"תשתיות הלוגיסטיקה בצבא מאוד מיושנות, חלקן מתבססות עדיין על תשתיות מהצבא הבריטי. תפיסת מרכזי ההספקה בצבא נהגתה ומומשה ב-1966. בצה"ל הוחלט ללכת למהלך לחידושים, ולאחר חודשים רבים של תכנון התחלנו לממש את החזון החדש שלנו, ולתוכו 'נשפוך' הרבה מאוד טכנולוגיה", כך אמר אל"מ שגיב שרביט, ראש מחלקת תכנון ובקרה במרכזי ההספקה באגף הטכנולוגיות והלוגיסטיקה של צה"ל. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר אל"מ שרביט כי "התפיסה שלנו דיברה על חמישה מרכזי הספקה: ביגוד, ריהוט וציוד גנרי; ציוד רפואי, מ-MRI ועד מזרק; דלק, שמנים וגז בישול; מזון; וחלפים ואמצעי לחימה - מחלפים לטנקים ועד מערכות אופטיות ועולמות המולטימדיה והמחשוב". לדבריו, "לכל אחד מהם יש מחזור חיי פריט בשרשרת ההספקה: עיתוד, חיזוי, רכש, קבלה למלאי, החסנה, ליקוט והפצה. כל אחד מהמרכזים ישב במקום אחר והיו לו בסיסים שנתנו מענה מרחבי. השינוי בתפיסה גורס להביט בראייה תהליכית על כל שרשרת ההספקה - ראייה משקית לצד תהליכית. לכן, נבנה שלושה מרכזים לוגיסטיים". "המרכזים יהיו בחזית הטכנולוגיה: מחסנים אוטומטיים, רובוטיקה, מערכות BI ומערכות חכמות שמביטות על התהליך מקצה לקצה", תיאר. "נבנה מרכזים במבט רוחבי, עם מיקוד בשרשרת האספקה. בעולם האחסנה הישן, הפריטים היו מאוחסנים נמוך ולרוחב. את מחסני הענק החדשים נבנה לגובה 30 מטרים, ובהם יפעלו רובוטים במקום מלגזות". עגורנים אוטומטיים ואיתור פריטים באמצעות אור וקול אל"מ שרביט ציין כי "יהיו במרכזים החדשים עגורנים אוטומטיים, מערכות מסועים חכמות שיודעות לאתר פריט ועמדות ליקוט חכמות, שמלקטות פריט באמצעות אור או פקודות קוליות. המחסנאי יקריא את הקוד והמערכת תאמר לו: 'קח שני פריטים'. לאחר מכן הוא יניח את הפריט על המסוע, שישקול את הפריט ויאמר לו האם שגה בליקוט". "בהיבט הטכנולוגי", הסביר, "תהיה במרכזים אלה מערכת ניהול רצפת מחסן (WMS). היא לא תהיה חלק ממערכת הסאפ שלנו, אבל יהיו ממשקים בין המערכות. נבחר אותה השנה והיא תוטמע ב-2023 או 2024". "הכול קשור להסתכלות תהליכית", אמר אל"מ שרביט. "כיום, כל מרכז עובד לחוד. לפני שנה וחצי התחלנו במיזוג תהליכים ב-ERP של סאפ, שכן עד אז, רק שלושה מחמישה מרכזים עבדו במערכת הסאפ. נסיים את איחוד התהליכים בשנה הקרובה. באחרונה הרמנו לאוויר מערכת קטלוג צה"לית, במסגרת איחוד התהליכים. המערכת הציפה לנו עשרות מקרים של מק"טים (מספרים קטלוגיים) שונים - לפריט זהה". "לפני חודש הוקמה מפקדת מרכז ההספקה האחוד. עלות ההקמה של מרכז זה, שיתפרש על פני שלושה בסיסים, צפויה לעמוד על יותר מארבעה מיליארד שקלים, כאשר מתוך זה, עלות הטכנולוגיות וה-IT עומדת על יותר מ-100 מיליון. המחסנים יוקמו ב-2023 או 2024. לצד מערכת ה-WMS נטמיע מערכת TMS, לניהול ותכנון הובלות, שינוע ומעקב בזמן אמת - למיטוב השינוע וההפצה. עוד נטמיע מערכות לאוטומציה של תהליכים, עם רובוטים", הוסיף