50 ג'וניורים בתחום הפיתוח השתתפו במיטאפ שנערך במשרדי חברת הסטארט-אפ הישראלית טורי (Torii) בכפר סבא, שבו נפגשו ושוחחו עם מובילים בקהילת ההיי-טק על הדרכים והפעולות שעליהם לעשות כדי להתחיל את דרכם בענף. המיטאפ נערך בשיתוף עם Fed Cast – קהילת מפתחי הפרונט הישראלית, המעשירה אותם דרך תכנים מקוריים ויצירת שיח בין חברי הקהילה, ועם קהילת #כולא_לייק, מיזם שינוי חברתי והתנהגותי המסייע לג'וניורים בתחילת דרכם. המשתתפים שמעו הרצאות מפי שמעון מויאל, המוביל את קהילת #כולא_לייק, ויעקב גבריאלוב, מנטור בקהילה, שסיפר כיצד ניתן להצליח בראיון טכני וסיפק טיפים מעשיים. זיו ארליכסון, ראש צוות ההנדסה בטורי, דיבר על תהליך האון בורדינג בחברה לג'וניורים. כמו כן, התקיים פאנל שאלות ותשובות יחד עם אדיר קנדל, ראש קהילת Fed Cast, מעיין תבור-פרידמן, אחראית משאבי אנוש בטורי, והמגייסות של החברה, שניהלו שיח פתוח עם הג'וניורים בשלל סוגיות רלוונטיות: כיצד לפנות למגייסות, כיצד מפתח מתחיל צריך להתנהל ברשתות החברתיות ולהבליט את עצמו, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות ושמירה על מוטיבציה בענף שבו ההזדמנויות לג'וניורים הן מעטות. תבור-פרידמן אמרה, כי "למרות הביקוש הגבוה לעובדים בהיי-טק לבעלי רקע בתחום, ללא ניסיון לא קל למצוא עבודה. הג'וניורים קיבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך גיוס עובדים ומה נדרש מהם כדי להיערך לראיונות ולמבדקים ולמצוא עבודה. המועמדים, שלעיתים מפתחים מיתוסים בנוגע לסיבות שבגינן מגייסת לא חזרה אליהם, או מדוע אין התקדמות – קיבלו הצצה לדרך המחשבה של המגייסות ותובנות אמיתיות על הנושא". מויאל ציין, כי "אנחנו שומעים על הרבה חברות שאוהבות לספר על עצמן שהן ידידותיות לג'וניורים, אבל זו לרוב סיסמה ריקה מתוכן. טורי באמת מקבלת ג'וניורים ומעצימה אותם".

"הפתעה": נמצאה חברת סייבר התקפי שמקושרת לרוסיה. ובכן, הפתעה זו לא – אבל עצם חשיפתה חשובה. ה-"חשודה" היא חברה מאוסטריה, שעלתה על מסכי המכ"ם של חוקרי מיקרוסופט, ואלה הגיעו למסקנה שהיא מפעילה שירותי אבטחה פוגעניים ולא חוקיים לטובת הלקוחות שלה – באופן דומה ל-NSO ולרוגלה שלה, פגסוס. החברה, DSIRF (ר"ת DSR Decision Supporting Information Research Forensic), יושבת בווינה ומציגה את עצמה כחברת שירותים מקצועית, שלה לקוחות בתעשיות בעלות ערך גבוה. מעקב אחר פעילותה על ידי חוקרי האבטחה של הענקית מרדמונד העלה כי היא מציעה שירותי ריגול והפעלת נוזקות. בחינת הקורבנות שנפגעו מהפעילות של DSIRF העלתה שאלה כוללים עסקים