בצה"ל עסוקים לא מעט בשאלות כיצד ייראה שדה הקרב העתידי – זה שיתרחש בין 2030 ל-2035? ולא פחות חשוב מכך – כיצד יש להיערך אליו? לאנשים ומחשבים נודע כי בין המגמות שבהן מבחינים בצבא נמצאים מחשוב קוואנטי, הכשרה למקצועות העתיד, לחימה מבוססת לייזר והטמעה נרחבת של בינה מלאכותית, לטובת שיפור תהליכי קבלת ההחלטות. חטיבת שילו"ח (ר"ת שיטות לחימה וחדשנות) היא יחידה באגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי, שעוסקת בפיתוח שיטות לחימה רב זרועיות חדשניות ובחדשנות טכנולוגית. החטיבה הוקמה במסגרת תר"ש (ר"ת התוכנית הרב שנתית) תנופה, שהנהיג הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. היא נועדה לעצב ולגבש שיטות לחימה רב זרועיות חדשות, תוך התאמתן לאיומים העתידיים על ישראל, שכוללים גם את ממד הסייבר וטווחים גיאוגרפיים רחוקים. ייעוד נוסף הוא ריכוז תחום החדשנות הטכנולוגית כמענה לאיומים אלה ולצרכי צה"ל. אנשי החטיבה מתמודדים עם חלק מהאתגרים הטבועים בצבא: הימצאות מערכות מסורתיות, דוגמת צוללות, מטוסים ותותחים; חילוף של שליש מכוח האדם על בסיס שנתי; היותו של צה"ל גוף היררכי, וככל תאגיד – בעל ממד ביורוקרטי; העובדה שככל ארגון, קשה לערוך בו שינוי לאורך זמן; עובדה נוספת, שלפיה ה-"מוצר" שלו צריך לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי בעת הקרב, המלחמה, שעלולה להיות בכל רגע נתון; והקושי לחשוב על אסטרטגיית העתיד. לוגו חטיבת שילו"ח האתגר, אומרים בצבא, הוא מה תהיינה הטכנולוגיות בעתיד, מה נדרש לפתח, מה ניתן לאמץ מהאזרחות ואיך לשלב את הטכנולוגיות בשדה הקרב העתידי. בצה"ל מדמים את הסוגיות האלה ל-"אניגמה מורכבת". זאת, כי לצד אתגר ההטמעה של אותן טכנולוגיות, יש רצון לייצר מנגנוני האצה של יכולות וטכנולוגיות מהאזרחות לצבא, בפרקי זמן קצרים. ציטוט שמתאים לעשייה העתידית הזו נאמר על ידי הנשיא וראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס ז"ל, ולפיו השען נדרש כדי לתקן את השעון ולדייק אותו – תוך כדי המשך הפעלתו. משמע, יש רצון בשינויים שיביאו יתרון תחרותי, תוך מוכנות עכשווית. שני סוגי חדשנות: משמרת ומשבשת גיבוש אסטרטגיית החדשנות הצה"לית מתבסס על שני סוגי חדשנות: משמרת ומשבשת. הגיבוש מתבסס על מודלי אימוץ חדשנות מהאזרחות, שם מכוונים לשני סוגים – המחדשים, המהווים 2.5% מהכלל, והמאמצים המוקדמים, המהווים 13.5%. הפנייה לשני סוגי "לקוחות" אלה נועדה לפנות ללקוחות הקצה הצה"ליים, משמע – לא הלוחם הסופי ולא הקצין בקרייה, כי אם דרגי השטח, מהמ"פ ועד למח"ט. נדרש לעשות זאת תוך מניעת מצב שבו אותם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה לא יקרסו, מאחר שקצב החידושים, ולא רק עוצמתם, מהווים סיכון שמרוב עומס של חדשנות, הדברים לא יחלחלו למטה. בצה"ל מדברים על כמה סוגי מגמות שאליהן יש להיערך כבר כיום: האחת, נשקי אנרגיה – שם קוד לנשק מבוסס קרני לייזר. בצבא יודעים שהאויבים השונים מצטיידים בהרבה כלי נשק שכאלה, ומעריכים כי בעוד עשור, מלחמות אנרגיה יהוו מרכיב משמעותי ואירוע גדול בשדה הקרב. מגמה