בעקבות הדיווחים על כך שסמסונג משנמכת את כוח המחשוב של הגלאקסי S22 בעת הפעלה של יותר מ-10,000 אפליקציות, החליטו ב-Geekbench, המספקת שירות לבדיקת ביצועים של מכשירים, "להעניש" את סמסונג, ולהוציא מיד את כל סידרת ה-S22 מהשירות שלה, כמו גם את הסדרות S21 ו-S10. דגמי ה-Note וסדרת ה-A לא יוסרו, מאחר שלא נמצאו בבדיקה שלהם שינויים או השפעה של השנמוך. הדיווחים, כזכור, היו על אפליקציה המוטמעת במערכת ההפעלה של המכשירים, שמפחיתה את כוח המחשוב של המכשיר כדי לשמור על ביצועים ועל חיי הסוללה. מ- Geekbenchמסרו, כי בבדיקה שלהם נמצאה הפחתה ניכרת בביצועים. בהצהרתה לתקשורת כתבה Geekbench, כי "מוקדם יותר השבוע נודע לנו על שירות אופטימיזציית המשחקים של סמסונג וכיצד הוא פוגע בביצועים של משחקים ויישומים. אפליקציית האופטימיזציה מחליטה להפחית (או לא) את כוח המחשוב של יישומים באמצעות מזהי יישומים ולא על ידי אופן פעולה של יישומים. אנו רואים זאת כצורה של מניפולציה על מבחני ביצועים, מאחר שמבחני ביצועים מרכזיים, בהם גם Geekbench, אינם מושפעים מכך". סמסונג הבטיחה לשחרר עדכון עתידי, שיוסיף את היכולת לשלוט ישירות בביצועי הגיימינג. עם זאת, המדיניות הנוכחית של Geekbench היא להוציא לצמיתות מכשירים שעברו מניפולציה, גם אם מאוחר יותר נוסף להם טלאי שמתקן את הבעיה, כך שאף אחד ממהמכשירים שהוסרו לא יירשם שוב באתר של Geekbench. סמסונג מצידה לא סיפקה מועד צפוי לעדכון. יצוין, כי בשנה שעברה מחקה Geekbench מהשירות שלה שני מכשירים של וואן-פלוס בעקבות אפליקציות שפגעו ביצועי המכשירים במטרה לשמר כוח סוללה.

נתי אברהמי הוא בעיניי אחד האנשים המרתקים בהיי-טק הישראלי בכלל וב-IT הישראלי בפרט. לא רק באופן אישי, אלא גם באופן מקצועי: הוא כיהן כמנכ"ל של שתי חברות טכנולוגיה מהגדולות במדינה ולפני כמה חודשים החליט לעבור מהתעשייה לאקדמיה – ומונה למנכ"ל מחב"א, מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי. מחב"א היא עמותה ללא מטרות רווח, שנוסדה על ידי אוניברסיטאות המחקר בישראל במטרה ליצור פעילות סינרגטית בתחומים: תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה. העמותה מספקת שירותים למוסדות להשכלה גבוהה. ההיכרות ביני לבין אברהמי רבת שנים, אבל הפעם עניין אותי לפגוש אותו על רקע המעבר שלו מהתעשייה למגזר הציבורי – ולו בשל העובדה שאני עשיתי את המעבר ההפוך, ממפקד ממכ"א בצה"ל לסמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, וכיום למנכ"ל של חברת הייעוץ BSD-IT. תפקידים בצה"ל ובתעשייה אברהמי הוא אדם שניבאו לו גדולות כבר בצעירותו, כששירת במערך המחשוב של צה"ל. ואמנם, הוא לא אכזב – לא בצבא ולא באזרחות. אברהמי שירת במערך הטכנולוגי הצה"לי במשך תשע שנים, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כמנהל פרויקטים ביעל תוכנה. שם פגשתי אותו