בבריטניה, אוסטריה ופנמה, ומתפרשים על פני תעשיות שונות, כגון בנקאות, משרדי עורכי דין וחברות לייעוץ אסטרטגי – אמרו חוקרי מיקרוסופט, לאחר שדיברו עם כמה מהם, כחלק מהמחקר שביצעו. היא נצפתה משרשרת ניצולים של פגיעויות יום אפס במוצרי Windows ואדובי, כדי לפרוס את הנוזקה Subzero (מתחת לאפס) שלה, שמסוגלת לרגל אחרי אנשים באופן ממוקד. חוקרי מיקרוסופט הגיעו למסקנה שהחברה מפעילה מבצעי אבטחה התקפיים בלתי מורשים, במתכונת של "שכירי חרב" – באופן הדומה למה שעושה NSO. הם העניקו לשחקן האיום את השם Knotweed, ארכובית (סוג של צמח). השירותים שהחברה מציעה מומחי אבטחה ציינו כי הקבוצה חשאית בפעילותה, ואנשיה חושפים את מלוא יכולותיה ללקוחות רק בפגישות בלעדיות. מצגת של DSIRF, שהחברה נתנה בלעדית ללקוחותיה – דלפה, וממנה עלתה חבילת השירותים המלאה שהחברה הציעה. במצגת צוינו שירותי לוחמת סייבר, זיהוי פנים ביומטרי וחשיפת טקטיקות לוחמת מידע. נציגי לקוחות שנפגשו עם אנשי החברה סיפרו כי בסופו של דבר, הוצגה בפניהם הרוגלה Subzero שלה – שהחברה טענה, במצגת וידיאו של שש דקות, שביכולתה להתחבר למצלמות מעקב שמותקנות בתחנות רכבת ושדות תעופה. עוד הם טענו שהרוגלה יכולה, לכאורה, להתחבר למסד נתונים שנשלט על ידיה, ואז לעבד דטה ממקורות שונים – צילומים, מידע ביומטרי, נתונים מהמדיה החברתית, רישומים פליליים ונתוני תשלום – לטובת העשרת המידע ואספקת תובנות בזמן אמת. הקשר הרוסי על פי חקירה של משרד האוצר האוסטרי, DSIRF נמצאת בבעלותו של פיטר דיטנברגר, אזרח גרמני שמתגורר לסירוגין באוסטריה ובשווייץ. דיטנברגר נחשב למומחה ביחסים בין המערב לרוסיה, והוא בעל קשרים לשלטון בקרמלין. כך, בוויזה שלו צוין שהוא אורח מיוחד של הממשל הרוסי. מומחים ציינו שהוכח שיש לחברה קשרים עם הממשל הרוסי. עם זאת, לדבריהם, אין כל הוכחה לכך ש-DSIRF מפעילה היצע שירותים מקצועי אמיתי, כפי שהיא טוענת. חוקרי מיקרוסופט ציינו כי בחלק מהמקרים שהם בחנו לעומק, הרוגלה הייתה "ארוזה" במסמך PDF שנשלח לקורבן באמצעות מייל. למרות זאת, הם לא הצליחו להשיג נראות לתוך כלל שרשרת הניצול. לפי אתר DSIRF, פעילותה נעשית ברובה באוסטריה, אבל יש לה גם משרד בליכטנשטיין. תוכן האתר מרמז להצעת שירותים במחקר מידע, זיהוי פלילי ומודיעין מונע נתונים. עוד נכתב שם שיש לה לקוחות רב לאומיים, ממגזרי הטכנולוגיה, הקמעונאות, האנרגיה והפיננסים. דיווחים שקושרים את החברה לפעילות סייבר זדונית מתוארכים ל-2021 כאשר כמה חקירות, שנערכו על ידי כלי תקשורת בגרמניה, קשרו את החברה למכירת שירותי אבטחה התקפיים.

