אפלייד מטיריאלס ביצעה באחרונה סבב מינויי בכירים ישראליים: רחל פישביין קליינר מונתה כראשת ארגון שירותים עסקיים ותפעול משאבי אנוש במטה הגלובלי, ריקי אלוני החליפה אותה כסמנכ"לית משאבי האנוש של אפלייד מטיריאלס ישראל ודיוויד בלום מונה לסמנכ"ל השיווק של החברה. פישביין קליינר מצטרפת להנהלת משאבי האנוש העולמי של אפלייד מטיריאלס, שמעסיקה כ-22 אלף איש ברחבי העולם. במסגרת תפקידה, היא מנהלת ארגון חדש, שנקרא Global HR Business Partners and Services ושתפקידו לספק למנהלים בחברה כולה כלים לניהול משאבי אנוש מתוך שותפות עסקית ומיקוד בתחום זה. היא מבצעת את התפקיד מישראל. יש לציין שפישביין קליינר הגיעה לאפלייד מטיריאלס לאחר שהצטרפה ב-1996 לאורבוט, שנרכשה על ידי תאגיד הענק כשנה לאחר מכן, ומילאה תפקידים שונים במשאבי אנוש, כולל במטה בקליפורניה. מאז 2009 היא החזיקה בתפקיד סמנכ"לית משאבי האנוש של אפלייד מטיריאליס ישראל ובשנה האחרונה שימשה גם כמנהלת משאבי האנוש הגלובלית של חטיבת ה-IPC (ר"ת Image processing Control), שכוללת בתוכה את החטיבה הישראלית. אלוני הצטרפה לאפלייד מטיריאלס לפני כ-20 שנה ומילאה שורה ארוכה של תפקידים בתחומים מגוונים, לרבות אנליסטית עסקית, מנהלת פרוגרמות וראשת מטה. בעשור האחרון היא התמקדה בתחום משאבי האנוש, בתפקידי ניהול מגוונים, תוך שיתוף פעולה עם יחידות עסקיות שונות בחברה. במסגרת תפקידו כסמנכ"ל השיווק של החברה, בלום אחראי, בין היתר, על בניית האסטרטגיה השיווקית, מחקרי השוק, מנהלי שיווק המוצרים השונים ועוד. באפלייד מטיריאלס אומרים כי יש לתפקיד זה חשיבות מיוחדת, בפרט לאור העובדה שהחברה בישראל פועלת כיחידה עסקית עצמאית, שמשווקת ומוכרת את המערכות שלה, בין היתר, לחברות הגדולות בתעשיית השבבים, שפרוסות באסיה, אירופה וארצות הברית. בשנים האחרונות שימש בלום כיועץ לחברה בנושאי אסטרטגיה ושיווק, וסייע בפיתוח מיומנויות שיווק עבור יחידות עסקיות שונות באפלייד מטיריאלס ישראל ובחברה העולמית. בלום החל את הקריירה שלו כמהנדס באינטל ולאחר מכן ביצע שורה ארוכה של תפקידי ניהול מגוונים ב-KLA, בעיקר בעמק הסיליקון. אפלייד לא פיטרה או הוציאה לחל"ת – וממשיכה לגייס עובדים יצוין כי אפלייד מטיריאלס ישראל, שמעסיקה כ-1,700 עובדים, גייסה בשנה האחרונה 250 עובדים וגם בימים אלה של קורונה היא ממשיכה בגיוסים – בעיקר בתחומי התוכנה, האלגוריתמים וההנדסה. כבר בראשית התפרצות נגיף הקורונה הודיעה החברה שהיא תשמור על ביטחונם הכלכלי של עובדיה. באפלייד מציינים שהם לא הוציאו לחל"ת ולא פיטרו ולו עובד אחד, ושהחברה ממשיכה לשלם לעובדים שכר מלא – גם לאלה שנבצר מהם לעבוד בשל המצב. כך, למשל, עובדים שנאלצו להיכנס לבידוד לא היו צריכים לנצל ימי מחלה וקיבלו שכר מלא לתקופת הבידוד. בנוסף, החברה ממשיכה לשלם את כל המגיע לספקי שירותים שונים, על מנת שגם כ-800 העובדים שאינם מועסקים באופן ישיר על ידה ימשיכו לקבל את שכרם המלא. זאת, על אף שחלק גדול מעובדים אלה לא נדרש להגיע לעבודה בקמפוס החברה.