שנייה היא מזעור הטכנולוגיה – בהיבטי החומרה והתוכנה כאחד. כדי להתמודד עם מגמה זו, ההערכה בצה"ל היא שהוא ימשיך את ההישענות שלו על ענקיות הטק האזרחיות. יחס אדם-מכונה ו-"בינת קרב" מגמה נוספת, ומעניינת במיוחד, היא היחס אדם-מכונה ו-"בינת קרב": בצבא מניחים כי הגידול המעריכי בהיקף המידע יימשך, וישליך על שדה הקרב העתידי. כך, כמות המידע שתיאסף בדקת לחימה עתידית תהיה ברמה שלא ניתן יהיה להתמודד איתה מבלי להשתמש באופן נרחב בבינה מלאכותית, שתביא ל-"בינת קרב". גם הרובוטיקה תסייע ללוחמי העתיד. בעוד שכיום, למשל, שלושה אנשים מפעילים רחפן אחד, בצה"ל נערכים למצב שבו אדם אחד יפעיל עשרות רחפנים. ככלל, אומרים גורמים בצה"ל, גם העליונות בדיגיטל שלו תביא לשיפור ביצועים וליצירת יתרונות תחרותיים במרוץ אל מול האויבים השונים. עוד נערכים בצה"ל להתרחבות של הממדים אל החלל, שהיה בעבר ב-"בעלות" בלעדית של נאס"א, וכבר אינו כזה. כך, למשל, יש לוויינים שמיוצרים בתעשיות האזרחיות (למשל על ידי סטארלינק של אילון מאסק). בעתיד, אומרים בצבא, לא יהיה ניתן להסתתר, כי הן החלל והן ממדי הספקטרום, התת קרקעי והתת ימי, יהפכו לגלויים יותר. צה"ל והעולם הקוואנטי תחום נוסף שבצה"ל נותנים עליו את הדעת הוא המחשוב הקוואנטי. בצבא מעריכים ששדה הלחימה העתידי יהיה עם שכבה חדשה של לוחמת קוואנטום. זו תכיל שלוש יכולות: עיבוד קוואנטי, חישה קוואנטית ותקשורת קוואנטית. שימוש בצורת מחשוב זו יביא לקיצור משכי התעבורה והעיבוד המוכרים כיום: בצבא מבינים שהמעבר מהעולם הבינארי לזה הקוואנטי ייצר רצף כמעט אינסופי של יכולת חישוב. ממד נוסף שנערכים אליו הוא המציאויות השונות – רבודה, משולבת, בת שכבות ומקבילה, ושילובן בצורות שונות בשדה הקרב העתידי. הם מציינים ששדה הקרב של העתיד יהיה כזה שבו כלל הצדדים הלוחמים יהיו חשופים, ותיווצר בו סביבה של שדה קרב שקוף. לכן, מה שיקבע מי ינצח מחר הוא מהירות קבלת ההחלטות. מסקנה זו הביאה את אנשי צה"ל לפני יותר משנתיים להתחיל לפעול למזעור ממד אי הוודאות לטובת הפקת יתרונות יחסיים מהטכנולוגיות העתידיות. זאת, כי ההערכה היא שבשלב כלשהו מכונות יילחמו זו בזו, והניצחון יוכרע בגודל הניצול של הלימוד המעמיק. האתגר הגדול ביותר של אנשי חטיבת שילו"ח הוא לגרום לאנשים להאמין בזה ולהביא ליישום של זה, תוך שכנוע, התמקדות בדור הצעיר, אימוץ מגמות אזרחיות, בניית קהילות מבוססות נושאים והגדלת קהילות קיימות.

וואווי חשפה בסרטון ביו-טיוב שעון חכם, שהוא גם מטען לאוזניות, המוחבאות מאחורי המסך, והיא מכנה אותו Huawei Watch Buds. וואווי לא מזכירה מפרט טכני או מועד השקה. המידע היחיד שהיא מספקת עליו הוא, כי "השעון החכם מגיע עם רצועת עור ומסגרת מתכתית. העיצוב הכללי דומה לסדרת ה-Watch 3. בנוסף, הוא מתויג כ-'מופעל על ידי HarmonyOS', והמשמעות היא שהוא יגיע טעון מראש עם מערכת ההפעלה הזאת". בהתחשב בכך שמאוד קל לאבד אוזניות אלחוטיות וגם את כיסוי הטעינה שלהן, יכול להיות שיהיו רבים שיתלהבו מהרעיון, בתקווה שהחברה דאגה לסוללה שתספיק הן עבור השעון והן עבור האוזניות.

