אחד היעדים שממשלות ישראל בשנים האחרונות הציבו לעצמן הוא שיפור השירות בכל מה שקשור לממשק של האזרח עם רשות ממשלתית כלשהי. גם ממשלה זו, בשנת כהונתה הקצרה, חרתה על דגלה יעד דומה. הדרך לשיפור השירות היא באמצעות הגברת הדיגיטציה בתהליכי התקשורת בין האזרח לרשות. התפיסה הזאת התגבשה כבר ב-2018, כאשר התקבלה בממשלה החלטה עקרונית לאפשר לגופים ציבוריים לתקשר עם אזרחים באמצעים דיגיטליים כחלק מחוק שנקרא "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים". הכוונה היא בעיקר בשימוש בדואר אלקטרוני, שיחליף את מכשירי הפקס, שיש עדיין פקידים שמסרבים להיפרד ממנו. החוק עבר גלגולים שונים בכנסת, בין היתר בדיונים בוועדת המדע, שם הופיעו נציגי משרדי ממשלה, שלא היססו לומר, כי הקידמה אינה מעניינת אותם, ובמקום לנסות ללכת עם הזרם, המציאו אינסוף תירוצים מדוע התקשורת בין אזרח לפקיד מסוים, באופן אישי, היא בלתי אפשרי ואפילו מסוכנת, שומו שמיים. אבל היו"רים של הוועדות שבהם נדונה הצעת החוק לא ויתרו, והעבירו את החוק בקריאה שנייה ושלישית. אלא שכמו בחוקים אחרים, גם החוק הזה לא נאכף ולא מיושם. הוכחה לכך התקבלה בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור. בפרק השני בדו"ח חשף המבקר את העובדה, שעל אף קיומו של החוק, ולמרות הקידמה הטכנולוגית שנמצאת בכל בית, עדיין יש יותר מדי מקרים שבהם אזרחים מטורטרים, ופקידי משרדים מסרבים לנהל את התהליכים מולם באופן דיגיטלי, ובמקרים מסוימים דורשים מהם להגיע פיזית. גם הקורונה, שהעצימה את השירותים הדיגיטליים וזיכתה את משרדי הממשלה בשבחים רבים, לא הצליחה לגמול עובדי מדינה מהצורך לקבל פקס, ולא שום דבר אחר. למה? ככה! וכך כותב המבקר: "בנציבות התקבלו תלונות מאזרחים על כך, שרשויות מסוימות לא מיהרו למסד ממשק של התקשרות עמן באמצעים דיגיטליים. במקרים רבים הוספת אפיק של אמצעים דיגיטליים לא דרשה מאמץ מיוחד. בחלק מהמקרים הביאה פנייה של הנציבות לגוף הנילון לתיקון מערכתי בעניין ולהוספת אמצעים דיגיטליים על ידי הרשות". כדי לחזק את הממצא הזה צריך להבהיר: באף משרד ממשלתי אין כיום בעיה להפעיל אמצעים דיגיטליים כמו מייל או אפילו ווטסאפים. רשות התקשוב והמנמ"רים של הממשלה הטמיעו את כל הכלים הדרושים. אבל יש עדיין בעלי תפקידים שמסרבים להתחבר לעולם הדיגיטלי. הבעיה היא מצד אחד עצלות של פקידים שלא רוצים להתאמץ, כי האזרח לעולם אינו צודק, אבל זוהי בעיה של משילות ואכיפת נהלים. היא קיימת באופן רוחבי בלא מעט משרדים, ולא רק בתחום של ממשק אזרח-רשות. הטרנספורמציה הדיגיטלית שתופסת תאוצה במשרדים השונים מוטמעת בצורה הטובה ביותר. רשות התקשוב והמנמ"רים יכולים לדאוג לכך שהמערכות יעבדו. הם אינם יכולים לכפות על אף מנכ"ל או שר במשרד להתייעל, לעבוד עם מערכות חכמות, לשפר את השירות ואפילו אולי לצמצם בכוח אדם. יש לכך גם סיבה עקיפה, שלפיה החוק שאפשר את הקמת רשות התקשוב הממשלתי, שכיום באחריות משרד הכלכלה, מגביל את פעילות הרשות בתחום של ייעוץ והמלצות בלבד, ולא הנחיה מרכזית