בעוד שמיקרוסופט מלקקת את הפצעים אחרי שהפנטגון הודיע סופית בחודש עבר על ביטול פרויקט JEDI, שבו היא זכתה באוקטובר 2019, ו-AWS מלקקת את אצבעותיה בזמן שהשתיים עומדות להתחרות ראש בראש במכרז חדש על הפרויקט, מעבר לפינה מתגלע עוד סכסוך ביניהן, גם הוא בשווי של כ-10 מיליארד דולר. גם הפעם מדובר בענן ביטחוני וגם בו מעורבות שתי החברות – רק שהתוצאות הפוכות. מתברר שמאחורי הקלעים, ובסודיות מה, זכתה AWS בחוזה של ה-NSA בשווי של 10 מיליארד דולר – אותו השווי של פרויקט ה-JEDI, שעליו אחראי הפנטגון. לפי דיווח של האתר Nextgov, שם הפרויקט הפעם הוא WildandStormy, והפרטים עליו מעטים בגלל מעטה סודיות. מה שידוע הוא שב-NSA רוצים להעביר את מאגר הנתונים המסווג שלהם אל הענן, ולצד AWS התחרתה עליו גם מיקרוסופט (ואולי גם חברות אחרות) – והפסידה. מיקרוסופט הגישה מחאה; התשובה – בעוד יותר מחודשיים המידע המועט פורסם לאור מחאה רשמית שהגישה מיקרוסופט לאחר שהתברר לה כי הפסידה במכרז, ובעקבותיה אישרה NSA את הפרטים הכלליים: "NSA העניקה באחרונה חוזה לשירותי מחשוב ענן לתמיכה בסוכנות. המציע שלא הצליח הגיש מחאה למשרד האחריות הממשלתי. הסוכנות תגיב למחאה בהתאם לתקנות פדרליות מתאימות". דובר מטעם מיקרוסופט מסר כי "על בסיס ההחלטה אנחנו מגישים מחאה מנהלית באמצעות משרד האחריות הממשלתי. אנחנו מממשים את זכויותינו החוקיות ונעשה זאת בזהירות ובאחריות". התשובה של ה-NSA למיקרוסופט, בין אם היא תהיה זו או אחרת, לא תגיע כל כך מהר. הוועדה שתדון במחאה של הענקית מרדמונד לא תשיב לפני ה-29 באוקטובר.

איל מקיאג' (IL Makiage) הודיעה היום (ה') כי היא רוכשת את Voyage81 – סטארט-אפ דיפ-טק ישראלי מבוסס בינה מלאכותית בתחום הראייה הממוחשבת. סכום הרכישה מוערך ב-40 מיליון דולר. בניגוד למותג האיפור הוותיק בעל אותו השם, שפועל הן אונליין והן בממד הפיזי, איל מקיאג' המדוברת נוסדה ב-2018 ומתמקדת בעולם המקוון. החברה נמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי אורן הולצמן וקרן פרטית אמריקנית. היא רשמה מאז היווסדה צמיחה משמעותית, בין היתר לאור ההתרחבות הרבה של הקניות אונליין בתקופת סגרי הקורונה. איל מקיאג' מפתחת טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית שמחברת בין צרכנים לבין מוצרי ביוטי על ידי אבחנה והתאמה פרסונלית אונליין. שלוש שנים מאז השקתה בארצות הברית, בחברה מדווחים על עשרות מיליוני משתמשים. Voyage81 נוסדה ב-2019 על ידי המנכ"ל, ניב פרייס, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ד"ר בועז ערד, יזם ההיי-טק הסדרתי ד"ר רפי גידרון ועומר שוורץ, דוקטור לאבטחת סייבר, שמוביל את תחום התוכנה בחברה. הארבעה ימשיכו להוביל את החברה ויצטרפו לצוות ההנהלה הבכיר של איל מקיאג'. בין המשקיעים ב-Voyage81 ניתן למצוא את הקרנות טרו ונצ'רס ונקסט גיר ונצ'רס. החברה פיתחה טכנולוגיה מוגנת פטנט מבוססת אלגוריתמים, שמאפשרת שחזור מידע היפר-ספקטראלי ממצלמות של סמארטפונים. הרכישה תאפשר לאיל מקיאג' להשתמש ביכולות ההדמיה של הנרכשת. התוכנה של הנרכשת מסוגלת בין היתר למפות ולנתח תכונות ומאפייני עור, לזהות זרימת דם באזור הפנים, וליצור מפות מלנין והמוגלובין באמצעות תמונת RGB פשוטה ממצלמת הטלפון החכם. המייסדים של Voyage81 יצטרפו לצוות הטכנולוגי של איל מקיאג'. הולצמן אמר כי "במקביל לשיפור והמשך הבנייה של יכולות הבינה המלאכותית שלנו, במהלך השנתיים האחרונות חיפשנו חברות בתחום הראייה הממוחשבת, עם טכנולוגיות שיכולות להתאים לקטגוריות הביוטי וה-וולנס. לצורך כך נפגשנו עם עשרות סטארט-אפים בתחום אבל לא ראינו טכנולוגיה שתהיה חזקה מספיק כדי לממש את המטרות שלנו – עד שפגשתי את מייסדי Voyage81. יש סינרגיה בין טכנולוגיית הראייה הממוחשבת ההיפר-ספקטרלית של Voyage81 והצוות הטכנולוגי החזק שלה לצוותי הטכנולוגיה והדטה שלנו". "כשפגשנו את הולצמן, היינו ממוקדים במסלול הצמיחה המהיר שלנו, בלי תוכניות למכור את החברה", אמר פרייס. "למעשה, בדיוק סיימנו גיוס של סבב A וכבר עבדנו עם יצרני הסמארטפונים המובילים בעולם. אבל אחרי שנפגשנו עם הולצמן הבנו שדרך הפלטפורמה של איל מקיאג' נוכל להגיע למאות מיליוני משתמשים ומשתמשות שייהנו מהטכנולוגיה שלנו".