ההאקרים לא נחים: מספר המתקפות השבועיות על ארגונים ישראליים זינק ברבעון השני של השנה ב-56% – כך עולה מנתונים שצ'ק פוינט פרסמה היום (ב'). אחת המתקפות החביבות על ה-"רעים", הכופרות, רשמה עלייה של 57%. העלייה בישראל גדולה בשיעור ניכר מהנתון העולמי, שעומד על 32%. לעומת זאת, במתקפות הכופרה, ובשאר המתקפות מהדור החדש (החמישי), הנתון העולמי די דומה לזה הישראלי, ועומד על 59%. לפי נתוני ענקית הסייבר הישראלית, שלושת המגזרים שחוו את המתקפות המסיביות ביותר בארץ הם דווקא לא הבריאות והביטחון, ואפילו לא התשתיות הלאומיות, שנמצאות במקום החמישי, אלא הביטוח, החינוך והתקשורת. גיל שויד, מנכ"ל ומייסד צ'ק פוינט, הסביר זאת בכך ש-"התוקפים מחפשים את נקודות החולשה, את המקומות שקל להיכנס אליהם. תחום הביטחון הוא מאוד מאובטח. לעומת זאת, תחום החינוך מאוד מבוזר – יש הרבה מוסדות חינוכיים, כולל אוניברסיטאות שפתוחות לאינטרנט, ורמת האבטחה של בתי הספר נמוכה. באשר לתחום הביטוח, ההבדל בינו לבין תחום הבנקאות הוא שהבנקים הם ארגונים גדולים ומשקיעים באבטחה, וחלק מחברות הביטוח הן קטנות, שלא תמיד יכולות להשקיע כמו ארגונים גדולים". לפחות לפי גיל שויד, בתי הספר צריכים ללמוד להגן על עצמם. צילום: BigStock הוא הדגיש ש-"זה יכול להשתנות, ויש רבעונים שבהם המתקפות על תשתיות לאומיות הן בין שלושת המקומות הראשונים. ראינו באחרונה מתקפות קשות על התשתיות הלאומיות, וזה היה מאוד מביך. זה שתוקפים כאן תשתיות מים ואחרות – זה לא צריך לקרות. אפשר להגן על התשתיות האלה, והמדינה עושה הרבה. יש כאן גופי סייבר טובים שעושים לא מעט, יותר ממדינות אחרות. אבל, לא צריך להשאיר את התשתיות הלאומיות חשופות, והעלות של המתקפות בחזרה הן הרבה יותר גבוהות משל ההגנות". שויד אמר במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדו"חות הרבעוניים של צ'ק פוינט כי "אנחנו רואים סחיטות של מדינות שלמות, קבוצות שלוחות מדינות שמשתמשות במתקפות מהדור החמישי והרבה מאוד מתקפות בסייבר על רקע גיאו-פוליטי. זה ימשיך לייצר דרישה גבוהה למוצרי אבטחה מהסוגים המתקדמים ביותר, ארגונים ימשיכו להצטרך ולרצות את רמת האבטחה הכי גבוהה ובארכיטקטורות שמונעות את ההתקפה. כמו כן, נוסיף לראות איחוד של פתרונות, כדי שאפשר יהיה לעשות אבטחה טובה יותר". עליות בהכנסות וברווח למניה – בטווח העליון של תחזיות החברה צ'ק פוינט מסכמת בסיפוק את הרבעון השני: הן ההכנסות והן הרווח הנקי למניה היו בטווח העליון של התחזיות שלה. העלייה בהכנסות נרשמה הן ברישיונות והן במוצרים, כולל גידול דו ספרתי במשפחת ה-Cloudguard שלה. החברה הציגה גידול רבעוני של 9% בהכנסות ל-571 מיליון דולר, ומתוך זה עלייה של 12% במכירות המוצרים ל-133 מיליון. הרווח למניה (Non-GAAP) רשם גידול של 2% ל-1.64 דולר. לעומת זאת, הרווח הנקי ירד בכ-7% ל-173.6 מיליון דולר. בצ'ק פוינט טוענים כי מדובר בירידה מתוכננת, עקב ההשקעות הרבות של החברה בצמיחה שלה. זאת, לצד סיבות שאינן תלויות בה – האינפלציה והבעיות בשרשרת האספקה. בחישוב חצי שנתי, הרווח הנקי של החברה רשם עלייה של כ-7% ל-368.9 מיליון דולר וההכנסות רשמו ירידה קלה ל-1.04 מיליארד. הרווח למניה עלה בשישה סנט ל-3.21 דולר. לעומת חברות אחרות, בצ'ק פוינט דווקא מגייסים עובדים בימי משבר אלה – בתחומי השיווק והמכירות, שם החברה מבצעת בימים אלה מהלך גדול של גיוס עובדים, אבל לא רק. "אנחנו מושפעים מהמצב הפיננסי בשוק, אבל במידת מה", ציין שויד. כמו כן, הוא אמר כי צ'ק פוינט תמשיך לרכוש חברות. "בגלל השוק הפיננסי, יהיו יותר רכישות ומיזוגים בזמן הקרוב מאשר הנפקות, ואני בטוח שבטווח הארוך נראה יותר הזדמנויות לרכישה", ציין.