מקצועית שתפקידה לשרת טוב יותר את האזרחים ולחסוך כסף. חוסר המשילות עולה בסופו של דבר לקופת המדינה מיליוני שקלים, הן בגלל שחלק מהמערכות אינן מנוצלות והן בגלל הזמן המיותר שעובדים מבזבזים על ידי יישום תהליכים לא דיגיטליים, שלא לדבר על עלות הזמן שאזרחים מבזבזים. ויש משרדים שלוקחים את הקדמה לצד הקיצוני השני. המבקר מתאר מקרים שבהם משרדים הפעילו תהליכים דיגיטליים מול אזרחים שאינם נגישים לכלים אלו, וסירבו לקבל פניות אנלוגיות או פיזיות. גם התנהגות זו מנוגדת לחוק, שמבהיר במפורש כי יש לאפשר גמישות מלאה כלפי אוכלוסיות שאינן נגישות למחשב. המבקר מציין, כי למרות שהנתונים העדכניים מראים ש-91% מאזרחי ישראל משתמשים באמצעים דיגיטליים כדי לבצע פעולות שונות, ולמרות שהקורונה האיצה בכל העולם את תהליכי הדיגיטל בשירותים, בישראל המגמה הזאת עדיין לא מורגשת במלואה והיא פועלת בשתי קצוות. מצד אחד רשויות שמסרבות ליישם תקשורת באמצעות דואר אלקטרוני, ומצד שני רשויות אחרות, שלא מוכנות ללכת לקראת אלו שלא נגישים. הפתרון לשני מקרים אלו הוא משילות ואכיפה. חוויית המשתמש הפרטית מול רשות ציבורית היא הקובעת את עמדת הציבור, ולא יעזור אם יספרו שיש משרדים שהם דיגיטליים לחלוטין. המעטים שעדיין בוחרים להתעלל באזרחים מקלקלים את השורה. שורה תחתונה: שיפור השירות לציבור צריך להיות אחת המשימות החשובות של כל ממשלה, במיוחד ממשלת המעבר בראשותו של יאיר לפיד, אותו לפיד שאחת מסיסמאות הבחירות שלו הייתה "ממשלה שבאה לעבוד עבור האזרחים, ולא להיפך". הדיגיטציה בשירות הממשלתי היא אחת ההוכחות לכך.

על רקע החשש כי תובעים במדינות שבהן ההפלה לא חוקית יוכלו להשתמש בנתוני מיקום המאוחסנים על ידי חברות טכנולוגיות – גוגל הודיעה כי תמחוק אוטומטית מהיסטוריית המיקומים ביקורים במרפאות להפלות. החברה הודיעה כי הפרוטוקול החדש ייכנס לתוקף בשבועות הקרובים. בפוסט בבלוג הרשמי של החברה הודיעה גוגל, כי לאחר ביקור במרפאת הפלות, נתוני המיקום יימחקו כברירת מחדל. זה חל גם על נסיעות למרכזי ייעוץ, מקלטים לאלימות במשפחה, מרפאות פוריות, מתקנים לטיפול בהתמכרויות, מרפאות הרזיה ומרפאות לכירורגיה אסתטית. היסטוריית המיקומים של המשתמשים תהיה כבויה כברירת מחדל. בנוסף, גוגל מאפשרת לנקות ידנית את היסטוריית המיקומים של המשתמשים. יתרה מכך, ניתן למחוק אוטומטית נתוני מיקום באמצעות בקרות הפעילות של גוגל, המאפשרות למחוק אוטומטית נסיעות שנשמרו בהיסטוריית המיקומים לאחר פרק זמן מסוים. באחרונה גם פנו כמה מחוקקים לנציבות הסחר הפדרלית, ה-FTC, בדרישה לחקור את פרקטיקות המעקב הסלולרי הנהוגות בגוגל ובאפל, שעשויות להוביל לשימוש בנתוני המיקום כדי לעקוב אחר מי שמבקרים במרפאות הפלות. ג'ן פיצפטריק, סגנית נשיא בכירה בגוגל, גם הדגישה בבלוג, כי החברה לא תמיד נענית לבקשות נתונים מגופים ממשלתיים, וכתבה, כי "אנחנו נשארים מחויבים להגן על המשתמשים שלנו מפני דרישות ממשלתיות לא ראויות לנתונים, ונמשיך להתנגד לדרישות רחבות מדי או כאלה שמעוררות התנגדות משפטית אחרת".