יש משהו שקורא תיגר במחשב הנייד העסקי החדש של פוגי'טסו, ה-Lifebook U9311X. למרות שהוא מכוון לשוק העסקי הוא לא ממש לגמרי נראה כזה. זה לא רק שזהו מחשב הפיך, זה לא רק שהוא צבוע באדום בוהק שהוא צבע מאוד צרכני ולא עסקי, וזה גם לא המשקל הסופר-קל שלו שהוא 15 גר' מעל ק"ג אחד –  זה משהו בעיצוב הכללי שנראה שונה מכמעט כל מחשב עסקי אחר בסביבה – ובלי לוותר על מאום בהיבטים המקצועיים שלו. העיצוב השונה מאוד בא ליד ביטוי כמעט בכל מבט שמעיפים על המחשב מכל כיוון: המקשים של המקלדת קצת קטנים ממקשי מקלדת רגילה, והם מופרדים היטב ונראים כאילו הם מרחפים מעל המשטח בזכות קפיץ יחסית גבוה, וזה עוד יותר בולט כשמפעילים את התאורה של המקלדת. המקלדת אולי לא מתאימה למרבים להקליד, אבל עבור רוב השימושים היא בהחלט מספקת. משטח השליטה מתחת למקלדת קטן יחסית, והסיבה לכך היא שבפוג'יטסו החליטו שעדיף שיהיו לו שני כפתורים פיזיים שנפרדים מהמשטח. לא פשוט להתרגל לכך שוב אחרי שרוב היצרנים בשוק מסתירים את הכפתורים במשטח, כחלק ממנו, כדי להגדילו. אבל אחרי שמתרגלים זה לדעתי נוח מאוד. אבל זה סוג של טעם וריח. אני מעדיף כפתורי פיזיים על כפתורי מגע גם באוזניות אלחוטיות נטולות חוטים. העט אלקטרוני של המחשב ממוקם בתוך חריץ מיוחד בצד הימני של המחשב, וכשמסתכלים לכיוון הזה מגלים עוד משהו לא ממש ברור מאליו: ב-Lifebook U9311X לא, אבל ממש לא, חסרים חיבורים, ושוב, זה משהו שהפוך לגמרי מהמגמה בשוק המחשבים הדקים והקלים. יש שני חיבורי USB 4 בתצורת Type C שתומכים ב- Thunderbolt 4 ויכולים גם להטעין מכשירים חיצוניים, יש חיבור HDMI בגודל מלא וחיבור לרשת מקומית. ויש שני מחברי USB-A וגם חריץ לכרטיס SD בגודל מלא, וכמובן חיבור אודיו משולב. ויש גם שתי מצלמות: אחת מעל המסך במקום הרגיל, עם חיישן אינפרה אדום צמוד, שמאפשר שימוש ב-Windows Hello כדי להיכנס בלי סיסמה (יש גם חיישן טביעות אצבע), ויש עוד אחת שנמצאת מעל המקלדת, עם חיישן גדול יותר של 5 מגה-פיקסל, שמיועדת לצילום הסביבה כשמסובבים את המסך עד הסוף למצב עבודה כטאבלט – והנה עוד משהו ייחודי. יש גם כפתור מיוחד מעל המקלדת, שלחיצה עליו מפעילה את אפליקציית הפתקים, שניתן להשתמש בה כמובן בעט האלקטרוני מתוצרת וואקום שהתגלה עד מהרה כנוח למדי. מסך המגע מבוסס על טכנולוגיית IPS והוא בגודל 13.3 אינץ' וברזולוציית FHD ביחס היבט של 16:9. הוא מציע ניגודיות סבירה של 1,000:1 ובהירות יחסית גבוהה לתחום של 400 ניט. למרות קלות משקלו ורכותו למראית עין, ה-Lifebook U9311X עבר לפי החברה בהצלחה את מבחני העמידות המתקדמים MIL-STD-810H כך שהוא עמיד למדי. הוא מגיע עם מעבדי דור 11 של אינטל, עד Core i7, אבל לבדיקה הוא הגיע עם מעבד Core i5-1145G7, שהוא מעבד ארבע ליבות פיזיות/שמונה ליבות לוגיות, והוא מלווה ב-16 גיגה-בייט זיכרון DDR4. ה-G7 בשמו של המעבד מרמז על כך, שהמחשב מגיע עם השבב הגרפי החדש והמתקדם יחסית של אינטל, ה-Iris Xe, ומעבר לכך יש כונן SSD תומך NVMe בנפח של 412 גיגה-בייט. המחשב תומך ב-WiFi 6 uבבלוטות' 5.0, והסוללה שלו היא בנפח של כ-50 ואט/שעה. הסוללה הספיקה ל-7:33 שעות עבודה במבחן