ימים ספורים לאחר השקת ה-Pixel 6A, גוגל משיקה עדכון מיידי לתיקון בעיה שמונעת ממשתמשים לפתוח את טוען האתחול (Bootloader) ולהפעיל מודים. השינוי מצורף בעדכון הראשון של Pixel 6A, שגוגל החלה לשחרר רק בשבוע שעבר. טוען אתחול הוא תוכנה שטוענת את מערכת ההפעלה במכשיר כשהוא נדלק. הגישה לטוען האתחול באנדרואיד מספקת למשתמש שליטה מלאה על מערכת ההפעלה בתהליך המכונה Rooting, המאפשר החלפת המערכת בפועל, כולל האפשרות להתקין מודים של אנדרואיד, הנקראים ROMs. בעוד שחלק מיצרניות הטלפונים והספקים לא מאפשרים לבטל את נעילת טוען האתחול של המכשיר, גוגל מאפשרת זאת במכשירים שאינם קשורים לספק ספציפי (הידועים גם כמכשירים "לא נעולים"). בשבוע שעבר, דיווחו כמה משתמשי Pixel 6A שהם לא מצליחים לגשת לטוען האתחול, ומאוחר הבעיה אף אושרה על ידי יחידת הסקירה של Android Police. דובר גוגל אמר ל-Android Police, כי העדכון האחרון של Pixel 6A כולל תיקון לבעיה. גוגל מציינת שהעדכון ימשיך להתגלגל במהלך השבוע הבא "בהתאם לרשתות הספקים".

במסגרת מדור המשנה של מדור החפיצים, גאדג'טים שהם כלים ארגוניים לכל דבר ועניין, נוחת ברגע זה על מסככם רחפן חדש שהשיקה בארץ DJI שעונה לשם Matrice 30  – רחפן מקצועי, שלפי החברה מיועד לשימושם של גופי ביטחון, חברות, עסקים, מוסדות וארגונים כשהוא מתאים לפעולה גם בתנאי מזג אוויר קשים ומאתגרים. למה הכוונה בקשים? למשל עמידות במים בתקן IP55, כלומר שהוא יכול להתמודד עם גשם, ועמידה ברוחות במהירות של עד 15 מטר/לשנייה, וזה הרבה. והוא יכול לעשות את זה במשך 41 דקות, עם מהירות מרבית של 23 מטר/לשנייה, ואת כל זה הוא עושה עם משקל כולל של פחות מ-4 ק"ג, כשהוא גם יכול להתקפל בקלות כדי להיכנס לתיק לנשיאה ממקום למקום. אפשר להתקין על הרחפן מצלמה תרמית בכמה רמות אבחון, מצלמות עם אבחנה של 48 מגה-פיקסלים וזום אופטי, וגם מצלמה רחבה בגודל 12 מגה-פיקסל, שמאפשרת צילום תמונות רחבות במיוחד. לצד המצלמות אפשר גם למקם חיישן לייזר למדידת מרחקים מ-3 ועד 1,200 מטר. בבנדא, היבואנית, מספרים כי DJI שילבה ב-Matrice 30 מערכות כפולות לשליטה בקרה, כדי להבטיח שקט בטיסה ובביצוע המשימה, ושהשלט מציע מסך גדול במיוחד בגודל 7.02 אינץ' ובהירות גבוהה של 1,200 ניט. המחיר המומלץ לצרכן של הרחפן עם מטען בגרסה הרגילה הינו: 30,419 ש"ח כולל מע"מ, ובגרסה התרמית 42,709 ש"ח כולל מע"מ. מחיר לסוללה אחת הינו 1,629 ש"ח כולל מע"מ.