לפי דיווחים, נוזקה שעונה לשם SessionManager, וזוהתה בידי חוקרי האבטחה של קספרסקי, אותרה כזו שפתחה לאחרונה דלתות אחוריות בשרתים המבוססים על שרתי ה-Exchange של מיקרוסופט, השייכים לרמות ממשלתיות וצבאיות כמעט בכל רחבי העולם, להוציא אולי ברחבי אמריקה הצפונית והדרומית. מדובר אמנם בנוזקה שלפי אנשי קספרסקי זוהתה כבר בינואר השנה, אך ההערכה היא שבפועל היא כנראה ניצלה את הפגיעויות במערכת ההפעלה לשרתים של מיקרוסופט כדי לתקוף מכונות כבר ממרץ 2021, כלומר כבר יותר מחמישה רבעונים. היכולות של הנוזקה: ביצוע מרחוק של התקנים אליהם השיגה גישה אחורית, התחברות לנקודות קצה ברשת המקומית של הקורבנות וניהול התעבורה ברשת, התקנת קבצים וניהולם. "הדלת האחורית שפתחה SessionManager מאפשרת לשמור על גישה מתמשכת, עמידה לעדכונים ודי חמקנית, לתשתית ה-IT של ארגון ממוקד. לאחר הכניסה למערכת, פושעי הסייבר יכולים לקבל גישה להודעות הדואר של החברה, לאפשר עוד מסלולי גישה זדונית על ידי התקנת סוגים אחרים של רושעות, או לנהל באופן חשאי שרתים שנפגעו כדי למנף אותם כתשתית זדונית", סיפרו אנשי קספרסקי בסוף השבוע. לטענת מהנדסי האבטחה בחברה, חלק גדול מהשרתים שגילתה עדיין סובלים מהבעיה, ושכנראה שהאחראית להפצתם היא קבוצה בשם Gelsemium, שהפיצה את הנוזקה כחלק מפעולת ריגול עסקי עולמית, וזו קבוצה שידועה כאחת שתוקפת מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות במזרח אסיה ובמזרח התיכון וכדומה.

רוג'ה איגנטובה, הבולגרית, שזכתה לכינוי "מלכת הקריפטו", צורפה אחר כבוד לרשימה נוספת של מבוקשים. הפעם מדובר ברשימת המבוקשים המובילה של עשרת הנמלטים המבוקשים ביותר של ה-FBI, המציעה לא פחות מ-100 אלף דולר עבור מי שיספק מידע שיוביל למעצרה. איגנטובה ירדה למחתרת כבר באוקטובר 2017, ומאז אף אחד לא מאתר אותה. לפני כחודש ומחצה היא שולבה ברשימת המבוקשים הבכירים של היורופול, גוף אכיפת החוק האירופי, וכעת, כאמור, גם מעבר לאוקיינוס מגבירים את החיפושים אחריה. כזכור, איגנטובה ייסדה מטבע קריפטוגרפי, כך היא טענה, בשם OneCoin, יחד עם עוד כמה שותפים, כולל אחיה קונסטנטין איגנטוב, שנתפס ב-2019 בלוס אנג'לס. עם זאת, המטבע שלה התברר כסוג של הונאת פונזי, ולפי טענות ה-FBI, החל מהשקתו ב-2014 היא הצליחה לשכנע משקיעים להניח על קרנות הצבי שלו כ-ארבעה מיליארד דולר. מייק דריסקול, עוזר למנהל ה-FBI, האחראי על המשרד של הבולשת בניו יורק, אמר בהכרזה על הכנסת של המבוקשת לרשימת עשרת הנמלטים המבוקשים, כי הוא בטוח שהיא תימצא בסופו של דבר. "מדובר בנמלטת בינלאומית, שלכאורה הייתה המוח ראשי מאחורי מבצע רמאות מקיף עולם. היא כעת ממוקמת ברשימת עשרת המובילים, לצד מנהיגי קרטל, רוצחים וטרוריסטים", הוא אמר.

