נחשפה מתקפת סייבר חדשה על סביבות קונטיינרים, אשר נמשכת זה כמה חודשים. את המתקפה חשפו חוקרי הסייבר של אקווה סקיוריטי הישראלית. על פי החוקרים, רוגלה הסורקת את האינטרנט מאתרת פורטים של API בשרתי דוקר, החשופים אונליין ללא סיסמה. ברגע גילוי פירצה זו, ההאקרים פורצים לתוך השרתים המארחים הלא מוגנים ומתקינים בהם נוזקה בשם Kinsing לכריית מטבעות קריפטו. על פי חוקרי אקווה סקיוריטי, המתקפות החלו בשנה שעברה והן נמשכות גם השנה, על בסיס כמעט יומי. "מדובר בהיקפים הגדולים ביותר שראינו מזה זמן רב, הרבה מעבר למה שהכרנו עד כה", אמר גל זינגר, חוקר סייבר באקווה סקיוריטי, "לכן אנו מאמינים, כי מתקפות אלו יזומות על ידי גורמים עם די משאבים ותשתיות, הדרושים לבצע כאלו מתקפות לאורך זמן. הן בבירור לא התקפות מאולתרות". לדברי זינגר, "מתקפה זו היא אחת מתוך רשימה ארוכה של נוזקות שכוונו לשרתי דוקר, אשר לא מוגדרים כהלכה. הנוזקות מספקות לקבוצות האקרים גישה למשאבי מחשוב רבים". על פי זינגר, ברגע שההאקרים מוצאים ישות דוקר עם פורט API חשוף, הם משתמשים בערוץ הגישה החשוף של הפורט על מנת לחדור לקונטיינר מסוג אובונטו של דוקר, בו הם שותלים את הנוזקה. "המטרה העיקרית של הנוזקה היא לבצע כריית מטבעות קריפטו בישות דוקר", ציין, "אך יש לה גם מטרות נוספות, כמו הרצת סקריפטים המסירים נוזקות אחרות, אשר רצות מקומית - ועלולות לפגוע במערכות ענן". החוקרים ממליצים שארגונים יבדקו את הגדרות האבטחה של שרתי הדוקר שלהם ויוודאו בהגדרות כי אין API’s חשופים אונליין. "הגדרות נקודות קצה אמורות להיות מאחורי פיירוול או VPN Gateway – אם הן נדרשות להיות חשופות לגישה אונליין - או במצב Disable אם הן בלא שימוש", נכתב בבלוג החברה. "המתקפה הזאת היא דוגמה נוספת לאיום הגובר לסביבות ענן", אמא זינגר, "ככל שיישום סביבות הענן וסביבות קונטיינרים הופכים נפוצים יותר והשימוש בהם גדל, ההאקרים מגדילים את כמות המתקפות ואת רף התחכום". זינגר מאמין שצוותי DevSecOps חייבים להגביר את ההיערכות שלהם ולהיות מודעים לסכנות שאורבות בענן, ולפתח אסטרטגיית אבטחה על מנת להרחיק איומים. הוא סיים בכמה המלצות: "זהו את כל משאבי הענן וקבצו אותם במבנה לוגי; סקרו את מדיניות ההרשאות ואימות הזהות של הארגון וכן את מדיניות האבטחה הבסיסית והתאימו אותן על פי עקרונות מחמירים יותר ועם פחות הרשאות; סרקו את האימג'ים שבשימוש וודאו שמכירים אותם ואת השימוש בהם והעניקו פחות הרשאות שימוש; השתמשו בסורק Trivy the Open Source vulnerability scanner; חקרו לוגים, בעיקר של פעולות המשתמשים, וחפשו אחר פעולות שאפשר להגדיר כאנומליות; הוציאו לפועל אסטרטגית אבטחה, שבמסגרתה תוכלו לאכוף מדיניות בקלות; שקלו להשתמש בכלי אבטחת ענן, אשר ירחיבו את טווח הפיקוח והנגישות שלכם למשאבי הענן.