בפעם הראשונה בצה"ל ב-1994. כבר אז הוא בלט בנמרצותו ובמעורבותו, שהייתה כולה מבצעית ולא רק טכנולוגית. כבר אז מחשבתו היצירתית והבנתו ההוליסטית סייעו רבות לצה"ל, ושמעתי את זה מקצינים בכירים מאוד שעבדו מולו באותה התקופה. ב-1999 מונה אברהמי למנכ"ל קבוצת יעל. זאת לא חברה שנמצאת הרבה בכותרות, משום שזהו הקו המנחה של הבעלים שלה. כך או כך, אברהמי והנשיא הוותיק של הקבוצה, איציק רכלבסקי, הובילו את יעל לזכיות רבות בפרויקטים ולצמיחה רציפה לאורך השנים. כמנכ"ל, אברהמי החליט על כניסה של יעל לתחומים רבים וחדשים, ולא היסס לרכוש פעילויות וחברות. כל זה הוביל אותה לפסגת חברות האינטגרציה בישראל. לאחר 16.5 שנים כמנכ"ל קבוצת יעל ולקראת יום הולדתו ה-50 קיבל אברהמי הצעה להתמנות למנכ"ל טלדור. הוא ראה בכך הזדמנות מעניינת להוביל חברה ציבורית עם כ-2,500 עובדים. בחמש ומעלה השנים שבהן אברהמי ניהל את טלדור הוא הביא אותה להצלחות רבות, שסללו את הדרך להצעת רכש מצד וואן, שבעלי החברה לא יכולים היו לסרב לה. כך יצא שבתחילת 2021 התמזגה טלדור עם וואן במיזוג הגדול ביותר בתולדות עולם ה-IT הישראלי. בשלב זה של חייו החליט אברהמי להגשים חלום ישן: להשתלב בעולם המחשוב באקדמיה. בעקבות הזדמנות שנקרתה בדרכו, הוא מצא את עצמו בתפקיד מנכ"ל מחב"א. מהן הפעילויות שמחב"א מבצעת? אברהמי: "זה מתחלק לארבע פעילויות: מלמ"ד – ארגון בהיקפים משמעותיים, שעוסק ברכש ובהנגשת מאגרים דיגיטליים בינלאומים לעולם האקדמיה בישראל; מיט"ל – ארגון שכולל כ-30 טכנולוגיות למידה שונות, ועוד היד נטויה. אני מזמין גופים שפעילים בעולם הזה להציג לנו טכנולוגיות מעניינות; תשתיות – מגוון תשתיות שנרכשות ומנוהלות במחב"א עבור האוניברסיטאות. כך, לדוגמה, הוא מהווה ISP לאוניברסיטאות ולחלק מהמכללות בארץ; IT – הקמת מערכות מידע לטובת עולם האקדמיה. למשל, בימים אלה מוטמעת ב-10 מוסדות מערכת המטפלת בתהליכי הקבלה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה". מחב"א נמצאת בבעלות שמונה האוניברסיטאות הגדולות במדינה, והעבודה בחברה מתבצעת בשיתוף פעולה ועל פי דרישות המתקבלות מסמנכ"לי הטכנולוגיות ומאנשי הטכנולוגיה שלהן. יו"ר מחב"א הוא פרופ' איל יניב, שמגיע מאוניברסיטת בר אילן ומביא אתו ניסיון עסקי-טכנולוגי רב. לדברי אברהמי, "אני רואה במחב"א סוג של שליחות ו-'שירות מילואים', ומאמין בפוטניצאל שיש לחברה להשפיע ולשפר תחומים רבים, שיקדמו את האוניברסיטאות בישראל, כמו סייבר, ענן וטכנולוגיות למידה". יש לציין שלצד מחב"א, אברהמי השתלב בסמסטר הנוכחי בסגל של הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, וחולק את הידע שלו ואת ניסיונו עם סטודנטים לתואר שני בפקולטה. יצאתי מהפגישה בתחושה שפגשתי (שוב) איש מרתק, מנוסה ונבון, עם עבר מרשים ורצון עז לתרום למגזר הציבורי-אקדמי, ואדם שנשמע עליו רבות גם בעתיד.

