"בשנים האחרונות אנחנו עדים להופעה של מתקפות כופרה, בהן האקרים פרצו לארגונים והצפינו מידע עד לשחרורו תמורת כסף. השבתה של ארגון דיגיטלי כיום, כשהכל נסוב סביב המידע וכל ארגון מטפל במידע רב - היא הרסנית. מעבר למחיקה, הצפנה או השבתת שירותי מידע, אנחנו רואים שההאקרים מחפשים את אמצעי הגיבוי, על מנת להרוס אותם ולהרוס את העותקים שלהם שנועדו לצרכי התאוששות", כך אמר ערן שפיץ, מנהל תחום DPS בדל טכנולוגיות ישראל. שפיץ דיבר אתמול (ג') בכנס וירטואלי שערך הסניף הישראלי של ענקית ה-IT ונושאו היה פתרונות להגנה בסייבר. את הכנס הפיקה קבוצת אנשים ומחשבים. בדבריו הזכיר שפיץ כמה מתקפות מפורסמות. הוא ציין שהמתקפה הראשונה שבה נעשתה פגיעה בעותקי הגיבוי הייתה באירוע הסייבר נגד אולפני סוני ב-2014. עוד הוא ציין את המתקפה על ארגוני בריאות בעולם בכלל ובבריטניה בפרט, ב-2016 וב-2017 - מתקפת NoPetya. זו פגעה, בין השאר, בענקית הספנות מירסק והסבה לה נזקים כספיים של 300 מיליון דולר. מתקפה נוספת הייתה על אחת האוניברסיטאות, שבה "דבר ראשון השביתו את תוכנת הגיבוי", אמר. "ב-76% מאירועי הסייבר שבהם ההאקרים מצפינים מידע, המניע הוא פיננסי ונובע מהרצון של הפצחנים להרוויח כסף", אמר. "גרסאות הטרויאנים, או הכופרות, הן מועטות: ניתן לראות את אותה גרסה בסיסית משתכפלת עם תוספות. נתון מדאיג הוא שהארגון לא יודע כמה זמן ההאקר 'בילה' אצלו בטרם התגלה. עוד נתון בעייתי הוא שרק 24% מהארגונים מרוצים מיכולתם לזהות אירועים ולחקור אותם. זה נתון נמוך, שמשמעותו היא שרוב הארגונים לא יודעים לזהות אירוע ואין ביכולתם לחזות אותו בטרם הוא קורה. בנוסף לנזק הכספי הישיר, ארגון שאינו מתפקד, כזה שנמחק לו מידע קריטי או שהאתר שלו לא זמין - משמעותם של כל אלה עבור הארגון היא להיות או לחדול".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "הדרכים המסורתיות להתגונן אינן מספיקות", אמר שפיץץ "אם נעשית הצפנת מידע מראש - עדיין ניתן למחוק אותו, להצפינו שוב או להרוס את האמצעי המאחסן. אם מבוצעת שמירה של הנתונים בקלטות - הן עלולות להיהרס ולשחזר מהן זו פעולה האורכת זמן רב, חודשים". פתרון ההתאוששות ממתקפת סייבר של דל שפיץ דיבר על Dell EMC Cyber Recovery, פתרוןן ההתאוששות ממתקפות שפיתחה החברה, המספק עותק מנותק לחלוטין מהארגון. "הנתונים הקריטיים לארגון נמצאים בסביבה מבודדת ונעולים, מה שמכונה Cyber Vault. שם, עותקי המידע מנוהלים בצורה חכמה וממוטבת. כאשר הסביבה נפתחת לצרכי ניתוח, תוכנת הניתוח, CyberSense, יודעת מי טיפל בעותק, למשל מנהל האבטחה בארגון או האקר, והאם מדובר בעותק חשוד או תקין. עם סיום הסנכרון, שהינו חד כיווני, הסביבה ננעלת שוב". לדבריו, "הפתרון שלנו ייחודי: אין מתחרה בשוק שמייצר עותק מנותק לחלוטין. הגישה שלנו נבנתה מתוך מענה לגופים ביטחוניים בעולם והפתרון מותאם ללקוחות ארגוניים בכל גודל, אגנוסטי לתוכנות הגיבוי ו-'מדבר' עם רובן, לרבות אלה של קומוולט, וים, וריטאס ו-HPE". עוד הוא ציין כי "ערכנו בשנה החולפת כמה פרויקטים אסטרטגיים בתחום. כיום, יש בו התעניינות רבה, ואני מעריך שהשנה המגמה תימשך".

