גוגל ואפל רוצות – ומשקיעות מאמצים – לשמור על החנויות שלהן נקיות מרושעות לסוגיהן. אבל יותר מפעם אחת מתברר שהמאמצים שלהן לא תמיד מספיקים. כך גם הפעם: גילוי חדש של חוקרים מזימפריום זד-לאבס חשף סוס טרויאני שהצליח לחדור ללא פחות מ-200 אפליקציות בחנות האפליקציות שלה, Google Play, שבתורן הדביקו לא פחות מ-10 מיליון מכשירי אנדרואיד במעל 70 מדינות. הסוס הטרויאני הזה הכניס לכותביו עשרות מיליוני דולרים, שאותם הם גזלו מהמשתמשים התמימים. מדובר בסוס טרויאני שעונה לשם GriftHorse ושפעל בין נובמבר 2020 לאפריל 2021. בתקופה הזו הוא התקין בטלפונים שאליהם חדר מעין מחולל התראות והודעות קופצות שמבטיחות פרסים. לחיצה על "אישור" הובילה לדף אינטרנט שבו התבקש המשתמש לספק פרטים כדי לאשר את קבלת הפרס. מה שקרה בפועל הוא רישום לשירותי SMS ברמת פרימיום, בעלות של 35 דולר לחודש. למעשה, משתמשים שלא שמו לב לכך שהם נרשמו לשירותים כאלה הפסידו עשרות דולרים ואף יותר. לפי החוקרים, הראשונים שנלכדו הפסידו 230 דולר ולמעלה מכך. החוקרים, שדיווחו על הממצאים שלהם לגוגל כדי שתסיר את האפליקציות הנגועות ולאחר מכן פרסמו את דבר המתקפה, מציינים שההאקרים השתמשו בקוד איכותי, שיודע להתאים את עצמו למגוון רחב של אתרים ושל אפליקציות, עם כיסוי חזק מאוד של מרב הקטגוריות שהמשתמשים מחפשים אחריהן בחנות. דרך אגב, החוקרים מזהירים שעל אף שהאפליקציות הורדו מ-Google Play, בגלל המבנה של אנדרואיד ניתן להוריד אותן מחנויות צד שלישי. לכן, יש להיזהר פי כמה בהורדה מחנויות כאלה.

אחד החסמים הידועים המעכבים את השימוש במוצרים דיגיטליים בקרב אוכלוסיית המבוגרים הוא הפערים הקיימים אצל חלקם בשליטה באוריינות דיגיטלית, לצד אי התאמה של אתרים ואפליקציות לאוכלוסייה זו. התוצאה היא, שעבור אזרחים ותיקים אלו חוויית המשתמש יכולה להיות מתסכלת מאוד. המשתמשים נוטים להאשים את עצמם, לחשוב שהם "זקנים מדי" ולנטוש את האתר או האפליקציה. תקופת משבר הקורונה חידדה עוד יותר את חשיבות האוריינות הדיגיטלית בקרב קהל המבוגרים. במטרה להתאים את חוויית המשתמש לאוכלוסיית המבוגרים ולהפוך את הנכסים הדיגיטליים לכאלה שיהיו מותאמים יותר גם לאוכלוסייה המבוגרת, מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי בשיתוף ארגון ג'וינט-אשל, מפרסמים את LOG IN – מדריך ייחודי וחדשני, המיועד לספק טיפים וכלים מקצועיים לאנשי דיגיטל, למעצבי חוויית משתמש, למנהלי מוצר, לאנשי UX/UI/CX ולמנהלי אתרים. המטרה: להקנות להם את הכלים לשפר את הנכסים הדיגיטליים – אתרי האינטרנט והאפליקציות, ולהתאימם לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל. המדריך נוצר במסגרת המיזם הלאומי לקידום אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים ותיקים, שקודם בשנים האחרונות בשותפות בין מטה ישראל דיגיטלית וג'וינט-אשל, ובסיוע של אנשי מקצוע רבים. במדריך ניתן למצוא הצעות כלליות ל-UX/UI מותאמים ורלוונטיים, המתבססים על תקני הנגישות, תוך התמקדות בסוגיות המהותיות ביותר לבני ה-65+. לדברי ד"ר מיכל הלפרין בן צבי, מומחית בפסיכולוגיה של הזקנה ומנהלת פיתוח ידע במיזם לקידום אוריינות דיגיטלית בג'וינט-אשל, "מחקרים מצביעים על כך שלמבוגרים בני 65+ יש סיכוי של פי שניים לנטוש מוצר דיגיטלי לעומת צעירים. על מנת להפוך את הנכסים