זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
06/08/20 08:46
20.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
HTTP Request Smuggling גרסת 2020: עמית קליין, סמנכ"ל המחקר של סייפבריץ' (SafeBreach), הרצה אתמול (ד') בכנס בלאק האט (Black Hat) על חולשות שמצא, דרכי הגנה ואתגרים חדשים למתקפה.
HTTP Request Smuggling, או בשמה הנוסף HTTP Desyncing – היא טכניקת התקפה שהומצאה בשנת 2005. היא מנצלת פרשנויות שונות של בקשות HTTP לא סטנדרטיות בין התקני HTTP שונים, הנמצאים בין הלקוח (התוקף) לשרת (כולל השרת עצמו). ניתן להשתמש בהתקפה מסוג זה על מנת "להבריח" בקשות דרך Web Application Firewalls ופתרונות אבטחה אחרים, כמו גם להרעיל HTTP caches, לזייף תשובות למשתמשים ולחטוף בקשות.
"לכאורה", אמר קליין, "היה ניתן לחשוב, כי חולשה מסוג זה כבר אי אפשר למצוא בשנת 2020, בהתחשב בכך שההגנה מפני התקיפות האלה דורשת פשוט היצמדות לסטנדרטים של HTTP – אולם לא זה המצב".
קליין חקר את חולשה הזו, ומצא ארבע מתקפות אפשריות חדשות. "במתקפה מסוג זה, התוקף שולח רצף של שתיים-שלוש בקשות לא סטנדרטיות לשרת פרוקסי מסוים. בבקשות אלו יש דו-משמעות, הקשורה לתחילתה ולסיומה של הבקשה: שרת הפרוקסי מפרש את הבקשות בצורה אחת ומעביר את הבקשה לשרת ה-Web, שמפרש אותן בצורה אחרת. לכן, בסופו של התהליך, הפרוקסי מקבל תשובה לבקשה שונה מזו שהוא 'התכוון'. כך, עם הבקשה הראשונה התוקף גורם לבלבול בין השרתים לגבי אורך הבקשה, ועם הבקשה השנייה הוא 'מרעיל' את העמוד הסופי, התשובה לבקשה השנייה, כפי שהפרוקסי מבין אותה".
כחלק מהמחקר שלו קליין גם נגע בנושא של פתרון התקיפה והסביר, כי "קיימת היום בשוק תוכנת Web Application Firewall חינמית, שלכאורה אמורה לתת פתרון למתקפות אלו. אך גם לפתרון זה מצאתי שני מעקפים שמתגברים על ההגנה. על כן, בניתי ספרייה שניתן להתקין ולחבר לשרת ה-Web ולשרת הפרוקסי, והיא עוקרת את הבעיה מהשורש. מדובר בפתרון העושה את זה באופן עקבי".
קליין סיכם באומרו, כי "בעיית ה-HTTP Request Smuggling חיה וקיימת. מדובר בפרצה שמאפשרת פעולות זדוניות כמו הרעלת cache. המסקנה היא, שלעיתים ההגנה מפני תקיפה מסוימת היא דווקא פתרון תפור ספציפית לבעיה, ולא פתרון גנרי לשלל בעיות שונות. אנחנו ממליצים למשתמשים לוודא שתוכנות השרת שלהם מעודכנות, ובמקרה זה - לוודא שיש להם הגנות מעודכנות ומלאות לבעיה".
06/08/20 15:47
9.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון והאיש העשיר ביותר בעולם, מכר מניות של ענקית האי-קומרס בסך כולל של 3.1 מיליארד דולר - כך נמסר במסמכים שהחברה הגישה לרשות ניירות ערך האמריקנית אתמול (ד'). זאת, בנוסף על מכירה של מניות אמזון בסך כולל של 4.1 מיליארד שביצע בהתחלת השנה.