ה-FBI הוציא התרעה מפני גידול בהיקף הפריצות לפלטפורמות שיתופיות לשיחות וידיאו, שהוא מכנה "הפצצת זום", Zoom-bombing, על רקע ריבוי השימוש בטכנולוגיות אלו בשל מגיפת הקורונה. הבולשת הפדרלית מסרה, כי קיבלה בשבועות האחרונים דיווחים רבים על שיחות ועידה בווידיאו, ובמקרים מסוימים, על כיתות לימוד מקוונות – שהאקרים פרצו אליהן וערכו שיבושים, דחפו תמונות פורנוגרפיות, או הכניסו טקסט או חוזי הכולל דברי שנאה, או שפה מאיימת. בשבוע שעבר דווח, כי בבית ספר תיכון במסצ'וסטס, פרץ מישהו לחשבון המורה בכיתה בזמן שהיא ערכה שיעור מקוון, ו"צעק גסויות". אירוע דומה אירע במרץ בבית ספר אחר במסצ'וסטס: לשיחת ועידה בווידיאו הסתנן אדם והציג צלב קרס מקועקע על גופו. דובר של זום אמר לפוקס ניוז, כי החברה לקחה אחריות על אבטחת הפלטפורמה שלה וכי היא "מביעה דאגה עמוקה לשמוע על אירועים שכאלה, הכוללים מתקפות מהסוג האמור". עוד ציינו בזום, כי הם מעודדים משתמשים אשר מארחים פגישות וידיאו מרובות משתתפים לבדוק את הגדרות האבטחה ולדווח על אירועים שכאלה לצוות התמיכה שלה. זאת, על מנת ש"תוכל לנקוט פעולות המתאימות". הבולשת הנפיקה שורת הנחיות למשתמשים, בהן: "כשאתם משתמשים בזום בכיתות מקוונות, מומלץ למורים להפוך את הישיבות לפרטיות ולדרוש סיסמה, או להשתמש ב- the waiting room feature (תכונת 'חדר ההמתנה'). זאת, כדי לשלוט בכניסה של אנשים נוספים". עוד מציינים בבולשת, כי "יש לשלוח קישורים לשיחת הוועידה או לכיתה המקוונת - ישירות למשתתפים פרטניים. לעולם אסור להיות זמינים בפומבי בפוסטים של המדיה החברתית". לבסוף, הנחו ב-FBI, כי "מי שמנהלים את שיחת הוועידה בזום צריכים לשנות את אפשרות שיתוף המסך ל-Host Only". יותר ויותר אזרחים ברחבי העולם משתמשים בשבועות האחרונים בזום ובסקייפ כדי לחוות מראית-עין של שגרת חיים, בעוד שהם תקועים בבית. בחודש מרץ שימשו פלטפורמות אלה לטקסים דתיים, בבתי ספר ואפילו - לדייטים...