גוגל מתכוונת לספק יכולות חדשות ל-Wear OS, מערכת ההפעלה שלה לשעונים חכמים, ובעיקר לשעונים שלה עצמה בסדרת ה-Pixel. לפי הדיווחים החברה רוצה להפוך אותם לשימושיים יותר בהיבט של הפלטפורמה הדיגיטלית הכוללת שלה, והפעם מדובר בפיתוח שתי אפליקציות טבעיות של החברה גם לסביבת השעון – Gmail ו-Calendar, שתיים מהאפליקציות של מרחב ה-Workspace העסקית שלה שמותקנות כברירת מחדל בטלפונים ובטאבלבטים שמבוססים על אנדרואיד. נכון להיום יש אפליקציית לוח זמנים לשעון מבוסס Wear OS אך היא מוגבלת מאוד בהיבט של הכנת התראות חדשות, ועוד יותר בהיקף התצוגה שלה: שלושה ימי התראות בלבד. האפליקציה החדשה תספק יכולות רבות יותר, כולל הכנסת תוכן קלה ומדויקת יותר עם המקלדת המובנית של השעון, וכמו באפליקציות במסגרות האחרות, ניתן יהיה להגדיר התראות חוזרות ולבחון את תמונת המצב והפגישות באופן שבועי וחודשי. במקרה של דואר אלקטרוני השעון מספק, נכון להיום, רק התראות על הודעות שמתקבלות בטלפון, והגישה אליהן היא רק דרך תזרים ההודעות. אפשר לספק מענה מוגבל, אך אחרי צפייה, למעשה אין גישה יותר להודעה באמצעות השעון. מי שבכל זאת רוצה להשתמש בלקוח דואר מלא יכול לבחור את אאוטלוק של מיקרוסופט, או בכלל להעדיף את השעון של אפל שמגיע עם תוכנה מלאה. גוגל כבר בוחנת את שתי האפליקציות באופן פנימי, אך לא ברור מתי תשחרר אותן בפועל.

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט הודיעה היום (א') על מינויו של ארנון זילברמן לסמנכ"ל בכיר למערכות מידע ותפעול בחברה. במסגרת תפקידו, זילברמן יהיה אחראי על הטכנולוגיות הפנימיות, התפעול והשירותים בסלברייט. הוא ינהל את מחלקות מערכות המידע, ה-IT, התפעול והאבטחה, שאמונות על מתן מענה ושירות ליותר מ-7,000 לקוחות החברה ולמעל 1,000 עובדיה ברחבי העולם. זילברמן הוא בעל ניסיון של 23 שנים בחברות טכנולוגיה גלובליות, בהן מילא תפקידי ניהול בכירים הן כסמנכ"ל מערכות מידע והן בתחומי התפעול וה-IT. לפני שהצטרף לסלברייט, הוא שימש כמנמ"ר בחברות קורנית דיגיטל, גילת רשתות לוויין וריטליקס-NCR. מאחוריו גם משרות ניהול ב-IT ובתפעול באריקסון. הוא בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ותואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו.

ארגונים מודרניים עברו בשנתיים האחרונות תמורות מרחיקות לכת באופן התנהלותם ובקביעת סדרי העדיפויות שלהם. חלק ניכר אמצו מודל עבודה היברידי, לאחר שגילו כי הדבר מעלה את תפוקתם של העובדים. במקביל לכך, הדרישה של לקוחות לשירותים דיגיטליים נוחים וברמה גבוהה, הגבירה את קצב הפיתוח של טכנולוגיות חדשניות. תמורות אלו מציבות כיום את האפליקציות בלב הקדמה והחדשנות העסקית וגורמות לשינויים במפת הצרכים הטכנולוגיים. ביום רביעי ה-7.12.22 עורכת חברת F5 את כנס "F5 Solution Day", שיעסוק בסוגיות הטכנולוגיות המרכזיות של הארגון בסביבה היברידית. בראיון עם ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יון וקפריסין, הוא מספר על האתגרים החדשים שנוצרו בעקבות האצת הדיגיטציה ועל הפתרונות החדשניים של החברה, המספקים יתרון תחרותי בזירה העסקית הדינמית. מהם האתגרים שיצרו תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון? "אפליקציות, המפותחות בזמן שיא, נמצאות כעת בליבת הפעילות העסקית. בהקשר זה, ארגונים מתמודדים עם אתגרים הקשורים באופטימיזציה ובאבטחה שלהם. הם נדרשים לספק מהירות וזמינות של משאבים מקומיים ומבוססי ענן, לצד אבטחת מידע קפדנית, כך שאנו רואים התנגשות של דרישות בתוך הארגון. המפתחים רוצים להשתמש בענן ולפתח מהר ככל האפשר, צוותי התשתיות מעדיפים זמינות וביצועים ואנשי אבטחת המידע מסורים להגנה על הנתונים, המותג ונכסי האפליקציה. "יתרה מכך, רוב הארגונים תקועים בין העולם הישן לחדש. אנחנו