דיקומנו לאבס (Dicomano Labs) מקבוצת וואן (ONE) יישמה את פלטפורמת MBO1 של סרוויס-נאו (ServiceNow) בחברת ווק-מי (WalkMe), המסייעת למשתמשים ארגוניים לאמץ טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים ללא כתיבת קוד. מאז השלמת הפרויקט לאחרונה, המערכת של סרוויס-נאו משמשת את כלל עובדי ווק-מי באתרי החברה ברחבי העולם כערוץ המרכזי לניהול השירות הארגוני עבור כלל מחלקות החברה בנושאים שונים, בהם IT, נסיעות, מחלקה משפטית, שירותי משרד, מכירות, הצלחת לקוחות, תמיכה, ו-Deal Desk. הפרויקט כלל הקמה של פורטל שירות, שיעניק לעובדים שקיפות מלאה בנוגע לטיפול בנושאים השונים שעבורם פנו לקבלת שירות. מערכת סרוויס-נאו מציעה כמה יתרונות בהשוואה להיצע הקיים בשוק בהיותה מערכת המחברת באופן אינטגרטיבי בין כלל המחלקות, תהליכי העבודה, ומערכות המידע של הארגון, תוך ניצול מיטבי של כלי No code / Low code מתקדמים הכלולים בפלטפורמה. סרוויס-נאו עובדת בימים אלו על הרחבת המערכת ליכולות נוספות בארגון, כגון ניהול נכסים, ניהול ידע ועוד. דיקומנו לאבס, השותפה המובילה של סרוויס-נאו בישראל ביצעה את היישום וההטמעה. לצוות של דיקומנו יש ניסיון עשיר ביישום תהליכי שירות ארגוניים, ובפרט ביישום פלטפורמת סרוויס-נאו, ובין לקוחותיה ניתן למצוא ארגוני אנטרפרייז מובילים, כגון טבע, אמדוקס, בנק הפועלים, כתר, נטפים, HP אינדיגו, אורבוטק, פלייטיקה ועוד. "כארגון החותר למצוינות ושיפור תהליכי עבודה חוצי-ארגון", מספר עוזי דביר, סמנכ"ל הכספים ב-ווקמי, "מצאנו שחברת סרוויס-נאו מאפשרת לנו להשיג את מטרותינו, תוך הענקת שקיפות לתהליכי העבודה של אנשי הצוות, וכך לאפשר יעילות מקסימלית וזיהוי צווארי בקבוק לצד עבודה רוחבית חוצת ארגון. הצוות של חברת דיקומנו עבד איתנו במקצועיות ושירותיות רבה, ויש לו חלק נכבד בהצלחת הפרויקט". גילי סהר, מנכ"ל דיקומנו לאבס מקבוצת וואן: "ווק-מי היא חברה בעלת אופי צעיר וחדשני, והבחירה שלה בסרוויס-נאו מוכיחה עד כמה שהמערכת הזו אינה רק פלטפורמה אידיאלית עבור חברות מסורתיות, אלא מתאימה לכל ארגון גדול, או כזה שעומד בפני תהליך צמיחה – כולל סטארט-אפים גדולים וחברות צמיחה. השותפות שרקמנו עם ווק-מי במהלך העבודה על הפרויקט הייתה לא פחות ממדהימה, ואנו שמחים מאוד שעמדנו ביעדי הזמן והתקציב של הפרויקט בהצלחה".

