בקשה לתביעה ייצוגית נגד פייסבוק, עם הערכת נזק של מאות מיליארדי שקלים, הוגשה השבוע לבית המשפט, בטענה להפרה מתמשכת ובוטה של הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על פרסום מודעות דרושים מפלות. נתבעות נוספות הן חברת לב חי גנטיקה, המתמחה בפיתוח בדיקות גנטיות ומוצרים לשיפור הבריאות ואורח החיים המודרני, וחברת טרגט קול, הפעילה בתחום מרכזי השירות משנת 2010 וברשותה תשעה סניפים במגוון ערים – ושתי החברות הללו פרסמו מודעות דרושים בפייסבוק, שלפי התביעה מפירות את החוק. המודל העסקי של פייסבוק מבוסס על פרסום אישי ממוקד, המותאם למאפייני המשתמש. השימוש ברשת החברתית של פייסבוק הוא בחינם וללא כל מגבלה. ה"תמורה" שמשתמשי הרשת החברתית מעניקים לחברת פייסבוק היא המידע האישי שלהם, כגון גיל, מין, השכלה, מספר טלפון, מקום עבודה, ניסיון תעסוקתי קודם, מקום מגורים, תחביבים, תחומי עניין, תמונות, עמדות פוליטיות, מקומות בהם ביקרו ועוד. באמצעות המידע הרב שנאסף ומנותח על ידי חברת פייסבוק על כל משתמש, מאפשרת פייסבוק למפרסמים להציג למשתמשי הרשת החברתית פרסומות אישיות, המותאמות למאפיינים הייחודים שלהם. הפרסומות מטורגטות על ידי העסקים המפרסמים באמצעות מערכת הפרסום הייחודית של פייסבוק לקהל היעד הרלוונטי והממוקד המבוקש על ידי המפרסם. כלומר יכולים לראות אותן רק מי שהוגדרו על ידי המפרסם – לפי מין, גיל, מקום מגורים וכדומה. בכך, הזדמנויות התעסוקה המופיעות במודעות אלה נשללות משאר הקבוצות באוכלוסייה, וזאת בניגוד גמור להוראות החוק. דוגמה למודעה מפלה. צילום: יח"צ הפרסום האישי הממוקד הכניס לפייסבוק בשנת 2020 כ-84 מיליארד דולר, והרווח שלה עמד על כ- 30 מיליארד דולר! במחצית הראשונה של שנת 2021 הכניסה פייסבוק כ- 53 מיליארד דולר ממכירת פרסומות ממוקדות. במדינות רבות בעולם, בדומה לישראל, ישנם כללים המעוגנים בחוק בנוגע לפרסום מודעות דרושים לעבודה, שבמרכזם איסור הפליה בפרסום מודעות דרושים, במטרה להבטיח הזדמנות שווה לכולם לשוק העבודה. בעקבות תביעות שהוגשו נגדה ונגד ומפרסמים בארה"ב וקנדה בטענה לאפליה, התאימה פייסבוק את פעילותה להוראות החוק ושינתה את מדיניותה על ידי יצירת "קטגוריית מודעות מיוחדות" לסוגי פרסומים שבהם מוגבלת אפשרות ההפליה ופילוח המשתמשים על בסיס מין, גיל וכד'. חרף זאת, מדיניות מניעת הפליה במודעות תעסוקה של פייסבוק לא הוחלה ביחס למפרסמים בפייסבוק בישראל, על אף הזהות בין הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הישראלי והחוק בארה"ב. בתביעה מובאת הדוגמה של התובעת, יעלה לב, גרושה ילידת 1967 ואם לארבעה ילדים בוגרים, אשר חיפשה בחודשים האחרונים עבודה חדשה. לב היא בעלת ניסיון רב בתחום המכירות והשיווק, ובהתאם לניסיונה זה חיפשה עבודה בתחום המכירות. עקב הכלים המפלים של פייסבוק היא לא נחשפה למודעות דרושים בפייסבוק, בגלל גילה והיותה אישה. בכך שלא שינתה את מדיניותה, טוענת התביעה, הפלו החברות הנתבעות את התובעת ומשתמשים רבים נוספים בפרסום מודעות תעסוקה בניגוד להוראות החוק. התביעה הוגשה לבית הדין לעבודה בתל אביב על ידי עורכי הדין ד"ר מתן גוטמן וניר פרידמן, שמעריכים את סכום הפיצויים במאות מיליארדי שקלים, בהתבסס על מספר משתמשי פייסבוק דורשי עבודה שהופלו ומספר מודעות התעסוקה המפלות שפורסמו בפייסבוק בשבע השנים האחרונות. עורכי הדין ד"ר מתן גוטמן וניר פרידמן מסרו, כי "הענקנו לרשת החברתית הזו את הכוח להפוך למעצמה, אך היא לא נהגה כלפינו בהגינות. פייסבוק מעודדת ומשדלת מפרסמים בישראל לפרסם מודעות דרושים מפלות ומדירות, והיא מרווחיה הון עתק על פעילות בלתי חוקית זו. על פייסבוק והמעסיקים המפרסמים ברשת החברתית לנהוג בהגינות ועל פי הוראות הדין, לפצות כראוי את משתמשי פייסבוק על ההפליה המתמשכת בפלטפורמה שלה שהניבה לפייסבוק רווחי עתק, ולמנוע כל הפליה לעתיד באמצעות אימוץ מדיניות מניעת הפליה במודעות תעסוקה בישראל, בדומה למדיניות שהונהגה בארה"ב ובקנדה. לא ייתכן כי החוטא ייצא נשכר! השאיפה לשוויון בשוק התעסוקה והתכלית של ביעור ההפליה בקבלה לעבודה בעידן המודרני מחייבים שהמשפט יסדיר את השער לשוק התעסוקה ברשתות החברתיות – מודעות הדרושים המפורסמות ברשתות החברתיות."