הזמן, שמבוצע באמצעות התרחיש המשרדי העסקי ב-PC Mark 10, ולמרות שיש מחשבים שמציעים יותר, זה בהחלט סביר עבור מחשב שמשקלו כאמור מדגדג את הקילו מלמעלה. בשאר המבחנים הוא הציג את הביצועים הצפויים ממחשב עם המעבד שלו, בהשוואה למחשבים דומים שמצוידים במעבדים חזקים יותר, והם היו סבירים בכל הרמות, כולל במבחנים הגרפיים, וזאת בזכות השילוב  של השבב Iris Xe. המטען של המחשב מציע הספק טעינה מרבי של 65 ואט, וגם הוא קל וקטן יחסית, בהתאם לגודל המחשב. מי שרוצה יכול גם לבחור לשלב מודם LTE או 5G במחשב כדי לאפשר לו להתחבר מכל מקום גם אם אין רשת אלחוטית זמינה. מה שעוד מפתיע הוא, שכמות חריצי האוורור ממש מועטה, ולמרות שהמחשב מעט מתחמם בעומסי עבודה, כולל במהלך המבחנים, אף פעם זה לא הורגש בקדמתו, באזור העבודה. המחיר של המחשב בתצורה שנבדק עומד על 5,900 שקלים כולל מע"מ, והוא במפורש מכוון למשתמשים עסקיים שרוצים משהו קצת אחר על השולחן שלהם.

מג'יק פרסמה תוצאות עסקיות טובות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה, עם גידול דו-ספרתי בהכנסות וברווח הנקי בשתי התקופות. במהלך המחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-31.61%, ל-201.55 מיליון דולר – עלייה של 48.41 מיליון. ההכנסות גדלו ב-54.72 מיליון ד', ל-226.45 מיליון – עלייה של 31.86%. הרווח התפעולי גדל ב-39.97%, ל-24.9 מיליון, והרווח הנקי הכללי גדל ב-28.61%, ל-17.88 מיליון דולר. ברבעון המדווח החברה הציגה הוצאות כלליות של 106.46 מיליון – עלייה של 29.87 מיליון, שמשקפים עלייה של 38.84%. ההכנסות גדלו ב-32.63 מיליון, ל-119.16 מיליון – עלייה של 37.73% ושיא רבעוני חדש. במהלך הרבעון ההוצאות הגולמיות גדלו ב-39.39%, ל-86.35 מיליון דולר. הרווח הגולמי גדל ב-32.39%, ל-32.8 מיליון דולר. רווח גולמי שולי של 27.53% לעומת 28.65% ברבעון המקביל אשתקד. בסעיפים התפעוליים ההוצאות הרבעוניות גדלו ב-34.51%, ל-20.11 מיליון, והרווח התפעולי גדל ב-28.98%, ל-12.69 מיליון ד'. הוצאות המימון קטנו ב-12.96%, ל-1.14 מיליון, וחבות המס גדלה ב-10.72%, ל-2.3 מיליון. הרווח הנקי הרבעוני הכללי גדל ב-37.13%, ל-9.09 מיליון, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל ב-35.61%, ל-7.78 מיליון דולרים. רווח נקי למניה מדולל של 0.16 דולר, שמשקף עלייה של 33.33%. גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק. צילום: יח"צ עדכנה את תחזית ההכנסות שלה לשנת 2021 מג'יק מעדכנת את תחזית ההכנסות שלה לשנת 2021 וצופה כי ההכנסות השנתיות יהיו בטווח שבין 450 ל-460 מיליון דולר, סכום המשקף שיעור צמיחה שנתי של 22.2%-23.9%. גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה: "הביצועים החזקים ברבעון השני של השנה מתבטאים בצמיחה דו-ספרתית בכל המדדים הפיננסיים (הכנסות, רווח תפעולי, EBITDA ורווח נקי) ובהכנסות שיא של כ-119 מיליון דולר, לצד רווח תפעולי הגבוה בכל הזמנים. תוצאת השיא של החברה ברבעון השני של השנה ממחישות את הצלחת האסטרטגיה העסקית של החברה לבניית פורטפוליו מוצרים ושירותים נרחב, היוצר ערך ללקוחותינו בניהול, פיתוח, ייעול, האצה ושגשוג עסקיהם".