למי שעובדים במצב של ריבוי טאבים פתוחים בדפדפן, גוגל השיקה אתמול תכונות חדשות בדפדפן ה-Chrome, בהן עדכון ביצועים, שלדבריה יזרז את טעינתם ב-10%. העדכונים החדשים גם מסייעים לארגן טאבים הקשורים לנושא מסוים בקבוצות – תכונה שנחשפה לראשונה בחודש מאי – המאפשרת למשתמשים לאגור בטאב אחד כמה טאבים, וגם לסגור אותם כקבוצה. "בימים אלה, אנשים מבלים זמן רב בדפדפן כדי לבצע דברים שונים – אם כאלה הקשורים בעבודה, בלימודים או בנושאים אחרים", ציין אלקס איינסלי, מנהל מנהל חוויית משתמש של Chrome בגוגל בפוסט רשמי של החברה. "יש כאלה שעושים שימוש ברשימת משימות, ועבור אחרים, רשימת המשימות מתבטאת בטאבים הפתוחים שלהם בדפדפן". עדכונים נוספים שגוגל הוסיפה כוללים את היכולת לגרור טאבים מעל טאבים ולצפות בתצוגה מוקטנת של הדף – תכונה שיכולה לסייע, למשל, כאשר יש כמה וכמה טאבים פתוחים של אותו אתר, ואי אפשר להבחין ביניהם. עוד ציין איינסלי, כי התכונות החדשות ייפרסו בקרב משתמשי Chrome בשבועות הקרובים ובהדרגה, זאת כדי לשמור על יציבות הדפדפן.

טלדור סיימה את הרבעון השני של השנה עם ירידות בהכנסות וברווח הנקי – השפעה של משבר הקורונה. החברה לא שונה בכך מחברות רבות אחרות, כולל בענפי ההיי-טק וה-IT, שסובלות מהשפעות המשבר. לעומת זאת, במחצית הראשונה של השנה היא רשמה תוצאות מעורבות: ירידה בהכנסות לצד עליות ברווחים. זאת, עקב ההשפעה החיובית של הרבעון הראשון, שבו התפרצות הקורונה הייתה בתחילתה. יש לציין שבמקביל לירידה בהכנסות נרשם קיטון בהוצאות בשתי התקופות, אלא שבעוד שבמחצית הראשונה זה העלה את הרווחיות, לא היה די בכך כדי לבלום את הירידה ברווחיות ברבעון השני. ביתר פירוט, תוצאות המחצית מראות על ירידה של 8.8% בהוצאות ל-354 מיליון שקלים אל מול ירידה נמוכה יותר – של 8% – בהכנסות, ל-370.4 מיליון. הרווחיות, כאמור, עלתה בעקבות זאת: הרווח התפעולי גדל ב-13% ל-16.4 מיליון שקלים וזה הנקי קפץ ב-80.7% לשמונה מיליון. הגידול החד ברווח הנקי הושפע גם מירידה של כמעט 900 מיליון שקלים בחבות המס ומקיטון בהוצאות המימון. התוצאות הרבעוניות מראות ירידה של 14.7% בהוצאות ל-161.6 מיליון שקלים וקיטון גבוה יותר – של 14.9% – בהכנסות, ל-167.5 מיליון. כתוצאה מכך, הרווח הנקי ירד ב-4.4% לקצת יותר משני מיליון שקלים והרוח למניה צנח ב-13.6% ל-19 אגורות. הירידה ברווח הנקי מותנה על ידי צניחה של 44% בחבות המס, שירדה לקצת יותר ממיליון שקלים. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות של טלדור ירדו ב-14.8% ל-145.4 מיליון שקלים, הרווח הגולמי קטן ב-15.2% ל-22.1 מיליון והרווח הגולמי השולי הסתכם ב-13.25%. במהלך הרבעון נרשמה ירידה קלה, של 3.5%, בהוצאות התפעוליות ל-16.2 מיליון שקלים והרווח התפעולי ירד ב-18.9% ל-5.9 מיליון. "שיפור – בגלל תהליכי התייעלות" נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור, העדיף להסתכל על חציה המלא של הכוס ואמר כי "מגמת השיפור בתוצאות הפעילות שלנו נמשכה גם במחצית הראשונה של השנה. תהליכי התייעלות שאותם ביצענו הביאו להמשך השיפור בכל ההיבטים התפעוליים, במקביל להשקעה בתחומים חדשים, שיהוו את מנועי הצמיחה העתידיים של החברה". "במהלך תקופת הסגר ברבעון השני הוקפאו מספר פרויקטים תפעוליים שהחברה מבצעת, בעיקר מול משרדי ממשלה, דוגמת פרויקט הטסטים ופרויקטים מול משרד החינוך – מה שהביא לקיטון בשורת ההכנסות", הסביר אברהמי. "על מנת לצמצם את היקף ההשפעה של עצירת פרויקטים אלה ביצענו, באופן רוחבי ומקיף, התאמות בהוצאות החברה". עוד הוא אמר כי "אנחנו ממשיכים לבחון אפשרויות רכישה בתחומים סינרגטיים לפעילות הקבוצה, שיאפשרו את המשך צמיחתה של טלדור".

לאחר אישור המיזוג על ידי משרד התקשורת, השלימה היום (ד') קבוצת סלקום את רכישתה של גולן טלקום. לאחר המיזוג תהיה סלקום קבוצת התקשורת הגדולה בישראל בתחום הסלולר, והשנייה בגודלה בישראל בהיקף ההכנסות. לפי הדו"חות הכספיים לשנת 2019, הכנסות סלקום וגולן טלקום עומדות על כ-4.2 מיליארד שקלים. זאת לעומת הוט – 3.8 מיליארד שקלים ופרטנר – 3.2 מיליארד שקלים. גולן טלקום תמשיך להתנהל כגורם עצמאי ותחרותי ולא יחולו שינויים בחבילות ובמחירי החבילות של לקוחותיה, והיא תפעל כמפעיל וירטואלי בשלוש השנים הקרובות. סמנכ״ל הכספים של גולן טלקום, שי אמסלם, ישמש כמ״מ מנכ״ל החברה, במקום גיל שרון, שעובר לשמש כיו"ר בזק. מנכ״ל סלקום, אבי גבאי, אמר: "אני מודה לשר התקשורת, יועז הנדל, ולצוות המשרד על אישור העסקה. אני שמח על הצטרפותה היום של גולן טלקום לקבוצת סלקום. גולן היא חברה מצוינת ותמשיך להתנהל עצמאית. לקוחות החברה ימשיכו ליהנות מחבילות סלולר במחירים אטרקטיביים ולא יחולו שינויים בחבילות של לקוחות גולן. השלמת רכישה זו תאפשר לנו להאיץ סינרגיות בין החברות לטובת הלקוחות ובעלי המניות, להרחיב ולהאיץ את ההשקעות ברשת האינטרנט בכל הארץ ובפריפריה בפרט, תוך מתן קדימות לפריפריה גם בפריסת רשת דור 5".  

