מטוס קרב של צה"ל תקף היום (ו') אתר, שאוחסן בו ציוד סייבר של המודיעין הצבאי של חמאס. תקיפת האתר בוצעה בצפון רצועת עזה. לתקיפה היו שותפים אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אגף המודיעין וחיל האוויר. מדובר בשני מבנים שהמידע עליהם הוצלב בטרם הופצצו. זוהי עוד דוגמה לשילוב המערכות בין הממד הקינטי והקיברנטי. בדצמבר האחרון אמר הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, כי "מרחב הלחימה המשמעותי ביותר שהשתנה השנה הוא ממד הסייבר, שביצענו בו השנה מבצעים התקפיים רבים". הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוא התייחס לנושא הסייבר ההתקפי – אם כי מטבע הדברים הוא לא אמר באילו מבצעים מדובר. בשנה שעברה יוחסו לישראל על ידי גורמים זרים כמה מתקפות סייבר, בהן נגד איראן. במבצע משותף של שירות הביטחון הכללי וצה"ל סוכלו ביום ד' השבוע בכירים ב"פורום המטה הכללי" של חמאס, בהם ג'מעה טחלה, ראש מערך הסייבר ומוביל פרויקט שיפור הטילים של ארגון הטרור חמאס. הוא מחזיק תיק המחקר ופיתוח בחמאס. טחלה הוא יד ימינו של מוחמד דף והמוביל המרכזי של התעצמות חמאס. על פי קלירסקיי הישראלית, "החמאס מנסים לתקוף, אבל ברמה שלהם – השבתת אתרים, חדירה לטלפונים, גניבת מידע מחיילים, פגיעה בספקי אירוח ישראלים – ועושים זאת, אבל ברמה בינונית. ההאקרים של החמאס מנסים לייצר שיתופי פעולה בסייבר עם גופים בטורקיה, טוניס ואלג'יר, כדי להגביר את היכולות שלהם". במאי 2019 פרסמנו כי סוכל ניסיון של חמאס לפגוע ביעדים ישראליים בסייבר. הניסיון היה חלק מסיבוב ההסלמה שהיה בין ישראל לחמאס, שבמסגרתו נורו כ-700 טילים על יישובי הדרום ונהרגו ארבעה ישראלים ו-18 פלסטינים. לפני שנתיים פורסם, כי הזרוע הצבאית של החמאס הצליחה להגיע למצב של טשטוש עקבותיה, והיא מסוגלת לגייס כספים באמצעות ביטקוין ולחמוק מפיקוח. ביולי 2018 דיווחנו כי רשת מודיעינית של ארגון החמאס נחשפה על ידי צה"ל, בעקבות דיווחי עשרות חיילים וחיילות על ניסיון של דמויות חשודות ברשתות החברתיות ובהודעות ווטסאפ ליצור עימם קשר ולגרום לחיילים להוריד אפליקציות. אלו כללו יכולות ריגול רחבות היקף נגד הקורבנות. באוגוסט 2018 פרסמנו כי החמאס הפיץ רוגלה המתחזה לאפליקציית "צבע אדום" במטרה להשתלט על טלפונים סלולריים של ישראלים ולרגל אחריהם. בנוסף, הם הפיצו קובץ המתחזה לטופס ההצטרפות לשירותי סלקום TV. עוד הקימו אנשי הסייבר של החמאס אתר חדשות מזויף לטובת הדבקה בנוזקות וכן לשם הפצת ידיעות כוזבות. ימים ספורים לאחר מכן עלה, כי החמאס המשיך להשתמש ברשתות החברתיות כדי לגרום לחיילי צה"ל לנדב מידע חשוב מבלי ידיעתם. הפעם הניסיון התבסס על שימוש באינסטגרם.