הדיגיטליים לכאלה שיהיו מותאמים יותר לאנשים מבוגרים כתבנו את המדריך. בני +65 הם כוח צרכני גדול ולא ממומש. מיליוני משתמשים פוטנציאלים יוכלו ליהנות ממוצרים דיגיטליים ולהשתלב בחברה באופן שוויוני אם המוצרים שנתכנן יהיו מותאמים גם ליכולות, לרצונות ולצרכים שלהם. היענות לדרישות הנגישות לא תמיד ממצה את פוטנציאל השימושיות של המוצר, אבל אם נחשוב על קהלים מבוגרים כבר בשלבי הפיתוח הראשונים נוכל לצפות לעלייה משמעותית בשיעור השימושיות והמעורבות שלהם. חשוב שנזכור, שהתאמת המוצר לבני 65+ יכולה לשרת גם קהלים אחרים, ובשורה התחתונה, לא צריך להתפשר על העיצוב". המדריך יושק באירוע מקוון, ובמסגרתו תינתן הרצאת אורח על ידי ראמה גיראו, מנהל מרכז הלן המלין לעיצוב בקולג' המלכותי לאמנות בלונדון, שידבר על הסוגיות העדכניות בעיצוב מכליל, והופעת אורח של השחקנית סנדרה שדה, אשר תספר על חוויית המשתמש של האדם המבוגר מנקודת מבטה.

באירוע Search On 21, הציגה גוגל לראשונה באופן רשמי את MUM (Multitask Unified Mode), מעין מנוע עזר חדש לחיפוש, שיודע לעבוד בריבוי משימות כדי לספק לאנשים תשובות מדויקות יותר למה שהם מחפשים. החברה הציגה באירוע את היכולות של MUM ואת הצורה שבה היא משנה את החיפוש. אז מה זה MUM? מדובר במערכת, שלפי גוגל יודעת ליצור הקשרים בין פרטי מידע כדי לספק למשתמשים את מה שהם באמת מחפשים. מדובר באלגוריתם הראשון שהחברה מציגה, שמשתמש בכמה מודלים במקביל ויכול להבין בו זמנית מידע שהוא מקבל מטקסט, תמונות ואודיו. אחד הביטויים המשמעותיים לכך יהיה ב-Lens, שבה ניתן יהיה לשלב תמונה ויזואלית וגם קלט טקסטואלי כדי לחפש מידע באופן מותאם. כך, למשל, אפשר יהיה להציג ל-Lens חולצה עם תבנית צביעה מסוימת, ואז באופן טקסטואלי להוסיף: 'חפש לי גרביים עם התבנית הזו' ולקבל תמונות וקישורים למקומות מתאימים. מטרה אחרת של המנוע החדש היא לאפשר לבצע חיפוש גם כשלא יודעים בדיוק כיצד להגדיר אותו, ואפילו אם לא יודעים מה בדיוק רוצים לחפש. בדוגמה שהוצגה צולמה מערכת הגלגלים האחורית של האופניים, ומיד לאחר מכן הוספה השאלה 'כיצד לתקן את זה?' והתוצאות שהוצגו הותאמו לשאלה ולתמונה במדויק. אחד החידושים שהציגה גוגל הוא התייחסות לשריפות ענק שמתרחשות ברחבי העולם לאחרונה יותר מתמיד. מדובר בשכבת חיפוש חדשה במפות גוגל,בשה ניתן יהיה לזהות שריפות ענק בכל רחבי העולם, כולל קישורים מהירים למקורות מקומיים, וכשאפשר – יסופקו גם נתונים על מה שהשריפה גרמה. שירות אחר שקשור לאקלים, ואחד שמשתמש בבינה מלאכותית, Tree Canopy Insights, כבר פעיל ב-15 ערים בארצות הברית ויתרחב בהמשך השנה לעוד 100, ואז גם גלובלית, כדי לעזור לערים ללמוד היכן לשתול עצים כדי לגרום להורדת הטמפרטורה בעיר, שגבוהה בכמה אחוזים בכל אזור יותר מזו של הסביבה הכפרית שלה, לדוגמה. גוגל תשתמש ב-MUM גם כדי לשנות את דפי החיפוש שלה ואת התוצאות המוצגות בו. תוצאות החיפוש יכילו אפשרויות חדשות, כמו 'דברים שצריך לדעת' בקשר למושא החיפוש, כשהמטרה היא להפנות את המשתמשים לחומרי עזר ולימוד נוספים שקשורים לנושא שהתרומה של MUM תהיה להציג את השאלות ואת התחומים הנוספים שקשורים. בנוסף, היא תעזור להגדיר חיפושי משנה, שיוצגו בצורה מקוצרת בדף תוצאות החיפוש, וכן תעמוד בליבת תכונה נוספת שמטרתה להרחיב את החיפוש לתחומים