יובי כהן היא מהנדסת תוכנה במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, וסטודנטית לתואר שני במדעי המחשב. כהן לוקחת חלק בשתיים מהקהילות שפועלות בחברה – קהילת הלהט"ב, GLEAM, וקהילת הנשים. היא ממשיכה את הפעילות החברתית שלה גם מחוץ לשעות העבודה בארגון הנוער הגאה, איגי, ומצליחה לאזן את כל אלה עם ספורט, חברים ומשפחה. ליווינו אותה ליום בחייה. 09:00 "אני מתחילה את היום בהרצאה במסגרת לימודי התואר השני. אני לומדת בעיקר קורסים בתחומי הבינה המלאכותית, כשהאהובים עליי מביניהם אלה למידה עמוקה ועיבוד שפה טבעית. ממש לאחרונה התחלתי לעבוד על פרויקטים מחקריים בתחומים האלה. ההורים בטוחים שזה מדע טילים ועוד רגע אני מביאה פרס נובל הביתה, והחברות בטוחות שאני יוצרת רובוטים שישתלטו על העולם, אבל רוב הזמן אני משחקת עם גודל המטריצות שהקוד עובד איתן. משם אני ממשיכה למשרד". 11:30 "כשאני מגיעה לקמפוס של מיקרוסופט אני הולכת לבריסטות הנהדרות בבית הקפה שלנו לקפה של בוקר ומתחילה את יום העבודה בחיוך. משם אני עולה למשרד ובדרך ראובן, השומר האהוב שלנו, שחוגג בימים אלה יום הולדת 85, אומר לי: 'בוקר טוב תיכוניסטית'. אף על פי שאמרתי לו שאני מזמן לא בתיכון, הוא עדיין בטוח שאני מהצעירים הגאונים שעובדים במיקרוסופט. לא אשקר – מאוד מחמיא". 12:30 "אני עמוק בעבודה. אני עובדת בצוות בקאנד של מוצר לניתוח תכני וידיאו שנקרא Azure Video Analyzer for Media – או, כמו שאנחנו קוראים לו, AVAM. בתכל'ס, המוצר מסוגל לנתח סדרות, סרטים, קליפים ועוד באמצעות כלים מתקדמים של בינה מלאכותית. הוא יכול לזהות דמויות, לנתח סצנות ונושאי שיחה, לקלוט רגשות, לפענח קולות, לתמלל ולתרגם דיאלוגים, לחלץ תובנות ועוד. במסגרת שיתוף פעולה שלנו עם האו"ם בפרויקט להגנה על זכויות אדם, רתמנו את הטכנולוגיה שלנו כדי לנתח ארכיוני וידיאו ולמצוא כ-1,500 פעילי דאעש החשודים בפשעים נגד האנושות". 14:00 "אני יוצאת להפסקת הצהריים עם הצוות. אחד הדברים האהובים עליי במשרד הוא ללא ספק בר הסלטים, שהוא אחת משש המסעדות של חיים כהן שיש אצלנו במשרדים. העובדות והעובדים כבר מכירים אותי: אני באה להרכיב סלט בכל פעם שאני במשרד ותמיד מביאה קופסה וסכו"ם מהבית, כי אני משתדלת לא להשתמש בכלים חד פעמיים". 15:00 "הצוות שלי עובד גם על פיתוח יכולות חדשות למוצר וגם על התשתיות, כדי שנעבוד תמיד עם הטכנולוגיות הכי חדישות. אהה… ואיך יכולתי לשכוח: באגים באגים באגים – אנחנו מטפלים בהם. מה שאני אוהבת בתפקיד ובתחום שלנו אלה האתגרים הבלתי פוסקים, המצוינות, המקצועיות והחשיבה והיצירתיות. אנשים חושבים שמדעי המחשב ותוכנה זה משעמם ורובוטי, אבל בפועל, אלה תחומים שדורשים יצירתיות ממש כמו אומנות". 17:00 "בשלב הזה ביום יש לפעמים פעילות של קהילת הנשים של מיקרוסופט שבה אני משתתפת, למשל מפגשי למידה והתפתחות אישית, שמאפשרים לי לקחת חלק בקידום נשים בהיי-טק ובמקצועות הטכנולוגיים. במסגרת הפעילות יצא לי להשתתף בכמה תוכניות ייחודיות: עשיתי מנטורינג לסטודנטיות למדעי המחשב בתהליך חיפוש העבודה שלהן, ליוויתי סטודנטית חרדית (מפגש עולמות מאוד מעניין), העברתי סדנאות של בניית אפליקציות לנערות בשיתוף עם המרכז לחינוך סייבר והשתתפתי במפגשים אצלנו במשרדים עם נערות שלומדות תכנות". 