ענקית הקמעונות וולמארט (Walmart) הודיעה על כוונתה לרכוש את הסטארט-אפ הישראלי זיקית (Zeekit). זיקית גייסה 9 מיליון דולר בסבב A ובסך הכל 16 מיליון דולר מאז 2014. סכום הרכישה לא פורסם, אבל בפוסט שכתבה המייסדת והמנכ"לית, יעל ויזל, היא ציינה, כי "יש איסור פרסום, אבל מבדיקת מומחים זהו אחד האקזיטים הגדולים השנה, והאקזיט הגדול ביותר בישראל עד היום של מנכ"לית שהובילה את החברה מיום היווסדה ועד מכירתה". זיקית הוקמה ב-2013, ופיתחה פלטפורמת תא מדידות וירטואלי למותגי אופנה. מייסדיה הם יעל ויזל, המנכ"לית, ניר אפלבוים, סמנכ"ל הפיתוח, ואלון קריססל, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שצברו ידע וניסיון בצה"ל בפיתוח טכנולוגיה לעיבוד תמונה בזמן אמת, ראייה ממוחשבת, לימוד עמוק ובינה מלאכותית ויישמו אותם בעולם האופנה. תא המדידות הווירטואלי הדינאמי מאפשר לאדם לראות את עצמו עם כל פריט לבוש שהוא רואה אונליין, בהתחשב במידות גופו, בהתאמה ואפילו בסוג הבד של הפריט. הטכנולוגיה יכולה גם להפחית את אחוז ההחזרות בקניות אונליין בשל אי התאמה. בהודעתה ציינה וולמארט כי שלושת המייסדים יצטרפו לחברת הענק. זיקית כבר עבדה עם מגוון מותגים וחברות אופנה לפני רכישתה, בהן גם וולמארט, מייסיז, אסוס, טומי הילפיגר, אדידס ועוד. לדברי ענקית הקמעונות, "עולה מצד הלקוחות דרישה לחוויה דיגיטלית אישית, שהופכת רכישה של ביגוד לקלה, מבדרת וחברתית. מדידה וירטואלית היא גורם משנה משחק ופותרת מה שהיה תמיד אחד הדברים הקשים ביותר להעתיק לעולם המקוון: להבין כיצד ייראה הפריט על הקונה. זיקית תסייע לנו לספק חוויה כללית אישית לבסיס הלקוחות המגוון שלנו", כתבה בבלוג של וולמארט דניז אינקאנדלה, סגנית נשאי לביגוד ומותגים פרטיים בוולמארט. כשהטכנולוגיה תופעל באתר של וולמארט, מציינת אינקאנדלה, "הלקוחות יוכלו פשוט להעלות את התמונה שלהם או לבחור מתוך סידרה של דוגמנים שמייצגים את מידותיהם וצבע עורם כדי לראות מיד את עצמם בכל פריט לבוש, כאילו הם עצמם מודדים את הבגד בחנות. הם יוכלו גם לשתף את התמונות עם חברים". "אנו מאמינים שהטכנולוגיה של זיקית יכולה לשמש גם ליצירת חוויות אופנה אחרות, כולל האפשרות לבנות את ארון הבגדים הווירטואלי הגדול בעולם, ושילוב בגדים בצורה קלה", מוסיפה אינקאנדלה.

הממונה על התחרות שוקלת להטיל על פייסבוק (Facebook) קנס של כשישה מיליון שקלים בכפוף לשימוע בשל עסקאות מיזוגים שביצעה ללא דיווח, למרות שהיו חייבות בדיווח לפי חוק התחרות. מכתב השימוע נשלח לפייסבוק לאחר שנמצא, כי פייסבוק רכשה בשנת 2018 ובשנת 2019 שתי חברות ישראליות – (RedKix ו-Service Friend – ולא דיווחה על העסקאות לרשות התחרות, או קיבלה את אישור הממונה בטרם ביצעה אותן, כנדרש על פי חוק התחרות. קביעת הממונה וכוונתה להטיל עיצומים כספיים כפופות לשימוע. לפייסבוק 60 יום לטעון את טענותיה בפני הממונה ביחס למכתב כוונת החיוב. חובת הדיווח, לפי רשות התחרות, נובעת מכך שלפי בדיקת הממונה, פייסבוק, אשר מחזיקה גם ברשת החברתית אינסטגרם (Instagram), היא לכאורה בעלת מונופול בשוק הרשתות החברתיות למשתמשים פרטיים בישראל, ולכן העסקאות היו חייבות בדיווח. פייסבוק לא הודיעה על רכישת החברות, וממילא לא נתקבל בעניינן אישור הממונה. בשל כך, הממונה הודיעה לפייסבוק שהיא שוקלת, להטיל עיצומים כספיים בסך כולל של כשישה מיליון ש"ח על חברת פייסבוק ישראל וחברת האם שלה בארצות הברית. מפייסבוק נמסר בתגובה: "אנחנו עומדים בקשר רציף עם רשות התחרות. נשיב לטענותיה הראשוניות של הרשות כדי להוכיח כי מדובר בטענות ללא עילה או בסיס. לא הייתה חובת דיווח בנוגע לעסקאות אלה, ואנחנו מאמינים שרשות התחרות תגיע למסקנה הנכונה בעניין זה".