דומים, עם זום פנימה והחוצה. עוד היבט של MUM קשור למהימנות של מקורות המידע. כבר כיום מאפשרת גוגל באזורים מסוימים לקבל פרטים מורחבים על תוצאות החיפוש מתוך החיפוש עצמו, כדי לאפשר למי שרוצה בכך לדעת עד כמה המקור לתוצאת החיפוש אמין. עם MUM המידע שיוצג יהיה רחב יותר, ויכלול בעתיד גם אפשרות ללמוד מה חושבים על כל אתר משתמשים אחרים – ובראש בראשונה כדי להילחם טוב יותר בתופעת חדשות הכזב. "מאז היום הראשון התפקיד של גוגל היה לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי באופן אוניברסלי. בכל יום אנחנו מחברים אתכם ליותר מ-100 מיליון אתרים באינטרנט, וגם בשנה האחרונה כמות המידע והתנועה ברשת הייתה גדולה יותר מאשר בשנה שעברה, וזו המגמה מאז שגוגל נוצרה. המטרה שלנו היא לחבר אתכם למידע ולעשות את זה בצורה אינטואיטיבית וטבעית יותר, כדי שתוכלו לקבל תובנות רבות יותר מאי פעם. MUM מביאה לידי ביטוי את הדרך שבה הבינה המלאכותית משנה את החיפוש, ואנו יוצרים בעזרתה תהליכים חדשים שמקלים על החיפוש, כולל עיצוב מחודש של דף החיפוש כדי לשפר את החוויות ותוצאות החיפוש", אמר פרובקר ראגהאוון, סגן נשיא בכיר בגוגל, האחראי בין שאר תפקידיו לתחום החיפוש של גוגל, שפתח וסגר את האירוע. יש לציין, עם זאת, שלא כל החידושים של MUM יגיעו מיד אל כל המוצרים שבהם משלבת גוגל חיפוש. כך, לדוגמה, Lens, האפליקציה שמזהה תמונות, תגיע לשוק רק במהלך השנה הבאה אם לא יותר, בגלל שהחברה רוצה להבטיח שלא יהיו תקלות לא נעימות – לדוגמה בגלל צבע עור. באפליקציות שהוא כבר ישולב מרחב הזמינות יהיה מוגבל יחסית, בעיקר לארצות הברית עם עוד כמה מדינות. לא ממש ברור איפה ישראל נמצאת בתמונה הזו.

אלכסיי בורקוב – האקר שעמד במוקד מחלוקת בינלאומית, ואשר הורשע בארצות הברית – גורש במפתיע לרוסיה מולדתו, 14 חודשים בלבד לאחר שנידון לעונש מאסר ממושך של תשע שנים. בתקשורת הרוסית דווח שלשום (ג') כי פקידי משרד הפנים הרוסי עיכבו את בורקוב עם הגיעו לשדה התעופה שרמטייבו במוסקבה, בעקבות גירושו מארה"ב. אירינה וולק, נציגת משרד הפנים הרוסי, אמרה כי בכוונת הרשויות הרוסיות להאשים את בורקוב – שכאמור כבר הורשע בעבירות דומות בארה"ב – ביצירת נוזקות, גניבה וקבלת מידע מסחרי שלא כדין, בייצור ומכירה של כרטיסים מזויפים וסחר בנתונים חסויים של לקוחות של מוסדות פיננסיים. בורקוב גדל בסנט פטרבורג ועבד כמתכנת פרילנסר בתחומי אבטחת מידע, תכנות, ומסדי נתונים. הוא עוכב בנתב"ג בדצמבר 2015 לבקשת ארצות הברית, במהלך ביקורת הדרכונים בעת עזיבתו את ישראל, לאחר ששהה פה בחופשה עם בת זוגו. אז החל פלונטר פוליטי-דיפלומטי משולש – בין ישראל, ארה"ב ורוסיה – במאבק על הסגרתו, ולהיכן יוסגר. רצה את ההאקר ברוסיה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: BigStock מדוע בורקוב חשוב כל כך לפוטין? בורקוב שהה כארבע שנים בבתי הכלא בישראל. בקשות להסגרתו נשלחו על ידי רוסיה וארצות הברית. רוסיה עשתה את מרב המאמצים למנוע את הסגרת בורקוב לאמריקה. כך, מוסקבה הציעה חילופי אסירים: הסגרה של בורקוב לרוסיה תמורת שחרורה של נעמה יששכר, אזרחית ישראל וארצות הברית, שנידונה במקור ל-7.5 שנים בבית משפט ברוסיה, אך זכתה לחנינה מוקדמת מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כך, האירוע הפך לנושא הדיונים בין