אם אתם יושבים עכשיו בבית, סביר להניח שאתם עסוקים בהזמנת משלוחים, או מחכים למשלוח אחד או יותר. מסתבר שגם ההאקרים הבינו שזה התחום החם החדש, כך עולה מדו"ח שפרסם פול דאקלין, החוקר הראשי של סופוס. דאקלין איתר בימים האחרונים מאמצים של האקרים לנצל את העובדה, שהקורונה שלחה הביתה מיליוני אנשים ברחבי העולם. השבוע חזר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, על ההנחיה לקנות בעיקר במשלוחים. גם במרבית מדינות העולם פועלת האוכלוסייה תחת ההמלצה להגביל את היציאה לקניות. במקביל, נסגרו חנויות רבות שהוגדרו כלא חיוניות. כאשר חברות המשלוחים פועלות תחת עומס מרבי עם זמני משלוח ארוכים, טבעי שאנשים יהיו דרוכים להודעות כמו זו: "המשלוח שלך אינו יכול להגיע היום ליעדו – אנא אשר בקישור XXXX". במקרה זה, כתובת ה-URL שהופיעה בהודעה כוללת שם דומיין מקוצר עם רצף עוקב של אותיות ומספרים – קישור נפוץ בהחלט בהודעות טקסט, מאחר שהוא מסייע להתמודד עם מגבלת התווים הקיימת בסמס. מאחר שאף אחד לא רוצה לראות את גלילי נייר הטואלט שהוא מצפה להם כל כך הולכים לאיבוד בגלל שגיאה קטנה בכתובת, מפתה מאוד ללחוץ על הקישור כדי לנסות להבין מה קרה. כפי שניתן לראות, לאתר יש סימון HTTPS - שמשמעותו שהתעבורה אל האתר מאובטחת. אבל האתר עצמו הוא העתק מוצלח של משרד הדואר הקנדי. במקרה שאתם תוהים לגבי תעודת ה-HTTPS - כך זה נראה בדפדפן פיירפוקס כאשר לוחצים על סימן המנעול הירוק כדי לבחון את פרטי התעודה: השרת מריץ שירות אירוח נפוץ, בשם cPanel - אשר מספק תעודות באופן אוטומטי. מדובר בהיבט חיובי, כיוון שתעבורת רשת שאינה מוצפנת ניתנת ליירוט ולשינוי בקלות רבה מדי. אך כפי שמודגש בתמונה הזאת, התעודה נוצרה ב-24.3.20, בדיוק באותו היום בו החל קמפיין ההונאה. כאשר משלוח מתעכב בגלל הפרש של שלושה דולרים, אפשר להניח שרוב האנשים יסכימו לשלם מיידית ולהתווכח אחר כך, רק כדי לא לאבד את המשלוח שהם מצפים לו. בשלב הזה מבקשים ההאקרים מהמשתמש לאמת את הכתובת, כפי שנרמז בסמס המקורי ואז, "לעבד" את התשלום על סך שלושה דולרים, באמצעות קבלת פרטי האשראי. אז מה עושים? חוקרי ענקית האבטחה מספקים כמה הנחיות: "אל תיתנו להודעות כאלו לגבור על שיקול הדעת שלכם. העבריינים לא חייבים לדעת שאתם מחכים למשלוח כדי להפעיל מאמצי הונאה. במיוחד בזמנים כאלו, הם יכולים לנחש שאתם מצפים למשלוח, ובהרבה מקרים זה יהיה נכון". "התייחסו להודעות SMS על משלוחים כעדכון - ולא כהזמנה ללחוץ על קישור. הימנעו מללחוץ על קישורים בהודעות כאלו. כאשר אתם מבצעים הזמנה ורוצים לבצע עליה מעקב, היכנסו ישירות לאתר או התקשרו לחנות או לשירות המשלוחים כדי לקבל מידע על המשלוח". "בדקו את שורת כתובת ה-URL. בימים אלה, רוב עברייני הסייבר משתמשים באתרי HTTPS - כיוון שכולם מצפים לסימן המנעול הירוק בשורת הכתובת. אבל המנעול לא באמת אומר שאתה באתר הנכון, אלא רק שאתה נמצא באתר עם אבטחתHTTPS ". "הפעילו במכשיר הנייד מוצר אבטחת מידע, שיעצים את ההגנה המובנית של המכשיר וירחיק אתכם מאתרים מסוכנים". "דווחו באופן מיידי על כרטיס אשראי שפרטיו נחשפו. אם הגעתם לשלב הזנת פרטי אשראי ב'עמוד התשלום' ואז אתם מבינים שמדובר בהונאה, התקשרו למחלקת הביטחון של חברת האשראי. חשוב לזכור, שדי להזין נתונים בטופס ואפילו אין צורך לשלוח אותו כדי לחשוף את המידע לעבריינים, כיוון שהם משתמשים במעקב הקלדות באתר".