אילון מאסק, יזם הטק המפורסם שייסד וממנכ"ל את חברות הענק טסלה ו-SpaceX, שבר אתמול (ש') צום-טוויטר בן תשעה ימים כששיתף תמונה שלו עם האפיפיור פרנציסקוס, איתו נפגש. טוויטר היא זירת פעילות רוחשת וגועשת בעבור יזם הטק המפורסם, שאף אמור לרכוש בקרוב את החברה שמאחורי פלטפורמת המדיה החברתית בתמורה ל-44 מיליארד דולר, כפי שסיכם עם הדירקטוריון שלה. היעדר הפעילות שלו ברשת החברתית המצייצת עורר ברבים תהיות והרהורים בדבר עתיד הרכישה הזו, שבלאו הכי נתקלת מאז שהחלה מתגבשת בשלל בעיות. מאסק למעשה שוקל כעת מחדש את הצעתו לרכוש את הרשת החברתית, בעיקר משום שלטענתו פעילים בה רבה יותר חשבונות מזויפים ממה שדיווחה החברה לרשות המסים, ה-SEC, ולו עצמו, כשהעסקה עלתה על הפרק. מאסק, שהוא האדם העשיר בתבל כיום, נראה בתמונה כשהוא עומד ליד האפיפיור המחייך, יחד עם ארבעה בנים בני נוער, מתוך משבעת ילדיו. הצאצית הטרנסית בת ה-18 של מאסק, שביקשה באחרונה לשנות את שמה מחבייר מאסק ל-ויויאן ווילסון ולנתק עימו קשר, נעדרת מהצילום. מי שכן התייצבו יחד עם אביהם להצטלם הם גריפין בן ה-18, אחיה התאום של ויויאן, ושלישיית בני ה-16  דמיאן, קאי וסקסון. מאסק היה נשוי לאימם, הסופרת הקנדית ג'סטין ווילסון, בין השנים 2000-2008. Honored to meet @Pontifex yesterday pic.twitter.com/sLZY8mAQtd — Elon Musk (@elonmusk) July 2, 2022 מה עשה מאסק עם האפיפיור? "זה היה כבוד לפגוש את pontifex@ אתמול", כתב מאסק בציוץ. לראש הכנסייה הקתולית יש תשעה חשבונות טוויטר, בתשע שפות, וכמעט 53 מיליון עוקבים, מאסק תייג אחד מהם. האפיפיור פרנציסקוס ומאסק ערכו פגישה שנמשכה כ-40 דקות ביום שישי אחר הצהריים במשכן האפיפיור שבקאסה סנטה מרתה. הפגישה, שהייתה פרטית במהותה, לא הייתה על סדר היום הרשמי של האפיפיור, ומנכ"ל טסלה והוותיקן לא מסרו פרטים על הנושאים שנדונו במהלך הפגישה. מאסק, שהוטבל כנוצרי אנגליקני מגדיר את עצמו כאתאיסט. הפגישה של מאסק עם האפיפיור היא תוספת לרשימה מכובדת של מנהיגים לא פוליטיים שנפגשו עם האפיפיור פרנציסקוס. בעבר נרשמו מפגשים של האפיפיור עם קברניטי טק בכירים, ביניהם טים קוק מנכ"ל אפל, מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, כמו גם עם אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל ויו"ר גוגל. בפברואר האחרון, האפיפיור נפגש בפעם השנייה עם בראד סמית', נשיא מיקרוסופט. לפי ABC, בפגישות דומות מהעבר הדגיש האפיפיור את החשיבות של "אלגוריתמיקה" בבינה מלאכותית, את יכולתם של מנהיגי תאגידים גדולים לשפר את החברה, ואחריותם של אישי ציבור כאשר אלפי צעירים מחקים את עמדותיהם. מאסק, שחגג באחרונה 51, הוא מנכ"ל של כמה חברות משבשות ועצמתיות ביניהן טסלה, המתמחה במכוניות חשמליות, וחברת החלל והחלליות SpaceX, ששוקדת על אמצעים ליישוב מאדים. לטענת מאסק, שכל הזמן ממציא ועוסק בחדשנות באינטנסיביות, העברת חלק מהאנושות למאדים יכולה להפוך לפתרון עבור שיכון אוכלוסיית כדור הארץ עקב בעיות כמו משבר האקלים הגלובלי.

