים שלה. המהלך מגיע שבועיים בלבד לאחר שספקית אחרת להגנת המידע, Veeam, נרכשה על ידי קרן ההשקעות הפרטית אינסייט פרטנרס, תמורת כחמישה מיליארד דולר. אקוויטי, כך דווח ב-PE Hub, רוצה למכור את ארקסרב לקרן השקעות פרטית אחרת, לאחר שתעשה תיחור בין כמה הצעות שהיא תקבל. על פי מספר מקורבים לעסקה העתידית, המחיר של הנרכשת יעמוד על 400-500 מיליוני דולרים. ארקסרב ומרלין אקוויטי לא הגיבו לדיווח. ארקסרב הוקמה בשנת 1983 בשם Cheyenne Software. ב-1996 היא נרכשה על ידי CA, תמורת סכום שלא פורסם. ב-CA, היא פעלה כחטיבה נפרדת עם מותג נפרד, והרוכשת המשיכה לפתח את מוצריה. ארקסרב, מהראשונות לפעול בשוק הגנת המידע, הייתה במשך זמן רב בבעלות CA ופעלה שם כחטיבה. ביולי 2014 היא מכרה את ארקסרב למרלין אקוויטי בסכום שלא פורסם. באפריל 2017 ארקסרב רכשה טכנולוגיה לארכוב מיילים, כיום תחת המותג Arcserve UDP Archiving. ביולי אותה שנה היא רכשה את זטה, ספקית פתרונות התאוששות מאסון בענן. הרכישה של זטה נועדה לספק לה יכולות הגנה על נתונים בענן. הנקודה האם זטה תהיה חלק מארקסרב שתימכר, או לא – לא הובררה. מאז הרכישה של ארקסרב על ידי מרלין אקוויטי, עברה החברה תהליך השקעה מסיבי בפיתוח ושדרוג פתרונותיה, ומערך המכירות והשותפים שלה ברחבי העולם. כיום מספקת ארקסרב פתרונות בתחומי הגנה על המידע, גיבוי ושחזור - לקשת רחבה של פלטפורמות ואפליקציות. פתרון ה-Arcserve Unified Data Protection שלה מציע התקן ייעודי (Appliance) ותוכנה אינטגרטיבית בתצורות "שגר ושכח" עבור סביבות פיזיות, וירטואליות - ובענן של ארקסרב. לארקסרב יש עשרות אלפי לקוחות ב-150 מדינות ברחבי העולם.

ה-FBI בדקה האם NSO הישראלית, הפועלת בעולם הסייבר ההתקפי, הייתה מעורבת בפריצה לטלפונים של ארגונים ואזרחים אמריקניים; כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס בסוף השבוע. חשד נוסף אשר נבדק על ידי הסוכנות הוא האם NSO אספה מודיעין – משמע, ריגלה - נגד ממשלות. הבדיקה, כך דווח, החלה בשנת 2017, עת אנשי הבולשת הפדרלית בחנו האם NSO הסתייעה בהאקרים אמריקנים כדי להשיג קודים הדרושים לפריצה לטלפונים ניידים. לא נמסר באיזה שלב הבדיקה נמצאת. סוכני הבולשת יצרו קשר עם גורמים בתעשיית הסייבר בעקבות תלונה שהגישה פייסבוק בחודש אוקטובר נגד NSO, שלפיה זו האחרונה ניצלה פגם בשירות ההודעות של ווטסאפ, כדי לפרוץ ל-1,400 משתמשים. מהבולשת הפדרלית נמסר, כי היא אינה מאשרת או מכחישה את קיומן של בדיקות, על פי המדיניות הנהוגה במשרד המשפטים. לפני כשבועיים פורסם כי הטלפון של ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון והבעלים (באופן פרטי, שלא דרך אמזון) של הוושינגטון פוסט, נפרץ ב-2018 באמצעות סרטון וידיאו זדוני וכי את הקובץ שלח אל