הקצין. AI בצבע ירוק זית "בינה מלאכותית תהיה חלק אינטגרלי מהמערכות", ציין אל"מ שרביט. "היא 'תגיד' למלקט היכן למקם את הפריט: 'גבוה, נמוך, קרוב, רחוק', ותייעל את תהליכי הליקוט. נפחית את אי ההתאמה במלאי - חוסר בפריט יתגלה מהר יותר, עם מצלמות וניטור במחסנים. בין כל הדברים, המופלא ביותר בעיניי הוא מערכת ניהול מחסן שמדברת עם המסופון. המערכת תנחה ישירות את המלגזנים עם מסופונים לטיוב מסלולם, היא תזהה שיש ירידה בהיקף פעילות, תאתר מלקט מסוים ותשלח אותו לאתר פריט מסוים, או לערוך ספירת מלאי של פריט אחר". "היעד הוא מיזוג המרכזים והפיכתם לישות אחת חושבת", הדגיש אל"מ שרביט. "נחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה בשל הייעול. ל-IT תהיה תרומה מכרעת בטיפול ובניהול ההפצה, האחסנה, הציוד והתהליכים. בהעדר מערכות מידע - דבר לא יתקיים". הוא סיכם באומרו כי "הקמת המרכז מייצרת הזדמנויות רבות, ביניהן שיפור הקשר עם הדרג הנפרש, טיוב תהליכי הרכש וההצטיידות, מיצוי המשאבים, היכולות והידע, הסתכלות שלמה על שרשרת ההספקה ולבסוף - שיפור המענה בראי הקצה המבצעי. נעטוף את הכל ב-IT. היחידה תהווה מרכז ההספקה הגדול והמתקדם במדינה, המושתת על טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות, ועל יעילות והתאמת משאבים ויכולות, תוך דגש על התייעלות אנרגטית ושמירה על הסביבה".

קרוב לוודאי שמרבית בעלי הסמארטפונים המריצים אנדרואיד נהנים מכמה תכונות מועילות, כמו טעינה מהירה או הפעלה של מציאות רבודה כדי לשחק במשחקים שונים, כמו Pokemon Go. התכונות האלה זמינות הודות למעבד אות דיגיטלי המוטמע בהם, שרוב המשתמשים לא מודעים אליו, ושנוהגים לתאר אותו כ"מחשב מושלם על שבב יחיד". יכולותיו המגוונות של השבב הזה, מכל מקום, הופכות אותו ל-"מזמין" ניצול על ידי האקרים – כך לפי חוקרים בענקית האבטחה צ'ק פוינט. (Check Point) החוקר סלאווה מאקאבייב מצ'ק פוינט הציג ב-Defcon כיצד המעבד הזה הוא בעצם "דלת כניסה" לתוקפים שיכולים להשתלט על מכשירי אנדרואיד. מאקאבייב בדק את שבב ה-Snapdragon של קוואלקום, (Qualcomm) שמצוי ביותר מ-40% מהמכשירים, ומצא יותר מ-400 פגיעויות. תוקף פוטנציאלי יכול לייצר אפליקציה זדונית שמנצלת את הפגיעויות האלה ועוקפת את ביקורות האבטחה של המכשיר, ולגנוב נתונים – כולל תמונות, וידיאו ונתוני מיקום. הפגיעויות עלולות לאפשר גם לאפליקציה זדונית להקליט שיחות ולהדליק את המיקרופון במכשיר מבלי שהמשתמש יידע או יחוש בכך, או אפילו להסתיר פגיעויות שטמונות במכשיר. חוקרי החברה לא מסרו את הפרטים הטכניים של מאות הפגיעויות שגילו, משום שהן עדיין מציבות סיכוני אבטחה פוטנציאליים עבור מיליוני מכשירים. קוואלקום אישרה את הפגיעויות האלה ופרסמה אהרה בנוגע לפגמים, שמציבים סיכוני אבטחה עד שיצרניות המכשירים יפיצו עדכונים למכשירים שבידי הצרכנים. "עבדנו נמרצות כדי לאשר את הנושא ולהכין תיקונים