שמירה על השגרה והישרדות בתקופת הקורונה הציבה אתגרים משמעותיים לאוכלוסייה, למפעלים, למנהלים, לחנויות, למסעדות ועוד, מהסוגים שלא הכרנו ולא התכוננו להתמודד מולם. למדנו כי העבודה מהבית, רכישה של מזון באופן מקוון, קשר לא ישיר עם המשפחה, קשר עם לקוחות בחו"ל וגם הדרכות, אכן אפשריים, ורק צריך להתרגל לאמצעים שעומדים לרשותנו. כאשר נוצר ביקוש, באים גם פתרונות שנותנים מענה משודרג לצרכים החדשים. המונח והמוצרים של "האינטרנט של הדברים" (IoT) אינם דבר חדש אבל, כעת יותר מתמיד בא לעזרתנו כדי לענות על הצרכים החדשים. אם רק נרצה, נוכל לפגוש את ה-IoT במגוון יישומים, כגון בית חכם,  תפקוד בעיר חכמה ועוד. מערכת זו כוללת כמה מרכיבים חיוניים, שחלקם נדרשים מהמשתמש וחלקם מספק השירות: אמצעי לאיסוף הנתונים או הקלדה של דרישות המשתמש (טאבלט או מכשיר סמארטפון). רשת תקשורת משולבת, המאפשרת העברת המידע: רשת בלוטות', רשת ביתית, רשת סלולרית ועוד. ספק שירות שמוכן לקלוט את הדרישה לשירות ולבצע את הפעולות הנדרשות, כולל אספקה למזמין. מערכת מחשוב בענן, המאפשרת לבצע את התהליך המבוקש תוך פרק זמן אפסי ובאמצעות שימוש בנתונים רלוונטיים שנלמדו מכמה מקורות, ושימוש בתהליכי אנליטיקה של ביג דטה. ובסוף.... קליטה של התוצאה בצורה של משלוח מוצרים, מידע מוצג בנייד או כל אמצעי שמתאים. אתמקד כאן בנושא הבוער ביותר, שהוא רכישת מזון באמצעות משלוחים. התהליך החל לפני כמה שנים באמצעות שיחת טלפון עם המוקדן ברשת המזון. בהמשך, למדנו להקליד את רשימת הקניות באמצעות צפייה באתר של הרשת. בשלב הבא כבר מיקדנו את ההזמנה בעיקר למוצרים מוזלים או אלה הכלולים במבצעים. בהמשך כבר הופיעו ספקי שירות, שבאתר שלהם ניתן היה לראות השוואה בין מחירים. ברקע, קיימות כמובן מערכות מחשוב, שמנתבות את המענה לכל לקוח ומדרבנות אותו לרכישה. כאשר יש צורך חדש, מופיע גם מענה חדש ויצירתי, כגון האתר COVID.REXAIL.CO.IL , המאפשר לשלוח הזמנה מסודרת לחנות מעודפת, תוך שימוש באמצעי מאובטח, כפי שמפורט באתרים אלה, כדי להקטין חשש הקונים. כבר למדנו לצרוך את השירות, ומה בהמשך? נצמיד טאבלט ייעודי למקרר ונרשום בתפריט נוח וידידותי את המוצרים להזמנה הבאה. טאבלט יתקשר פעם בכמה ימים, לפי רצוננו, לספק השירות וישלח אליו את ההזמנה. מתי המוצרים יגיעו?.... אין בעיה, כי הספק יודע שאנחנו זמינים רק בין שעות 5-7 אחה"צ. האם הזמנה תישלח לאותה החנות ? לא, כי היא תישלח לחנות שמציעה את המחיר הנמוך. יש לכם העדפה למוצרים מסוימים דווקא, או ליצרן מסוים? אין בעיה, זה כבר רשום אצל הספק. כמובן, רשימה זו צפויה להתארך, ובהמשך גם תציע תועלות חדשות. הטכנולוגיה שתשלב את הטאבלט לקליטת הנתונים תאפשר לבצע את כל התהליך באופן מסודר ומתועד, כך שגם אם יהיו תקלות או טעויות ניתן יהיה לאתר את מקור הבעיה. אם הכל ורוד ומועיל...  