הצעת חוק חדשה שהועלתה בסנאט האמריקני ושמה "חוק שוק האפליקציות הפתוח" (The Open App Markets Act) תנסה לרסן את שלטונן הבלתי מעורער של אפל וגוגל על תחום חנויות היישומים. כידוע, ענקיות הטק המובילות מציעות כיום את מרבית האפליקציות שבהן משתמשים דרך חנויותיהן, ה-App Store וה-Google Play, וחולשות על שוק זה מבלי לאפשר תחרות מולן. בנוסף, המצב מאפשר להן להכתיב תנאים למפתחי אפליקציות, אשר לטענת האחרונים מחבלים ביכולתם להרוויח כראוי מהמוצר שלהם. טיוטת החוק, שהגישו סנאטורים נציגי שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, אומרת כי לא ניתן עוד לאלץ מפתחים להשתמש במערכות התשלום של החנויות. בנוסף עתיד החוק לעגן מצב שבו המפתחים כבר לא יוכלו להיענש על ידי ספקיות החנויות העצמתיות, אם יציעו את האפליקציות שלהם במחיר נמוך יותר בחנות אפליקציות אחרת, או אפילו באופן עצמאי. הצעת החוק גם תאסור על חברות כמו אפל להשתמש בנתונים לא-ציבוריים מהחנויות שלהן, כדי לפתח מוצרים המתחרים במוצרי החברות שמשתמשות בשירותיהן. בנוסף, אם החקיקה תעבור, היא גם תמנע מאפל וגוגל ליישם אלגוריתמים לדירוג, שמציבים את האפליקציות שלהן מעל לאלה של המתחרים. המהלך החל להתגלגל אחרי שחברות כמו ספוטיפיי, Tile ו-Match Group שוחחו עם הוועדה לענייני משפט של הסנאט בתחילת השנה, והציגו בפניה את הדרך שבה הן רואות את מדיניות חנויות האפליקציות של הענקיות מעמק הסיליקון, ואת האילוצים שחנויות אפל וגוגל מטילות עליהן ועל המפתחים. האם הפעולה המשמעותית נגד המונופולים הטכנולוגיים קרבה ובאה? אילוסטרציה: BigStock "לשבור את האחיזה ההדוקה של ענקיות הטכנולוגיה" הסנאטורים ריצ'רד בלומנטל, הדמוקרט, ומרשה בלקברן, השמרנית, התרשמו מתלונות המפתחים והחברות והחליטו לנסות לשנות את מהמצב הקיים. "במשך שנים, אפל וגוגל ריסקו את המתחרים והשאירו את הצרכנים באפלה – בתוך הכנסת רווחים עצומים, כשהן משמשות כשומרות פילנתרופיות, לכאורה, על שוק של מיליארדי דולרים", אמר בלומנטל. לדבריו, החוק נועד במיוחד בכדי "לשבור את האחיזה ההדוקה של ענקיות הטכנולוגיה הללו, לפתוח את כלכלת האפליקציות למתחרים חדשים, ולתת למשתמשי הסלולר שליטה רבה יותר במכשירים שלהם". סוגיות ההגבלים העסקיים העומדות בפני שתי החברות הללו – יחד עם ענקיות טכנולוגיה מובילות אחרות, כמו פייסבוק ואמזון – מסעירות באחרונה את גבעת הקפיטול. בשנה החולפת ראינו את המחוקקים והוועדות השונות משיקים חקירות ודיונים מיוחדים, ומציבים הצעות חוק שונות, שכולן עוסקות בניסיונות לרסן את התנהלות ענקיות הטק ואת כוחן העצום בשווקים. הצעות החקיקה כוונו מפורשות לכמה מהמונופולים הרווחיים ביותר שבבעלות חברות אלה: פלטפורמות המסחר של אמזון ופייסבוק, המכונות (בהתאמה) Amazon Marketplace ו-Facebook Marketplace; תחום הרשתות החברתיות עליו חולשת פייסבוק, שבבעלותה אינסטגרם ו-ווטסאפ; תחום החיפוש אונליין, שגוגל מחזיקה בו באופן כמעט מוחלט; כמו גם הפרסום אונליין, שגם בו שולטות גוגל ואחריה פייסבוק; וכמובן גם תחום חנויות האפליקציות, שם אפל וגוגל הן השליטות הגדולות. אם תעבור – הצעת החוק יכולה להתמתן ולהתשתנות בדרך יצוין כי גוגל ואפל גם מתמודדות מול תביעות פרטיות בעניין