הולמים ליצרני המכשירים", הודיעה קוואלקום, והוסיפה, כי בידי החברה אין כל עדות לכך שהבעיות האלה נוצלו על ידי האקרים. "אנו מעודדים את משתמשי הקצה לעדכן את מכשיריהם ברגע שטלאי העדכון יהיו זמינים, ולהתקין אפליקציות רק מגורמים אמינים כמו חנות Play של גוגל", הוסיפה החברה. למרות שפגיעויות האבטחה הספציפיות האלה טופלו על ידי קוואלקום, חוקרי צ'ק פויט אמרו, שהשבבים האלה מהווים למעשה פלטפורמה חדשה לגמרי לתוקפים, ומתארים אותה כ"עקב אכילס" גם של המכשירים הבטוחים ביותר. למרות שהם קיימים כבר מזה זמן בשוק, חוקרי אבטחה לא הקדישו די תשומת לב לאותו מעבד אות דיגיטלי, בחלקו משום שחסם הכיסה היה גבוה ושבמקרים רבים היצרניות נועלות אותם. יניב בלמס, ראש תחום מחקר סייבר בצ'ק פוינט, אמר כי הוא חושש שיש עוד פגיעויות רבות הקשורות למעבדים הללו, שעדיין לא נחשפו, וכי הוא מקווה שחוקרים נוספים יתחילו לחקור את החומרה בקפדנות. "המחקר שלנו חצה את הגבולות האלה, והצלחנו לבחון מקרוב מאוד את העיצוב הפנימי של השבב ואת יישומיו בדרך נוחה למדי", הוא אמר. "מאחר שמחקר כזה הוא נדיר למדי, יש בכך הסבר מדוע מצאנו כל כך הרבה קטעי קוד פגיעים".

שלוש חברות החשמל האוקראיניות, שהאקרים רוסים פרצו למערכות שלהן ב-2015, הביאו לכך שאת חגי דצמבר מאות אלפים חגגו בחשיכה. ההאקרים שתלו נוזקה על גבי ציוד עיקרי ומנעו מהמהנדסים לסגור בצורה מרוחקת את המעגלים, ובכך האטו את המאמצים להשיב את החשמל. קבוצת חוקרים של טרנד מיקרו (Trend Micro) חשפו בשבוע שעבר בכנס בלאק האט (Black Hat) כמה מנקודות התורפה העיקריות בסוג זה של מכשירים, שנוצלו על ידי הרוסים. המחקר נערך בקרב ספקים בצרפת, בטיוואן ובארה"ב. המחקר בחן חמישה פרוטוקולים שמשתמשים בקופסאות שמתרגמות את התקשורת בין המכשירים השונים במפעלים תעשייתיים, כולל אלו שמנטרות טמפרטורה ומתקשרות עם המכונות. הם מצאו מספר רב של נקודות אפשריות לפגיעה, כאשר הקריטיות שבהן, אם ינוצלו לרעה, עלולות לאפשר להאקר להשבית חיישנים שמפקחים על טמפרטורה במפעל ועל הביצועים במפעל. עוד מצאו החוקרים של טרנד מיקרו יישום חלש של הצפנה ובאג, שיכול לאפשר לתוקף לשלוח נוזקות שיאלצו אתחול מחדש. במשך חודשים ניסו החוקרים לערוך הטלאות אבטחה על המכשירים הללו, בהצלחה חלקית. נקודות התורפה הקריטיות ביותר לא תוקנו. הספק, שבסיסו בטיוואן, אמר לצוות של טרנד מיקרו, שהמוצר הגיע לסוף חייו ולא יקבל עדכונים נוספים מאחר שמודל חדש יותר נמצא כעת בשוק. "ממכשירים שכאלה נוטים להתעלם" אמר ד"ר מרקו בלדוצי, חוקר אבטחה בכיר, טרנד מיקרו, "ישנם כמה ספקים שמודעים לאבטחת מידע, אבל ישנם גם כאלה שלא". דניאל דוס סנטוס, חוקר פורסקאוט (Forescout Technologies ) אמר, שהתעשייה לא מודעת דיב לפרוטוקולים כאלה. עבורו, "הדו"ח של טרנד מיקרו מדגיש את הצורך להיות מודעים לכל הנכסים ברשת ולא רק לאלה שאנו נוטים לחשוב עליהם כעל הקריטיים ביותר".