בחודשים האחרונים שמענו לא אחת דיבורים על ההשפעה המוזיקלית שיש ל-טיק-טוק (TikTok) וכיצד הרשת החברתית מבוססת הקליפים הקצרצרים בעצמה גרמה לשירים, אפילו נשכחים ממש, להפוך לוויראליים, אחרי שמשפיענים השתמשו בהם בפלטפורמה שלה. כעת מסתמן כי אפשר שבייטדאנס (ByteDance), החברה האם של היישום הפופולרי, החליטה להיכנס חזק יותר לתחום. כלי התקשורת העולמיים טוענים, בהתבסס על מהלך חדש יחסית שביצעה החברה, כי צפויה השקה עתידית של פלטפורמה נוספת מבית בייטדאנס-טיקטוק, המתמקדת אך ורק במוזיקה. לפי הדיווחים, השירות, אם אכן יגיע לכדי הבשלה, יכול להוות מתחרה רציני במיוחד לספוטיפיי (Spotify), או לאפל מיוזיק (Apple Music), ושירותי סטרימינג אחרים. האם יקום להם מתחרה רציני? ספוטיפיי, אפל מיוזיק ושירותי סטרימינג אחרים. אילוסטרציה. צילום: BigStock TikTok Music – שירות ההזרמות של בייטדאנס בייטדאנס הגישה במאי האחרון בקשה לסימן מסחרי בארצות הברית עבור שירות חדש בשם TikTok Music. החברה, כפי שפורט על ידי הביזנס אינסיידר, תיארה ​​את המותג כ"מגוון סחורות ושירותים, כולל אפליקציה סלולרית, המאפשרת למשתמשים לקנות, לנגן, לשתף, להוריד מוזיקה, שירים, אלבומים ומילים", מה שייצר פרשנות כי מדובר בהתמקדות מטעם החברה ההורה של טיקוטק בשירות מוזיקה דומה לספוטיפיי או לשירותי הזרמות אחרים. ההתרשמות הזו אינה וודאית, משום שלפי הדיווחים השונים אפשר בכלל ששם המותג הרשום מייצג פלטפורמה המאפשרת שידור חי של אודיו ווידיאו, אפשרויות שגם הן תוארו במפרט בקשת הרישום. עורך דין המתמחה בסימונים מסחריים, בשם ג'וש גרבן, אמר לאינסיידר כי "בדרך כלל, חברה בסדר גודל של טיקטוק או בייטדאנס בוחרת להגיש בקשות לסימנים מסחריים רק עבור פריטים שאותם היא שוקלת ברצינות", לפיכך סביר להניח שהמוצר המסוים יפציע אל חיינו בקרוב. הצלחה התחום הסטרימינג בכמה מדינות לביטדאנס כבר יש ניסיון בהזרמת מוזיקה. ב-2020 החברה הסינית השיקה אפליקציית הזרמת מוזיקה בשם Resso, בהודו, ברזיל ואינדונזיה. ל-Resso יש תכונות דומות למתואר בהגשת הרישום של ה-TikTok Music, ביניהן יצירת רשימות השמעה, שיתוף שירים במדיה חברתית ואינטראקציה עם קהילת האפליקציה. בנוסף, בייטדאנס השתמשה בפופולריות של טיקטוק כדי למשוך משתמשים ל-Resso, עם כפתור שמפנה את המשתמשים בטיקטוק אל השירות המוזיקלי, כדי שיוכלו להאזין לגרסה המלאה של שיר שהם מעוניינים בו, כך על פי דיווח של The Information. לאפליקציית Resso יש למעלה מ-40 מיליון משתמשים חודשיים במחוזות בהם היא פועלת. הפלטפורמה הפכה לפופולרית מאוד בהודו, וזאת למרות שטיקטוק מוחרמת במדינה, בגין החשדות סביב התנהלות מתואמת עם הממשל בסין של החברה האם. אז האם השירות המוזיקלי של טיקטוק יהווה איום על יישומי ההזרמות המאוד מצליחים שכולנו מכירים? ובכן, בהודו יש ליישום ההזרמות מבית בייטדאנס בסיס משתמשים פעיל שגדל ב-304% בין ינואר 2021 לינואר השנה. ספוטיפיי – לשם השוואה – רשמה גידול של 38% בלבד בהיקף השימוש בה באותו פרק זמן. הנתונים הללו, כדוגמה, יכולים להעיד ולנבא כי לאפליקציית TikTok Music – בהנחה שאכן תקבל את השם המבוקש – יש את הפוטנציאל לגרום לחברות גדולות כמו אפל, ספוטיפיי וגם יוטיוב שבבעלות גוגל לדאוג – ובצדק.