כואב אבל פחות: הרבעון הראשון של השנה, שהסתיים אתמול (ג'), היה לא קל גם לשווקי המניות של העולם - בעיקר בגלל משבר הקורונה, שפרץ במהלכו. מניות הטכנולוגיה לא היו שונות, אם כי הירידות במדדי הטק בתל אביב ובניו-יורק היו נמוכות יותר. מדד הטכנולוגיה בנסדא"ק ירד ברבעון ב-2.39%, לשם השוואה, מדד ה-S&P 500, המשותף לחברות שנסחרות בוול-סטריט מכלל המגזרים, צנח ביותר מ-20%. בבורסת תל אביב נרשמה תמונה דומה: מדד הבלו-טק ירד ברבעון ב-14.48% לעומת קיטון של 21.3% במדד הכללי ת"א 125. זה שיורד וזה שיורד יותר המנייה הטכנולוגית הבולטת בוול-סטריט בירידה הרבעונית היא זו של פייסבוק, שקטנה ב-21%. מניית אפל ירדה בקצת יותר מ-15% וזו של גוגל - ב-15%. לעומת זאת, שתי מניות בולטות רשמו עליות: נטפליקס צמחה מאז ה-1 בינואר ב-16% (די מובן, בהתחשב בעובדה שיותר ויותר מאזרחי העולם מסתגרים בבתים) ואמזון עלתה ב-2%. בתל אביב, מניית טלדור קטנה ברבעון ב-32.33%, חילן רשמה ירידה של 23.5%, אמת מחשוב קטנה ב-21.9% ומניית מטריקס - ב-18.9%. בין המניות הנוספות שראו את הצבע האדום: וואן, עם ירידה של 11.83%, מלם תים, שקטנה ב-10.3%, סאפיינס, שירדה ב-14.25%, ונייס, שערכה נכון לסוף הרבעון קטן ב-4% לעומת תחילתו. עד למשבר הקורונה וממנו אם מחלקים את המדדים עד לתחילת השפעת משבר הקורונה על שווקי ההון בעולם ב-20 בפברואר וממנו, רואים שמדד הטכנולוגיות של נסדא"ק עבר מזינוק של 15% לצניחה בשיעור דומה. בה בשעה, ה-S&P 500 צמח מ-20 בפברואר ב-23.4%, בעוד שעד לתאריך זה הוא עלה ב-4.4% בלבד. בתל אביב, מתחילת הרבעון ועד ל-20 בפברואר עלה הבלו טק ב-9.4% בעוד שת"א 125 גדל ב-3.76% בלבד ומתאריך זה הם ירדו ב-22% וב-24.22%, בהתאמה. הסיבה העיקרית לעליות של החברות הטכנולוגיות בחלק הראשון של הרבעון נעוצה בהמשך המומנטום מהרבעון האחרון של 2019, שגם בו רשמו רובן תוצאות חיוביות. מאז תחילת משבר הקורונה הן ירדו פחות מהמדדים הכלליים בגלל אופי פעילותן של החברות - העובדה שהן מגיעות ממגזר ההיי-טק ולא מהמגזרים שנפגעו ראשונים מהמשבר, כגון התעופה, התיירות בכלל וחברות האנרגיה, שסבלו מהירידה החדה במחיר הנפט.