הסוף לשבב ה-Kirin של וואווי: על רקע החרם האמריקני על ענקית התקשורת הסינית, הודיעה זו כי תפסיק את ייצור השבב בחודש הבא. ריצ'ארד יו, מנכ"ל חטיבת עסקי צרכנים בחברה, סיפר לעיתון הכלכלי הסיני Caixin, ש"הלחץ המתמשך של ארצות הברית על ספקי החברה הפך את ייצור השבב לבלתי אפשרי עבור החברה ... החל מה-15 בספטמבר לא נוכל לייצר את מעבד הדגל שלנו Kirin ... זוהי אבידה גדולה מבחינתנו",  אמר יו. מלחמת הסחר של הממשל האמריקני נגד ענקית הטכנולוגיה הסינית נמשך כבר יותר משנה, ובאחרונה אף מונע מיצרניות זרות שמשתמשות בטכנולוגיה וברישיונות אמריקניים למכור את מוצריהן לוואווי.  הצווים האמריקניים מונעים מ-TSMC ומסמסונג לייצר שבבים עבור וואווי, וללא שותפת ייצור – וואווי לא יכולה לייצר שבבים. בנוסף, הממשל האמריקני מנהל קמפיינים בקרב בנות בריתה של ארה"ב בניסיון לשכנעם להיפרד מהטכנולוגיה של וואווי, בטענה כי הענקית הסינית מהווה סיכון לגניבת נתונים שיועברו לממשל הסיני. וואווי מכחישה את הטענות, אבל השפעתה של ארה"ב משיגה תוצאות, כמו כמה מדינות שהחליטו לאסור על חברות התקשורת רכישת ציוד חדש של וואווי, כשהאחרונה בהן הייתה בריטניה. לעובדה זו תהיינה כמובן השלכות על מוצרים נוספים של וואוי, כמו נתבים, מתגים והתקנים נוספים שמשתמשים בשבב ה-Kirin, וכמובן הסמארטפונים שלה, שבלי ה-Kirin עלולים לאבד כמעט כל דבר שמייחד אותם מן המתחרים.

אנה ליפניק לוי, סמנכ"לית השיווק והפיתוח העסקי של וואווי ישראל, הודיעה באחרונה על פרישתה מהתפקיד. במקום זאת, היא שותפה בחברה חדשה שמוקמת בימים אלה במגזר הפיננסי, ושאת שמה היא לא חשפה. טרם מונה לה מחליף. ליפניק לוי הובילה את הקמת חטיבת השיווק והפיתוח העסקי בנציגות הרשמית של וואווי בישראל וכיהנה בתפקיד המנהלת שלה במשך שנה וחצי. במהלך תקופתה היא התמקדה בניהול המשבר העולמי והשפעותיו על וואווי בשוק המקומי. מעבר לכך, היא בנתה בישראל את Huawei Mobile service, ניהלה את פעילות הפיתוח העסקי מול עשרות חברות בעלות אפליקציות וסטארט-אפים ישראליים, והובילה שיתופי פעולה וקמפיינים בשווקים הגלובליים של וואווי. היא נכנסת כעת לעולם היזמות כשותפה בחברה חדשה, שתעניק שירותים פיננסים לסטארט-אפים ולארגונים קטנים ובינוניים. ליפניק לוי תהיה סמנכ"לית השיווק של החברה ותוביל תחום זה, יחד עם אסטרטגיה ובניית מותגים. כמו כן, היא תבצע ליווי אישי למנכ"לים וצוותי השיווק בקרב לקוחות החברה החדשה. ליפניק לוי אמרה כי "לאחר עשור גדוש בעשייה מאתגרת מאוד בעולם הטכנולוגיה, שחלק גדול ממנה היה ניהול משברים מקומיים וגלובליים, אני שמחה להתחיל פרק מקצועי חדש, שייתן לי את המקום לייצר הזדמנויות ולהביא לידי ביטוי חדשנות שיווקית לעסקים אחרים. וואווי הייתה חלק משמעותי בצמיחה המקצועית שלי. מדובר בחברה שעל אף האתגרים הגלובליים תמיד מסתכלת קדימה לעבר היעד הבא, וזה ילווה אותי".