החנויות שלהן – בחודש שעבר הוגש תיק חדש בתחום ההגבלים העסקיים בגין חיובים בחנות Play שמפתחי אפליקציות נאלצים לשם. במקביל, אפל עדיין נמצאת בעיצומו של מאבק משפטי דרמטי עם אפיק גיימס, מפתחת פורטנייט, בגין עמלות החובה שלה, שמגיעות אפילו לעד 30% מכל רכישה בתוך אפליקציית המשחק שמשתמשים מבצעים. ניסיונות של אפיק לפרוס כנפיים ולהציע את מרכולתה באופן עצמאי זכו למאבק משפטי מצד אפל שנלחמת בכדי לחבל באפשרות הזו בכל כוחה. כמו כל הצעות חוק, החקיקה החדשה הזו עדיין צריכה לעבור שלל שלבים עד שתתקבל. הגלגולים הללו בסנאט, ואז בקונגרס, עלולים לשנות את ההצעה – שכרגע נראית כמשדרגת-מצב מוצלחת למדי בעבור המפתחים והצרכנים – כך שכשהיא תתקבל לבסוף, היא עלולה להיראות שונה לגמרי. אבל מה שבטוח הוא שהניסיונות החוזרים ונשנים להשית בארה"ב תקנות הגבלים עסקיים מרסנות על חברות הענק הללו לא עומדים להיפסק, ואפשר שלבסוף כן ישאו פירות. העידו בחקירת הקונגרס. מנכ"ל אפל, טים קוק, מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. למטה מימין: מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס. צילומים: וויקיפדיה ו-BigStock נזכיר כי בדיוק לפני שנה התייצבו הבוסים של ענקיות הטכנולוגיה, טים קוק מאפל, ג'ף בזוס מאמזון, מארק צוקרברג מפייסבוק וסונדר פיצ'אי מגוגל בשימוע מיוחד ונדיר בפני הקונגרס. הדיון עסק בהגבלים עסקיים ובצורך שחקירה בעניין העלתה לבירור האם ענקיות הטכנולוגיה חונקות תחרות, ועד כמה הן משתמשות בכוחן הרב לצורך תמרון השוק ויריביהן העסקיים לפי רצונן. הצהרת הפתיחה של דיוויד סיסליני, חבר קונגרס מהצד הדמוקרטי של המפה, שהיה יו"ר ועדת המשנה להגבלים עסקיים באותה תקופה, היא שקבעה את הטון לכל הדיון, שנמשך בסך הכל יותר מחמש שעות. סיסליני פתח ואמר שמקימי ארצות הברית לא השתחוו למלך, לכן יש "לא להשתחוות בפני קיסרי הכלכלה המקוונת".

חלק ב'* מנהלים רבים נוטים לחשוב שהאתגר הגדול של הטרנספורמציה הדיגיטלית טמון בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות (כמו AI/ML, ביג דטה, אוטומציה ורובוטיקה, מציאות מדומה, ועוד) עם המערכות הטכנולוגיות והמידע הקיימים בארגון. צר לי לאכזב אותם, ואולי להפתיע אותם: מבלי להמעיט באתגר הטכנולוגי, קיים אתגר גדול יותר – התרבות הארגונית.   אתמול (ד') הצגתי בחלקו הראשון של המאמר את חשיבות התרבות הארגונית להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון, ופורטו שלושה מתוך שמונת ממדי התרבות הארגונית המאפיינת ארגון דיגיטלי. כעת נמשיך לממדים האחרים החיונים לארגון על מנת שיהפוך לחדשני, מתקדם ודיגיטלי כצו התקופה. שקיפות (Transparency) – ארגונים דיגיטליים מאופיינים ברמה גבוהה של שקיפות. העובדים מעודכנים באופן שוטף באמצעים כמו מפגשים תדירים עם מנהלים, רשתות חברתיות, ניוזלטר תקופתי, מיילים, תוכנות כגון Slack, פודקאסטים וכדומה. לשקיפות זו חשיבות רבה ביצירת תרבות של הזדהות עם המטרות והחזון של הארגון. דיגיטלי תחילה (Digital First Mindset) – תרבות המבוססת על ההבנה של היתרונות שהדיגיטל מביא ולכן כל פתרון לבעיה עסקית מתחיל בחשיבה כיצד הדיגיטל ישולב בפתרון. זה מחייב שעובדים ומנהלים יבינו ויאמינו בדיגיטל, ויאמצו פתרונות