18:00 "אני מסיימת לעבוד והולכת ישר לחדר הכושר שיש בקמפוס שלנו – לאימון ספינינג, שזה ענף הספורט האהוב עליי. הספינינג נתן לי בחיים הרבה מעבר לכושר: מסוגלות חזקה, ביטחון עצמי, יכולת להתמודד עם לחצים, חדות מחשבה ועוד. תוך כדי האימונים עולים לי רעיונות מגניבים חדשים או דרכים לפתור תקלות שנתקלתי בהן באותו היום". יובי כהן עם חולצה של ארגון הנוער הגאה, איגי. צילום: מנש כהן 20:00 "בערבים אני לרוב עוסקת בדברים שקשורים לקהילה הגאה. אני מתנדבת באיגי – ארגון שאני חברה בו כבר שבע שנים, בתור מדריכה של קבוצות חברתיות, ונפגשת עם הקבוצה 'שלי' פעם בשבוע. יחד עם חברה טובה, שאיתה אני מדריכה, אנחנו מעבירות פעולות בנושאים שקשורים לקהילה: זהות, מגדר, ארון, זוגיות, פמיניזם ועוד. מעבר לעובדה שבתור מדריכה אני מרגישה משמעותית לחניכות ולחניכים שלי, אני מקבלת המון מהמפגשים איתן ואיתם. עשינו דרך ארוכה ויש הרבה קבלה וסובלנות בחברה ללהט"ב, אבל עדיין, אין משהו שיכול להחליף את תחושת השייכות במרחב שכולו להט"בי". 22:00 "בשעה הזאת אני יוצאת פעמים רבות עם חברות וחברים, כי אין כמו לסיים יום טוב עם מוזיקה וריקודים. בחודשים האחרונים נכנסתי לתרבות הנשפים הלהט"בית והתחלתי לרקוד ווגינג – הסגנון שמשויך לתרבות הזו. נשף שכזה הוא בעצם חגיגה של ביטוי עצמי, שאולי לא יתקבל בשום מקום אחר בחברה. בפועל יש קטגוריות שכל אחת מהן היא תחרות, המשתתפים בנשף מתלבשים לפיהם ויש שופטים שמכריעים מי המנצח.ת. זו תרבות שהתחילה בניו יורק בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בעיקר על ידי נשים טרנסג'נדריות שחורות ולטיניות, כדי לספק מרחב בטוח לא.נשים שהופלו ולא היו בטוחים.ות במרחבים אחרים. בימינו, התרבות הזו תופסת תאוצה גם בארץ. מעבר לכך ש-ווגינג הוא ריקוד ממש כיפי וסגנון תקשורת מאוד מיוחד בין אנשים, הוא נותן המון מקום לביטוי עצמי ויצירתיות".

רוית דניאלי (48) מונתה למנהלת אגף פתרונות אינטגרציה במטריקס דיגיטל ופינטק. האגף עוסק ביישום, ליווי והטמעה של מוצרים ופתרונות מובילים בתחומי ה-Middleware, עבור מגוון חברות במשק, ומעניק שירותי ייעוץ ו-Delivery של פרויקטים בעולמות האינטגרציה וה-Hyper Automation. האגף מתמחה במגוון טכנולוגיות וכלים מתקדמים ובפיתוח פתרונות ופרויקטים מבוססי Java, ולפי החברה הוא מוגדר כבר יותר מעשור כמוביל בתחומו בישראל על ידי אנליסטים. במסגרת תפקידה, דניאלי תהיה אחראית על הובלת פעילות האגף והרחבת סל הכלים והשירותים המוצעים ללקוחות. בתפקידיה הקודמים עבדה דניאלי בטלדור במשך שבע שנים ובתפקידה האחרון הייתה מנהלת האגף הביטחוני. דניאלי בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים, עם התמחות במערכות מידע, ממכללת נתניה ובעלת תואר ראשון בניהול מהאוניברסיטה הפתוחה.