פוטין וראש ממשלת ישראל לשעבר בנימין נתניהו. מאחורי כל הנתונים, לא מעט מומחים העלו את השאלה – מדוע בורקוב חשוב כל כך לפוטין? אחת ההשערות, שהופיעה לא מעט באתרים ברוסית, היא שהוא מחזיק מידע רגיש במיוחד עבור הרשויות במוסקבה – אולי בנוגע להתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות בארה"ב. באוקטובר 2019 החליט שר המשפטים דאז, אמיר אוחנה, על הסגרת בורקוב לארצות הברית. עורכי דינו ניסו לערער על ההסגרה, אולם בנובמבר 2019 דחה בג"ץ את בקשת בורקוב שלא להסגירו. אותו חודש הוא הוסגר, ועם נחיתתו הובא לדיון בבית המשפט במחוז המזרחי בווירג'יניה. הוסגר מישראל לארה"ב ואז גורש לרוסיה, מולדתו. אלכסיי בורקוב. צילום: באדיבות חדשות 13 התביעה האמריקנית האשימה את בורקוב בחמישה סעיפי אישום פליליים בגין הונאה, קנוניה, גניבת זהות והלבנת הון. הוא הואשם כי ניהל את אתר Cardplanet, שמכר מספרי חיוב וכרטיסי אשראי, שרבים מהם שייכים לאזרחים אמריקנים. נתונים אלה נגנבו כתוצאה מחדירה למחשבים. לפי התביעה, בורקוב מכר 150 אלף מספרי כרטיסי אשראי גנובים במחירים שנעו בין 2.6 ל-60 דולר לפריט מידע. כתוצאה מכך, רמאים שניצלו את הנתונים הללו ביצעו רכישות לא חוקיות בשווי של יותר מעשרים מיליון דולר. "בורקוב השתמש בכינוי K0pa בכמה אתרים, ניהל פורום אחד, Cybercrime Forum, שתפקד כמקום התכנסות של האקרים ברמה גבוהה, שהתמקדו בעשיית כסף באופן לא חוקי", נכתב בתביעה. "האתר גבה דמי כניסה בסך 5,000 דולר, ודרש משלושה חברים קיימים לארוב לכל כניסה של משתתף חדש". בורקוב הודה בשניים מחמישה מהאישומים נגדו. בית משפט בווירג'יניה גזר עליו בסוף יוני 2020 עונש של תשע שנות מאסר. בעבר תוכנן גזר הדין למאי, אלא שריצוי העונש נדחה בשל מגיפת הקורונה, והשבוע, כאמור, גורש לרוסיה במפתיע.

רופא עיניים מסן חוזה גילה כי מצלמת ה-iPhone 13 Pro יעילה גם בטיפול עיניים. ד"ר טומי קורן מהמרכז הרפואי שארפ שבסן חוזה, קליפורניה, שיתף בפוסט בלינקדין כיצד הוא השתמש במצלמת מכשיר ה-iPhone 13 Pro Max החדש שלו כדי לבדוק את עיניו של אחד ממטופליו בעזרת מצלמת המכשיר, הכוללת מצב מאקרו חדש, שמאפשר לצלם קלוז-אפ מפורט ממרחק של שני סמטימטרים. קורן צילם תמונות קלוז-אפ מפורטות מאוד של עיני המטופל, שאפשרו לו להבחין בפרטים חשובים הקשורים למצב העיניים. במקרה המדובר, הראה קורן מקרה של מטופל שעבר השתלת קרנית וזקוק למעקב כדי לבדוק שהשתל נקלט ושרידי הניתוח נרפאים. בתמונות ששיתף בלינקדאין, הוא מראה את השיפור שחל במצב העין במהלך שלושה ימים. "השבוע השתמשתי ב- iPhone 13 Pro Maxלצילום מאקרו של עין", כותב קורן בפוסט שלו. "מתרשם. חידוש בטיפול עיניים וטלה-רפואה של מטופלים… התמונות הן של שלב הריפוי של שריטות בעקבות השתלת קרנית. קיבלתי אישור להשתמש בתמונות"… קורן משתמש בצילום עיניים בסמארטפון מזה זמן כדי לבחון את יעילותן לצורך טיפול. בפוסט נוסף שפרסם בלינקדאין, הוא מפרט את הפוטנציאל שמציע הצילום באמצעות הסמארטפון, ומציין כי מטופלים יכולים לצלם את עיניהם בצילום מאקרו ולשלוח אותן לבדיקת המטפל. הרופא בודק את הצילום ומתקשר עם המטופל במקרים של לא דחופים, או מזמין את המטופל לביקור במקרה שהוא מאבחן מצב קריטי. לדבריו, תמונות מאקרו באיכות גבוהה שצולמו בסמארטפון מסייעות גם בזיהוי מקרי חירום.