למה הדברים לא נראים בשטח כמו פטריות אחרי הגשם? האם יש חסרונות שאסור להתעלם מהם? מובן שיש, והנה רק כמה מהם: רוצים נוחות ושירות.... יש בכך פגיע בפרטיות, כי מישהו יידע איזו גבינה אתם אוהבים, או מתי אתם בבית. עדיין לא נפתרו האתגרי הסייבר, ואתם עלולים לקבל ולשלם על מאה קופסאות חומוס שיגיעו... לא תהיה סיבה להסתובב בחנויות. רכישה אוטומטית תהיה קלה וחסכונית יותר. נכיר פחות אנשים. מה צופה לנו העתיד? כמובן עדיין לא ברור איך יתפקד העולם, האנשים, הארגונים ומגוון ספקי השירות  אחרי הקורונה. בטוח נפגוש עולם שונה, שידרוש מאיתנו אנרגיות חדשות והרבה אופטימיות כדי להשתלב. נזדקק ליותר ידע בהפעלה של אמצעים חדשים, ו-IoT יהיה חלק נכבד בעידן החדש. במקביל יופיעו פתרונות תקשורת מהירים פי 20, כמו סיבים לכל בית ורשתות G5, וכל התהליך יהיה מהיר, נוח וגם מהנה. יש למה לצפות, רק שנהיה בריאים ונעבור את התקופה הקשה בשלום.   הכותב הוא יועץ ומרצה בתחום הגנת סייבר.

טכנולוגיית מציאות מדומה של חברת Surgical Theater האמריקאית-ישראלית משמשת לבחינת מצב הריאות של חולי קורונה בארה"ב ובישראל. הטכנולוגיה משמשת מזה כמה שנים לתכנון וביצוע ניתוחים מורכבים תוך המרת סריקות CT ו-MRI של המטופל לתמונת מציאות מדומה ולבחינת מצב הריאות של חולי קורונה בארה"ב ובישראל. בארה"ב נעשה שימוש ראשון במערכת לפני כשבועיים בבית החולים בית החולים האוניברסיטאי ג׳ורג׳ וושינגטון בוושינגטון הבירה, שם היא משמשת גם על מנת להסביר לציבור הרחב את הנזק העצום שיכול לגרום וירוס הקורונה וכך לרתום את הציבור להישמע להוראות גורמי הבריאות. בישראל סיפק הסניף המקומי של Surgical Theater לשני בתי חולים הדמיית ריאות של חולי קורונה, הממחישה את הנזק לריאות. Surgical Theater הפועלת מקליפורניה הוקמה על ידי שני יוצאי חיל אוויר: מוטי אבישר, קצין הנדסה בכיר במערך הטכני של חיל האוויר, ואלון גרי, ששירת כטייס מסוקים. השניים הובילו יחד את פיתוחו וקליטתו של סימולטור הטיסה המתקדם למטוס ה- F-16. החברה פיתחה מערכת הדמיה רפואית מובילה בעולם בתחום המציאות המדומה והרבודה. המערכת הקלינית מעבדת סריקות הדמיה דו ממדיות של המטופל, כמו CT ו-MRI, ובונה מהן מודל מציאות מדומה ב-360 מעלות. על המודל שנוצר ניתן לראות טוב יותר ובתלת מימד את האנטומיה ואת הבעיה הקלינית של החולה. אלי משה, סגן נשיא ומנכ"ל אזור אירופה והמזרח התיכון ב-Surgical Theater, מציין, כי בימים אלו מתבצעת בחינה של המערכת בכמה בתי חולים בישראל ובמקביל הוגשה בקשה לרשות החדשנות לבצע פיילוט בבית החולים רמב"ם והמרכז הרפואי גליל. "באמצעות הטכנולוגיה של  Surgical Theater  כל אחד יכול לראות ולהבין בקלות