דיגיטליים בעדיפות ראשונה. נתונים כנכס (Data as an Asset) – הארגון הדיגיטלי מייחס חשיבות לנתונים ורואה בהם נכס חשוב. הוא משתמש בהם להפקת תובנות ובתהליכי קבלת החלטות, מקדם את השימוש בנתונים, מכשיר את עובדיו להבין ולדעת להשתמש בנתונים (Data Literacy), מפעיל תהליכי משילות נתונים, מכיר את מקורות הנתונים ומשתמש בהם בתהליכים השונים, מפקח על איכותם וכמובן מבטיח את הפרטיות ואבטחת המידע שלהם. חדשנות במודלים עסקיים (Business Models Innovation) – התרבות הארגונית מעודדת חשיבה על מודלים עסקיים ושירותים חדשניים, ובמקביל לשיפור המודלים הקיימים. זה חלק בלתי נפרד מתפישת החדשנות הארגונית והכנת הארגון לאתגרי העתיד. גיוס ושימור העובדים (Talent Hiring and Retention) – הארגון הדיגיטלי מבין את החשיבות של עובדים בעלי מצויינות בתחומים רלוונטיים (Talents), ומקדיש מאמצים לגיוסם ושימורם. עובדים אלה נמצאים בחוד החנית של התפישה של הארגון הדיגיטליף ולכן יש לטפח אותם ולהבטיח את הפקת מלוא התועלות מהם. לסיכום נציין כי במאמר סקרנו שמונה מימדים של תרבות דיגיטלית, האופייניים לארגונים דיגיטליים. קיימת חשיבות בשמירת האיזון הנכון בתהליך הטרנספורמציה בין המאמץ המושקע בטכנולוגיה לבין זה המושקע בפיתוח שמונת ממדי התרבות הארגונית. אל לו לארגון להקל ראש או להתעלם מהאתגר בשינוי התרבות הארגונית. התאמת התרבות הארגונית לעידן הדיגיטלי, תבטיח את הצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית. האמפתיה והבנת האתגרים שמנהלים ועובדים צריכים להתמודד איתם בתהליך אימוץ שיטות עבודה וכלים חדשים, הן מרכיבים חשובים בהצלחת המהלך. תרומת המנהיגות להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית היא קריטית. עליה לפעול בנחישות כדי להוביל את השינויים, להתאים את התהליכים, את המבנה הארגוני ואת והתרבות הארגונית. בלי שינויים אלה, כל הטכנולוגיה בעולם לא תביא להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית. *המשך לחלקו הראשון של המאמר הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital

"הפריצה לאקסנצ'ר וניסיון הסחיטה של החברה באמצעות כופרת Lockbit מעניינים מכמה סיבות, שהראשונה שבהן היא שמדובר בעדות נחרצת לכך שאין חברה שחסינה מפני מתקפות סייבר. גם חברה שנמצאת ברשימת הפורצ'ן 500 ויש לה הכנסות שנתיות של יותר מ-50 מיליארד דולר פגיעה למתקפות כופרה", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל חברת האבטחה הישראלית קלירסקיי. אקסנצ'ר אישרה אמש (ד') את דבר המתקפה שחוותה. כמו במתקפות מסוג זה, קבוצת האקרים, שתקפה את מערכות החברה באמצעות הכופרה LockBit, איימה לפרסם את הנתונים שננעלו ונגנבו, לרבות נתונים פנימיים ומסווגים – אם היא לא תשלם להם את סכום הכופר הנדרש. בציוצים בטוויטר טענו גורמים שונים שהמתקפה כללה הצפנה של כ-2,500 מחשבים של אקסנצ'ר, הדלפת 6 טרה-בייט מידע של לקוחות החברה ודרישה לכופר בסך 50 מיליון דולר. לדברי דולב, "אין לנו כל יכולת לאמת את המידע בשלב זה. בכל מקרה, נראה שאקסנצ'ר לא טיפלה היטב בפן התקשורתי ובניהול המשבר מול לקוחותיה ומול הציבור. הראייה לכך היא כמות הלקוחות המודאגים מכך שמידע שלהם יפורסם כחלק מהסחיטה. הודעה