קבוצת אמן, נציגת אינפורמטיקה בישראל, נבחרה על ידי המרכז הרפואי שערי צדק להוביל פרויקט אינטגרציית נתונים ושירותי דטה באתר המרכז הרפואי ובענן. הפרויקט בוצע בהובלת אגף מערכות מידע של שערי צדק, ובמסגרתו יתאפשר מימוש דרישות אינטגרציית הנתונים בין מערכות הליבה בבית החולים למערכת ה-Salesforce בענן, במקום אחד מנוהל ומנוטר, בעל גמישות ויכולות של שימוש חוזר. בנוסף, הפתרון יאפשר סנכרון מלא של רשימת מטופלים בין מערכות הליבה למערכת ה-Salesforce,  לרבות קשרים בין הורים לילדים. הליך הבחינה כלל רכיבי אינטגרציית נתונים בין מערכות הליבה המקומיות ובין המערכות בענן. רבקה רודנסקי, מנהלת אגף מערכות מידע, ציינה כי "יישום כלי האינפורמטיקה הינו חלק מאסטרטגיית חדשנות ודיגיטליזציה שעובר בית החולים בשנה האחרונה, הכוללת הנגשת שירותי בית החולים למטופלים בערוצים הדיגיטליים. הפתרון יאפשר ללקוחות בית החולים לקבל מידע על התיק הרפואי והתורים הבאים שלהם". דן בלוך, מנהל תחום הדיגיטל בשערי צדק, אמר כי "הבחירה בוצעה לאור יתרונות הפלטפורמה, הכוללים פתרון עבור צרכי האינטגרציה בענן של בית החולים, קיצור זמני הפיתוח, קלות היישום, שימוש חוזר של תהליכים, כל זה בעזרת בכלי GUI וללא כתיבת קוד, תוך ניצול הידע והכישורים הקיימים בצוות בית החולים. היישום כולל בניית ממשקים פנים ארגוניים וחיצוניים לצורך אינטגרציות בענן". ענת גל, מנהלת לקוחות אסטרטגיים בקבוצת אמן. צילום: קובי קנטור ז"ל ענת גל, מנהלת לקוחות אסטרטגיים בקבוצת אמן, אמרה כי "אינפורמטיקה הינה ספקית הפתרונות המובילים לניהול ה-Data בארגון, ותומכת מעבר לדיגיטל. הפתרונות המובילים של אינפורמטיקה במינוף 20 שנות הניסיון של קבוצת אמן בתחום יאפשרו לשערי צדק התממשקות לכל מקור מידע ויכולת ליישם גם תהליכים מורכבים בקלות. המימוש בבית החולים ימנף את היתרון של פלטפורמת IPAAS היברידית, אשר מאפשרת עבודה גם בסביבת On-Prem". מבחר הפתרונות התומכים במעבר של ארגונים לענן ול-Big Data מספר לקוחות כבר מיישמים את הפתרונות התומכים במעבר של ארגונים לענן ול-Big Data. יישום Informatica Intelligent Cloud Services (פתרון ה-iPaas הארגוני) כולל את כל יכולות אינטגרציית ה- ETL הוותיקות והמוכרות, תוך הוספת יכולות לצריכת ממשקי RT SOAP/RESP, מימוש תהליכי CDC ועוד. רכיב ה-Application Integration, המאפשר את כל יכולות פיתוח וחשיפת הממשקים, כולל מערכת ניהול הרשאות, מאות Connectors מובנים מראש וקהילת רשת עם יכולות הניתנות ל-Reuse, שפותחו על ידי מיישמים בעולם. יכולת Mass Ingestion עבור טעינה מאסיבית לענן, יכולות B2B מגוונות, Data Quality (ללמידת התפלגות הנתונים, טיוב ונרמול הנתונים), פתרון HUB עבור דרישות Pub-Sub לייעול זרימת ה-Data בארגון, ממשק ניטור פרו-אקטיבי מבוסס AI, אשר מספק ניטור מערכת ברמת כל תהליך ותהליך, צריכת משאבים ועוד. גרטנר מדרגת את אינפורמטיקה בחמישה רביעי קסם שונים להיות המובילה העולמית כבר מספר שנים