בזוס יורש הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. על פי הגרדיאן, הקובץ הזדוני נשלח ממספר הווסטאפ של בן סלמאן. המידע שנקצר מהטלפון של בזוס נועד, לפי החשדות, לצורך סחיטתו וניסיונות להשתיק את הביקורת הנמתחת בעיתונו על ערב הסעודית בכלל ועל יורש העצר בפרט. חוקרים עצמאים של האו"ם, שבחנו לעומק את הנושא, הביעו אמון במסקנות החקירה שהוזמנה על ידי בזוס. אף שהם לא קבעו קביעה חד משמעית, הם כתבו שיש יסוד להניח שהיה במקרה זה שימוש בתוכנה מסוג זו של NSO. בשבוע שעבר פורסם, כי עיתונאי הניו-יורק טיימס, בן האברד, טורגט על ידי תוכנת ריגול, כך לטענת סיטיזן לאב, מכון הפועל באוניברסיטת טורונטו. גם מחלקת המדינה של ארה"ב הודיעה כי היא חוקרת את הנושא. האברד, שעסק במסגרת תפקידו בעיתון בכיסוי הממלכה בהרחבה, פרסם באחרונה ספר העוסק בנסיך בן סלמאן. הוא כתב, כי קיבל ביוני 2018 הודעה בערבית ובה קישור "חשוד" למראה, שחוקרי סיטיזן לאב טוענים, כי מקורו בתוכנת NSO שנמכרה לסעודיה. חברת הסייבר הישראלית טענה, כי מדובר בפרסום שנועד לקדם את ספרו של האברד. מ-NSO נמסר כי "הדיווח האמור מתייחס לבדיקה שנעשתה לפני שלוש שנים ואיננו מכירים שבדיקה כזו התקיימה. NSO מעולם לא קיבלה פנייה מגורם כלשהו, ולכן מאמינה שהדיווח פשוט לא נכון. עם זאת, וכפי שביקשנו בשבוע שעבר, אנחנו קוראים ודורשים שתפתח חקירה מיידית של האו"ם והרשויות האמריקניות, אשר תחשוף באופן חד וברור את האמת, מי הם האחראים לכל הפרשיות שפורסמו ומי דואג להפיץ את השמועות השקריות והזדוניות כלפי החברה. על אף כל הניסיונות להכפיש את החברה, NSO תמשיך לפעול על פי חזונה, ותמשיך להציל חיי אדם בארץ ובעולם באמצעות טכנולוגיה ישראלית שנועדה להבטיח עולם טוב ובטוח יותר".

אמזון פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון האחרון של שנת 2019 ולשנה כולה וחשפה תוצאות עסקיות טובות במהלך שתי התקופות. בנוסף, הנהלת אמזון פרסמה תחזית חיובית לגבי הרבעון הראשון של שנת 2020. רבעון רביעי הוא תמיד רבעון טוב, שכן מדובר ברבעון החגים: חג המולד וראש השנה, ובכלל - בעונת הקניות המסורתית. ולמרות זאת, המשקיעים מרוצים גם מהתוצאות וגם מהתחזית, וזה בא לידי ביטוי בעלייה בשער המנייה, מה שמקרב את שווי השוק של אמזון לטריליון דולר. הביצועים היו, כאמור, טובים, ובמהלך שנת 2019 החברה הציגה הוצאות כלליות של 266.07 מיליארד דולר -  עלייה של 20.69%, שמשקפים עלייה של 45.61 מיליארד דולר. ההכנסות גדלו ב-47.37 מיליארד, ל-280.52 מיליארד דולר - עלייה של 20.34%. ההוצאות הכלליות של החברה גבוהות מאוד, אך יש לשים לב שמדובר בהשקעות שבסופו של דבר הגידול המתמיד בהכנסות מוכיח שהיו מוצדקות ומתוחכמות. הגידול בהוצאות, שהיו כאמור קטנות מהגידול