כתב: הילל יוסף. "יותר מ-44 מיליון משתמשים ברחבי העולם מנצלים את יכולות פלטפורמת השיתופיות שלנו, Microsoft Teams. מדובר בזינוק של יותר מפי שניים בתוך שבועות ספורים. ההיקפים הללו אינם מפתיעים, והם משקפים את המעבר המסיבי לעבודה מרחוק וללימוד מהבית, ואת הצמא של הציבור לפלטפורמה", כך אמר ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל. לפני כשבוע ציינה מיקרוסופט שלוש שנים להשקת Teams - פלטפורמה המאחדת את כל שירותי ה-Productivity היומיומיים של המשתמשים לסביבת עבודה אחת - דואר, פגישות וידיאו, שיחות ועבודה על קבצים משותפים. החברה חשפה פיצ'רים חדשים וגם את כמות המשתמשים, ההולכת וגדלה. "טכנולוגיות הרשת הביאו לאפשרות לצרוך תוכן מרחוק ומשם זה התקדם ללמידה מקוונת", הסביר ד"ר סיימון. "למידה מרחוק היא קטגוריית העל, ובתוכה, אחד הסוגים הואe-Learning . אנחנו רואים מהלך מקיף להטמעת כלל הטכנולוגיות". הוא הסביר על שני היבטים הקשורים ללמידה מרחוק: "האחד הוא שילובה לטובת חולים ואנשים בעלי מוגבלות פיזית. השני, לאפשר להתמודד עם אירועי קיצון, שמונעים הגעה לבית הספר, עם רציפות תפקודית למערכת החינוך". שלושת קהלי היעד של Teams ד"ר סיימון אמר כי יש ל-Teams שלושה קהלים עיקריים: תלמידים, סטודנטים ועובדים בארגונים ממגזרים שונים. באשר לתלמידים, הוא אמר כי "ללמד באונליין זה לא כמו ללמד מול כיתה: הפדגוגיה ושיטות ההוראה נדרשות להתאים את עצמן לפלטפורמה הטכנולוגית. מורים מובילים יודעים למנף את הפלטפורמה כדי להטמיע שיטות הוראה מותאמות ולנצל את האינטראקטיביות. יש להבדיל בין צפייה בטלוויזיה - מה מכונה 'הישענות לאחור', בכורסה - ובין עבודה מול מחשב, אז זו 'רכינה קדימה'. אסור לפספס את התלמידים: יש לנצל את הפלטפורמה והלימוד המקוון כדי שההוראה לא תהיה פסיבית, להפעיל את הלומדים, לעבוד בצורה אינטראקטיבית, לערוך סקרים, ולשתף מסמכים וטקסט". "קהל יעד שני הוא סטודנטים", ציין ד"ר סיימון. "הפלטפורמה מאפשרת רב שיח, קבוצות למידה, שיתוף חומר ועבודה משותפת על מטלות, חיברות, יכולת שאלת שאלות, גישה למרצים ולמקורות ידע, התעמקות בלימוד עצמו ולא בכתיבת דברי המרצה, בשל יכולת תמלול ההרצאות, והנגשה של לינקים. עוד יש יכולת לחבר את כלל הלמידה במקום אחד - עם לוח שיתופי. כך מתהדק הקשר של הסטודנטים לתהליך הלמידה". לדבריו, "מעבר ללמידה וחוויית הלימוד המתאפשרות בעזרת הפלטפורמה הדיגיטלית של Teams, המשתמשים בה מקבלים ערך מוסף נוסף. מדובר באוריינות הדיגיטלית, הכוללת את הכישורים והמשמעת של העבודה, וכן שימוש בכלים דיגיטליים. אוריינות דיגיטלית היא אחד מהכישורים הנדרשים של העובדים החדשים, לאור השינויים בשוק העבודה. מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה יכולות לקבל ערך כפול משימוש בפלטפורמות למידה מרחוק, שיעניקו לתלמידים ולסטודנטים כישורים מעשיים ורלוונטיים מאוד לקריירה שלהם". קהל היעד השלישי שד"ר סיימון ציין הוא העובדים, "ולא רק בארגוני היי-טק. העובדים יכולים להיחשף בפלטפורמה למגוון תכנים, כולל הרצאות פרונטליות, עם יכולת