רואים פיתוח המבוסס על ארכיטקטורות מונוליטיות קלאסיות, לצד פיתוח מבוסס ארכיטקטורות מתקדמות יותר. כניסתו של ה-edge כשחקן חדש בתמהיל מרחיב עוד את ההגדרה הגמישה ממילא של המודל הרב-ענני". אילו קשיים יוצרת הסביבה ההיברידית לארגון המקדם חדשנות? "הסביבה ההיברידית יוצרת שלושה אתגרים. ראשית, קיים קושי בשמירה על אותה מדיניות בין העננים השונים שבהם משתמש הארגון ובחוות השרתים המקומיות, דבר שפוגם בעקביות אבטחת המידע. שנית, ארגונים לא מצליחים לקבל נראות, טלמטריה וניטור איכותיים על פני התשתית כולה. לבסוף, ניהול המערך הופך למורכב, עם סט שונה של פתרונות לעננים ולחוות השרתים המקומיות – כדי לפתור את אותו סט של בעיות. התוצאה היא מורכבות ניהולית, מחזורי פיתוח איטיים, נראות לקויה לבעיות של לקוחות וביצוע פשרות ביישום מדיניות האבטחה". כיצד F5 עונה על האתגרים הללו? "אנחנו מאמצים ומובילים תהליכים היום עם ארכיטקטורת ה-Supercloud – זוהי ארכיטקטורה, שמקיפה עננים מרובים, חוות שרתים מקומיות ו-edge – ומגדירה את כל הדרוש כדי להקים ולנהל סביבה היברידית מורכבת, כולל פתרון בעיות של עקביות בין הסביבות השונות, אתגרי נראות, סיבוכים בהעברת אפליקציות ובעיות אחרות שהארגונים שלנו מתמודדים איתן בעת שילוב סביבות מרובות עננים. "הגישה הזו נכונה לכל הפורטפוליו שלנו. איזון עומסים, WAF, הגנת DDOS, API gateway, בקרי גישה, מניעת הונאה, גישה מאובטחת לארגון וכל טכנולוגיה אחרת שאנו מפתחים. השקענו יותר מ-2.2 מיליארד דולר בשנים האחרונות ברכישות ויותר מ-20% מההכנסות שלנו מושקעות במחקר ופיתוח, כדי לשלב הכל להצעת ערך אחת. מעבר לכך, פיתחנו שכבה המספקת טלמטריה, תובנות ונראות לשרשרת האפליקטיבית כולה, ללא קשר לשירות או להיכן האפליקציה שוכנת". כיצד מיושם החזון הזה? "הפשטה – אבסטרקציה – היא המפתח. כל אחד מהשירותים שלנו מופרד מהתשתית שעליה הוא רץ. יש לנו הסכמים אסטרטגיים עם כל ספקי הענן הגדולים, ואנחנו תומכים בכל סוגי ההטמעות. יש לנו הצעת SaaS ושירות מנוהל, דגמי הצריכה שלנו גמישים והרכש זמין דרך השותפים שלנו, דרך המרקטפלייס, או על ידי מינוף של הצעות פרטיות. אנחנו רוצים לאפשר לכל ארגון לדמיין את עתידו ולצייר חזון טכנולוגי של פורטפוליו האפליקציות שלו על ידי הסתכלות על כל החלקים הנעים כחלק מפאזל אחד".   לפרטים והרשמה לכנס F5 Solution Day הקליקו כאן.

לאחרונה גוגל פתחה רשמית את אזור הענן החדש בישראל כדי להאיץ את המעבר של הסקטור הציבורי אל עבר הענן ולאפשר לכלל לקוחותיה להריץ אפליקציות על שרתים הנמצאים בישראל. ב- 2023 צפויה גם ספקית הענן AWS לפתוח אזור ענן בדיוק לאותה המטרה וגם לסייע ללקוחותיה עם אתגרים בתחום אבטחת המידע ו Cloud Migration-. בעזרת העברת המחשוב הממשלתי בישראל אל עבר ספקיות הענן המובילות, הציבור יוכל להרוויח מאספקת שירותים מהירים ואמינים יותר, מבחר גדול יותר של פתרונות טכנולוגיים, שיפור ברמת אבטחת המידע, קיצור זמני המתנה במתן השירותים, הגדלת יעילות של הצוות המקצועי, ושיפור שביעות רצון הלקוחות, אך מנגד, ישנם מספר אתגרים שמלווים את הקברניטים במגזר הציבורי כמו איומי סייבר ממוקדים ומסוכנים יותר, ניהול מספר סביבות ענן במקביל, הקמת Landing Zone, ניהול תקציבי ענן ומחסור במומחי ענן ו-DevOps. "משימות כמו ניהול תקציבי ענן, חסכון בעלויות, ואופטימיזציה, יש להעביר לחברות עם ניסיון ומומחיות בתחום FinOps, אחרת התקציב יגדל ויוכל לגרום לאותו משרד ממשלתי נזק כלכלי כבד" להלן מספר אתגרים: התקפות סייבר ממוקדות ענן – האתגרים באיומי סייבר הפכו להיות שכיחים יותר ומאוד ממוקדים. במתקפות מהדור החדש שרוב האיומים לא מזוהים במשך תקופות ארוכות, מה שיוצר סיכונים משמעותיים עבור כל אותם משרדי ממשלה וארגונים בכלל. על פי מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה, רוב