המסמכים נשלחו כחלק מחובת הדיווח לרשות על כל מכירת מניות בהיקפים גדולים, שיכולים להשפיע על מבנה הבעלות של החברות המפוקחות על ידה. אלא שכאן נראה שההשפעה תהיה מינורית, שכן גם לאחר המכירה הנוכחית, בזוס עדיין מחזיק ב-54 מיליון בשווי של 170 מיליארד דולר מתוך חצי מיליארד המניות שאמזון הנפיקה, מה שמשאיר אותו בעל המניות הגדול ביותר בחברה, עם קרוב ל-11% מהן.
גם אם בזוס יחליט לתרום את כל הכסף שקיבל ממכירת המניות לצדקה, זה לא יפגע במעמדו כאיש העשיר ביותר בעולם, שכן הונו מוערך כיום ב-186 מיליארד דולר. העלייה בשערי המניות של אמזון בעקבות הגידול בפעילות האי-קומרס בגלל השפעת הקורונה העשירה אותו בהיקפים ניכרים מאוד, לרבות 10 מיליארד דולר שהוא הרוויח ביום מסחר אחד בלבד. בחישוב שנתי, הונו גדל ב-74.9 מיליארד דולר.
"ברון הסייבר" הראשי
פעילות ארבע חברות ההיי-טק הגדולות - אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק, שגרמה לעושרם הרב של המנכ"לים שלהן, הביאו את הוועדה הרלוונטית של בית הנבחרים האמריקני לזמן אותם לעדויות, שהתקיימו בשבוע שעבר. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, הוא האיש השלישי בעושרו בעולם מבין בכירי עולם הטכנולוגיה, עם הון של 93 מיליארד דולר. בין בזוס לבינו נמצא ביל גייטס ממיקרוסופט עם הון של 113 מיליארד.
פעם, בסוף המאה ה-19, עשירי ארצות הברית, שעשו אז את הונם מחברות בעולמות מסילות הברזל, הנדל"ן והספנות, נקראו הברונים הגנבים (Robber Barons), כולל במאמרים בעיתונות. כיום, התקשורת האמריקנית "עדינה" יותר וקוראת לעשירי הטק ברוני הסייבר (Cyber Barons), אך הרגשות כלפיהם בציבור לא השתנו בהרבה וההתייחסות אליהם היא כאל אנשים שעשו הון רב מדי, מהר מדי ובשיטות שמעלות שאלות לגבי הכשרות שלהן.
06/08/20 18:20
9.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנהלת שירותי בריאות כללית בחרה בליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, לתפקיד סמנכ"לית וראשת חטיבת הדיגיטל בארגון. שכטר תחליף את משה שדה, שהתקדם לתפקיד מנכ"ל החברה הבת כללית הנדסה רפואית.
במכתב שפרסם מנכ"ל הכללית, אהוד דודסון, לפני שעות אחדות לעובדי הקופה הוא מציין כי "דירקטוריון הכללית, בראשותו של יוחנן לוקר, אישר את ההמלצה למינויה של שכטר לתפקיד הבכיר".
[caption id="attachment_285351" align="alignnone" width="600"] משה שדה, המנכ"ל החדש של כללית הנדסה רפואית. צילום: דוברות שירותי בריאות כללית[/caption]
שכטר נבחרה מתוך שלושה מועמדים בכירים שהגיעו לשלב הגמר, שנבחרו מתוך עשרות מועמדים שהתמודדו על התפקיד הנחשק. היא מגיעה לתפקיד לאחר שב-10 השנים האחרונות היא מכהנת כמנמ"רית עיריית תל אביב-יפו - העיר השנייה בגודלה במדינה. שכטר החלה את דרכה המקצועית בצה"ל, שם מילאה תפקידים ניהוליים באגף התקשוב, ובתפקידה האחרון הייתה ה-CTO שלו. לאחר שחרורה היא מונתה לתפקידה הנוכחי, כמנהלת מערכות המידע של העירייה, והובילה את פיתוח תפיסת העיר החכמה ויישומה. בתפקיד זה זכתה שכטר להכרה ולהערכה רבה על ההישגים שהביאה את העיר אליהם. יצוין כי בנוסף לתפקידה, שכטר מכהנת כיו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי.
"שכטר היא בעלת ניסיון ניהולי מקצועי עשיר בתחום מערכות המידע והדיגיטל, בדגש על מו"פ, כלים טכנולוגיים והטמעתם בארגונים גדולים ועתירי מידע", כתב פרופ' דודסון במכתבו לעובדים.