בניגוד לדיווחים קודמים על כך שאין לה כוונה לשלם את דמי הסחיטה, מדיווח בבלומברג עולה, כי קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline) שילמה להאקרים דמי כופר בסך חמישה מיליון דולר כדי לשקם את צינור הדלק הגדול ביותר בארה"ב, שפעולתו שותקה בשל תקיפת הסייבר שחוותה החברה. הדיווח, הנסמך על שני גורמים המקורבים לנושא, מציין, כי התשלום נעשה במטבע קריפטו שאי אפשר לעקוב אחריו שעות בודדות לאחר תקיפת הסייבר, כתוצאה מלחץ כבר להחזיר את זרימת הדלקים לערים הגדולות לאורך החוף המזרחי בארצות הברית. אדם נוסף המצוטט בידיעה ציין, כי גורמים ממשלתיים מודעים לתשלום של קולוניאל להאקרים. לאחר שקיבלו את הכסף, סיפקו ההאקרים לקולוניאל כלי להסרת ההצפנה ולשיקום רשת המחשבים שלה שיצאה מפעולה. הכלי היה איטי כל כך, לפי הדיווח, שהחברה נאלצה גם להשתמש בגיבויים שלה כדי לשקם את המערכת. ביום רביעי האחרון היא הודיע כי החזירה את צינור הדלק לפעולה. החברה סירבה להגיב לידיעות. כשנשאל על ידי בלומברג האם ידע על תשלום הכופר, השיב הנשיא ג'ו ביידן: "אין לי תגובה לכך". לדברי ה-FBI, ההאקרים קשורים לקבוצה המכונה DarkSide, שמתמקדת בסחטנות דיגיטלית, ולפי ההערכה ממוקמת ברוסיה או במזרח אירופה. לדברי מומחים בתחום הכופרה, סכום הכופר ששילמה קולוניאל נחשב "נמוך מאוד", ולרוב הוא עומד על 25-35 מיליון דולר לחברה בגודל כזה. ייתכן, הם אומרים, שההאקרים הבינו שהם מתעסקים עם החברה הלא נכונה, ושהם עוררו תגובות ממשלתיות  נרחבות ותשומת לב עולמית. כזכור, קבוצת ההאקרים אף פרסמה בדארקנט התנצלות על "ההשלכות החברתיות" של המתקפה, שהביאה להשבתה חלקית של מערך שינוע הדלקים בחוף המזרחי של ארה"ב, וטענה כי מטרתה היא להרוויח כסף, ולא לגרום לבעיות חברתיות. לפי דו"ח שפורסם באחרונה על ידי מומחים לתקיפות כופרה, סכום הכופרות ששולם על ידי קורבנות התקיפה עלה ב-311% בשנת 2020, והגיע לסך של כ-350 מיליון דולר במטבעות קריפטו והסכום הממוצע ששילם ארגון שנפגע  עמד ב-2020 על כ-312 אלף דולר.