בהכנסות, השפיע לטובה על הרווחיות ובמהלך השנה הקלנדרית הרווח התפעולי גדל ב-17.07%, ל-14.54 מיליארד, ואילו הרווח הנקי גדל ב-15.04%, ל-11.59 מיליארד. במהלך הרבעון המדווח תוצאות דומות - ההוצאות הכלליות גדלו ב-21.81%, ל-83.56 מיליארד, שמשקפים עלייה של 14.96 מיליארד. ההוצאות גדלו פחות מהגידול בהכנסות. אלו גדלו ב-15.05 מיליארד, ל-87.44 מיליארד - עלייה של 20.8%, גבוה מתחזית האנליסטים שהעריכו הכנסות של 80 מיליארד בלבד. בסעיפים הגולמיים הרבעוניים, ההוצאות גדלו ב-20.52%, ל-53.98 מיליארד, הרווח הגולמי גדל ב-21.25%, ל-33.46 מיליארד. רווח גולמי שולי של 38.27%, לעומת 38.13% ברבעון המקביל אשתקד. בסעיפים התפעוליים גידול דו ספרתי בהוצאות, של 24.23%, ל-29.58 מיליארד דולר. הרווח התפעולי עלה בשיעור קל של 2.46% בלבד, ל-3.88 מיליארד דולר. הכנסות המימון נטו גדלו מאוד, ב-610 מיליון, ל-174 מיליון, לעומת הוצאות מימון של 436 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח החברה בא לידי ביטוי בחבות המס, שגדלה ב-140.37% ל-786 מיליון דולר. הרווח הנקי גדל ב-7.96%, ל-3.27 מיליארד. רווח נקי למנייה מדולל של 6.47 דולר, שמשקף עלייה של 7.12%. בהנהלת אמזון מעריכים שבמהלך הרבעון הראשון של שנת 2020 ההכנסות ינועו מ-69 מיליארד דולר ל-73 מיליארד דולר - עלייה של בין 16% ל-22%, לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. ג'ף בזוס, מנכ"ל החברה, אמר בעקבות פרסום התוצאות כי "החברה משפרת בצורה מתמדת את השירותים שהיא מציעה ללקוחותיה, ומינויי ה-PRIME ממשיכים לעלות. ברבעון האחרון של השנה מספר המצטרפים עלה יותר מבכל רבעון אחר. נכון לסוף השנה יש לנו 150 מיליון מינויי PRIME בכל רחבי העולם".

שם ותפקיד: אביטל ינובסקי בעלים של גיוון בהיי-טק. מומחית בגיוון בהיי-טק – מלווה אנשים מוכשרים שיש להם את היכולות להשתלב בתעשייה ומסייעת להם להתאים את הידע שלהם לנדרש בתעשייה ולהתגבר על חסמים, אתגרים, מגבלות, מוגבלויות, שבגללם הם לא מתקבלים לעבודה. מייעצת גם לחברות שרוצות ליישם גיוון שעובד באמת. ותק בתפקיד: 10 שנים תפקידים קודמים: דירקטורית בכירה לשירותים מקצועייים בכירה בחברת מרקדו, שותפה בסטארט-אפ שפיתח אלגוריתמים לשיבוצים, מפתחת תוכנה בכמה פרויקטים ביטחוניים בחברת טכ"ם (חלק מנס טכנולוגיות). השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומינהל ופיקוח מאוניברסיטת בר אילן. התחלתי את דרכי הטכנולוגית בתיכון והתגייסתי לממר"מ. סיימתי קורס תכנות ונשארתי להדריך בביה"ס. משפחה: נשואה באושר לאילן, בכיר בתעשייה שלנו, ואנחנו הורים גאים לשתי בנות שלמרות שבהתבגרותן הסבירו שלא יעבדו כמו אבא ואמא בהיי-טק  ונפלו קרוב מאד לעץ... הבכורה עם תואר שני בהנדסת מערכות מידע, עובדת כחוקרת נתונים בחברה בינלאומית, והצעירה לומדת לתואר ראשון בטכנולוגיית מזון. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?  למדתי תוכנה כבר בתיכון, התחום ריתק אותי ולכן התגייסתי לממר"ם. השאר היסטוריה... הקריירה הנוכחית שלי משלבת את האהבה שלי להיי-טק והרצון לסייע לכל מי שיכול להיות חלק מהקסם הזה ולשנות את העולם. אני עדיין עוקבת בעניין אחרי השינויים וההתפתחויות בתעשייה, מתרגשת מפיתוחים טכנולוגיים ונהנית להשתתף בכנסים טכנולוגיים ולדבר טכנולוגיה (טוב, בשנים האחרונות יותר להקשיב) עם אחרים. מה את אוהבת בעבודה שלך? כל אדם הוא עולם ומלואו עם שאיפות מקצועיות, חלומות, וגם קשיים, לפעמים מורכבים מאוד. העבודה שלי רצופה אתגרים, אבל לדעת שאני עוזרת לאנשים למצוא את מקום העבודה שמתאים להם, שהם מנצלים את היכולות שלהם ותורמים לארגון שבו הם עובדים, כמו כולם, שווה הכל. וכמובן, גם לשמוע את המנהלים בחברות מרוצים, מרגישים שגם אם ההתחלה לפעמים דורשת קצת יותר השקעה, שילוב של עובד "שונה" בצוות נתן להם סיפוק אחר לגמרי בעבודה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?  כיום אין אפליה מכוונת אבל בהחלט יש עוד הרבה מה לעשות, החל ממערכת החינוך, גם בצד שלנו, הנשים, וגם בצד המעסיקים, כדי שהשילוב יהיה טבעי יותר. הרבה שנים הייתי עיוורת לעניין. עבדתי בתעשייה, התקדמתי, הייתי מוערכת וזה בכלל לא העסיק אותי. רק אימא שלי מעולם לא הבינה מה אני בדיוק עושה ולמה אני עובדת כל כך הרבה שעות כאשה וכאימא. בתחילת העיסוק בגיוון אפילו לא הבנתי למה מתייחסים אל נשים כחלק מאוכלוסיות הגיוון. הרי אנחנו ממש לא מיעוט!  אבל ההעמקה בגיוון, על הפוטנציאל שלו וכל המורכבויות הכרוכות בו חידדה אצלי גם את ההבנה שנשים עוד לא משתלבות בתעשייה באותו אופן כמו גברים, שיש חסמים ייחודיים שלנו הנשים, ואצל המעסיקים עצמם, ולכן גם נשים הן חלק מהאוכלוסיות שצריך לפעול  כדי שישתלבו יותר מהן, כדי שירגישו בנוח בעבודה וכדי שיתקדמו ויהוו Role Model עבור נשים אחרות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? זה התחיל מאד רע עבורי - באחד הראיונות הראשונים שלי כשהשתחררתי מהצבא, ראיין אותי מנהל, ודי בבוטות הסביר לי שהוא מבין שאני נשואה טרייה והוא חייב להבין מתי אכנס להריון, כי אז כבר לא ממש אהיה בעבודה. הסיטואציה הייתה מאד מביכה ומשפילה עבורי, וגם היום, אחרי יותר מ-30 שנה, כשאני מספרת על זה, האירוע עדיין מכעיס אותי נורא. החלטתי שעבורו אני לא אעבוד ויהי מה. פה ושם הרגשתי שיש "קליקות של גברים", שגברים שנשארים מאוחר בעבודה כי לא דחוף להם לחזור הביתה לילדים סוגרים עניינים ביניהם, וזה הרגיז אותי לגלות שלא הייתי חלק מהדיון. זו לא ממש אפליה, אבל בוודאי לא הכללה והענקת תחושת שייכות חזקה.