שכטר אישרה את הידיעה ואמרה: "אני ניצבת בפני אתגר מרתק ומודה על הבחירה בי. עיריית תל אביב-יפו הייתה בית חם בשבילי ב-10 השנים האחרונות, וזכיתי לעבוד לצד עובדים מדהימים בארגון שאין שני לו במקצועיותו".
במכרז לתפקיד מנמ"ר הכללית, שדבר קיומו פורסם בראשונה באנשים ומחשבים, יש הצהרת כוונות למשימות שיעמדו בפני שכטר: על פי המכרז, המועמד שייבחר יתבקש להכין תוכנית אב רב שנתית להשקעות ופיתוח בתחום אחריותו, הובלת חדשנות, וכן פיתוח ואיתור טכנולוגיות חדשות לניהול המידע והאונליין.
מי יהיה מנמ"ר עיריית תל אביב-יפו?
06/08/20 18:01
6.59% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דיון שהתקיים השבוע בבג"ץ, בעקבות עתירה של ארגון עדאללה, עסק בסוגיה מטרידה לגבי חופש הבעת הדעה ברשתות החברתיות, או, נכון היותר, היד הקלה שמעלימה פוסטים מהרשת.
כידוע, ברשתות כמו פייסבוק קיים מנגנון שמאפשר לכל גולש לדווח על תוכן מסוים ולבקש את הסרתו, כי הוא פוגעני, דברי שנאה או כל דבר שלילי אחר, לדעת המבקש. הפנייה מגיעה למרכז הבקרה של הרשת, ושם מחליטים האם להיענות לבקשה להסיר, עם או בלי פעולות נוספות כמו חסימת הגולש, או להשאיר את
על פי העתירה, מסתבר שגורמים רשמיים, שמייצגים את ממשלת ישראל, משתמשים במנגנון הזה ולטענת העותרים, גורמים להסרה של אלפי פוסטים של גולשים, שאינם נוחים לגורמי ממשל אלה או שלטענתם יש בהם סיכון כלשהו.
באופן די הגיוני, כאשר תלונות כאלה מגיעות מגורמים רשמיים, מתייחסים אליהן ברשתות החברתיות בכובד ראש, ברצינות רבה יותר מאשר כשהמדווחים הם גולשים מן המניין, ומסתבר שאחוז ההיענות גבוה יותר במקרים אלה.
המדינה מצפה מהרשת החברתית להיות צנזור
העתירה מבקשת לדעת בשם איזו סמכות חוקית המדינה מבקשת לצנזר פוסטים, ולגרום להסרתם ואף לחסימת חשבונות של גולשים, מבלי שאיש מיידע אותם. זה נכון שהמדינה "משתמשת" כאן בתנאי המשתמש ברשת החברתית, שכל מי שיש לו חשבון פייסבוק חותם עליהם ושקובעים שאם ההנהלה מגיעה למסקנה ש
למארק צוקרברג ולמנהלים האחרים של הרשתות החברתיות יש מספיק צרות עם ממשלות בעולם. רק השבוע צוקרברג (ביחד עם מנהלים אחרים של ענקיות טכנולוגיה) זומן לעדות נוספת בבית הנבחרים האמריקני על פעילותה של פייסבוק. הדבר האחרון שהוא ועמיתיו צריכים אלה עוד פרסומים שליליים בנושאים אלה.
מה קורה כרגע עם העתירה? בית המשפט שלח את המדינה להכין לה תשובה, והיא ללא ספק תהיה מעניינת. היא וההחלטה שתבוא בעקבותיה.
המשך הפגיעה בחופש הביטוי
התביעה הזו מצטרפת לשורה של פעולות, החלטות, מדיניות והפעלת סמכות שלטונית, שהתוצאה הישירה שלהן היא פגיעה בזכות היסוד של כל אדם לחופש הביטוי והדעה. נכון, בהחלט יש מקרים שבהם יש הצדקה להסיר את
אי אפשר לנתק את נושא העתירה של עדאללה משורה של נושאים שעלו על סדר היום הציבורי באחרונה, בעקבות הקורונה. המגיפה משמשת כר פורה לפעולות שהממשלה מקבלת את הרשות לבצע מתוקף ההכרזה על תקנות שעת חירום והחקיקה, שפוגעות בפרטיות שלנו ובחופש הביטוי.