על רקע מינויו של אבי צבי למנכ"ל פרטר, הודיע יובל קינן, המשנה למנכ"ל החברה במשך יותר מחמש שנים, על כוונתו לפרוש. בחודשים האחרונים, לאחר שאיציק בנבניסטי הודיע על פרישתו מתפקיד המנכ"ל בעקבות אי הבנות שהתגלעו בינו לבין הדירקטוריון של החברה, הודיעו גם תרי ישכיל, סמנכ"לית השיווק והשירות של החברה, ועינת רום, סמנכ"לית משאבי אנוש ומינהל, על כוונתן לפרוש מהחברה. ההערכות בשוק הן שיהיו עזיבות נוספות מבין חברי ההנהלה. יובל היה אחד משלושת המועמדים הפנימיים לתפקיד המנכ"ל, לצד תמיר אמר, סמנכ"ל הכספים, ויעקב טרוזמן, סמנכ"ל המכירות, ועזיבתו הייתה צפויה בעקבות בחירת מנכ"ל חיצוני. לפני שעבר לפרטנר שימש קינן 15 שנים בתפקידים שונים בקבוצת בזק, מתוכן שמונה שנים בתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות. קינן הוביל את המהלך האסטרטגי להקמת תשתית הסיבים העצמאית של פרטנר, Partner Fiber, לצד מהלכים אסטרטגיים, עסקיים ותפעוליים משמעותיים נוספים.

חברת נאייקס (Nayax) הישראלית, המפתחת ומספקת פתרונות תשלום וניהול מתקדמים לקמעונאים, השלימה בהצלחה ביום שני השבוע את שלב התמחור של 20% ממניותיה לפי שווי כולל של 930 דולר, השווי הגדול ביותר של חברה טכנולוגית בבורסת תל אביב בעת הנפקתה. זוהי ההנפקה השנייה בגובהה בבורסה בעשור האחרון מבחינת שווי החברה, והגיוס הגדול ביותר בשנתיים האחרונות. החברה התחילה להיסחר אתמול (יום ה') תחת הסימול TASE-NYAX. ההנפקה הייתה מוצלחת למדי, וכ-70% מהמשקיעים היו זרים. ההנפקה כללה 63.5 מיליון מניות רגילות במחיר של 10.50 שקלים למניה: 44 מיליון מניות חדשות של החברה ועוד 19.5 מיליון מניות שיימכרו על ידי שלושת בעלי מניות הקיימים. החברה העניקה לחתמים אופציה למשך 30 יום לרכישה של 9.525 מיליון מניות רגילות נוספות במחיר ההנפקה הראשונית לציבור, כאמור. החברה החלה את דרכה, בשנת 2005 ומקימיה הם יאיר נחמד, מנכ"ל ויו"ר, דוד בן אבי, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ואמיר נחמד. לנאייקס יותר מ-400 עובדים ב-11 משרדים בתשע מדינות  ברחבי העולם, כ-270 מהם במשרדי החברה בהרצליה, בהם מפתחי מובייל, מפתחי חומרה ותוכנה, מומחים פיננסיים, אנשי שיווק ומכירות, DevOps, ניהול לקוחות ועוד. נאייקס מפתחת ומייצרת את מוצריה בישראל. החברה הודיעה כי בכוונתה להשתמש בתמורה נטו מההנפקה, בהיקף של כ-430 מיליון שקלים, בעיקר למימון הרחבת הפעילות העסקית, התרחבות לשווקים חדשים ורכישת חברות. נאייקס לא תקבל כל תמורה ממכירת המניות על ידי בעלי המניות המוכרים. יאיר נחמד, מנכ"ל, יו"ר ומייסד משותף, אמר: "אנו נרגשים להתחיל בפרק חדש זה במסעה של נאייקס ומאמינים שזוהי רק תחילת הדרך. אנו מצפים לספק ערך משמעותי לבעלי המניות שלנו כפי שאנו עושים למען לקוחותינו ברחבי העולם מזה שנים. אנו שמחים במיוחד על השלמת ההנפקה הגלובלית המוצלחת בבורסה בתל אביב ומקווים שהיא תסלול את הדרך לעוד חברות טכנולוגיות ואחרות שמעוניינות בחשיפה ובמשקיעים בינלאומיים. אני רוצה להודות לכל העובדות והעובדים שלנו ולשותפינו העסקיים המצוינים שבלעדיהם לא היינו מגיעים לרגע הזה". תהליך ההנפקה לווה על ידי בנקאי ההשקעות של Jefferies Group LLC, שריכזו את ההנפקה מול המשקיעים הגלובליים, אופנהיימר ושות', ולידר שוקי הון, עורכי הדין מהרצוג פוקס נאמן, Davis Polk & Wardwell LLP, גורניצקי ושות', Latham & Watkins, PwC ישראל (קסלמן וקסלמן).