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר יוסי ניסן, המכהן כסמנכ"ל השיווק הגלובלי בחברת פריוריטי (Priority). במסגרת תפקידו, אמון ניסן על פיתוח פריוריטי בשוק הבינלאומי ועל חיבור כל הפתרונות הוורטיקליים החדשים של החברה, שנובעים מרכישות משמעותיות שהתבצעו בשנה האחרונה, לכדי חברה אחת, המציעה ללקוחותיה פתרונות רחבים הרבה יותר. "לפריוריטי כ-50 שותפים בישראל ו-50 שותפים ברחבי העולם ויותר מ-75,000 לקוחות בעולם ב-40 מדינות שונות. רק ב-2021 התווספו יותר מ-1,000 לקוחות לשירותי החברה, ובין הלקוחות החדשים ניתן למנות חברות היי-טק, דלק, תדהר, עוף טוב, אמישראגז, אלקטרה, מוסדות חינוך של עיריית תל אביב, מקורות, בנק יהב, ועוד", מספר ניסן, ומפרט על שילוב הפתרונות החדשים בהיצע של החברה ללקוחותיה. "לדוגמה, "פריוריטי מציעה ללקוחות הקמעונאות שלה פתרונות נוכחות מתקדמים בעקבות רכישת חברת עובדים-נט, דבר החוסך הוצאות משמעותיות למעסיקים ומגן עליהם מפני הפרת חוקי ההעסקה. אנחנו לוקחים את החברות החדשות שרכשנו, מפתחים את הפתרונות ומציעים אותם כ-add on ללקוחות בתחומים השונים". "פריוריטי מובילה גם בחדשנות", מוסיף ניסן "השנה הוספנו יכולות של בינה מלאכותית, AI, יכולות של פרסונליזציה וייעול תהליכים טכניים עבור המשתמש על ידי אוטומציה ו-RPA. הלקוחות עפים על זה, שואלים שאלות על החדשנות ואף פונים אלינו בבקשות נוספות. אנחנו רוצים כל הזמן להביא ללקוחות עוד ערך. מצד אחד יש לנו Cloud ERP במודל SaaS מלא, ומצד שני אנו מציעים פתרונות רחבים לשווקים ורטיקליים End-to-End, ללא צורך באינטגרציה נוספת בין מערכות. בריטייל (קמעונאות), למשל – יש לנו את המערכת היחידה בעולם שנותנת פתרון תוכנה End-to-End מהקופה, עבור במחסנים ועד הייצור. אין עוד כאלו מערכות בעולם. עם הכוח של פריוריטי והנוכחות החזקה, אנחנו יוצאים עם הפתרון לשוק בארה"ב, שם רשתות הקמעונאות הן בעלות אלפי חנויות". ניסן מציין, כי "האתגר הגדול ביותר בשוק העסקי הוא היכולת להתמודד עם שינויים בשוק ולהצליח. למשל, התמודדות עם שיבוש – כמו הקורונה, ש'מזיזה לחברות את הגבינה', הבעיות בשרשרת האספקה, החוסר בשבבים ועוד – דוחפץ חברות לבצע שינוי של מודלים עסקיים, והשאלה היא היא על בסיס מה נקבל את ההחלטה. על מנת להתמודד עם האתגרים הללו, חברות חייבות לאמץ מערכות ליבה פתוחות לגמרי, פלטפורמה ממש ולא מערכות תוכנה סגורות. באמצעות מערכות פתוחות, פלטפורמת ERP פתוחה, למשל, חברות יוכלו להתממשק למספר רב של תוכנות ואפליקציות ועדיין להיות מסוגלות לראות את כל התהליכים, הטרנדים, המכשולים ועוד, ממקום אחד, ללא תלות בדיווחים, או בחיבור מלאכותי שנתפר במיוחד, שלא תואם לתקדמות הטכנולוגיה וקורס עם שינויים. מנכ"לים של חברות חייבים לדרוש מערכות ליבה שמאפשרות חיבורים ויכולת בקרה ושליטה מקצה לקצה על מנת לקבל את המידע בצורה שקופה, כל הזמן, וכך לזהות תהליכים ומגמות as-it-happens. "לאור הרכישות, אנו בצוות השיווק מובילים תהליך של מיתוג, שיכיל את כל המוצרים והפנייה לשווקים השונים, וכמובן יוכל להכיל רכישות עתידיות. בנוסף, לאור ההתרחבות, נעבור לבניין משרדים חדש ומרשים בראש העין, באותו הרחוב שאנו יושבים בו היום, שיוכל להכיל את מספר העובדים העדכני של החברה ויותר. "מבחינה אישית" מוסיף ניסן, "היה לי תענוג גדול להיכנס לחברה לפני כחצי שנה, להתקבל בחום על ידי שגיב גרינשפן והנהלה, שעובדת יחד, ללא פוליטיקה. העובדים בחברה ממש רתומים להצלחת החברה ולקוחותיה".