הצנזורה של פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות, שהגם שמקורה בממשלה לא נעשית על ידה בפועל, מצטרפת לצנזורה האחרת, הממוסדת יותר, שקיימת במדינת ישראל. הכוונה היא לצנזורה הצבאית, שנובעת ממצבה הביטחוני הרגיש של ישראל ומעניקה לה את הזכות לפסול כל פרסום בכל כלי תקשורת ישראלי. אלא שלהבדיל ממה שהעתירה דנה בו, לצנזורה הצבאית יש שקיפות חלקית. מאחורי ההחלטה אם לפסול או לא יש גורם ידוע, שגם מקיים שיח עם המדיה ולא פעם מקבל את ההחלטה ביחד עם כלי התקשורת. השקיפות הזאת, כאמור, לא קיימת במקרים נשוא העתירה, וזה מהווה מדרון חלקלק, שיודעים היכן הוא מתחיל אבל לא יודעים היכן יסתיים.
השורה התחתונה: הרשתות החברתיות הן ג'ונגל של מילים, דעות וטקסטים. חלק גדול מהם באמת ראויים להסרה ומוטב היה אפילו לפעול נגד כותביהם. אבל לא יכול להיות שסמכות שלטונית רשמית תשתמש, לפי הנטען, באלגוריתמים של הרשתות החברתיות, על מנת לחסום תכנים שלא נראים לה. וגם, היה נחמד אם בעלי הרשתות החברתיות היו מפעילים את היד הקלה שהם מפעילים למילוי הבקשות מהממשלה גם על אינסוף תכנים אלימים, מסיתים ופוגעניים, שאין כל פקיד ממשלתי שמבקש את הסרתם.
06/08/20 10:05
5.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם גם גוגל (Google) תשיק Pixel מתקפל? מסמך שאותר על ידי אתר 9to5Google מספק רמז לכך, שגוגל מפתחת גירסה של אנדרואיד למכשיר מתקפל ולסידרה של מכשירים נוספים.
המסמך מפרט גירסה של מערכת הפעלה לכל מכשירי Pixel שהושקו מאז דגם ה-Pixel 2, בהם דגמי ה-Pixel 4a, ה-Pixel 4a 5G, ה-Pixel 5 והמכשיר שעדיין לא הוכרז – ה-Pixel 5a (ששם הקוד שלו הוא barbette), ובנוסף שלושה מכשירים בפיתוח, המכונים בשמות הקוד raven, oriole ו-passport.
המסמך אינו מפרט את תצורת הדגמים המכונים raven ו-oriole, אבל מתייחס לדגם ה-passport במפורש כאל מתקפל. שלושת הדגמים האלה מתויגים תחת Q4 2021, מה שאולי מרמז ש-Pixel מתקפל יגיע לשווקים כמוצר מן המניין.
עוד עולה מן המסמך, כי ה-Pixel 4a 5G ו ה-Pixel 5 מתוכננים להשקה בחודש אוקטובר תחת הכותרת "השקות הסתיו של גוגל", וה- Pixel 4aכנראה יידחה.
מעבר לכל אלה, מוזכר במסמך בפירוש דגם ה-Pixel 5a ותאריך השקה Q2 2021 המקושר אליו, ובנוסף, אם להסתמך גם על אזכור ראשון שלו ב-AOSP (ר"ת של Android Open Source Project), הוא יהיה כנראה "מכשיר אמצע שנה מוזל".
למרות כל אלה, רצוי לזכור שהמסמכים הפנימיים – על אף שיש בהם רמזים להשקות עתידיות של דגמי ה-Pixel – מטרתם העיקרית היא פיתוחי אנדרואיד, ולכן ייתכן שאינם משקפים את התוכניות הממשיות של צוותי החומרה של גוגל, וייתכן שחלק מן הדגמים המוזכרים בהם לא יגיעו לכדי ייצור.