ברציפות. קבוצת אמן היא חברת ה-IT מהמובילות והגדולות ביותר בישראל, ולה חברות בנות בישראל ובשבע מדינות בעולם. הקבוצה מעסיקה מעל ל-3,000 מקצועני IT בתחומים שונים, ומציעה ללקוחותיה עולם מלא של פתרונות עסקיים מבוססי טכנולוגיה בעולמות תוכן של דטה, דיגיטל, פיתוח תוכנה, ניהול ידע, שו"ב, אבטחת מידע וסייבר, FSL, מיקור חוץ ועוד. הקבוצה מייצגת בארץ חברות בינלאומיות נוספות מובילות בתחומן, ביניהן: סיטריקס, פאלו אלטו נטוורקס, רובריק, פרופפוינט, סייברארק, אקסליון ו-טוויליו.

88% מהאזרחים ברחבי העולם רוצים לראות את ביטחון הציבור משתנה באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת; 71% אומרים שעל מנת להתמודד עם אתגרי העולם המודרני יש צורך בטכנולוגיות מתקדמות, כגון: מצלמות וידיאו, ניתוח נתונים, אבטחת סייבר וענן – כך עולה ממחקר חדש של מוטורולה סולושנס. מוטורולה סולושנס המחקר של מוטורולה סולושנס נערך יחד עם מכון המחקר גולדסמית'ס שבאוניברסיטת לונדון, בקרב 12,000 אזרחים, 50 ארגונים העוסקים בביטחון ובטיחות הציבור, ארגונים מסחריים ומומחים מ-12 מדינות. עוד עלה מהמחקר כי 70% מהנסקרים טוענים שארגוני חירום צריכים לחזות סיכונים, דבר שיכול להתאפשר על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. 75% אומרים כי הם סומכים על ארגונים המחזיקים במידע שלהם – כל עוד הם משתמשים בו כראוי. הטיה באופן בו הציבור חושב על טכנולוגיה, ביטחון ובטיחות המחקר זיהה שלוש מגמות עיקריות, המעידות כי אזרחים ברחבי העולם הגיעו לנקודת הטיה באופן בו הם חושבים על טכנולוגיה, ביטחון ובטיחות. המגמה הראשונה, ציינו החוקרים, היא שהמגיפה הגדירה מחדש את הציפיות שלנו לבטיחות. לדברי ד"ר כריס בראואר, מנהל החדשנות במכון ללימודי ניהול (IMS) בגולדסמית'ס, שערך את המחקר, "אזרחים בכל רחבי העולם משלימים עם החיים לצד המגיפה. טכנולוגיה יכולה למלא תפקיד הרבה יותר משמעותי בשמירה על ביטחוננו. בנוסף, גברה ההבנה מדוע ארגוני ביטחון הציבור זקוקים לטכנולוגיה, על מנת להגיב לאיומים חדשים". המגמה השנייה היא שהמגיפה האיצה את הצורך לחדשנות טכנולוגית בארגונים ובעסקים לביטחון ובטיחות הציבור, במיוחד בתחומי אימוץ הענן, השימוש בווידיאו ויכולת חיבור בין ארגונים ומערכות שונים. זאת, תוך הבנה מחודשת בצורך בתקשורת אמינה וגמישה. "למרות שארגונים רבים תכננו מהלכי חדשנות לפני פרוץ המגיפה, הצורך הפתאומי להסתגל למסגרות זמן של פריסת טכנולוגיה דחוסה, יצר מקרי שימוש חדשים רבים", אמר מאהש ספטרישי, סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיה ראשי במוטורולה סולושנס. "ישנן דרכים יוצאות דופן שבהן הטכנולוגיה משמשת לתמיכה בביטחון ובבטיחות ומתאימה את עצמה למדיניות ולצרכים המשתנים במהירות", הוסיף. המגמה השלישית היא הצורך שהטכנולוגיה תהיה הוגנת, שקופה ומכילה. עוד עולה מהמחקר כי נדרשת מעורבות ציבורית רבה יותר, כדי להגביר את ההכלה וההבנה של טכנולוגיות חדשניות, כגון בינה מלאכותית. כך, רק 