מלם שכר מקבוצת מלם תים הודיעה היום (א') כי היא רוכשת את השליטה בסינריון מערכות, שתחום פעילותה דומה – פתרונות טכנולוגים ושירותים בעולמות הנוכחות והשכר. עם זאת, בניגוד למלם שכר, שפועלת יותר בעולמות האנטרפרייז, סינריון מתמקדת בעסקים קטנים ובינוניים. הרכישה תבוצע בהזרמת הלוואת בעלים בהיקף של 48 מיליון שקלים, ומלם שכר תקבל תמורתה 50.15% מהחברה. עם הרכישה, מלם שכר מרחיבה את פעילותה לצפון אמריקה: סינריון פועלת שם, כמו גם בישראל, ויש לה מאות לקוחות. החברה הנרכשת מציעה מערכות נוכחות, מערכת שכר לעסקים קטנים ובינוניים ומערכות בקרת כניסה. המוצר שלה עובד בשפות שונות, מותאם לרגולציות במדינות שונות ויכול להתממשק עם תוכנות אחרות. סינריון מעסיקה כ-70 עובדים בישראל וכ-30 בקנדה. היא סיימה את 2021 עם הכנסות של כ-42 מיליון שקלים. במסגרת הסכם הרכישה הוקנתה למלם שכר ולבעלי המניות הנוכחיים של סינריון אופציית רכש / מכר ביחס ליתרת החזקות בעלי המניות הנוכחיים של סינריון – 49.9%, וזאת עד לסוף חודש מאי 2023 ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם. מחיר מימוש האופציה ייקבע לפי מנגנון שהוסכם בין הצדדים, המתבסס על מחזור ההכנסות של סינריון בקנדה ב-2022, כאשר המחיר המקסימלי בגין יתרת ההחזקות לא יעלה בכל מקרה על סך של 12 מיליון שקלים. אילן טוקר, מנכ"ל משותף של מלם תים ומנכ"ל מלם שכר, אמר כי "רכישת סינריון הינה חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלנו. מדובר בעסקה מהותית, מאחר שהיא מעניקה למלם שכר דריסת רגל ראשונה ופוטנציאל צמיחה בצפון אמריקה, והיא תאפשר את הרחבת סל השירותים הקיימים והרחבת הפעילות בישראל גם לחברות קטנות ובינוניות בעולמות הנוכחות והשכר – מגזר שבו מלם שכר הייתה פחות פעילה עד כה".

"בשלוש השנים האחרונות, היקף הפיתוח שביצענו ושאנחנו מבצעים יותר מאשר הכפיל את עצמו: בקרוב נגיע למעל 100 אלף שעות פיתוח בשנה. הפכנו לבית תוכנה לכל דבר ועניין, והוצאנו תחת ידינו בשנתיים האחרונות כ-50 מערכות ואפליקציות חדשות", כך אמרה נועה נירמן, ממונה על תחום הפיתוח באגף מערכות מידע בעיריית ירושלים. נירמן משמשת בתפקידה זה ארבע שנים ואחראית על צוות שמונה 80 אנשי פיתוח במיקור-חוץ, רובם מומחי נס (Ness). היא אמרה כי "הנהלת העירייה מבינה כיום, יותר מתמיד, את הקריטיות של אספקת שירותים דיגיטליים וחוויית תושב. בשנתיים האחרונות מתרחשת בבירה תנופת פיתוח חסרת תקדים, והפרויקטים המוצלחים הביאו להגדלת תקציבי הפיתוח בצורה משמעותית. כך, ברבעון הראשון של השנה ביצענו פרויקטי IT בהיקף דומה לזה שהיה במשך שנה שלמה לפני שהגעתי לתפקיד". פרויקטים בתחומים החינוכי והחברתי "אגף מחשוב ומערכות מידע של עיריית ירושלים שותף בין היתר למאמץ לעצב את מערכת החינוך הירושלמית כעדכנית", אמרה נירמן. "מבט לחינוך הוא פרויקט לשדרוג כלל המערכות המשרתות את מינהל החינוך וקהילת הלומדים בעירייה, שמונה 300 אלף תלמידים. מינהל החינוך משתמש במערכות מרובות למגוון תהליכים עסקיים, חלקן בנות יותר מעשור. בסיום