06/08/20 13:29
5.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עובדי ECI וההסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה דחוף בחברה על רקע כוונתה לפטר עשרות עובדים. רק לפני כשבועיים הגיעו ההסתדרות והנהלת החברה להסכם הכולל את פיטוריהם של 43 עובדים, אולם ימים ספורים בלבד לאחר חתימת ההסכם פנתה הנהלת החברה בבקשה להורדת שכר נוספת.
חברת ECI telecom עוסקת בתחום התקשורת והרשתות ומועסקים בה כ-800 עובדים. עם פרוץ משבר הקורונה ביקשה הנהלת החברה לבצע הפחתות שכר רוחביות בחברה. ועד העובדים נעתר לבקשה, וסוכם על הפחתת שכר רוחבית למשך חודשיים, שבמהלכם לא ייפגעו ההפרשות הסוציאליות.
לדברי העובדים, מיד בתום חודשיים אלה יצאה הנהלת החברה למהלך פיטורים, תוך הצגת יעד חיסכון שהשתנה תדיר, תוך חוסר עקביות מוחלט במהלך תהליך המו"מ. לאחר כמה שבועות הוסכם על מהלך ההתייעלות, שכלל פיטורים, פרישה מוקדמת והפחתות אחוזי משרה. ימים ספורים בלבד לאחר החתימה על הסכם ההתייעלות, טוענים העובדים, ו"תוך חוסר תום לב מוחלט, הודיעה ההנהלה על יעד חיסכון חדש, שבמסגרתו נדרשות הפחתות שכר נוספות, על אף שצורך זה לא הוצג כלל במהלך השיחות על הסכם ההתייעלות".
ועד העובדים נעתר לבקשה, אך דרש בתמורה התחייבות שלא יהיו פיטורים נוספים עד סוף שנת 2021. הנהלת החברה שוב סירבה להתחייב כי מהלך זה הוא האחרון במהלכי ההתייעלות הקרובים. על מנת להגן על ביטחונם של העובדים ולהעניק שקט שיאפשר את המשך העבודה התקינה וצמיחת החברה, הכריזו ההסתדרות וועד העובדים על סכסוך עבודה.
יו"ר ועד עובדי ECI, אופיר לוי, מסר, כי "בזמן שאנו עדיין מלקקים את הפצעים מתהליך כואב של פיטורי עשרות עובדים וקיצוצי שכר, פנו אלינו להורדת שכר נוספת. ועד העובדים הסכים להפחתה של חמישה חודשים וויתור על כספי הרווחה של השנה עבור התחייבות לשקט עד סוף 2021. גילינו הבנה ואחריות לאורך כל תקופת משבר הקורונה, אך הנהלת החברה ממשיכה לאיים בפיטורים ובהורדת שכר. לא ניתן להנהלה להפקיר את העובדים, ונמשיך להילחם על הזכויות ועל הביטחון התעסוקתי שלנו".
06/08/20 15:44
5.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המיליארדר המפורסם ביל גייטס - שהביא לעולם את חברת מיקרוסופט (Microsoft) ואת מערכת ההפעלה חלונות שלה - חזה את מגיפת הקורונה שנים לפני הגעתה, בשנת 2015, בהרצאת טד (TED).
למעשה, נבואת הזעם ההיא עדיין רודפת אותו כשקונספירטורים בכל רחבי העולם טוענים שיש לו תפקיד בהפצת בהלת הקורונה ובשלל מעללים שמטרתם החלת "סדר עולמי חדש".
גייטס לא מתרגש, וממשיך לעסוק במה שמטריד אותו, ומה שהוא מנסה לקדם כיום - תיקון עוולות אקולוגיות והבראת כדור הארץ, בתוך דגש מיוחד על מה שכיום הכי חשוב בעיניו: מאבק חסר פשרות בתופעת שינויי האקלים.