מאוחרת ועמומה של החברה, שלפיה 'נכסי החברה והלקוחות' לא נפגעו – לפני שהאירוע הסתיים ולפני שתם תהליך הבדיקה הפורנזית, מרמזת על אפשרות לניסיון להקטנת האירוע ועלולה לגרום בהמשך לפגיעה במוניטין. ניהול משבר סייבר מחייב היערכות גם ברמה הטכנית וגם ברמת ההנהלה". "מהלך הסחיטה ופרסום האירוע מצביעים שהסוחטים מבינים היטב מיהי החברה ומהם הנכסים הקריטיים שלה", ציין דולב. "ייתכן שמדובר בפעולת נקם או ניסיון הרתעה של הסוחטים את החברה. היא פרסמה בעבר אזהרה והתרעה על קבוצת Lockbit, כך שייתכן שמדובר בסוג של 'סגירת מעגל' מצד קבוצת הפשיעה". הוא הוסיף כי "הסוחטים עצמם נכשלו בפרסום המידע ובמתן היכולת להורדת מידע מאתר ההדלפות בדארקנט. נראה שכמות המתעניינים גרמה לסוג של מניעת שירות בגישה לאתר ולא מאפשרת להוריד מידע". דולב סיכם בציינו כי "הסוחטים הפעילו פעמיים שעון סחיטה מול אקסנצ'ר. נראה שהם מאפשרים לחברה לקבל החלטה אם לשלם את דמי הכופר והם לא ממש מעוניינים לפרסם את המידע שגנבו, או שהם לא הצליחו לגנוב מידע ומדובר בסוג של לוחמה פסיכולוגית מול אקסנצ'ר". איציק זילברברג, ראש צוות רגולציה וארכיטקט אבטחת מידע ב-וואן סקיוריטי מקבוצת וואן. צילום: מיכל זילברברג "גורם פנימי סייע למתקפה" איציק זילברברג, ראש צוות רגולציה וארכיטקט אבטחת מידע ב-וואן סקיוריטי מקבוצת וואן, אמר ש-"מה שמעניין הוא שקבוצת התקיפה מרמזת על כך שגורם פנימי סייע למתקפה. האיום הפנימי הוא איום קיים ומוחשי, וייתכנו מקרים שבהם הגורם הפנימי אפילו לא יודע שהוא תרם להצלחת המתקפה, והוא משוטה. ארגונים צריכים להבין שמתקפות מסוג זה לא ניתנות למניעה בצורה הרמטית, זאת רק שאלה של זמן מתי ינסו לפגוע בהם. מה שנחוץ ביותר הוא להיערך בצורה המיטבית לפני שהמתקפה מגיעה. הגיע הזמן לזוז קצת בכורסה, להבין שאין דבר כזה 'לי זה לא יקרה' ולהתחיל להתכונן לאירוע משברי כזה". ליאור רוכברגר, חוקרת בכירה בצוות נוקטורנוס בסייבריזן. צילום: יח"צ ליאור רוכברגר, חוקרת בכירה בצוות נוקטורנוס בסייבריזן, דיברה על הפעילות של קבוצת התוקפים. היא ציינה כי "Lockbit החלה את פעילותה ב-2019 ובחודשיים האחרונים תקפה עשרות קורבנות בעולם, תוך שהיא ממקדת את פעילותה בארצות הברית. ביוני האחרון פרסמו חברי Lockbit כלי תקיפה משודרג בשם LockBit 2.0, שצויד ביכולות חזקות, שמתבטאות במהירות ההצפנה של קבצים, יכולות התפשטות ברשת והדבקת עמדות קצה נוספות. תחכום הקבוצה מעמיד חברות רבות תחת איומים מתקדמים אלה. זהות קבוצת התקיפה לא ידועה, אבל היא מצהירה שהיא לא פועלת במדינות ברית המועצות לשעבר – מה שעשוי להצביע על כך שאולי היא מגיעה משם". חוקרי פייראיי פרסמו הודעה שלפיה "באחרונה אנחנו מזהים חידושים ביכולות ההצפנה של הכופרה וכן הרחבה שלה לעוד קבוצות. לרוב, התשתית והכופרה נסחרות בפורומים של קבוצות רוסיות ומזרח אירופיות, כאשר הלקוח – תוקף משנה – יכול ממש להרכיב את סוג התקיפה ולשלם אחוזים בהתאם. בנוסף, יש לנו ראיות שלעתים התוקפים מנסים לגייס אנשים בתוך הארגון, לטובת הדהוד הנזק ושיפור הסיכוי שהם יקבלו את כל סכום הכופר. בחודשיים האחרונים, בפעם הראשונה, ראינו תוקף, ככל הנראה איראני, שגם הוא מנסה את מזלו והתנסה בעבודה עם הכופרה הזו".