את גודל הנזק שהווירוס גורם לרקמת הריאה. אני רוצה שהציבור הרחב יראה את הסרטון וכל מי שלא הפנים עד כה את הוראות מערכות הבריאות, אולי יבין כעת את הנזק שהווירוס גורם לריאות ויפנים את הנזק האפשרי. הווירוס לא מפלה בין המינים או בין גילאים. הוא עלול להיות מסוכן בכל גיל", אמר ד"ר קית' מורטמן, מנהל מחלקת ניתוחי חזה בבית החולים האוניברסיטאי ג׳ורג׳ וושינגטון, שבו נעשה שימוש במערכת לבדיקת חולי קורונה. אלון צוקרמן, נשיא חטיבת ה-VR וסמנכ״ל התפעול הראשי של Surgical Theater, הוסיף: "אנחנו מאפשרים לראות את הפגיעה בריאות החולה בקורונה מכל זווית אפשרית, לרבות בתוך ובין הרקמות, זה הופך את הדיון לברור ואינטואיטיבי ואף פותח אפשרויות למחקר קליני. בניתוחי מוח ובניתוחים מורכבים באיברים אחרים בגוף הוכח שמבט בזווית ייחודית תוך שימוש בטכנולוגיה שלנו הוביל לשיפור בשיטת הניתוח ולהצלת חיים". https://www.youtube.com/watch?v=9rgJOBHwTkM  תמונת הריאות של חולה קורונה כפי שנוצרה במערכת של Surgical Theater

עיריית תל אביב-יפו ערכה בשבוע שעבר האקתון וירטואלי בנושא הצעות לפתרונות בתחומים הקשורים להשפעת הקורונה על החיים בעיר. את ההאקתון הוביל אגף המחשוב בעירייה בראשותה של ליאורה שכטר, מנמ"רית העירייה. הוא נערך במשך יומיים ולקחו בו חלק יותר מ-300 משתתפים, שחולקו ל-44 צוותים ונרשמו 25 הגשות. מטרת ההאקתון, לדברי שכטר, הייתה לקבל רעיונות מחברות סטארט-אפ ומאנשים,  שיציעו הצעות בשלוש קטגוריות של התחרות. אולם לדבריה, "המטרה הלא פחות חשובה היא לתת תחושה של שיתוף עם התושבים, קיום דיאלוג איתם, כפי שאנו פועלים במשך כל התקופה מאז פרוץ הקורונה". [caption id="attachment_278477" align="alignnone" width="600"] ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: ניב קנטור[/caption] הקטגוריות בתחרות היו: כיצד ניתן לסייע ולשמר עסקים בתל אביב, קטגוריה שהייתה בחסות ראש העיר, רון חולדאי; הקטגוריה השנייה הייתה בנושאי אתגר השירותים החברתיים, והשלישית - שמירת הסדר הציבורי. חולדאי, שפתח את ההקאתון, אמר, כי משבר הקורונה הוכיח את החשיבות בהשקעה בטכנולוגיה בכל מה שקשור לערים חכמות, אבל נדרש שיתוף של חברות הסטארט-אפ והיזמים הרבים שפועלים בתל אביב כדי שיציעו הצעות שיסייעו לעירייה לשפר את השירותים ולחזק את הקשר עם התושבים בזמן הקורונה. ההקאתון נערך יחד עם שותפים מתוך הרשות, האחראים על הנושאים שעמדו במרכז ההאקתון: אפרת מקיין כנפו, מנהלת יחידת החוסן ויועצת ראש העיר לענייני האישה; שרון לנדס פישר, מנהלת עיר עולם ותיירות ומ"מ המנכ"ל, איתן שוורץ, דובר עיריית תל אביב-יפו, סיגל ויצמן, חברת מועצת העיר ומחזיקת תיק החדשנות, ולינה ליאקו, ראשת ערי חוסן של קרן בלומברג. אלו הם הפרויקטים