ליצור קהילות ידע. מחקרים מראים כי עובדים מבזבזים בין 25% ל-38% מזמנם בחיפוש אחר מידע, מקורות מידע ובעלי ידע. Teams מייעלת את העבודה משמעותית, ומאפשרת גישה ישירה ובלתי אמצעית למקורות הידע ולמומחים בארגון". הוא ציין ש-"בכל קהלי היעד, הדגש הוא על מינוף האינטראקטיביות, כי הידוק הקשר של המשתמשים לאוניברסיטה, לבית הספר ולארגון הוא דבר מאוד חשוב. כמו כן, את כלל תהליכי העבודה והלימוד עוטפים רכיבי אבטחת מידע והגנת הפרטיות". לסיכום אמר ד"ר סיימון כי "המצב המשברי הנוכחי מחייב ארגונים להתמודד עם מציאות שונה מאוד, בתנאי אי ודאות גבוהה, ולאפשר למידה מרחוק לשלושת קהלי היעד. ארגונים שהכינו את עצמם מראש למצב הרבה יותר מוכנים להתמודדות עם המשבר. מיקרוסופט פועלת להנגשת הפלטפורמה שלה בחינם עבור כל ארגון שרוצה התייעלות בצד שיתופיות ועבודה מרחוק. הדיגיטל הפך לתשתית קיומית בארגונים ומאפשר לפעול בשגרה ובחירום. המשבר יאיץ את ההטמעה של פלטפורמות כמו שלנו. Teams מאפשרת לעבוד וללמוד על גבי כל רכיב, על כל מערכת הפעלה - ומכל מקום".

פאלו אלטו הודיעה אמש (ג') כי רכשה את קלאוד גניקס, שמספקת פתרונות SD-WAN לאבטחת הענן, ב-420 מיליון דולר במזומן. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הפיננסי הרביעי של הרוכשת. הנרכשת נוסדה ב-2013, מונה 180 עובדים וגייסה 99 מיליון דולר בארבעה סבבי גיוס. יש לה יותר מ-250 לקוחות ארגוניים, ממגזרי הקמעונאות, הבריאות, התעשייה, הבנקאות וההיי-טק, רבים מהם מרשימת הפורצ'ן 1,000. קלאוד גניקס זכתה בתואר בחירת הלקוחות של גרטנר לשנת 2020 בקטגוריית WAN Edge Infrastructure . מייסדי החברה - קומאר ראמאצ'נדרן, המשמש כמנכ"ל, מאני ראסמרי, הארכיטקט הראשי, ו-ונקאטאראמן אננד, סגן נשיא להנדסה - ימשיכו לעבוד בפאלו אלטו. על פי הרוכשת, "כאשר יישומים ממשיכים לעבור מהדטה סנטר הארגונים לענן ולתוכנה כשירות, והמשתמשים דורשים גישה מאובטחת ליישומים מכל מקום בעולם, ארגונים נאבקים על אבטחת ניהול הגישה למידע הארגוני בצורה מהירה ויעילה. פתרונות הגישה מרחוק כיום הם מורכבים, יקרים ולעתים קרובות לא מאובטחים. ארגונים זקוקים לגישה לכל היישומים מכל המקומות, דרך רשת גלובלית ומאובטחת מבוססת ענן, SASE (ר"ת Secure Access Service Edge)". כך, בעקבות הרכישה, מוצרי ה-SD-WAN של הנרכשת יוטמעו בפריזמה, פלטפורמת ה-SASE של פאלו אלטו. ניקש אורורה, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו, אמר כי "ככל שחברות גדלות והופכות מבוזרות יותר, כך עולה הדרישה לפתרונות זריזים ופשוטים, שעובדים גם בתחום האבטחה". ראמאצ'נדרן, שותף-מייסד ומנכ"ל הנרכשת, ציין כי "החזון שלנו הוא לחולל מהפכה באמצעות רשתות WAN אוטונומיות מבוססות ענן. הרכישה תאיץ את היכולת שלנו בתהליכי אבטחת הארגון והענן". רכישות ביותר משני מיליארד דולר, רבות מהן בישראל יחד עם הרכישה הנוכחית, פאלו אלטו השקיעה ברכישת חברות סכום מצטבר של 2.24 מיליארד דולר. חלק ניכר מהחברות שנרכשו הן ישראליות. בפברואר 2019 היא רכשה את דמיסטו הישראלית תמורת 560 מיליון דולר. טכנולוגיית