52% מהנשאלים אמרו כי הם סומכים על בינה מלאכותית שתנתח מצבים של איום. לדברי ספטרישי, "בינה מלאכותית צריכה להיות מעוצבת באופן המכבד את קבלת ההחלטות האנושית ולוקח בחשבון את הצרכים של הציבור, תוך מתן אפשרות למשתמשים לקבל החלטות מושכלות יותר ולהגיב לאיומים מורכבים. עיצוב טכנולוגיות מתקדמות כמסייעות, מבטיח כי קבלת ההחלטות תישאר באחריותם הבלעדית של בני האדם". החוקרים סיימו בציינם כי "המגיפה הדגישה את הצורך להסתכל על הדברים ולהגיב אחרת – החל מהערכת סיכונים וניבוי ועד להערכה ושילוב הטכנולוגיות הנכונות לתמיכה ברצף העסקי. היא גם חיזקה את הצורך בתקשורת ושיתוף פעולה טוב יותר עם קהילות ובין בעלי עניין, כדי לתמוך בשימוש מורחב בטכנולוגיות מתקדמות".

למבנים יש חלק משמעותי בפליטות גזי החממה ומהווים כ-12% מהן – שיעור קרוב מאוד לזה של ענפי התחבורה והחקלאות, שנמצאים בראש הרשימה. כחלק מהמאבק הגלובלי והניסיון למנוע, או לפחות לצמצם, את התחממות כדור הארץ, מדינות העולם המתקדמות התחייבו להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050. מרבית המבנים הקיימים כיום, ו-ודאי מבנים הנמצאים בהליכי תכנון ובנייה, ימשיכו לשמש את האנושות גם אז. מכאן חשיבות התכנון והיישום של פתרונות לבנייה ותפעול יעילים אנרגטית כבר עכשיו. מבנים מאופסי פחמן (Zero carbon buildings) הם כאלה שצריכת האנרגיה השנתית שלהם עומדת על אפס, לאחר קיזוז כמות האנרגיה המיוצרת בהם. כלומר, סך האנרגיה הנצרכת במבנה שווה לאנרגיה המתחדשת המיוצרת בו. לפי הפורום הכלכלי העולמי, יש ארבעה מרכיבים חיוניים לתכנון ולתפעול מבנים מאופסי פחמן: מעבר לאנרגיה מתחדשת בבניין, ייעול וחשמול תשתיות הבניין, התייעלות להפחתת צריכת האנרגיה ודיגיטציה בתפעול המבנה. בכל אחד מהרכיבים יש חברות סטארט-אפ ישראליות שפועלות בתחום ומציעות פתרונות חכמים. מעבר לאנרגיה מתחדשת במבנים חלק חיוני מהמעבר לאנרגיה מתחדשת נוגע להתקנת פאנלים סולאריים על גגות בתים, שיכולים להועיל לדיירי הבניין בחסכון ישיר בעלויות החשמל. אבל, שטח הגג, המצומצם ביחס לשטח הבניין, במיוחד במגדלים גבוהים, מחייב פתרונות יצירתיים נוספים. סולייט, שהוקמה ב-2012 על ידי עופר ודרור בקר, פיתחה מערכת תאורה סולארית שמאירה מבנים בשעות היום וחוסכת אנרגיה, כסף ופליטות, תוך שימוש מינימליסטי בשטח. אפולו פאוור, שאותה הקימו ערן מימון ועידו הדר ב-2014, מפתחת חומר שיכול להפוך כל משטח תחת השמש לפאנל סולארי שמייצר חשמל. ניתן לעשות שימוש בטכנולוגיה שלה כדי להפוך חלונות של בית לפאנלים סולאריים, ולהגדיל בעשרות מונים את השטח המשמש לייצור אנרגיה מתחדשת. תשתיות חכמות בעולם, חלק גדול מצריכת האנרגיה של מבנים נובעת ממערכות חימום, שנפרדות מרשת החשמל. בישראל, הצורך בחימום אינו רב, אך במבנים תעשייתיים יש מערכות תשתית גדולות ועתירות אנרגיה. פובוס אנרג'י (Phoebus Energy), שנוסדה ב-2007, פיתחה פתרון חדשני לחימום וקירור מים במבנים תעשייתיים, המאפשר חסכון גדול