סוף השבוע האחרון היה מטלטל עבור אינטל: החברה, שכבר לא זכרה איך רושמים הפסד אפילו ברבעון, קיבלה תזכורת כואבת מאוד שזה יכול לקרות גם לה. יותר חמור – זה קורה תחת מנכ"ל יחסית חדש, פט גלסינגר, שדוחף את החברה מהרגע הראשון בכיוונים מעניינים, שאמורים למקם אותה מחדש כיצרנית השבבים והמעבדים מספר 1 – מעמד שאינטל אחזה בו בעבר לא מעט זמן. זה לא היה אמור לקרות לה, בוודאי שלא בעוצמה הזו, והדבר שאולי הכי מביך עבורה בתוצאות הכספיות שהיא פרסמה הוא שהן הפתיעו את בכירי החברה. למה זה קרה? מכמה סיבות. ראשית, כי זה קורה בימים אלה לכל ענקיות הטכנולוגיה. כמעט כל דו"ח כספי שמפרסמת חברה טכנולוגית לגבי הרבעון השני של 2022 מראה ששוק המחשוב, במיוחד הצרכני – ושם הדימום של אינטל היה הקשה ביותר – לא רק שעוצר, אלא ברעש שמשמיעים גלגלים של קטר על מסילת הברזל כשהוא צריך להאט במהירות שיא. אפשר לומר שזו המלחמה הרוסית-אוקראינית, שלא מראה סימני סיום – ואמרו את זה, אפשר לומר שזו האינפלציה, שמרימה את ראשה כמו דרקון – ואמרו את זה, ואפשר לומר שזה המשך הבעיות בשרשרת האספקה והקורונה – וגם את זה אמרו. ואפשר גם לומר – ואת זה דווקא הזכירו פחות – שאחרי שנתיים בערך של רכישות בכמויות אדירות של מוצרי מחשוב דיגיטלי בשוק העסקי, ועוד יותר בזה הצרכני, יש כנראה שובע מכך. לראייה, דו"ח שהוציאה באחרונה IDC לגבי מחשבי הכרומבוק, שבהם אינטל שולטת כמעט באופן בלעדי עם מעבדיה הזולים, מראה שהם הסמן הימני לכך, עם התרסקות כמעט בל תאומן של יותר מ-50%, במונחים של שנה לשנה. האם המצב כל כך גרוע? לא. כל המשק בירידה, וכמו תמיד, אחרי הירידה תגיע העלייה. והרי מה שחשוב בסופו של דבר זה הדו"ח השנתי, כך שיש עוד כמה חודשים להתאושש – וייתכן שזה יקרה אחרי שנה וחצי של עולם כמעט שלם שעשה כמעט את הכול מרחוק, עולם שבו אנשים כנראה היה קונים פאקרד בל עם מעבד 486DX ו-Windows 3.11, אם עוד היה אחד חדש כזה במלאי, די טבעי שיש ירידה חזקה בביקוש. וכשיש ירידה חזקה בביקוש, לא רק יצרניות המחשבים סובלות מכך, אלא גם יצרניות הרכיבים – ואינטל היא יצרנית רכיבים מאוד חשובה. גם אינטל עצמה אשמה אינטל יכולה להאשים בירידות גם את עצמה, לפחות בהיבטים מסוימים: אני, ועוד רבים, חשבנו שכרטיסי המסך החדשים במשפחת ה-Arc כבר יבלטו בשוק – וזה עוד לא קרה, אלא באופן שולי למדי, ובעיקר בסין, ולא ממש בשאר העולם. כמו כן, רשימת היצרניות שמציעות כרטיסי מסך