רונן דביר, מנהל התשתיות ושירותי ה-IT של AIG ישראל, מונה לסמנכ"ל מערכות המידע של ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית, שבבעלות כ-270 קיבוצים, מושבים ואגודות במגזר ההתיישבותי. דביר יחליף את קובי הוכמן, שפורש לאחר כשמונה שנים בתפקיד וטרם נמסר לאן מועדות פניו. הוא יחל בתפקידו בעוד כחודש, לאחר ראש השנה. במסגרת תפקידו כסמנכ"ל וחבר הנהלה ידווח דביר ישירות למנכ"ל ביטוח חקלאי, אלעד שלף. הוא מביא עמו לתפקיד ניסיון של 25 שנה בענף ה-IT, ובין היתר מילא שורה של תפקידים בכירים במגזרי הטלקום, הבנקאות והביטוח. ל-AIG ישראל הוא הגיע לפני כשנתיים, ולפני כן שימש במשך חמש שנים כסגן בכיר של מנמ"ר בנק יהב, שם הוא היה שותף להובלת פרויקטים רבים בתחום ה-IT, בין היתר החלפת מערכות הליבה של הבנק, יחד עם TCS ישראל מבית התאגיד ההודי טאטא. כמו כן, הוא מילא תפקידי ניהול בכירים במגזר הסלולר, בחברות פלאפון ו-012-סמייל. ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית נוסדה ב-1937 והיא מעניקה שירותים בכל תחומי הביטוח, הן למגזר הקיבוצי והן למגזר הפרטי. אגף מערכות המידע של האגודה מונה כ-30 עובדים. "אני מצפה להתחיל בביצוע האתגרים החדשים" לדברי דביר, עומדים בפניו אתגרים מעניינים, הנובעים מהתוכנית האסטרטגית של אגף מערכות המידע. התוכנית כוללת יעדי שיפור של מערכות המידע הארגוניות, הרחבת המעבר לשירותים דיגיטליים והתמקדות בהשקעות בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית, על מנת לשפר תהליכים עסקיים מבוססים תהליכי אוטומציה. "אני מסיים בסיפוק רב את עבודתי ב-AIG ושמח שסייעתי לקידום פרויקטים רבים בתחום תשתיות ה-IT, בעיקר מול המטה הגלובלי של החברה. אני מצפה להתחיל לטפל באתגריי החדשים בביטוח חקלאי", אמר דביר. מכרזים פתוחים לתפקידי מנמ"רים בשנה האחרונה היו לא מעט תזוזות של מנמ"רים ונפתחו מכרזים לתפקידים מתפנים. שני מכרזים בארגונים גדולים פתוחים כרגע: האחד הוא לתפקיד מנמ"ר בנק ישראל במקום אבנר זיו, שפורש לטובת ניהול חברת סטארט-אפ. המכרז עדיין מתנהל וניגשו אליו עשרות מועמדים, ביניהם מנמ"רים מכהנים ממגזרי שוק שונים מכרז פתוח נוסף הוא לתפקיד מנמ"ר עיריית תל אביב-יפו במקום ליאורה שכטר, שמונתה מוקדם יותר החודש למנמ"רית שירותי בריאות כללית. בשלב הראשון העירייה תפרסם מכרז פנימי ואם לא יהיו מועמדים, הוא ייפתח למועמדים חיצוניים – כפי שמקובל בשירות הציבורי.