לרגל יום האישה, הכריזו נעמת ואפליקציית PayBox על מהלך משותף להגברת המודעות לפערי השכר בין גברים לנשים במשק הישראלי. בימים הקרובים מאות אלפי משתמשי PayBox שיבקשו להעביר כסף באפליקציה יקבלו מסך עם השאלה: "אם ההעברה מיועדת לאישה, רוצה להעביר לה 30% פחות?" ומיד לאחריה הודעה: "ועכשיו ברצינות, נראה לכם הגיוני שבשנת 2022 נשים מרוויחות 30% פחות מגברים רק בגלל שהן נשים? אין כמו יום האישה כדי להתחיל את השינוי". אין הכוונה, כמובן, שאנשים יעבירו תשלום מופחת. המטרה היא לעורר את תשומת הלב לעוול המתמשך שחוות נשים בשכרן. על פי מחקר שנערך מטעם נעמת על ידי ד"ר מירב פרץ, הביטוי המובהק ביותר לאי השוויון בתחום העבודה הוא פערי השכר בין גברים לנשים. המחקר מצביע על כך, ששכרן הממוצע של נשים נמוך ב-32% מזה של גברים בהשוואה בתחומי עיסוק דומים. נעמת ו-PayBox בחרו להביא עובדה זו לידיעות מאות אלפי אזרחים בדרך ייחודית בתוך אפליקציית PayBox. לדברי יו"רית נעמת, חגית פאר, "שכר העבודה של נשים, שהוא גורם מרכזי ובעל השלכות רחבות על רווחתן ועצמאותן, מוסיף להיות נמוך משמעותית מזה של גברים. האחריות לצמצום פערי השכר המגדריים מוטלת על המדינה ועל מקומות העבודה. אין די בחקיקת חוקי שוויון. יש לוודא שהם נאכפים. זהו אינטרס חברתי מהמעלה הראשונה, וכדאי שהמעסיקים והחברות יידעו שכל המחקרים מצביעים על כך שחברות שבהן קיים שוויון מגדרי הן חברות רווחיות יותר". שרית בק ברקאי, סמנכ"לית מוצר ושיווק ב-PayBox, ציינה: "לא יאמן שגם בשנת 2022 נשים מרוויחות 30% פחות מגברים רק בגלל שהן נשים. אנחנו ב-PayBox מאמינות ומאמינים שנשים צריכות להרוויח על פי תרומתן, בדיוק כמו גברים. אני גאה לעבוד בחברה שיש בה ייצוג נשי מכובד, רוב נשי בהנהלה ואין אפליית שכר בין גברים ונשים שמועסקים בתפקידים דומים. בדיוק כמו שצריך להיות. אני גם גאה שהחברה בה אני עובדת מנצלת את ה'במה' שלה כדי להעביר מסר ערכי, בתקווה לתרום, ולו קצת, לקידום מודעות ותהליכי שוויון".

הפריצה לאנבידיה, שאותה החברה לא הכחישה לרגע, הייתה עם זאת, כנראה, הרבה יותר כבדה ופוגענית ממה שהיא ניסתה לצייר. Have I Been Pwned, אתר שעוקב אחרי פריצות לאתרים ומאפשר לכל אחד לבדוק האם הפרטים האישיים שלו נחשפו בפריצה זו או אחרת, דיווח בסוף השבוע כי בפריצה לאנבידיה, שהתרחשה בחודש שעבר, נחשפו סיסמאות, כתובות מייל ותיוגים של יותר מ-71 אלף עובדי החברה, וחלק מהם כבר מסתובבים בין חברי קהילת ההאקרים. לא ברור מהו המקור לחשיפה הזו, ואנבידיה לא אישרה ולא הכחישה את המידע שפורסם. בנוסף, החברה לא פרסמה את הדרך שבה היא מתכוונת להתמודד עם הפריצה לשרתים שלה. הפורצים איימו להתחיל לפרסם קניין רוחני שלטענתם גנבו מאנבידיה, כשלאחר מכן השתילו כופרה בשרתים. לפי הפורצים, שככל הנראה שייכים לקבוצה שמכונה $Lapsus, בידיהם מעל טרה-בייט של נתונים שהם הצליחו להוריד משרתי החברה, כולל פרטים טכניים מלאים על הכרטיסים הגרפיים שלה, לרבות כאלה שטרם הוצגו בפועל. ההאקרים טענו שהם ישחררו תשחרר את המידע הזה לרשת שלשום, ביום ו' האחרון, אם אנבידיה לא תענה לדרישותיהם, אבל זה טרם קרה. יש לציין שלאחר מתקפת הכופרה נפרצו השרתים של $Lapsus, כאשר ההערכה בשוק הייתה שמדובר בנקמה של אנבידיה, אך גם במקרה הזה החברה העדיפה לסכור את פיה.