הארגונים בסקטור הציבורי שעוברים לענן לא מוכנים לדורות הבאים של מתקפות הסייבר, וזה דבר שצריך לעמוד בראש הדאגות של כל מנהלי מערכות המידע. מתקפות סייבר מהדור החדש הן לא מזוהות עד שהן מגיעות ליעדן. ברגע שהאקרים מקבלים גישה לאפליקציות, רשת בסביבת הענן, הם מנסים להימנע מזיהוי על ידי השבתת מערכות ניטור ואבטחה, שאמורות להתריע בפני הארגון על הפריצה או המתקפה. לאחר שהם מצליחים, הם ממשיכים במשימתם לגנוב נתונים או לקבל גישה לרשתות נוספות. לעיתים כדי לגנוב מידע או לדרוש להצפין את המידע ולדרוש כופר. ניתן למנוע אותן על ידי בניית ארכיטקטורה נכונה ושילוב פתרונות מבוססי ענן מתקדמים ואף לשלב פתרונות מתקדמים. בזמן מיפוי האפליקציות יש לבצע Security Assessment או Penetration Testing עם פתרון כמו CloudWize, כדי לוודא שאנחנו לא מעבירים אפליקציות עם חשיפות לסיכונים. ניהול מספר סביבות ענן Multi-Cloud – כל מכרז שיוצא כחלק מהסקטור הציבורי, מחויב במענה לביצוע פתרון הכולל ארכיטקטורה בשלושה סוגים: AWS, Google Cloud ו-Multi-Cloud. זה לא משנה אם זה מעבר של 20 או 60 אפליקציות. האתגר הוא לתכנן את המעבר בצורה אפקטיבית, שאפליקציות יוכלו לעבור בצורה אגנוסטית ככל שניתן. במידה אם נרצה להעביר אותם מהענן AWS לענן של Google Cloud או להפך, נוכל לבצע זאת ללא שינויים רבים בארכיטקטורה. היכולת לעבור בין עננים תאפשר הרבה יותר גמישות למשרדי הממשלה ולכן בניית ארכיטקטורה מסוג Multi-Cloud הינה מורכבת יותר ודורשת ידע בפתרונות קוד פתוח, Kubernetes וגם באבטחת מידע. הקמת Landing Zone באופן עצמאי – בניית Landing Zone של Google או AWS הוא אחד הפרויקטים השכיחים, שכמעט כל משרד שוקל להקים באופן עצמאי או להצטרף ל Landing Zone של ממשל זמין. למי שלא מכיר, Landing Zone הינו שירות של ספקיות הענן, שמטרתו לעזור ללקוחות להגדיר סביבת עבודה רבת משתמשים או באנגלית Multi-Account Environments.זהו מונח שהתחיל מAWS- ואז גלש לספקיות ענן כמו גוגל ומיקרוסופט במטרה להשתמש בשירותים מנוהלים של ספקיות הענן בשילוב הידע הרחב שהם צברו בניהול סביבה רבת משתמשים הכוללת Best Practices, כלים, שירותי ענן מתקדמים כדי לנהל Multi-Account Environments, ומספר קבוצות שמתחברות לחשבונות של ספקיות הענן, כדי לדאוג לבידוד (הפרדה בין סביבות/חשבונות) ולקדם את מדיניות אבטחת המידע ביניהן. אם תתקבל החלטה על ידי מנהל מערכות המידע של המשרד להקים Landing Zone, הוא יצטרך להקים אותו בעזרת השותף המלווה בהתאם לצורכי המשרד כולל הרשאות משתמשים, מבנה הרשת, לוגים, תיוג, אבטחת מידע וכדומה. לאחר מכן, יש לעשות תהליך Competitive Analysis כדי לבחון איזה Landing Zone מתאים לאותו משרד ממשלתי לפי היכולות, הכירות עם שירותי הענן שמציע ספק הענן, כישורים וניסיון של השותף המלווה. (הכוונה ל-Landing Zone של AWS או Landing Zone של Google Cloud). מחסור במומחי ענן ו-DevOps – כיום כבר כולם יודעים שלגייס מהנדסי DevOps ומהנדסי ענן מוכשרים זה תהליך מאוד מאתגר. יש מחסור במהנדסים גם בסקטור הציבורי וגם בסקטור ההייטק. יש ביקוש גבוה והיצע מוגבל למהנדסים מוכשרים. לפי מספר מחקרים שבוצעו בשנתיים האחרונות כ-60% מכל הארגוני ה- Enterprise שמגייסים מהנדסי DevOps, מתקשים לגייס מהנדסים מיומנים. בסקטור הציבורי הבעיה חמורה עוד יותר, ולכן מומלץ להוציא את משימות ה-DevOps לשותפים שמתמחים בתחום הענן וה-DevOps כדי שהארגון יוכל להתמקד בפעילות הליבה. יתרה מכך, גם משימות כמו ניהול תקציבי ענן, חסכון בעלויות, ואופטימיזציה, יש להעביר לחברות עם ניסיון ומומחיות בתחום FinOps, אחרת התקציב יגדל ויוכל לגרום לאותו משרד ממשלתי נזק כלכלי כבד.   הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת קינדריל.