קוריאה הדרומית מעוניינת להגביר את השקעותיה בחברות היי-טק ישראליות בתחום הצומח של Bio-Convergence. תחום הביו-קונברג'נס הינו שילוב בין-תחומי של רפואה וביולוגיה עם הנדסה וטכנולוגיות מתקדמות אחרות (כגון AI , פיזיקה חישובית, ננו-טכנולוגיה, מדע חומרים והנדסה גנטית מתקדמת). זהו אחד התחומים הצומחים ביותר בתחום הרפואה והבריאות בעולם, ופריצות דרך טכנולוגיות שהתרחשו לאחרונה מאפשרות ליצור חיבורים ושילובים של תחומים שלא היו אפשריים בעבר. תחום הביו-קונברג'נס הינו אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים הבאים של ההיי-טק בישראל. לפיכך רשות החדשנות, באמצעות הקרן הדו-לאומית של ישראל וקוריאה הדרומית (KORIL-RDF), פרסמה קול קורא לשיתוף פעולה בין חברות קוריאניות וישראליות בתחום הביו-קונברג'נס. הקול הקורא יתמוך בפרויקטים באמצעות מענקי תמיכה בשיעור של עד 50% מהוצאות המו"פ, ובתקציב של כ-14 מיליון שקלים (ארבעה מיליון דולר) עבור הפרויקטים הנבחרים. התחומים המבוקשים: ננו-רובוטיקה שינוע תרופות, גילוי של תרופות, הנדסת רקמות והדפסות תלת מימד ביולוגיות וכן מחקרים רב תחומיים. חברות ישראליות ודרום קוריאניות המעוניינות לשתף פעולה ולפתח יחדיו טכנולוגיה פורצת דרך באחד מתת תחומי הביו-קונברג'ס האמורים מוזמנות להגיש בקשה על ידי שתי החברות ביחד, באמצעות מייל למשרדי הקרן ולמערכת החברות של רשות החדשנות עד תאריך 31 בדצמבר השנה. הקרן תאשר עד שני פרויקטים בתמיכה של 50% מהוצאות המו"פ בסכום של עד 7 מיליון שקלים  לכל פרויקט. פרטים נוספים על הקול הקורא זמינים באתר רשות החדשנות ובאתר הקרן הדו-לאומית של ישראל ודרום קוריאה. ד"ר עמי אפלבום, המדען ראשי במשרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשנות, אמר: "תחום הביו-קונברג'נס סומן כיעד אסטרטגי של הרשות לעשור הקרוב, ויצירת מובילות בתחום מחייבת שיתופי פעולה בינלאומיים כדוגמת קוריאה הדרומית, שלה נכסים בתחומי המחקר והטכנולוגיה לקידום מטרה זו". ד"ר טה-הון צ'וי: מנכ"ל הקרן הדו-לאומית ישראל-קוריאה (KORIL-RDF), אמר, כי "קוריאה הראתה לאחרונה את יכולות מערכת הבריאות שלה בהתמודדות עם נגיף הקורונה, וזוהתה כאחד המקומות המובילים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחום, בשילוב עם בתי חולים וחוקרים מובילים ברפואה".

בטקס מרגש שהתקיים במרכז לקט ישראל העניקה יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה (Synamedia) ישראל, את תרומת החברה ועובדיה לארגונים לקט ישראל ועזר מציון, שקיבלו 100 אלף שקלים כל אחד. בכך צוין שיאו של מסע תרומות של חברת סינמדיה ועובדיה בישראל, שתרמו לאחרונה יותר מ-400 אלף שקלים ליוזמות חברתיות שונות. את התרומות לשתי העמותות העבירה סינמדיה כחלק מיוזמה בשם Donate a Day ("תרמו יום") – שבמסגרתה תרמו עובדי החברה בישראל יום חופש, והחברה מצידה תרמה את העלות הכספית של ימי החופשה לעמותות. סינמדיה פועלת בתחום טכנולוגיות מתקדמות לעולם