שהגיעו למקומות הראשונים בכל אחת מהקטגוריות: במקום ראשון בקטגוריית שימור עסקים – בילד-אין (BuildIn). מהות הפתרון הינה איסוף מידע מבעלי העסקים על מנת לבנות לכל עסק ציון "חוסן". היישום מבוצע על ידי סקר חכם הממולא על ידי בעלי עסקים, ומציין את מצבם ואת סוג העזרה המבוקש על ידם. כתוצאה מהמידע, מחושב לכל עסק ציון החוסן. העירייה מקבלת לוח מחוונים, המציג את ציון החוסן של כל העסקים כתלות בסוג פעילות העסק, במיקום וכד'. הכלי מהווה כלי עזר לקבלת החלטות. במקום השני בקטגוריה זו זכה הפרויקט קולו (COLU) שמטרתו לשנות את הרגלי הצריכה של תושבים לצריכה בעסקים מקומיים, על ידי שימוש במטבע מקומי. הפעילות תיעשה בתמיכת הרשות המקומית, שתחליט על רמת התמיכה שהיא נותנת לכל סקטור עסקי, לפי מיקום גיאוגרפי. במקום השלישי בקטגוריה זכו שתי חברות: בלוקסוליד (BLOCKSOLID) – הפקה של Bonds של העיר תל אביב ועידוד צריכה בעסקים מקומיים. המוצר מציע להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין; וחברת לוקלס (Locals) – אפליקציה לרכישה מעסקים מקומיים. בקטגוריית השירותים החברתיים זכה במקום ראשון גו ראונד (Go round) – המיזם תומך בשליחת סקר מהיר וקל לקהל יעד החבר בקבוצות חברים. המידע מוצג על מפה עירונית. הרציונל הינו בניית סקר על הצרכים השונים של תושבים וקבלת תמונת מצב עירונית . למקום שני הגיעו שני זוכים – אינסטוק (Instock), שמטרתו לסייע במציאת המקום שבו ניתן לרכוש תרופה או מוצר מבוקש. הרציונל הינו מיפוי המלאי הקיים בבתי מרקחת ובסופרים, כך שתושב הנכנס לאתר החברה יוכל לראות היכן קיים המוצר המבוקש ולהגיע ישירות אליו במינימום זמן; וארתור (Arthur) – יישום לחיבור בין תלמידים המתקשים בשאלה ספציפית למורים שיכולים לסייע וללמד את התשובה. במקום השלישי –  Osim App – אפליקצייה לניהול מתנדבים. בקטגוריית שמירת הסדר הציבורי זכה במקום ראשון קולו (COLU), שהרעיון המוביל שלו הוא עידוד של התנהגות חיובית בקרב תושבים. ההצעה הינה לתגמל עבור שימוש באפליקציה של 106 במטבעות וירטואליים של העיר. במקום שני זכה רואד-סנס (RoadSense), שמטרתו לזהות התקהלויות. הזיהוי מבוצע על ידי חיישן מבוסס רדאר, כך שאינו פוגע בפרטיות. זיהוי של התקהלות משודר ומשוקף לרשות. במקום השלישי זכה סיטי-זון (CityZone) - מיזם משתף של עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב. מטרת המיזם להסדיר את היקף האנשים הנכנסים לסופרים ולפארמים ולנהל את התור בכניסה. הדבר נעשה באמצעות אתר שאליו הלקוח נכנס, מזין את שם החנות שהוא רוצה להיכנס אליה ומקבל ברקוד, שיכול לשמש הן את אנשי אכיפת הסדר במרחב הציבורי על מנת לוודא שאכן האדם בדרכו לחנות והן לשומרים בכניסה לחנות על מנת לשמור על הסדר, מבלי שיהיה תור ארוך.