דליפה גדולה של קבצי ומסמכים פנימיים של אינטל (Intel) פורסמה על ידי משתמש טוויטר (Twitter). ענקית השבבים הודיעה שפצחה בחקירה. אינטל מסרה כי הדליפה, של כמעט 17 ג'יגה-בייטים של מסמכים והתכתבויות, פורסמה באתר שיתוף הקבצים Mega.nz ביום ה' האחרון. הפורצים אמרו לעיתונאים כי היקף הפריצה גבוה במעט ומגיע ל-20 ג'יגה בייט נפח. מקורם של הקבצים בפורטל של אינטל, שיש לו גישה ללקוחות, שותפים וגורמים חיצוניים אחרים. "אנו חוקרים את המצב הזה", נמסר מהחברה, "נראה כי המידע מגיע ממרכז המשאבים והעיצוב של החברה, המארח מידע לשימוש הלקוחות, השותפים והגורמים החיצוניים האחרים שהם בעלי אישור גישה. אנו מאמינים כי אדם בעל אישור גישה הוריד ושיתף נתונים אלה". [caption id="attachment_200316" align="alignnone" width="600"] דליפת מידע. אילוסטרציה: BigStock[/caption] טילי קולמן, משתמש הטוויטר שפרסם את הדליפה, אמר כי החומרים שהודלפו מכילים מידע מסווג או סודי שהתקבל ממקור אנונימי "שהפר (או פרץ ל)" אינטל מוקדם יותר השנה. קוטמן הבטיח שיהיו יותר דליפות עם "דברים אפילו יותר עסיסיים ויותר מסווגים". החומר שהודלף כולל כלים שונים לפיתוח ואיתור באגים במערכות של אינטל, מפות דרכים טכנולוגיות, תרשימים של מעבדים שונים, חבילות קוד מקור לפלטפורמות שונות של אינטל, וכן מסמכים, כלים וקושחה עבור מעבדי Tiger Lake שצפויים להגיע לשוק בקרוב. קוטמן, יועץ IT שמתגורר בשוויץ, אמר כי "המוטיבציה הכוללת שלנו היא לשחרר מידע" – ובמקביל, לסייע לחוקרי אבטחה "למצוא ולהעריך טוב יותר סוגיות אפשריות". בשיחות מאובטחות עם עיתונאים טכנולוגיים קוטמן אמר: "אני עוסק רבות בדליפות ושחרורים של מידע. המוטיבציה הכללית שלי היא לשחרר מידע, ואני פשוט סקרן מאוד. אני גם אוהב לחשוף ולהסתכל על הדברים (לעיתים הנוראיים) שתוכל למצוא בקוד קנייני".

אייסקיור (IceCure) - חברה ישראלית למכשור רפואי, המשווקת טכנולוגיה להשמדת גידולים שפירים וסרטניים בשד ובאיברים אחרים, בטיפול במרפאה ללא ניתוח באמצעות הקפאתם - הודיעה כי השלימה גיוס של 20.7 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות בבורסת תל אביב. במסגרת הגיוס, התקבלו ביקושי-יתר של 24 מיליון שקל, והשתתפו בו בעל השליטה, נושאי משרה ומשקיעים מהציבור. את הגיוס ליוו רוסריו קפיטל, יאיר קפיטל הנפקות ופיננסים, אייפקס חיתום והנפקות, יועצי ההנפקה ירון אילוז ונאור אל-חי וכן עוה"ד רעות אלפיה, עודד הר אבן וגל כהן מפירמת עורכי הדין הבינלאומית סאליבן (Sullivan). [caption id="attachment_320721" align="alignleft" width="300"] גיוס והנפקה מוצלחים. אייסקיור[/caption] לקראת הגיוס פרסמה החברה תוצאות מקדמיות חזקות (לא מבוקרות ו/או סקורות על ידי רואה החשבון המבקר של החברה) למחצית הראשונה של 2020. ההכנסות למחצית הראשונה של 2020 הסתכמו בכ-6.5 מיליון שקל - היקף גבוה ביותר מפי 3 מההכנסות במחצית המקבילה בשנת 2019, והגבוה בכ-13% מסך ההכנסות בשנת 2019. כמו כן פרסמה אייסקיור צבר הזמנות ליום ה-30 ביוני 2020, וכן למועד הדיווח, אשר