כנס התקשוב בחינוך Edutech של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך ביום ה' האחרון, ריכז אליו מספר רב של בכירים במשרד החינוך, מנהלי מחלקות חינוך, מפקחי תקשוב, מורים ונציגי חברות טכנולוגיה שעובדות עם עולם החינוך. התפוסה המלאה של אולם הכנסים לאגו סימלה את החזרה לשגרה בכלל ובמערכת החינוך בפרט, אחרי שנתיים של לימודי זום ולימודים היברידיים, שדרשו יכולת בלתי רגילה מצד המורים, המנהלים והתלמידים. בשנתיים האחרונות שמענו לרוב סיפורים על הלימודים בזום, בעיקר על הצדדים השליליים שבהם. הנושא הזה מוצה עד תום. הכנס ביום ה' לקח את משתתפיו אל הכיתה העתידית. באי האירוע נחשפו למושג חדש יחסית: למידה אימרסיבית, או, בעברית, למידה אופפת. מהי למידה אופפת? זוהי למידה שחובקת את המשתתפים בה, הם שותפים פעילים בה, והיא לקוחה מעולמות המוזיאונים והתערוכות, כאשר אחד האלמנטים שלה הוא משקפי מציאות מדומה. חדר אימרסיב הוא חדר שמסכים עוטפים אותו, כך שאם תלמיד לומד על מאורע או תקופה בהיסטוריה, למשל, הוא יכול לראות תמונות וסרטונים ממנה. קרן אתנה, שאורי בן ארי יסד לפני 14 שנים, הקימה מעבד כזו במטרה לקדם את הרעיון במערכת החינוך. יש במעבדה מרחב תגליות המשלב מציאות מדומה, מציאות רבודה, חיישנים ורובוטיקה. שם המשחק הוא הדמיון שמפתחים אצל הילדים – אותו דמיון שמעודד אותם לחלום, לחקור ולגלות. כך הם מתחברים למושגים של למידה משמעותית ולמידה חווייתית, שמעצימות את שיטות הלימוד הנהוגות כיום. עם כל הסימפטיה והאמונה בכוונות, היה יותר מצורם לשמוע הרצאות על החזון מפי אנשים שנמצאים בעמדות מפתח, ובידיהם היכולת לממש את אותו חזון ולא רק לדבר עליו. המשימה שלהם היא להדביק את הפער בין הפדגוגיה לטכנולוגיה לא למידה מרחוק, אלא למידה משולבת דיגיטל מעבדת האימרסיב היא דוגמה למערכת היחסים שבין הפדגוגיה לטכנולוגיה. מוהנא פארס, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך, היטיב לתאר בכנס את מערכת היחסים הזו, ולא ניסה ליפות את המציאות: הוא אמר שבכל מה שקשור לחדשנות, הטכנולוגיה השיגה את הפדגוגיה – וזה לאו דווקא עושה דברים טובים לפדגוגיה. הוא הביא כדוגמה את הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה. במבט לאחור, אמר, הכשל המרכזי היה שהשתמשו בטכנולוגיה, אבל .יצקו לתוכה שיטות הוראה ותכנים שמתאימים לעידן ההוראה הפרונטלית. זה יצר את ים האתגרים והקשיים, שהתלמידים הם אלה ששילמו את המחיר שלהם. לדבריו, נעשו שינויים ושיפורים תוך כדי תנועה, אבל אילו הפדגוגיה הייתה נערכת מראש למצב של מעבר מידי ללמידה מרחוק, ייתכן שהיום היינו במקום אחר. אלא שהמבט הוא קדימה, ולא במקרה פארס אמר: אל תגידו יותר למידה מרחוק, אלא למידה משולבת דיגיטל. למידה שמאפשרת שימוש בטכנולוגיה וחדשנות בכיתה, במעבדות דמיון ובבית. מרחבי הלמידה יהיו שונים, מותאמים לסביבה והכי חשוב – יהיה סנכרון ביניהם. נראה שכל מי שהיה באולם הכנס נוכח עד כמה המציאות בבתי הספר רחוקה מהחלום ומהחזון שהוצגו על ידי טובי האנשים, שמאמינים שלשם הולכת מערכת החינוך. אבל, עם כל הסימפטיה והאמונה בכוונות, היה יותר מצורם לשמוע הרצאות על החזון מפי אנשים שנמצאים בעמדות מפתח, ובידיהם היכולת לממש את אותו חזון ולא רק לדבר עליו. המשימה שלהם היא להדביק את הפער בין הפדגוגיה לטכנולוגיה.