הגנת הסייבר של הנרכשת מספקת אוטומציה של תגובות לאירועי אבטחה (SOAR). זו מאפשרת לתפעל בצורה מתוזמרת את מערכות אבטחת המידע והגנת הסייבר שונות באמצעות מרכז תפעול אבטחה (SOC) אחד. הצורך בפתרון שכזה נולד על רקע המחסור הכרוני בכוח אדם מקצועי בתחום הגנת הסייבר, לצד הגידול בהיקף וברמת המתקפות, כמו גם ריבוי של הכלים שאמורים לטפל בהם. באפריל 2018 היא קנתה את הסטארט-אפ סקדו, שפיתח מערכת לתחקור ולטיפול בהתראות על מתקפות סייבר. היקף הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו ב-100 מיליון דולר במזומן. חודש לפני כן פאלו אלטו קנתה את Evident.io תמורת 300 מיליון דולר. זאת, על מנת לאבטח בצורה טובה יותר את היישומים של משתמשי הענן בארגונים. פלטפורמת האבטחה של הנרכשת, ESP (ר"ת Evident Security Platform), מאפשרת לחברות מכל הגדלים להקטין את משטח ההתקפה ולשפר את מכלול האבטחה שלהם בענן מלוח מחוונים אחד. במרץ 2017 נוספה לפורטפוליו הרכישות שלה לייט סייבר הישראלית תמורת סכום של כ-130 מיליון דולר. הנרכשת פיתחה פתרונות לזיהוי התנהגות התקפית ברשת. לייט סייבר מאתרת שימוש זדוני במערכות ה-IT של הארגונים על ידי ניטור מתמשך של פעילויות המשתמשים, בין אם אלה מגיעים מחוץ לארגון או מצויים בתוכו. הפתרון ממפה את דפוסי השימוש של עובדי החברה במערכות ה-IT הארגוניות, כמו גם את נקודות הקצה ואת הרשתות עצמן. זאת, כדי לזהות התנהגות חשודה לאורך זמן ולהבחין בין המשתמשים הלגיטימיים לאלה הרעים. במרץ 2014 היא קנתה את סייברה הישראלית תמורת 220 מיליון דולר. תחום עיסוקה של סייברה הוא איומי סייבר שמערכות האבטחה המסורתיות לא יודעות להתמודד איתם. את פאלו אלטו ייסד הישראלי ניר צוק, שהיה מראשוני צ'ק פוינט ובחלוף השנים הפך לאויבה המר. צוק משמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה. כיום יש לה 50 אלף לקוחות ארגוניים ו-5,000 עובדים. לפאלו אלטו שני מרכזי פיתוח ומרכז הפיתוח בתל אביב הוא היחיד של החברה מחוץ למשרדיה הראשיים בארצות הברית. הוא מתמקד באבטחת נקודות הקצה וניתוח התנהגותי של משתמשים.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? מאז פרוץ הקורונה, עיקר הפעילות שלנו ושל חברות הפורטפוליו עברה למתכונת של עבודה מרחוק - כולל ימי התוכן שאנו מקיימים עם המיזמים שלנו ואף יום ההדגמה שלנו, שיתקיים בחודש מאי - כולם עברו למתכונת של ועידות בווידיאו. פרט לכך, אנחנו נשארים בקשר שוטף עם כל החברות והיזמים שלנו ואף עם גורמים חיצוניים. מרבית הפגישות לא התבטלו, אלא רק עברו לווידיאו, כמו ברוב המקומות שזה רלוונטי עבורם. אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? אנחנו נשארים בקשר יומיומי שוטף, הן בטלפון ובהודעות, הן בפגישות וידיאו וכן במערכת monday המצוינת, שאנו משתמשים בה על מנת לנהל את רוב הפעילות שלנו. צורת הקשר השתנתה, אי אפשר "לטפוח על הכתף" כדי לשאול שאלה, אבל יש דרכים אחרות, ועם הזמן מתרגלים אליהן. אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? עצרנו את כל הנסיעות לחו"ל בשלב זה, והחוזרים