עומדים על 9.7 מיליון  שקל ו-9.1 מיליון שקל, בהתאמה. צבר ההזמנות משקף, בין השאר, את העסקאות וההסכמים הרבים עליהם דיווחה החברה מתחילת השנה, לרבות בתאילנד, סינגפור, גרמניה, ודרום אפריקה. אייל שמיר, מנכ"ל החברה: "אנו שמחים על השלמת ההנפקה אשר מבטיחה את מימוש התכנית האסטרטגית שלנו להמשך התרחבות וצמיחה בהיקפי הפעילות. אנו רואים בגיוס הבעת אמון של בעל השליטה וציבור המשקיעים בחברה ובהנהלה. המערכות של אייסקיור מסייעות כבר היום למטופלים הסובלים מגידולים סרטניים ושפירים והתוצאות הקליניות מצביעות על הצלחה משמעותית בהשמדת הגידולים. אנו מאמינים כי גם ברבעונים הבאים נוביל את החברה לרשום הצלחות". השימוש בטכנולוגיה של אייסקיור מאפשר השמדת גידולים, שפירים וסרטניים, באיברים שונים, בקליניקה רגילה, בפרוצדורה שנמשכת פחות משעה וללא צורך בהרדמה כללית ובאשפוז לפני או אחרי הפרוצדורה. להערכת החברה, הזינוק המרשים שמראה אייסקיור הינו על רקע מגמת ההאצה העולמית של מעבר לטיפולים זעיר פולשניים, שאינם מצריכים שימוש בחדרי ניתוח יקרים, וצוות רפואי רחב לכל פרוצדורה ניתוחית; כמו גם לאור העומסים הנוצרים בחדרי ניתוח במוסדות רפואיים ברחבי העולם עם התפרצות נגיף הקורונה, כאשר עולה צורך משמעותי למנוע ולהקטין זיהומים אפשריים בהליכים רפואיים.

"בכל רגע נתון, מדינת ישראל מרגישה שהיא יכולה לטאטא את הפרטיות הצידה, ולדרוש סטנדרט אחד מהאזרחים וסטנדרט הפוך מעצמה. במדינה מתוקנת חייב להיות קו מנחה, אחיד, לכל נושא הפרטיות", כך אומר עו"ד חיים רביה, שותף בכיר במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ ופעיל מזה 25 שנים בתחום הפרטיות. עו"ד רביה הוא שותף לייסוד עמותה חדשה בשם פרטיות ישראל. למעשה, הוא יזם את הקמתה, יחד עם פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מטרת העמותה היא להיות שומרת הסף של ההגנה על הפרטיות של אזרחי ישראל מול הממשלה ובעיקר על רקע משבר הקורונה ומערכות האיכון של השב"כ, הרשתות החברתיות והחברות המסחריות, שמחזיקות מידע אישי של כל אחד מאיתנו. אל עו"ד רביה ופרופ' בירנהק הצטרפה שורה מכובדת של אנשי אקדמיה, מדעני מידע, חברה וטכנולוגיה, וכן נשות מינהל ציבורי, משפט והיי-טק. בין השמות: פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל האיגוד; ד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית; פרופ' אור דונקלמן, מומחה לקריפטולוגיה מאוניברסיטת חיפה; ד"ר ערן טוך, מומחה להנדסת פרטיות מאוניברסיטת תל אביב; וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. כמנכ"לית העמותה מכהנת עו"ד נעמה מטרסו, שעד לכניסתה לתפקיד שימשה בתפקיד ניהולי בכיר בחברת הסייבר סיינט, ולפני כן עסקה בתחומי האבטחה והסייבר בצה"ל ובמגזר הפיננסי. "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת המידע, עם טכנולוגיות של בינה מלאכותית וביג דטה, שמאפשרות לחשוף מידע אישי על כל אחד מאיתנו", מסבירים עורכי הדין רביה ומטרסו. "המידע הזה, שאת רובנו לא מטריד מחוסר ידיעה, משמש גופים כדי להשפיע על הבחירות