"בארגונים רבים, חלקים ניכרים מהם עדיין לא נכנסו לתהליכים של ניהול ידע. זה קורה בארגונים ממשלתיים, ציבוריים אחרים ופרטיים כאחד. לוקח המון זמן להכניס תהליכי ניהול ידע לארגונים, אין ברירה אלא לעשות לזה יחסי ציבור. כשלב ראשון, צריך לחפש את ההצלחות הקטנות בפרויקט ולרתום את השותפים בארגון", כך אמר אשר גליקמן, סמנכ"ל ומנהל תחום מסמכים וניהול ידע במטרופולי-נט. גליקמן אמר את הדברים בכנס השנתי של אנשים ומחשבים לניהול ידע, KMDM, שהתקיים ביום ה' האחרון באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הוא הנחה את הכנס יחד עם ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware. איבוד מסמכים או עיבוד מסמכים?ההרצאה של גליקמן התקיימה תחת הכותרת "איבוד מסמכים או עיבוד מסמכים?". הוא אמר כי "יש כמויות גדולות של מידע ושימוש בניהול ידע חוסך מקום ומסייע בשימורו". ובמילים אחרות, מסייע שמסמכים לא יאבדו.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין גליקמן העלה את השאלה: איך יכול להיראות הארגון בעתיד הקרוב? "ארגונים צריכים להשיג שליטה ובקרה על כמות אדירה של מידע, תוך שיפור השירות ללקוחות הפנימיים והחיצוניים, וכן אבטחת והבטחת מידע", אמר. הוא ציין ש-"בתהליכים הדיגיטליים יש הבטחה שהמידע יישמר. עובדים בממוצע בהיי-טק נשארים שנה וחצי-שנתיים בארגון וגם לכן, תהליכי ניהול הידע חייבים להיות מובנים. מה גם שהתהליכים הדיגיטליים מניבים חסכון משמעותי בזמן אחזור המידע. מה שצריך הוא להבין מה אנחנו מחפשים ואיך למצוא את זה". בהמשך ציטט גליקמן כמה נתונים לא ממש טובים: "ברוב הארגונים – פרטיים וציבוריים כאחד – העובדים והלקוחות עדיין נאלצים להתנהל דרך ניירת וטלפונים. זה נותן תחושה של חוויה אפורה ולא מתקדמת. 90% מהמסמכים עדיין נשמרים בנייר. אחת הסיבות לכך היא שההדפסות הן הרבה יותר קלות מבעבר. עוד נתונים הם ש-3% מהמסמכים מתויקים בצורה שגויה ומעל 7% מהמסמכים אובדים, גם אם הם מתייגים בצורה נכונה. בנוסף, חמישית מהזמן מתבזבז על חיפוש ואחזור מידע. העובדים מרגישים שהם מאבדים את היכולת לגשת אל המידע, להשתמש בו ולשלוט עליו, ובכך הם חשים שהם נותנים שירותי פחות טוב ללקוחות. הגיע הזמן לשנות את הגישה ואת שיטת העבודה". מה צריך לעשות? לדברי גליקמן, "יש להטמיע כלים יעילים יותר לניהול מסמכים, שיזהו את המידע בתוך המסמכים שסורקים. זה נוגע גם לתרבות ארגונית ולשיתוף עובדים, ושהמידע יהיה נגיש ומונגש. על התהליכים להיות אונליין, אם כי זה לא מספיק – צריך לשווק אותם לעובדים. בנוסף, לא מספיק שהתהליכים יהיו טובים – הם צריכים להיות אטרקטיביים ומעניינים".