הווידיאו והטלוויזיה, לרבות טכנולוגיות למניעת פיראטיות. מרכז הפיתוח העיקרי של החברה מצוי בישראל ומעסיק 650 עובדים, ובו מפתחים טכנולוגיות המשמשות את גופי השידור הגלובליים בעולמות הטלוויזיה והסטרימינג. התרומות התקבלו בהתרגשות רבה על ידי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, וד"ר ברכה זיסר, מנהלת המאגר הלאומי לתורמי מוח עצם של עמותת עזר מציון. הכספים שנתרמו ללקט ישראל ישמשו למימון ארגזים של 10 ק"ג ירקות ופירות עבור 6,500 משפחות נזקקות. הכספים שנתרמו לעזר מציון ישמשו לפענוח 555 דגימות מוח עצם שיצורפו למאגר ויצילו חיים. בנוסף, תרמו עובדי החברה 152 אלף שקלים לעמותת אשל ירושלים, המסייעת למיגור הרעב במשפחות מצוקה, שישמשו למימון של 8,000 ארוחות, כ-30 אלף שקלים לעמותת בית הגלגלים, המסייעת לצעירים ובוגרים בעלי מוגבלות פיזית, וציוד אלקטרוני הכולל 80 מחשבים ועשרות מסכים לעמותת מחשבה טובה, הפועלת לצמצום פערים טכנולוגיים בישראל, בשווי עשרות אלפי שקלים נוספים. פאינרו ציינה, כי "בחברת סינמדיה ישראל הנתינה היא דרך חיים, במסגרת מדיניות של אחריות חברתית נרחבת לאורך כל השנה. לצד התנופה שאנו חווים בתקופה זו בשל ביקוש גובר למוצרינו ברחבי העולם, הרגשנו שאנו נדרשים להתגייס יותר מהרגיל למען הקהילה ולהגביר את הערבות ההדדית. אני גאה ברוח ההתנדבות של עובדי סינמדיה, שהצטרפו בחפץ לב ליוזמה הזאת והפגינו כדרכם רגישות חברתית". מימין: ד"ר ברכה זיסר, מנהלת המאגר הלאומי לתורמי מוח עצם של עמותת עזר מציון, יעל פאינר, מנכ"לית סינמדיה ישראל, גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. צילום: לקט ישראל

הקורונה עדיין כאן, ואינה מראה סימנים שהיא הולכת לאנשהו, לפחות לא בסתיו ובחורף הקרובים. אבל זה לא מונע מחברות מחקר ומאנשי טכנולוגיה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב ולצפות מה יהיה סדר היום הטכנולוגי העולמי בעשור הקרוב. זה מה שעשו באחרונה חוקרי גרטנר (Gartner), שאיתרו חמש מגמות בתחומים מתעוררים, שילוו אותנו עד 2030. מובן שהמגמות האלו מתכתבות היטב גם עם סדר היום הטכנולוגי בישראל, הן ברמת השוק הארגוני הפנימי והן ברמה הגלובלית. חוקרי גרטנר מציינים, כי בעשור הבא הטכנולוגיות החדשניות יהיו מצד אחד משבשות, כלומר יניעו או יחליפו טכנולוגיות קיימות, אבל יביאו גם בשורות חדשות שלא ידענו עליהן קודם. בשלב הנוכחי הזה קשה כמובן לצפות מה תהיה ההשפעה הישירה שלהן, כיוון שהן עדיין לא ממש מיושמות, אבל מי שעוסק בתכנון או בודק יעדי השקעות כדאי שייקח זאת בחשבון. על פי התחזיות, החדשנות תבוא לידי ביטוי כמעט בכל תחום בחיינו. הראשונה, למשל, נקראת DIGITAL ME, והיא עוסקת בטכנולוגיות זיהוי חכמות, שהקריטיות שלהם עלתה דווקא בימי הקורונה. בהקשר הספציפי הזה מדובר על טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים ליצור שיטות חדשות לייצוג הדיגיטלי של עצמם, כמו דרכונים דיגיטליים וטכנולוגיות התרחקות