בנוגע לקורונה נשמע גייטס מתבטא ואומר: "הלוואי שהייתי עושה יותר כדי להפנות את תשומת הלב לסכנה", ולפיכך הוא מחליט ככל הנראה להשמיע את קולו ביתר שאת בנושא משבר האקלים והדרכים להילחם בו מחד ולהתמודד עימו מאידך.
[caption id="attachment_311544" align="alignnone" width="600"] ללמוד ממנה לקראת המשבר הבא. מגיפת הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
"לפעול כעת גם כדי למנוע אסון אקלימי"
המייסד השותף של מיקרוסופט נחוש להתמקד כבר כיום, כשמגיפת הקורונה עוד רחוקה מלהיות נחלת העבר, בהשלכות של שינויי האקלים ומתייחס לנושא כאתגר הבריאותי והכלכלי הבא שעומד בפני החברה.
"עד כמה שהמגיפה העולמית הזו נוראה, שינויי האקלים עלולים להיות גרועים יותר", כך כתב גייטס בפוסט שפרסם בבלוג שלו Gates Notes.
"עד שנת 2060, שינויי אקלים יכולים להיות קטלניים כמו COVID-19, ועד 2100 הם יכולים להיות קטלניים פי חמישה", הוא ממשיך ומזהיר. "אף על פי שהעולם פועל לעצור את נגיף הקורונה החדש ולהתחיל להתאושש ממנו, עלינו לפעול כעת גם כדי למנוע אסון אקלימי, על ידי בנייה ופריסה של חידושים המאפשרים לנו לחסל את פליטת גזי החממה שלנו", הסביר גייטס בפוסט שפרסם השבוע (ג').
"בניגוד לווירוס הקורונה החדש, שאני מאמין שיהיה לנו חיסון נגדו בשנה הבאה, אין פיתרון בשנתיים לשינויי אקלים. ייקח עשרות שנים לפתח וליישם את כל הניקיון", הסביר גייטס בפוסט.
[caption id="attachment_288862" align="alignnone" width="600"] חובה להילחם במשבר האקלים. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
עוד בפוסט שלו - מעבר להדגשת ההשלכות הנוראיות של שינויי אקלים - גייטס מבקש מהקוראים ומהעולם להתמקד בחשיבות ניצול התובנות שנלמדו מהמגיפה העולמית כעת, למען המאבק "הבא", ולא להמתין לזמנים שבהם יהיה כבר מאוחר לפעול. "אם נלמד את הלקחים של COVID-19, אנו יכולים לגשת לשינויי אקלים יותר מודעים להשלכות היעדר הפעולה", הוא מציין ומדגיש כי המשבר העולמי הנוכחי יכול להביא את האנושות להגיב בצורה יותר חכמה ומושכלת למשבר הבא.
מלחמה חסרת פשרות בפליטות הפחמן
ההשפעה הכלכלית של משבר האקלים, מתריע גייטס, עלולה להיות קשה באופן דומה למה שהביאה אל חיינו הקורונה. לדבריו, ההוצאות העצומות והשבר הכלכלי שמתרחשים כעת, עלולים להגיע "כל עשר שנים", מכיוון שממשלות יאלצו להשקיע יותר מהתמ"ג כדי להתמודד עם השפעות שינויי האקלים. "ועד סוף המאה זה יהיה הרבה יותר גרוע, אם העולם יישאר במסלול הפליטות (הפחמניות - ג"פ) הנוכחי שלו".
גייטס עצמו מודה כי למרות שהוא ממוקד במאבק נגד הנגיף, הוא משקיע בטכנולוגיות חדשניות העוסקות באנרגיה נקייה, כמו למשל בבשר מהצומח ובשר מתורבת במקום בבשר שמקורו בבעלי חיים, נגדו יוצא גייטס משום שהוא מייצר זיהום אוויר וקרקע חמור, כמו גם פגיעה ביערות הגשם באמזונס.
גייטס גם יוצר תכניות המסייעות לחידושים אלה להגיע אל כל קצוות העולם, ואפילו נותן דוגמה אישית למאבק החשוב לו - באחרונה אפילו הזמין ורכש את יאכטת העל הראשונה בתבל המופעלת על ידי מימן, ששוויה כ-644 מיליון דולר. כלי שיט זה לא פולט פחמן בעת מסעותיו, אבל הסופר-יאכטה תושק על המים ככל הנראה רק בשנת 2024.