קניה ווסט הושעה שוב מטוויטר והואשם ב"הסתה לאלימות" בעקבות ציוצים פוגעניים – חודשיים בלבד לאחר ההשעיה האחרונה שלו. הראפר האמריקני, שמכנה את עצמו כעת יה (Ye), פרסם סדרה של ציוצים מוזרים – שבאחד מהם נראה סמל המשלב צלב קרס ומגן דוד. בציוץ בטוויטר, הודיע אילון מאסק על ההשעיה, וכתב: "ווסט הפר את הכלל שלנו נגד הסתה לאלימות. החשבון יושעה". קצת לפני ההודעה על ההשעיה נמחק הציוץ של ווסט מהפלטפורמה, ובעמוד הטוויטר שלו מופיע כעת הכיתוב "חשבון מושעה". בשבוע שעבר, במהלך ראיון עם תיאורטיקן הקונספירציה האמריקני אלכס ג'ונס וכשפניו מכוסות במסכה, שיבח ווסט את המנהיג הנאצי אדולף היטלר. בחודשים האחרונים ווסט מייצר שערוריות בשורה של התבטאויות אנטישמיות וגזעניות – מה שהוביל לכך שגם אדידס ניתקה קשרים עם הראפר. בתוך כך, גם גוגל הודיעה כי היא פועלת להסרת קטעי הווידיאו של הראיון עם ג'ונס שמועלים מחדש ביו- טיוב.

מי שמתעסק בטכנולוגיה יודע שהיא לא יכולה להחליף את האדם, ושגם איתה אפשר לטעות. משפט נוסף שאנחנו אוהבים לומר הוא שההיסטוריה חוזרת ושאנחנו כנראה לא לומדים מטעויות – וחוזרים עליהן. במונדיאל הנוכחי זה בא לידי ביטוי במידה רבה עם ה-VAR, אם כי לא רק, אבל על כך – בהמשך. יש במונדיאל הזה הרבה תופעות ייחודיות: מיעוט כרטיסים אדומים, עצירות של הרבה פנדלים, כמעט שאין שערים עצמיים (אתמול דווקא היה אחד כזה), משחקים מהנים אמנם, אבל עם הרבה 0:0 – מה שהסתיים, כי משמינית הגמר ואילך מחויבת הכרעה בכל משחק, תוספת זמן ארוכות (שקצת התמתנו בימים האחרונים) ומתח בכל הבתים ברוב רובם של המשחקים. מהצד השני, המונדיאל הזה חשף את החולשה של המחזור האחרון, כאשר הנבחרות שכבר הבטיחו את עלייתן לשלב הבא עולות למגרש עם הרכבים משניים, מפסידות וגורמות לכך שקבוצות אחרות יכולות להעפיל לשמינית הגמר. אני מציע לקבוע שנבחרת שהבטיחה את העלייה לא יכולה להחליף יותר משלושה שחקנים במהלך המשחק, או שהפסד שלה יגרום להפסד נקודות או אובדן המקום הראשון. המשחקים הפסיכולוגיים של המיקום – גם הם היו מאוד ברורים, כאשר ספרד-גוגל שמחה להפסיד במחזור השלישי ולקבל בשמינית הגמר את מרוקו-באבקום במקום את קרואטיה-סיילספורס. בקיצור, במחזור המשחקים האחרון היה צריך פרשן פסיכולוג ולא פרשן כדורגל. קרב יצרניות האפליקציות קרואטיה-סיילספורס עלתה למשחק מול בלגיה-פריוריטי לקרב יצרניות האפליקציות: סיילספורס היא יצרנית אפליקציות התוכנה כשירות (SaaS) הראשונה בעולם בתחום הענן (בעולמות ה-CRM) ופריוריטי היא יצרנית האפליקציות הישראלית המובילה בארץ, שנכנסה באחרונה לענן ומציעה את הפתרונות שלה כ-SaaS אמיתי. זה היה משחק הישרדות, כאשר כל אחת מהנבחרות-חברות יודעת שניצחון יעלה אותה ושתיקו יעלה את קרואטיה-סיילספורס, אבל מהמקום השני. וזה אמנם מה שקרה, כי התוצאה הייתה מאכזבת – 0:0. יש האומרים שהתוצאה הזאת היא שגרמה לכך שיפן-סופטבנק תעלה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית, כי ספרד-גוגל חיפשה את התוצאה של היםנים-סופטבנקים במנוע החיפוש והבינה שעדיף לה לעלות מהמקום השני. באבקום ניצחה את נייס מרוקו-באבקום