חברתית. גרטנר צופה, כי הטכנולוגיות הצפויות בתחום זה כוללות טכנולוגיות התרחקות חברתית, דרכוני בריאות, תאום דיגיטלי של האדם, תאום אזרח, ריבוי חוויות ו-BMI דו כיווני (ממשק מכונה מוחית). יצוין, כי נושא הזיהוי הדיגיטלי עלה על סדר היום אצלנו בחודשים האחרונים על רקע הצורך של משרדי ממשלה, גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות לתת שירותים דיגיטליים מקוונים, שדורשים הזדהות אישית, או הנפקת תעודות זהות ודרכונים מבלי הצורך להתייצב פיזית בלשכות משרד הפנים. המגמות האחרות שאנשי גרטנר מזהים הן פתרונות שיסייעו לארגונים לענות על צרכים עסקיים בצורה מהירה וגמישה, על ידי פתרונות ארוזים מראש, מבוססי בינה מובנית ומבוזרת, המיושמת לכל רוחב הממשקים הארגוניים ועד למכשירי הקצה שבידי המשתמשים הפנימיים והלקוחות החיצוניים. החידוש שצפוי בעשור הקרוב, על פי גרטנר, הוא שיכולות ה-AI, שאמנם הוא תחום "חם" כבר היום, יתרחבו ליישומים נוספים עבור מפתחי אפליקציות ומעצבי UX שכבר קיים כיום. בעתיד, בעזרת AI ניתן לתת מענה לבעיות ספציפיות שמשתלבות באתגרים של תכנון פרויקטים ברזולוציות שעד היום לא ידענו עליהם, שילוב מוגבר של למידה עצמאית ועוד. תחום אחר שגרטנר מזהה הוא אלגוריתם שמייצר מודל חדש של אמון, הנדרש בתהליכי זיהוי ואבטחת מידע, במיוחד כדי להבטיח את נושא הפרטיות. האלגוריתם החדש אמור להחליף את המודלים הקיימים שנמצאים בכלי זיהוי שונים שנועדו לאפשר כניסה או שימוש במידע רגיש, שרק מורשים או מזוהים יכולים להיות חשופים אליו. תחום נוסף הוא טכנולוגיות שמתפתחות הקשורות לאלגוריתם, שישדרג את תהליכי האמון, הנדרשים בתחום אבטחת מידע. פתרונות אלו שיפותחו בעתיד יחליפו כלים קיימים, וגם הם יהיו מבוססי AI. תחליף לסיליקון ואם חשבתם שזה גבול הדמיון, אז טעיתם. בעשור הבא נהיה עדים לטכנולוגיות שייתנו מענה לאתגר הקיים כיום: קצה הגבול הפיזי של חומרי הסיליקון. בעתיד, צופים מומחי גרטנר, יהיו חומרים חדשים, שיעקפו את הבעיה, והם יאפשרו ביצועים מהירים יותר, חיישנים מתכלים וטרנזיסטורים מבוססי חמצן. סביר להניח שכל הפיתוחים האלו מצויים כיום במעבדות של חברות הזנק בכל העולם. טובי המוחות משקיעים מאמצים כדי לייצר פתרונות סביב טכנולוגיות אלו. לישראל יש באופן טבעי פוטנציאל להוביל תחומי חדשנות, כמו שהיא עושה כעת בתחום הבריאות הדיגיטלית, או כפי שנעשה בתחומי הסייבר או הרכב החכם. היישומים הראשונים יהיו בצורה זו או אחרת בארגונים גדולים, כפיילוטים ,ואם יצליחו – יתורגמו להשקעות מצד יזמים שיאמינו בפתרונות אלו. בדרך כלל זו שרשרת התהליך של התפתחות רעיון או טכנולוגיה חדשה. אבל בנסיבות המציאות של היום, כאשר המגיפה העולמית עדיין משבשת ומשנה תהליכים ומייצרת משבר כלכלי ובריאותי עולמי, חייבים לשים כוכבית וסימן שאלה גדול סביב תחזיות אלו, או, לחלופין, להתפלל שבעוד עשור, כאשר נביט אחורה, נוכל לומר שלמרות הקורונה העולם הטכנולוגי המשיך להיות מרתק, חדשני ומסעיר.