המבוססים על Arc היא מאוד מאוד מאוד קצרה. אולי ברבעון האחרון של השנה זה יביא קצת הכנסות? אני חושב שבאינטל קיוו גם בהיבט הזה ליותר, ולא נראה שזה יקרה לפני 2023. האם השקת הדור ה-13 של מעבדי ה-Core של אינטל, שאמורה להתרחש בחודשים הקרובים, תביא לה הכנסות? לא ב-2022, כי המעבדים האלה יגיעו לשוק לכל המוקדם בסוף השנה, ובטח שהם לא אלה שעליהם בונה החברה עם העלאת המחירים שהיא אישרה שתתרחש. פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון האם ההעלאה הצפויה הזו, של מחירי מעבדי הדור הנוכחי, תעזור לאינטל ברמת ההכנסות השנתית? יש כמה הערכות בשוק שכבר עולות בקשר לכך: האחת היא שלאינטל, כמו לחברות רבות אחרות בתחומים אחרים לגמרי, למשל יצרניות לחם, אין ברירה, והיא חייבת להעלות את מחירי מוצריה, לאור העלייה במחירי התשומות, הייצור, השינוע והמחירים של הרכיבים שהיא צריכה. הערכה אחרת אומרת שהיא מעבירה מסר לחברות שכדאי להן לבדוק מה יש לה במלאי ולרכוש אותו, לפני שהיא באמת תעלה מחירים – עלייה שמצדה תגרום לעלייה במחירי המחשבים ואז אולי לעוד ירידה במכירות, וזה גלגל חוזר. הצד השני של המטבע האם המצב כל כך גרוע? לא. כל המשק בירידה, וכמו תמיד, אחרי הירידה תגיע העלייה. והרי מה שחשוב בסופו של דבר זה הדו"ח השנתי, כך שיש עוד כמה חודשים להתאושש – וייתכן שזה יקרה. אבל יותר חשוב מכך הוא שלצד הדו"ח היו לאינטל גם חדשות טובות לספר: חוק השבבים אושר בארצות הברית, וזה אומר שבניית המפעלים החדשים שלה שם תזכה לסבסוד פדרלי נדיב של כ-25%. אמנם, המפעלים הללו יתחילו להניב לאינטל הכנסות רק בעוד כמה שנים, אבל המהלך הזה מראה שהתוכניות שהותוו, לפחות בהיבט הזה, ממשיכות כתיקונן. הדבר השני הוא חתימת החוזה עם מדיה-טק, הכוח העולה בשוק מעבדי הסלולר. אמנם, מדיה-טק לא נוטשת את TSMC, בעיקר בייצור של המעבדים החזקים שלה, אבל היא כן תייצר במפעלים של אינטל חלק ממעבדיה ושבביה, וזו עוד הוכחה של אינטל שהתוכניות של IDM 2.0 הן בסדר גמור. הנה, יש לקוחה נכבדה מאוד שתבוא להוציא את מוצריה מקווי הייצור של אינטל. התחרות מול TSMC, הממותה הנוכחית בשוק הזה, לא תהיה קלה, וגם סמסונג וגלובל פאונדריז מציעות פסי ייצור רחבים, כך שכל זכייה בחוזה חשובה ביותר. אינטל השיגה חוזה משמעותי, וזה טוב לבעלי העניין. וחוץ מזה, הדור ה-13 של מעבדי ה-Core מתקרב, והוא מפיח הרבה סיבות לאופטימיות בחברה. אז המצב לא נעים, אבל ממש עוד לא נורא.