עשתה את העבודה שלה מול קנדה-נייס וניצחה 1:2, במשחק שלא קבע כלום לקנדה-נייס, שגם אם היא הייתה מנצחת בו – היא לא הייתה עולה לשלב הבא. באבקום, כחברת שירותי המוקדים המובילה בישראל, מכירה היטב את הפתרונות של נייס, מתחרתה, והכריעה אותה. מרוקו-באבקום מתגלה כהפתעת הטורניר ויהיה מעניין אם היא תגבר בשלב הבא על ספרד-גוגל. גרמניה-סאפ זוכרת עוד מ-1966 את התוצאה בגמר הגביע העולמי, שבו היא הפסידה 4:2 (כשעוד הייתה מערב גרמניה) לאנגליה-יבמ, ואת העובדה שעל אף המחלוקת בעניין, השופט החליט שהכדור עבר את הקו ונתן לאנגלים את אחד השערים שלהם במשחק. והנה, 2022 וגרמניה-סאפ עולה למגרש ומנצחת 4:2 – את קוסטה ריקה-איירון סקייל. בניגוד למה שאומרים, לדעתי, גרמניה-סאפ הייתה טובה בטורניר, אבל נראה שאם היו שואלים היום את גארי ליניקר, הוא היה הופך את המשפט הידוע שלו ממונדיאל 1990 ואומר שבמונדיאל משחקים שלושה משחקים בשלב הבתים ובסוף גרמניה-סאפ עפה. הנבחרת שהוכיחה שאת הכסף סופרים במדרגות מה ש-"סייע" לגרמניה-סאפ לעוף הוא גול שיפן-סופטבנק כבשה מול ספרד-גוגל, לאחר שכל העולם ראה שהכדור עבר את הקו, אבל שופטי ה-VAR, שנעזרו בטכנולוגיה, החליטו שהוא לא עבר – ופסלו אותו. אין לי ספק שהיה כאן מחדל של ה-VAR, וכל ההסברים שיוצאים מהמארגנים נראים קלושים ובעיקר מנסים לכסות על הפשלה הגדולה. יפן-סופטבנק הוכיחה בטורניר הזה שבהשקעות, את הכסף סופרים במדרגות, והשקעה חכמה ומהירה יכולה לייצר את ההחזר הגדול ביותר על הכסף. מובילת הענן לא צריכה להיות שאננה גם בית ז' הסתיים על חודו של גול, וכל שער נוסף שהיה מובקע במשחק בין שווייץ-BMC לסרביה-מיקרופוקוס היה משנה את תמונת העלייה או הדירוג. מדהים. ברזיל-אמזון הייתה אחת הנבחרות שאליהן התכוונתי כשכתבתי קודם על הנבחרות שהבטיחו עלייה במחזור השני של המשחקים ובמחזור השלישי עלו למגרש עם הרכב משני, שמסתבר שלא מספיק ברמות האלה. התוצאה: הפסד 1:0 שלה לקמרון-PTC. אמזון צריכה לזכור שעל אף שהיא ספק הענן המוביל בעולם, יש לה מתחרים חזקים, ואם היא תירדם, או תפסיק לפתח את פתרונות הענן שלה, היא עלולה למצוא את עצמה מפסידה פלחי שוק ואת ההובלה. ואכן, קמרון-PTC ידעה לנצל את כל המוצרים שלה בתחומי התכנון ההנדסי (CAD) וניהול המוצר, וכמו בסרט מתח, לכבוש בדקה האחרונה של המשחק ולנצח. במשחק בין שווייץ-BMC לסרביה-מיקרופוקוס, שהסתיים ב-3:2 לטובת השווייצרים, כל גול נוסף היה מוביל להפתעה גדולה ולהדחת ברזיל-אמזון מהבכורה, ושער של יריבתה היה מעלה את קמרון-PTC. כצפוי, זה היה משחק חם מאוד, עם הרבה שערים ומהפכים. המאבק בין שתי יצרניות המערכות לניהול תשתיות הסתיים בנוקאאוט לטובת BMC, כמו במונדיאל הקודם, ב-2018. עוד נבחרת מפתיעה שעולה שלב בבית ח' ראינו שתי תופעות מעניינות: עלייה לשמינית הגמר של נבחרת מפתיעה שהיא לא מיבשת דרום אמריקה והעובדה שאף נבחרת לא סיימה את השלב הראשון עם שלושה ניצחונות. בבית הזה התחרו שתי יצרניות הסייבר הישראליות אורוגוואי-צ'ק פוינט ודרום קוריאה-אימפרבה, כאשר במפתיע, צ'ק פוינט הודחה מהעלייה לשלב הבא ואילו אימפרבה עלתה. גאנה-קרייזי לאבס ניסתה