הפרויקט תהיה בעירייה מערכת אחת, אחודה, שתתמוך בתהליכי עבודה מורכבים וחוצי מחלקות, ותשקף מידע על כלל התלמידים ומוסדות החינוך בעיר למקבלי ההחלטות – בצורה בהירה, שמניעה לפעולה. כמו כן, נפתח פורטל נוח ומזמין לתלמידים ולהוריהם. באחרונה העלנו לאוויר מודול ראשון, שמטפל בנתונים אודות מוסדות החינוך בעיר, ועד סוף השנה נעלה עוד שלושה מודולים". היא סיפרה על מערכת נוספת, בשם מבט לתושב, והסבירה שהיא "מאפשרת לנהל פרויקטים מגוונים בתחום החברתי. היא מאפשרת גמישות כמעט בלתי מוגבלת בהקמת פרויקטים עם מאפיינים שונים ומתאימה לניהול תהליכים מגוונים, כדי לענות מיידית לכל תרחיש, עם התאמות מינימליות לכל אירוע. המערכת שימשה אותנו לנהל את חמ"ל הקורונה: על בסיסה מתנדבי העירייה יצרו קשר עם מבודדים שהיו פזורים ברחבי העיר וסייעו להם במגוון היבטים לוגיסטיים, כגון חלוקת תרופות. השנה, המערכת שימשה אותנו לקליטת כ-1,000 משפחות עולים מרוסיה ומאוקראינה, עם מענה כולל לצרכי העולים החדשים, שהגיעו בחופזה וחסרי כל, בעקבות המלחמה שם". פיתוח נוסף שבוצע השנה הוא מערכת לניהול טפסים מקוונים, עבור תושבים שניגשים לעירייה. "אנחנו מפעילים כ-100 טפסים מקוונים, שמשרתים 800 אלף פניות תושבים – והכמות צפויה לגדול. המערכת מניבה לנו חוויית משתמש משופרת, שיפור ביצועים וקיצור זמני התגובה, כך שיש התאמה מלאה לתהליכי העבודה של הפקידים". פרויקט גדול באגף האכיפה והשיטור העירוני נירמן ציינה פרויקט גדול נוסף שבוצע בשנתיים האחרונות ועולה לאוויר בימים אלה – מערכת ואפליקציית שטח באגף האכיפה והשיטור העירוני. "הפרויקט עתיד לשפר משמעותית את ניהול המרחב הציבורי בירושלים, שהיא עיר גדולה ומורכבת לניהול", אמרה. "המערכת תשמש ככלי עיקרי לתפעול הפיקוח בעיר מקצה לקצה ותשמש את הפקחים, ראשי הצוותים ומרכז השליטה לניהול המשימות השוטפות, כמו גם לקבלת קריאות מאזרחים ולניהולן. בנוסף, היא תסייע רבות להעלות את איכות הטיפול באירועים, לקבל תמונת מצב עדכנית של האכיפה בעיר ולפקח בשטח לקבל מידע אונליין. הפרויקט מאופיין בחדשנות טכנולוגית: הקמה בענן, תוך שילוב תהליכי CI/CD מלאים, שימוש בטכנולוגיות מובייל, GIS ,OCR, הודעות פוש ועוד". "אנחנו רואים בנס שותף חשוב, שתורם להצלחת הפרויקטים ולמימוש מהלך הטרנספורמציה הטכנולוגית שהעירייה עוברת", סיכמה נירמן. "אנשי נס ירוצו עמנו למימוש מהיר של היעדים המקצועיים באגף, לרבות דגש על חוויית משתמש עדכנית ואיכות התוצר סופי. בעת עיצוב ותכנון המערכת, צוותי הפיתוח יהיו צמודים לשטח ויבינו לעומק את הדרישות ואופי עבודת העירייה, לצד האתגרים העסקיים, עם פתרונות בהלימה מלאה לצרכים הללו". איתמר קורנפלד, מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע, ציין כי "האגף רואה ערך עליון בשיפור השירות לאזרח וייעול עבודת אגפי העירייה באמצעות חדשנות טכנולוגית, תוך הגדלת סל הכלים והתאמת תהליכי העבודה העירוניים למציאות המשתנה. בשנים האחרונות עמדנו בכל יעדי תוכניות העבודה באופן מלא, ואנחנו מקווים לעמוד בהם בהצלחה גם בהמשך".