"חלק מהממשלות והמשקיעים הפרטיים מחויבים למימון ולמדיניות שיעזרו לנו להגיע לאפס פליטות, אך אנו זקוקים לאפילו יותר (אנשים, חברות וממשלים - ג"פ) שיתלכדו. ועלינו לפעול באותה תחושת דחיפות שיש לנו עבור הקורונה", כך טוען גייטס בתוקף.
06/08/20 16:06
4.4% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
וויקס סיימה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם תוצאות מעורבות: עליות דו ספרתיות בהכנסות ומהצד השני גם בהפסדים. עם זאת, יש לציין שבסעיפי הצמיחה החברה מציגה מומנטום יוצא דופן, עם 9.3 מיליון משתמשים חדשים ברבעון השני - זינוק של 64% בהשוואה לשנה שעברה. זאת, בהשפעת המעבר לעבודה מהבית והסגר בתקופת הקורונה.
המחצית הראשונה של השנה התאפיינה מבחינת וויקס בזינוק של 35.5% בהוצאות ל-544.2 מיליון דולר, עלייה של 25.7% בהכנסות ל-452.1 מיליון, ועליות של יותר מפי שניים בהפסד התפעולי, שזינק ב-120% ל-411.6 מיליון דולר ובהפסד הנקי, שהאמיר ב-104.1% ל-96.89 מיליון.
העליות - הן בצד החיובי והן בצד השלילי - אפיינו גם את הרבעון השני של השנה. ההוצאות טיפסו במהלכו ב-45.2% ל-289.8 מיליון דולר וההכנסות גדלו ב-27.3% ל-236.1 מיליון. חלוקת ההכנסות לסעיפים מראה על גידול של 21.1% במכירות המנויים ל-190.2 מיליון דולר וזינוק של 61.2% ממכירות המוצרים הנלווים ל-45.9 מיליון.
גם כאן, העלייה הניכרת יותר בהוצאות מאשר בהכנסות פגעה בסעיפי הרווחיות: ההפסד הנקי של וויקס זינק ברבעון ב-71% ל-57.75 מיליון דולר, ההפסד למניה האמיר ב-68.9% ל-1.06 דולר וההפסד התפעולי קפץ ב-280% (!) ל-53.75 מיליון. ההוצאות התפעוליות רשמו עלייה של 43.43% ועמדו על 219.33 מיליון דולר. גם בסעיפים הגולמיים רשמה החברה עליות רבעוניות: ההוצאות גדלו ב-51% ל-70.5 מיליון דולר, הרווח גדל ב-19.3% ל-165.6 מיליון והרווח השולי עמד על 70.14%.
החברה מרחיבה את ההשקעה בשיווק
אבישי אברהמי, מנכ"ל ומייסד וויקס, הסתכל על הצד החיובי ואמר לאחר פרסום התוצאות כי ״המגמה שהתחילה בשלהי מרץ המשיכה לתוך הרבעון השני, עם נתונים חסרי תקדים. הצורך של בעלי עסקים לייצר לעצמם נוכחות אינטרנטית במהירות, לתקשר עם הלקוחות שלהם, ולספק להם סחורה ושירותים מעולם לא היה כה נחוץ ומידי".
לדברי ליאור שמש, סמנכ"ל הכספים של החברה, "בחודשים האחרונים ראינו זינוק משמעותי בביקוש, שמקורו בצורך בנוכחות אינטרנטית, שהפך בהול ונחוץ. הרבעון השני היה רבעון שובר שיאים מבחינתנו, עם 9.3 משתמשים חדשים ו-346 אלף משתמשי פרימיום נטו. בתגובה לצמיחה המתמדת בביקוש אנחנו מרחיבים את ההשקעה שלנו בשיווק - מהלך שבהתבסס על נתוני העבר יניב לנו בעתיד הקרוב צמיחה נוספת בהכנסות ובשווי נתוני הגבייה ממשתמשים משלמים".