הפורומים הווירטואליים של אנשים ומחשבים ממשיכים לצבור תאוצה וזוכים לחשיפה רחבה ביותר בימי משבר הקורונה. מיד לאחר חול המועד, אנשים ומחשבים ממשיכים בכנסים בפורמט זה, כאשר הנושא המרכזי בכל הפורומים הוא המשכיות עסקית בעידן הקורונה, לקראת יציאה מהמשבר. בפורומים משתתפים סמנכ"לי מחשוב בכירים מכל מגזרי המשק ומנהלי חברות IT שעובדים בצמוד עם המנמ"רים גם בימים אלו, ותומכים בפעילויות שלהם. בפורום הקרוב, שישודר ביום חמישי, 23.4.2020 בשעה 09:30 בבוקר ובשידור חוזר בשעה 15:00, ישתתפו 10 דוברים. מי בין הדוברים? שלמה שמאי, המנמ"ר החדש של חברת הביטוח איילון, ידבר על ההתמודדות של החברה עם אסון הקורונה. לדבריו, תרגיל התאוששות שנערך זמן קצר לפני הקורונה עסק בכל תרחיש קיצוני אפשרי, אבל אף אחד לא חשב על אירוע בסדר גודל כזה. למעשה, אומר שמאי, אין בעולם שום ארגון, שום מנהל ושום גוף שיש לו תוכניות מגירה לאירוע כמו הקורונה. בהמשך ידבר שמאי על הצורך להפנים, כי הקורונה תמשיך להיות חלק מחיינו, ואמר, כי עתה כל מנהל צריך צוות חשיבה שיתכנן את היום שאחרי, היום שבו המשק יחזור לפעילות, לצד הקורונה. שמאי הגיע לאיילון בתחילת ינואר השנה, זמן קצר לאחר שפרש מחברת הפניקס, שם כיהן  כמנמ"ר החברה במשך 10 שנים. לפני כן מילא שורה של תפקידים בבנק הפועלים. [caption id="attachment_241820" align="alignnone" width="600"] שלמה שמאי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף מערכות המידע של חברת הביטוח איילון. צילום: ניב קנטור[/caption] דובר נוסף הוא שימי ארנסט, מנמ"ר המרכז הרפואי שיבא. ארנסט נמנה עם הצוות  הבכיר של בית החולים, המטפל בחולי הקורונה החל מראשיתה. ארנסט היה שותף להקמת המחלקה המיוחדת לחולי קורונה שהגיעו מספינת השעשועים שנעצרה ביפן, ובהמשך, יחד עם כל הצוותים שלו, תומך בכל המערך הרפואי שמבוסס על רפואה מרחוק, ניהול מרכז בקרה וחמ"ל מרכזי של הטיפול במחלה. בהרצאתו יספר ארנסט כיצד נראה המאבק בקורונה מהזווית של  הטכנולוגיה והחדשנות, שעובדת בצמוד לכל המערך הרפואי של בית החולים. [caption id="attachment_306070" align="alignnone" width="600"] שימי ארנסט, מנמ"ר המרכז הרפואי שיבא תל השומר. צילום: אלעד גוטמן[/caption] מרצה נוספת היא מירב בלאו, מנהלת תחום קשרים בחברת קוגניטיב, שפיתחה פלטפורמה לטרנספורמציה דיגיטלית עבור תהליכים של קשרי לקוחות לארגונים גדולים ובינוניים. הפלטפורמה כוללת גם בוטים שמותאמים לארגון. בלאו תספר בהמשך הרצאתה כיצד הם מסייעים לארגונים בימים אלו, שבהם נושא שירות הלקוחות אונליין נמצא בשיא. [caption id="attachment_314282" align="alignnone" width="600"] מירב בלאו, מנהלת תחום קשרים, קוגניטיב. צילום: יח"צ[/caption] רובין בורץ מחברת ITAWAY, חברה בת של נס, יספר על פתרונות שהחברה מספקת לשוק הארגוני בהתמודדות עם התופעה של עומסים כבדים על רשת האינטרנט, הנובעים מכך שארגונים רבים עברו לעבוד מהבית, תלמידים לומדים מרחוק והממשלה מעניקה את כל שירותיה באון ליין. ITAWAY פיתחה פתרונות, המאפשרים להתגבר על צווארי הבקבוק של האינטרנט, ומסייעת לארגונים לתפקד טוב יותר. [caption id="attachment_314283" align="alignnone" width="600"] רובין בורץ, ITAWAY, צילום: יח"צ[/caption] דודי גולן מהשלוחה הישראלית של חברת קיסייט ידבר על פתרונות החברה לארגונים שעובדים מרחוק, ויספר כיצד החברה נערכה לאפשר לכל עובדיה לעבוד מרחוק מיד עם תחילת משבר הקורונה, עת החליט מטה החברה לסגור כמה סניפים של החברה ברחבי העולם ולעבור לעבוד מהבית. חברת קיסייט היא מהחברות המובילות בעולם באספקת ציוד בדיקה אלקטרוני (צב"ד) ומערכות לבדיקת ציוד תקשורת ואופטימיציה של ציוד התקשורת לעמידה בעומסים. בשנת הכספים 2019 הסתכמו מכירותיה בעולם בכ-4.9 מיליארד דולר. [caption id="attachment_314284" align="alignnone" width="600"] דודי גולן, קיסייט ישראל. צילום: יח"צ[/caption]