מחו"ל נכנסו לבידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות כמובן. לעניין ההגעה לעבודה, הנחינו את כל מי שיכול לעבוד מהבית לעשות כן, וכל מי שבכל זאת מעוניין להגיע למטה החברה - להקפיד על כל ההנחיות, כולל שמירת מרחק, שמירה על היגיינה וכד'. פגישות הועברו לפגישות וידיאו, ואם בכל זאת אין ברירה אלא לקיים פנים אל פנים, הן יתקיימו רק בפורום מצומצם של עד ארבעה אנשים. האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר? אני מאמין שכולנו באותה הסירה ונעבור את זה יחד, ובמיוחד בתקופה הזאת צריך להביע סולידריות והבנה ולסייע ככל האפשר למי שצריך. אני חושב שבשלב הזה הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על האנשים שלנו ועל עצמנו, לאפשר ככל האפשר עבודה מרחוק ובאופן כללי לצמצם יציאות שאינן חיוניות מהבית. דבר נוסף הוא, שעל אף מצב הביש שבו אנחנו נמצאים, יש בו גם הזדמנויות לשינוי ההרגלים וצורות העבודה הקיימות, ואני מאמין שעד כדי שינוי מסוים באינטראקציות חברתיות באופן כללי. הדבר החשוב הוא לראות איך בסופו של דבר אנחנו, כולנו, יוצאים מהמצב הזה מחוזקים.

הפודקאסט של אנשים ומחשבים מתרחב ומעמיק אחיזה בקרב מאזינים רבים. בתחילת דצמבר השיקה הקבוצה פודקאסט העונה לשם אנשים ומחשבים. הפודקאסט עוסק בנושאים מגוונים בתחום ה-IT. כגון: מהפכת הבריאות הדיגיטלית, מהפכת הקוד הפתוח, איום הסייבר וההשמה בהיי-טק. בימים אלה, לאור משבר הקורונה, נרתמה מערכת אנשים ומחשבים והשיקה סדרת משדרים מיוחדים, בהם מרואיינים מיטב המומחים על זוויות שונות של התמודדות עולם ה-IT עם המצב. בין המומחים שהשתתפו: פרופ' גדי אריאב מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל, אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאגדות התעשיינים, פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ודותן שובל, מייסד ועורך האתר AVmaster. בצד פרויקט הקורונה, השיקה קבוצת אנשים ומחשבים מיזם חדש: כנסים וירטואליים, שכל תכניהם עולים לאחר סיומם כפרקים בפודקאסט. שם ניתן להאזין להרצאותיהם של כ-30 מנמ"רים, מנכ"לים ומומחים נוספים, המשתפים את המאזינים מניסיונם, וכיצד הם נערכו להמשכיות עסקית ועבודה מרחוק עם פרוץ משבר הקורונה. בתצורה זו ניתן להאזין לכנס Hybrid Cloud Con של יבמ, לכנס של דל טכנולוגיות ולסדרת מפגשים שעוסקים באתגרי העבודה מהבית. "גשר להגעה לקהלים חדשים" "עד כה מונה הפודקאסט אנשים ומחשבים 30 פרקים, שהם רק ההתחלה מבחינתנו. מצאנו גשר להגעה לקהלים חדשים, שהם מעבר לקהל ההארדקור של צורכי תכני הטכנולוגיה", אמר רון קסלר, מנהל תחום הדיגיטל באנשים ומחשבים ועורך הפודקסאט. את הפודקסאט מנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של קבוצת אנשים ומחשבים, שאמר כי "מדובר בעוד ערוץ, שמתווסף לשלל ערוצי המדיה של אנשים ומחשבים - באינטרנט, בניוזלטר, ברשתות החברתיות ובאפליקציות". ניתן להאזין להסכת אנשים ומחשבים בכל אחת מפלטפורמות הפודקאסטים הפופולריות: ספוטיפיי, אייטיונס, גוגל פודקאסט, וכמובן, באתר אנשים ומחשבים.