להמשיך לשחק במשחקי הילדים שקרייזי לאבס פיתחה, אבל קרסה במשחק מול אורוגוואי-צ'ק פוינט, שהמשיכה להפגין הגנה חזקה, שרק פורטוגל-רד-האט הצליחה לפצח במונדיאל הזה. מהצד השני, היא הוכיחה שיש לה גם התקפה, עם שני שערים במחצית השנייה. אלא שהסוף היה טרגי עבורה, כי היא התבססה על כך שנבחרת אחרת לא תפסיד – מה שלא קרה בסוף. אותה נבחרת, פורטוגל-רד-האט, עלתה למשחק מול דרום קוריאה-אימפרבה, כבשה שער והלכה לישון. הדרום קוריאנים-אימפרבים יצאו מאסטרטגיית ההגנה שלהם, הישוו וחיכו עד לדקה האחרונה של המשחק כדי לעקוץ פעם נוספת, לנצח אותו ולהעיף את אורוגוואי-צ'ק פוינט השאננה. לסיכום, גאנה-קרייזי לאבס יכולה להיות מרוצה מכך שהיא נקמה את ההפסד שלה מ-2010 ועלהת על חשבון אורוגוואי-צ'ק פוינט, שאם הייתה כובשת את השער השלישי – היא הייתה עולה (והיא לא קיבלה פנדל שהיה מגיע לה). האם הענן של אורקל יזכה בגביע? שלב שמינית הגמר נפתח בשני משחקים מאוד מעניינים, אבל ללא הפתעות: בשניהם ניצחו הנבחרות העדיפות על הנייר, שאף סיימו במקום הראשון בבית שלהן. במשחק הראשון שיחקה הולנד-אורקל נגד ארצות הברית-סיסקו, בקרב בין חברה שהגיעה מעולם מסדי הנתונים והאפליקציות לעולם הענן לחברה שהגיעה מעולם תשתיות התקשורת והתרחבה לעולמות תשתיות התוכנה והדטה. כמו אורקל, שהיא שחקנית ענן חדשה ושחקנית תוכנה ותיקה, הולנד מציגה נבחרת רעננה, שראינו את גדולתה בגול השני, שהובקע אחרי יותר מ-20 מסירות מדויקות. אורקל מציעה גם היא ענן מדויק, אם כי מסוג אחר מאשר יריבותיה, שמבוסס על הידע והניסיון שלה כיצרנית תוכנה. בשמינית הגמר נראה קרב בינה לבין אחת ממובילות עולם הענן – ארגנטינה-מיקרוסופט. האם הולנד-אורקל תהיה הפתעת המונדיאל ותזכה בגביע? האם אורקל תוכיח שדווקא הענן שלה, שמבוסס על תשתיות חדשות ויישום תובנות של בנייתו על בסיס הניסיון של האחרים, הוא זה שינצח? נצטרך לחכות עוד שבועיים גג כדי לדעת את התשובות על שאלות אלה. במשחק השני של שמינית הגמר שיחקה ארגנטינה-מיקרוסופט מול אוסטרליה-אטלסיאן המפתיעה, בקרב של חברות ה-ALM וה-DevOps. מיקרוסופט מציעה את פתרונות Azure Devops ואטלסיאן מציעה את פתרונות על בסיס ג'ירה הפופולרית, עם התוספים הייחודיים שלה. מסי נתן משחק גדול, עם גול טיפוסי, שהתחיל בכלל מהלחץ שלו על שחקן של אוסטרליה-אטלסיאן מהלך אחד קודם לכן. הלחץ הזה גרם להוצאת חוץ לטובת הנבחרת שלו קרוב לשער של יריבתה. הגול הובקע לאחר מספר מסירות שמזכירות את השרשור שאנשי הפיתוח עושים בתהליך ה-CI/CD כחלק מהתהליך ה-DevOps הארגוני שבסיומו התוכנה עוברת לייצור. בהתאמה, הכוכב התחיל את התהליך, שבסיומו הוא בעט בצורה מדויקת פנימה. המשחק הוכרע במחצית השנייה עקב טעות ענקית של שוער אוסטרליה-אטלסיאן, שנכנע ללחץ של חלוצי ארגנטינה-מיקרוסופט. בהמשך, האוסטרלים-אטלסיאנים הפעילו את אחד התוספים שלהם והצליחו לצמצם בבעיטה מרחוק, שפגעה בשחקן הגנה והטעתה את השוער. לקראת הסיום היא אפילו כמעט השוותה, אבל השוער של ארגנטינה-מיקרוסופט הוכיח שכמו שלמיקרוסופט יש פתרונות סייבר להגנה על מערך המחשוב וה-DevOps, כך לארגנטינה יש שוער בשער.