האישיות, הבריאותיות והפוליטיות שלנו - וזה צריך להטריד את כולנו". "אנחנו מודעים לעובדה שבחיים הדיגיטליים אי אפשר שלא לעשות פשרות ולוותר מרצון על חלק מהפרטיות שלנו, אבל התנאי צריך להיות שזה נעשה בהסכמה, תוך בהירות ושקיפות מלאה והבנה מצד מי שמוכן לוותר על הפרטיות", מציין עו"ד רביה. הפעלת כלי השב"כ - האירוע שהביא להקמת העמותה עו"ד רביה ומטרסו אומרים כי הוויכוח הציבורי שהתפתח בעקבות הפעלת כלי השב"כ היה האירוע המכונן, שזירז את ההחלטה להקים עמותה שתעסוק בנושא הפרטיות באופן ממוקד, ותנסה להשפיע על מקבלי ההחלטות. אבל, הם מבקשים להזכיר ולהדגיש שיש דוגמאות רבות נוספות להפרת הפרטיות של אזרחי ישראל סביב משבר הקורונה. כך, הם אומרים, "המשטרה קיבלה סמכויות נרחבות לאיכון סלולרי והפעילה רחפנים כדי לאכוף את חובת הבידוד על מאות אלפי אנשים; חשיפת העובדה שהמשטרה עוקבת אחרי תנועת אזרחי המדינה במרחב הציבורי באמצעות מערכת מצלמות טלוויזיה בשם עין הנץ; צילום והאזנה של חולי קורונה בבתי חולים ומלוניות בידוד; הרחקת הרשות להגנת הפרטיות מחקיקת החירום בתחילת המשבר; משרד הביטחון דחף לשיתוף פעולה עם NSO לפיתוח מערכת לדירוג חברתי; חיוב אזרחים לחשוף את כתובת המייל שלהם; דרישה להתקנה מערכת לזיהוי פנים בבתי ספר; ועוד נושאים שמפירים את האיזונים בין דרישות הממשלה לבין הזכות החוקתית לפרטיות של כל אחד". "פרטיות ישראל היא פרי רעיון של מומחים הפעילים בתחום ועוסקים בקידום הפרטיות כבר שנים", הסביר רביה. "במהלך הזמן הזה הכרנו את בעלי העניין העיקריים בממשלה ובזירה הציבורית וליווינו באופן פעיל תהליכי קבלת החלטות בממשלה ובכנסת". כמו כן, עו"ד רביה השתתף במספר ישיבות של ועדת החוץ והביטחון, שדנה בכלי המעקב של השב"כ, והציג שם את הצעת החוק שאנשי העמותה גיבשו, כחלופה אזרחית לשב"כ. פעילות נוספת הייתה פנייה לשר המשפטים וליועץ המשפטי, עם אזהרה ברורה כי אם חוק הגנת הפרטיות המיושן לא יתוקן, ישראל תאבד את ההכרה האירופית להעברת מידע בינה לבין היבשת. [caption id="attachment_320725" align="alignleft" width="300"] עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל. צילום: תומר יעקובסון[/caption] מייסדי העמותה מודעים לכך שישנן מסגרות נוספות בישראל שעוסקות בהגנה על הפרטיות. "אנחנו מכבדים את כולם ונשמח לשתף פעולה", אומרת מטרסו. מהי מתכונת הפעילות של העמותה? "הפצת ניירות עמדה, קשר ישיר עם הציבור, חינוך והגברת המודעות לפרטיות, בפרט בקרב הצעירים, שיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה, עידוד הנדסה לפרטיות, ייזום הליכים משפטיים ומעקב אחרי מקרים המעלים חשש לפגיעה בפרטיות. מטרה נוספת חשובה". מטרה נוספת שהעמותה שמה לעצמה היא קידום טכנולוגיות שנועדו לסייע לקידום הפרטיות, על ידי חברות היי-טק צעירות, במטרה לאפשר שליטה טובה יותר של בעל המידע על המידע האישי שלו, שמצוי במקומות רבים ומפוזרים ברחבי הרשת. העמותה יצאה באחרונה במסע גיוס המונים כדי לגייס סכום ראשוני של 150 אלף שקלים, שיאפשר את המשך פעילותה הסדירה למען הציבור.