צה"ל פרסם אתמול את המתווה החדש שלו למיון מועמדים לשירות צבאי (מלש"בים), ערב גיוסם. באופן כללי המיון הוא על פי ציון הקב"א (קבוצת איכות), המשקלל את הציון שיקבל המתגייס בשלב המבחנים (דפ"ר) וציון בשלב הראיונות האישיים. הציון הסופי של הקב"א הוא ערך מוחלט, שמלווה את המתגייס לאורך כל השירות, ובמידה רבה גם בחייו האזרחיים. סף הציון שנחשב מתאים לתפקידים משמעותיים הוא 50 פלוס. הציונים הם קשיחים, אי אפשר לערער עליהם ולעיתים פער של שתי נקודות עקב חוסר הצלחה במבחן פסיכומטרי שלא עודכן שנים רבות יכול לעשות את ההבדל. מחקרים שנערכו לאורך השנים זיהו בוודאות מיתאם רמת ציונים נמוכה לילדים בני עדות המזרח, בעיקר מהפריפריה, לבין ילדים "אשכנזים" מהמרכז וממשפחות מבוססות. כתוצאה מכך צה"ל איבד לא מעט צעירים מוכשרים מהפריפריה, שהיו יכולים לתרום ליחידות עילית הן הפיסיות, היחידות הקרביות, והן ליחידות הטכנולוגיות. 8200 – סמל להצלחה שמגדיר אליטה בשנים האחרונות, כאשר השימוש בטכנולוגיה בכל שלבי הפעילות של צה"ל הלך וגדל, התרחבו יחד איתו היחידות הטכנולוגיות – שנקראות בשם הקוד 8200, שהפך לסמל להצלחה ותייג את כל מי שהתקבל לשם כאליטה, כמוח אנושי בעל רמה גבוהה. מחקרים שונים שנערכו עם השנים הראו בוודאות כי לבוגר תיכון מישוב בדרום הארץ, שסיים 12 שנות לימוד, יש סיכוי קלוש מאוד להתקבל לאותן יחידות עילית, למרות שיש לו לכאורה את כל הנתונים שדומים לאותו צעיר ממרכז הארץ. הסיבה היא חוסר הגמישות והשיטות המיושנות שעל פיהן צה"ל קובע את מי הוא מגייס, את מי הוא לוקח ליחידות המובילות, ואת מי הוא דן לתפקידים משניים, או משחרר בכלל. הדיון הציבורי סביב תמהיל החיילים ביחידות הטכנולוגיות בין אשכנזים ויוצאי עדות המזרח התלהט מאוד בשנים האחרונות, והוא הפך להיות חלק מהשיח הקיים על אפלייה מכוונת, קיפוח מגדרי ועוד. צריך להבין שהחלטה על שיבוץ חייל לאחת מיחידות עילית טכנולוגיות, או ההחלטה שלא לשבץ, קובעות במידה רבה את המשך עתידו וחייו. גם אם חלם להמשיך ללמוד מדעים ולהשתלב בהיי-טק, הרי שהעובדה שלא עבר את כור ההיתוך של "8200" מורידה לו קודם כל את המוטיבציה ואת סיכוייו להתקבל לחברת היי-טק, וזה לא נגמר שם. שיטת המיון, שלא שונתה מאז קום המדינה, משליכה גם על בעיית המחסור בכוח אדם בהיי-טק, מחסור במהנדסים, כאלו שהיו בעלי פוטנציאל להיות שם אבל איפה שהוא בגיל 17 לפני צו ראשון, הלכו לסדרת מבחנים עם שאלות הזויות, לא התכוננו כראוי – ונפסלו. בודדים שניסחו להאבק, פנו לאמצעי התקשורת והוכיחו פעם אחר פעם עד כמה שיטת המיון הצה"לית מנותקת לפעמים מהמציאות. וזה לא רק לגבי צעירים ממוצא מסוים. בסד הקשוח הזה של הקב"א, נפלו גם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, חיילים שלכאורה הציון שלהם נמוך, אבל שהוכיחו שיש להם כישורים שלא מביישים אף בוגר 8200 אחר, וגם אותם צה"ל מפספס. אחרי הרבה שנים, חלק מהם מופיעים על מסכי הטלוויזיה או דפי העיתונים, לאחר שעשו אקזיט גדול עם פיתוחים ששינו את פני העולם, אבל הם מספרים שבמיונים לצה"ל, לא קיבלו אותם לאותן יחידות טכנולוגיות, או לא גייסו אותם בכלל. השיטה החדשה, עשויה לפתוח את השער לאותם אלו שנפלו קורבן לסד הציונים הקשוח ולתת הזדמנות ראשונית, חשובה ביותר, לשרת במקום שהם יכולים לתרום בו, ולעצב את מסלול חייהם בהמשך. צה"ל הוגדר תמיד ככור היתוך של החברה הישראלית, זה היה נכון בראשית ימי המדינה, וגם אז האפלייה שנוצרה בין אוכלוסיות הייתה בולטת. היא לא נעשתה מתוך מדיניות מוכוונת, אלא הייתה חלק משיח ציבורי שמתייג אנשים על פי שמם, מוצאם, ואזור מגוריהם. זה לא אומר שהיום יש אפלייה גדולה יותר מעבר. הסיבה היא שהיום, בעידן המדיה הפתוחה, מדברים על זה בגלוי. הרגישות והצורך לייצר שוויון הזדמנויות בין כל חלקי האוכלוסייה הרבה יותר גדולים כיום. ההיי-טק, שנחשב היום יותר מתמיד לקטר שמציל את המשק, ומבטיח חיים טובים לכל מי שמשתלב בו, חייב לגוון את מקורות ההזנה שלו שמגיעים מהצבא, מבתי ספר תיכוניים וממסגרות שונות, שמוכרחות להפסיק להיות חד-גוניות, ולכלול בהן את כל פסיפס החברה הישראלית באופן שקוף לחלוטין.