באנרגיה. הפתרון משתמש בהבדלי הטמפרטורה בין מים שמגיעים מדודי חימום ומים שמגיעים מצ'ילרים וגופי קירור, והופך אנרגיה מבוזבזת לאנרגיה זמינה, המשמשת לקירור וחימום. המערכת קיימת במאות מבנים, ואטרקטיבית במיוחד לבתי מלון ובניינים עם אופרציה משמעותית ויקרה. אקו-פלאנט, שהוקמה ב-2016 על ידי אבירן ומוטי יעקב וירון הראל, פיתחה פתרון תוכנה כשירות (SaaS) שמתחבר למערכות דחיסת אוויר שמשמשות ארגונים כמו בתי חולים ומבנים תעשייתיים, ומאפשר אופטימיזציה והבטחת יעילות. בנייה ירוקה. צילום אילוסטרציה: BigStock התייעלות אנרגטית דירות חדשות נבנות כבר כיום עם מערכות בית חכם מובנות, והטכנולוגיה בתחום הולכת ומתפתחת במהירות. חברה שפועלת בתחום היא היי-גול, שהוקמה ב-2014 על ידי בעז סער ואדם טולדנו. החברה מפתחת מערכת בית חכם שמיועדת לחסוך באנרגיה באמצעות אופטימיזציה של שימוש בתאורה ותריסים, וכן כיבוי עצמי על בסיס ניטור תנועה בחדר. דיגיטציה תפעולית את ה-"חוכמה" במבנה חכם מקבלים מתשתיות דיגיטליות מתקדמות, שמאפשרות ניהול מערכתי של מערכות המבנה. מינדולייף, שאותה יסדו ב-2014 רמי קואלי, רמי יונס ונעם לוי, מפתחת פלטפורמה חכמה ליעילות אנרגטית ברמת המבנה כולו. המערכת מנהלת את מערכות החימום והקירור, התאורה ומערכות אנרגיה אחרות במבנה. היא משתמשת בפריסה רחבה של רכיבי אינטרנט של הדברים על פני מערכות התפעול השונות של הבניין, ומאפשרת ניהול פשוט ואופטימיזציה בצריכת אנרגיה, תוך חסכון כספי. עוד חברה בתחום – סמארט גרין, שהוקמה ב-2013 על ידי נתי פרלברג – פיתחה מערכת חכמה לניטור וניהול אנרגיה במבנים. הפתרון שלה הוא פלטפורמת ענן שמשלבת אלגוריתמי בינה מלאכותית, ביג דטה ואינטרנט של הדברים, שנפרסת ברחבי הבניינים, לצורך ניהול חכם. חומרי בנייה ירוקים הרכיבים לתפעול מבנים מאופסי פחמן מתייחסים בעיקרם לאנרגיה שאותה צורך הבניין בשלב התפעול. מומחים מנתחים את פליטות המבנה במבט על מחזור החיים השלם ומוצאים שבערך שליש מהפליטות נוצרות בשלב הקמת הבניין. זאת, מכיוון שחומרי הגלם לבנייה, ובראשם בטון ופלדה, מייצרים כמות גדולה של פליטות גזי חממה בתהליך הכנתם, והופכים את תהליך הבנייה לבעייתי מבחינה אקלימית. אקונקרט (ECOncrete), שאותה יסדו ב-2012 ד"ר שמרית פרקול-פינקל ז"ל ועידו סלע, ממוקדת בפיתוח חומרים שמתאימים לסביבה ימית. אלא שבדרך פיתחה החברה בטון ידידותי יותר לסביבה, המשמש למגוון שימושים. חברה רלוונטית נוספת היא טיטאן אקו וול, שהוקמה לפני ארבע שנים על ידי אסף שחר ונעים שיחרור, ומפתחת קיר גבס חדש ומחוזק. לסיכום, עם הגידול באוכלוסיית העולם, מאות אלפי מבנים ייבנו בעשורים הקרובים. הדרך שבה הם ייבנו תשפיע על העתיד של כולנו. הטכנולוגיה הישראלית, במיוחד בשילוב הבינתחומי שהיא מאפשרת – בין הנדסת חומרים, פיזיקה, חומרה ותוכנה – יכולה לפרוץ את הדרך גם כאן, ולהשפיע לטובה על התחום, על הסביבה ועל כולנו. הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיית סביבה ואקלים.